הופעות חיות

החיים מתנהלים במצב של מה-היינו-רוצים ומה-יש. היינו רוצים שהפחד ייעלם, אי של שקט לנפש פצועה, אבל עכשיו הכל בוער, בלאגן בתוך עיר של שקרים, הקנאה שאוכלת. פתרון זמני: לשתוק בלי סיבה ולהפיח שמחה לחלל האוויר הדחוס בתשוקה, מה שכמובן לא

אין חדש אצל מטאליקה. מהיר יותר, רועש יותר, והפעם גם פירוטכני יותר. זה מה שהקהל רצה וקיבל

אז מדוע קול נשמה כזה לא הגיע לכוכב נולד? קטן עליו? המסע שמתארך ל-14 שירים אומר: גם אם השירים בדרך כלל אינם מעוררים בי עניין ולא רק מפני חילוניותי (כמה אפשר לשיר על חופה – "שערי חופה", "האישה של חיי") –

"האהבה שיש לי לחברים", שר הזמר, ומספר על השנים שחברים היו חברים, בתקופה של סמים, אלכוהול ורוקנ'רול. מתגעגע לימים שהיה עם מי לעשן, לשתות ולהחליף חומרים. לרדוף אחרי החלומות, לשיר עד איבוד קול. יכול להיות שהם מתגעגעים לימים ששנון הון

התאהבתי במלכת דנמרק, כלומר בג'ון גרנט, פעם מנהיג להקה שנקראה הצארים Czars. תקשיבו לשיר אחד – Where Dreams Go To Die – מבט מן הצד של ארה"ב של היום. על מעטפת האלבום מופיע שמה של "מידלייק", להקה שגרנט חימם בעבר

ערבי מחוות לענקים הם תירוץ טוב לנגנים לאחד כוחות לאלתורים, ואין תירוץ יותר טוב וחזק מאשר צ'ארלי בירד פרקר, פורץ דרך, חדשן, אחת הדמויות שעיצבו את הג'אז המודרני. קרא עוד

מה שמלחיץ זה הגודש. שמעתי שעתים שירים. יש קורצים, יש שטוחים, יש יומרניים, יש נחמדים, יש חזקים. כלומר – מעט חזקים. השוק האירופאי הגדול של הפופ חוזר לפעולה. כאן אין נפילות שערים. עונת האירוויזיון מספקת מבול שירים חדשים, כאילו אין

האם פסגת המלודרמה של השיר "מילים" נשמעת חזקה יותר בצרפתית? האם הגרסה העברית היא שתמנע את הדוז-פואה. מה שבטוח – בצרפתית זה נשמע טוב יותר הגם שהייתי ממליץ לעבוד יותר על האקצנט קרא עוד

  ואפתח בשאלה: מי זה הקהל הזה שמגיע למופעי ג'אז במשכן לאומנויות הבמה בשישי בלילה? שיזהה את עצמו. לא סתם שאלתי. אני לא רואה בקהל הזה כמעט אף חובב ג'אז שאני מכיר ופוגש נאמר בפסטיבל הג'אז של תל-אביב בסינימטק, בג'אז

זה דיסק להתנתק מהיקום, להיסגר במוסיקה, לחוות ריגושים, למחות דמעה, להתרפק בגעגועים, לאהוב את החיים, להשתתף בצערם של סובלים. יופיים של הצלילים הנוגים, מעוררי התשוקות, הזכרונות. ניג'ל קנדי מפליא בכינור ב – Meditation מתוך Thais של מסנט. ג'וליאן לויד וובר,

אני בטוח ששרה וגרת בטנס ממשיכים לדבר במטוס שלוקח אותם ליעד הבא על הקהל הלוהט שפגשו במועדון תל-אביבי, הרצל פינה סלמה. הלהקה הייתה פה כבר פעמיים, אבל ערב כזה הם רק יכולים לקוות שיחזור, והם הבטיחו לחזור בספטמבר.  קרא עוד

קח את המילה "קיבוץ" על משמעויותיה ההיסטוריות-חברתיות-גיאוגרפיות ומצא את מקבץ השירים המתאים. נמצא גם נמצא. בשלושה דיסקים. לפי יורם טהרלב – "אין אנשים שתיעדו טוב יותר את המפעל הקיבוצי מאשר היוצרים שנולדו וחיו בקיבוץ". קביעה מעניינת, לא ממש פרי מחקר,

זה הקליפ שהראל סקעת (מקום 3 בהימורים) מציג במסיבת העיתונאים לקראת האירוויזיון.

