הזמן פועל לטובתו של עידן חביב. הוא גדל עם הזמן. האמנות שלו גדלה עם הזמן. הביטחון שלו גדל, ועדיין – אותה נפש ששרה בפשטות נדירה, ברגישות מהורהרת, מגיעה מצניעות, כשהיא משתפת את הקהל בסיפוריה. השירים – "לאבד עניין בזמן", "אם
רמה מסינגר השקיעה הרבה במה שהיא קוראת "תקליט" – לא דיסק ולא אלבום, אלא הישן הזה, שנולד בעקבות שיחות שלה עם עצמה מול המראה בחדר ההלבשה, עם מי שאיתה, עם אביה שבשמיים, עם ציפור. ה"תקליט" הגיע כרוך בכריכת ספר יפה,
שופטים רחמנים בני רחמנים. נו, טוב – בתוך עמנו אנו חיים. דמעות עובדות. באקס פקטור של בריטניה היו שולחים את אליסה זאנו (בתמונה, בת 19, מוצא אפרו רוסי) הביתה אחרי מתקפת צרחנות בא-קפלה כולל זיוף קשה בהזדמנות השנייה של Girl
יש תחושה שעידן חביב עדיין נפעם ממראה של קהל שממלא את ההופעה שלו. מבחינתו – לא דבר מובן מאליו. מאז שראה פלקט בקפה ביאליק בת"א עליו מתנוסס שמו, באחת ההופעות הראשונות שלו, הוא ממשיך להשתאות מהמעמד הזה מול קהל שמגיע לשיר את שיריו,
האם יהיה מוגזם להגיד שהדור הצעיר עסוק מאוד בבעיות הנפשיות של עצמו. ספת הפסיכולוג-פסיכיאטר רוחשת פציינטים שמחפשים את זהותם ומרפא לנפשם הדואבת. אנחנו לא שומעים על הרוב, אבל היוצרים-זמרים מייצגים אותם. השירים מהסוג של מיכל רוט יוצאים מנפשות דואבות הזקוקות
גילי ארגוב מודה לאלוהים. על מה? גם על הימים הרעים. יותר מדויק: מודה לאלוהים למרות מה שעבר. הקול השברירי המקונן מספר כי – פניו קדימה לעתיד, יען כי ראה גם אור, אהבה. אני מאמין לגילי ארגוב, שצבע קולו מזכיר במשהו
"הריינג' המטורף", כך תיארה ריטה את קולה של טינה איברגימוב אחרי ביצוע "מחול מטורף" (פיינגנבוים-קלינשטיין), שיר שלה. זה נכון, אלא שריטה לא ציינה, כי מאחורי המנעד הווקאלי של איברגימוב יש מעט מאוד תוכן אישי, פרשנות מיוחדת. אפילו הפנים שלה אינן
בלדת שברון הלב האמוציונאלית הזו של הצמד "גרייט ביג וורלד" אינה גולשת לדרמת יבבות קורעת לב, אלא מלאה חמלה. פסנתר, מיתרים, קלידים, קולה של כריסטינה אגילרה, והשיר כבר מזנק מעלה עם 200 אלף הורדות. היא הוצגה לראשונה בתחרות So You
נעם רותם מגיש את עצמו אקוסטי למהדרין, טון לא דרמטי, פולק סונג, שיר של חשבון נפש העוסק בעצם הקיום הנואש לקראת הסוף, על רקע "תמונה אחת של זיכרון", שלא ברור אם טוב או רע הוא. הוא ישאיר "לנצח לשפוט אותו"
נשים מפורסמות התגייסו לקליפ של ירדנה ארזי כדי לנסות להעניק עוצמה לשיר במאבק נגד אלימות נשים
הייתה תקופה שלא אהבתי את הטונים הגבוהים של סינדי לאופר, את קול "גיל ההתבגרות" שלה. אבל כשהיא הנמיכה, שמעתי זמרת נפלאה, ששרה בהבעה פאם-פאטאלית "זמן אחרי זמן", "לאורך הלילה", ומצד אחר – טון בובתי-שברירי של "צבעים אמיתיים" ו"העולם הוא אבן".