שחר כהן מתאר כולו נפעם מפגש נוטף יצרים ורווי תשוקה בינו ובינה בסיטואציית מים גנובים ימתקו כדרמה כמעט מיסטית, תפאורה של אורות מהבהבים, וילון כחול, מראה שמשתקף כמו ציור, יד באפלה. משהו מסעיר שאמור לתת לדמיונך ללכת במקומך, להסעיר חושיך,

אני בטוח ששרה וגרת בטנס ממשיכים לדבר במטוס שלוקח אותם ליעד הבא על הקהל הלוהט שפגשו במועדון תל-אביבי, הרצל פינה סלמה. הלהקה הייתה פה כבר פעמיים, אבל ערב כזה הם רק יכולים לקוות שיחזור, והם הבטיחו לחזור בספטמבר. שרה אמרה

אלביס קוסטלו, תגיד מה קרה שנזכרת לבטל הופעותיך בישראל, מטעמי מצפון פוליטי אחרי שידעת שאנשים כבר קנו כרטיסים וסימנו מועדים ביומן, ואחרי שרואיינת לתקשורת והכל כבר היה מוכן? בוא נשמע מה יש לך להגיד? "לאחר חשיבה עמוקה, החלטתי באחרונה לבטל

זרם התודעה מוליד תיאור של מה-הוא-חושב-חושק-מסיק מול אהבתו. רועי מולה מחפש לצאת ממשבר, לנסות להבין אותה, להתבטא. מאמין בלהרפות ובלהשתחרר כדי "לאחות שברים"… שר ממקום של התכנסות אל עצמו. בעיות בטקסט: חזרות תכופות על "זה", כינוי שם שמרבים להשתמש בו

הוילאג' ואנגרד של ניו יורק, פברואר 2009. המתופף פול מוטיאן (79) מוביל טריו עם ג'ייסון מוראן בפסנתר וכריס פוטר בסקסופונים. הדגש הוא על בלדות, סלואו סווינג, ג'אז אווירה אקספרסיווי, אלתורים ליריים. שלושה שמנגנים בדינאמיקה של יצירה בזמן אמת.ג'ייסון מוראן מנגן

דרור שוסטק יוצא לחפש את תשובה לשאלות קיום. בדרך הוא ייתקל בשומר השער ליד אותו בור בלב שבו חבוי מעיין של אושר ואור. אחרי 11 שירים, אני משרבט משפט: נמצא שומר שער לפינת תרבות מקומית קטנה ויפה שאני אחזור לשבת

תנו למוסיקה של גאגא ללכת לפניה. מה זה הולכת. רצה. דוהרת. לקראת מסע הופעות חדש, מוצירים עוד וריאציה על הקיים, אולי כבר קצת שחוק. הרמיקס הוא חומר שמונע זמנית שחיקה. המפיקים-משתפ"ים כבר יעשו העבודה. יחברו חזק לרצפת הריקודים. מקבץ להיטים

לחששו שמשהו בשוק הפופ הים-תיכוני קורה. והנה זה מגיע, הסוד גלוי. אייל גולן חבר לליאור נרקיס לצורך שיר חדש. תחזיקו אותי. בכלל: גולן כורת בריתות לאחרונה: שרית חדד, אלי יצפאן. עכשיו נרקיס. למה דואט? במה הואיל ליאור נרקיס לגולן או גולן

מוצר "יד שנייה" לא חייב להיות רע. הכוונה למוצר משומש, שעבר בעלים. בנג'י מ"תו תקן" הדרומית (באר שבע, עומר) מקונן כי קנה "אהבה במחיר של יד שנייה", ומה רע בכך? מי לא רכש סחורה משובחת מ"יד שנייה"? בנג'י כל כך

מטאליקה לייב – בבלדת הנצחים שלה –  Nothing Else Matters קרא עוד

את מטאליקה (ילידת לוס אנג'לס 1981) ראיתי בראשון לציון ב-1999. לא בטוח שמה שכתבתי אז עדיין מחזיק: להקת ההבי מטאל הכי משפיעה בז'אנר הזה בשמונים. הרכב שהפיח חיים במוסיקה הזו. להקה שהרחיבה את הגבולות של הטראש, התבססה על מהירות נגינה

משינה אמצע מאי 2010 – על במת קיסריה הגדולה והקטנה שנכנסה ממש עד היציעים ואפשרה מרחב תמרון נפלא ללהקה, הייתה משינה במיטבה להתרפקות. קרא עוד

רוקפור חוזרת מן הכפור, 15 שנה בלי אלבום בעברית. קולות מאנפפים (מטשטשים סולו של זמר) שרים – "ועכשיו שקט דומיה לעולם המופלא" – שיר שמצייר את עולמם במציאות ובהזיה ("נופל מקומה גבוהה, נוחת במכה לידיים זרות") שאומר – אני מכיר

חיים אוליאל יוצא בהטפה על ואהבת לרעך כמוך בתואנה – חיינו קצרים, מה שהיה כבר לא יהיה, בואו נבחין בין עיקר לטפל, נחפש את האור ולא הצל … השיר מגיע במקצבים פאנקיים שמחים – כלי נשיפה ודרבוקות, אבל השיר כוחני מדי,

גם מי ששונא את המילה "חגיגה", לא ימצא לה תחליף. טוב שהם עוד איתנו.

חלק משיריו של מוסטאקי, שביקר והופיע פעמים אחדות בישראל) תורגמו לעברית. כאן בגרסה ל"את חירותי" המוערת בעיקר מחוה אלברשטיין