ניק קייב והזרעים מוציאים אלבום מהופעה חיה אקוסטית. The Mercy Seat הוא אחד השירים שבוצעו בהופעה . את השיר מתוך האלבום Tender Prey שיצא ב-1988 כתבו ניק קייב (מילים ומוסיקה) ומיק הארווי (מוסיקה) קייב מספר סיפורו של אדם חף מפשע שעומד
אני מנסה להשתחרר מהלחן של אלכס כגן לשיר הזה, המוכר מחוה אלברשטיין. השיר הוא מתוך "את ואני והמלחמה הבאה", שנכתב ע"י חנוך לוין לתיאטרון. הטקסט אירוני, ציני, סרקסטי. במונחים של שנות הששים – שיר מחאה אנטימלחמתי נוקב. בגרסת כגן-אלברשטיין –
הזוכה בתחרות לא ייבחן על דואט. דואט הוא עוד ניסיון לגוון את התוכנית, להפגיש בין המתמודדים כדי לייצר סיפור. משהו על תובנה שמאחורי דואט? דואט אמור להעניק ערך מוסף לביצוע הסולו המוכר של השיר. זה כמו ששני קולות חוברים לכתוב
טקסטים כאלה אפשר להשיג עשרה בחמישה שקלים בדוכני המשרבטים למיניהם. את ההבדל עושה הקול המקונן של קלרה סבג. יש משהו נוגה אמיתי בקול הזה, שמתחבר למנגינה מינורית קליטה המייצרת בלדת געגועים לאוהב. הזמרת משכנעת שהיא אכן מתגעגעת בלילות לימי הזוגיות
אז מתי היה מאושר יותר? בילדות או היום? אם היום טוב – למה לברוח לילדות? הכמה שקלים של אושר דאז הם "בדיוק כמו שהיום"? הרי כל תעשיית דודו אהרון היא ממש לא "כמה שקלים". שדודו אהרון יפסיק לעבוד עלינו. הטקסט
דנה לב מנס ציונה שרה "ים הרחמים" של קובי אפללו. עברי לידר סבר שיש לה קול נעים ויפה, ושהיא "נראית כמו כוכבת", אבל משום מה – "זה לא הגיע אלי". משפט מעורפל, שאמור לשלוח המתמודדת הביתה בלי שתבין מה רוצה
מרגול וזהבה מגיעות על תקן בת דואבת ואמא מנחמת. "אל תבכי בגללו, שימשיך בשלו /תעלי על דרך המלך / אל תתני לדמעות שוב לפרוץ בלילות / ותני לחייך קצת ער" הן העצות שמרגול נותנת לזהבה המקוננת. שיר פשטני, עובד על
דנה עדיני ודניאל סלומון – שידוך מוסיקלי משמיים, בגרסה לשירה החדש בפסטיבל הפסנתר קראעוד
העובדה שהחדש של "ארקייד פייר" נחגג בגדול בעולם, אינה מוציאה את הלהקה מנישת האינדי בואכה נתיבי המיינסטרים. זהו אלבום פופ אקלקטי, מלודי, עשיר, רווי השפעות, ידידותי למשתמש, אבל לא זרם מרכזי חנפני. Reflektor, סוג של דאנס, הפותח מחזיר אור חזק
מה גרם לעברי לידר להילחם עם חבריו לשולחן השופטים על רביד קירשמן (בן 20 מחיפה) ששר Love Of My Life של קווין. גם אני כמו השופטים האחרים לידו, שמעתי מהזמר מניירות וחריקות יותר מאשר שירה ראויה, עד כדי כמעט פרודיה
במה שונה האלבום הזה מהקודם של קייטי פרי Teenage Dream, שיצא ב-2010 (שובר שיאים ששלח חמישה שירים למקום הראשון במצעדים הבולטים) שהתבסס על רוח פרצים צעירה וסינת' פופ? האלבום ההוא שידר תחושת אופוריה, שמחת חיים, חופש, פאן קייצי. הרוח האופטימית
מהו אושר "שבא מבפנים"? יש מצב אחר? ואולי איגי דיין התכוון לרגע בלתי צפוי שאינך שולט בו. אושר שאינו מודיע על בואו. "רגע שעוצר". "רגע שמתנער". הוא רוצה "להרגיש שזה קורה", ואז השמיים הם הגבול. לשיר ישנה גרסה נוספת עם
מישהו צריך לחשוף קלפים: האם רני רהב הוא הונאת רייטינג של הכוכב הבא? האם גם השופטים שלצידו, שמתקוטטים איתו, צוחקים עליו – שותפים לסוד ההונאה? בואו נחשוף את האמת. אם רהב הוא גימיק מטיל ביצי רייטינג מזהב – הגימיק מוצה.
אז מה הלהיט סינגל הבא של הבנות? אני מהמר על שיר 11 Then We Kiss. "איקונה פופ" מתבססת על הלהיט האחרון. כלומר: הציבו לעצמן רף עם שיר כמו I Love It ומתחרות בעצמן. צמד הבנות השבדיות Caroline Hjelt ו –
אדם ממשיך לנסות לחזור. למעשה, הוא ממשיך (לנסות לחזור) מאז שחי בסרט אחר, אליל נוער מקומי בשמונים, בשמו המקורי חיים כהן, רקדן-זמר, כיום בן 53, מעריצות בחדרי מדרגות, זמר השנה, מקומות ראשונים. אלבום חדש בדרך, מופע לציון 25 לאלבום "סוד".
יופיו של התום קיים בטון של רוחמה בשיר שהקליטה במיוחד לכבוד אוסף כפול חדש משיריה במלאת 40 שנה לקריירה שלה. שיר אהבה נוגה על חמקמקותה של האהבה ואובדנה. חווית אהבה ראשונית שיש בה ים, צדפים, אוניה, חוף ושחפים. כל מאווייה
דנה עדיני נראתה כמו יצאה מסיפור אגדה. צמתה המשתלשלת, שמלתה האוורירית הפרחונית. דניאל סלומון ליד הפסנתר – רומנטי מתמיד. מסכת הדואטים החדשה נרקמה לכבוד פסטיבל הפסנתר. לא משהו מקורי, אלא רשימת שירים מוכרים, חלק שלו, חלק שלה, שלום חנוך, ז'אק ברל, ננסי ופרנק
לו ריד איננו. קראתם את מבול ההספדים-הפרידות? כל שאמרו – בצדק אמרו. אבידת ענק. צלילים טובים ממילים. לזכרו מוציאים מחדש את האוסף המצוין הזה מ"וולווט אנדרגראונד" ועד שירי הסולו המובחרים. כמה פעמים אמרו "גאון" בימים האחרונים. סופרלטיבים בשפע. אחרי הכל
ביישן, דומע, ילד טוב חצור הגלילית, אבל כשזה מגיע לביצוע – הוא לוקח את האקס פקטור בגדול. ב – The Voice יכולים רק להצטער שאין להם אותו. דור סוויסה באמת בחור אמיץ. הוא שר Crazy של גנרלס ברקלי ,Gnarls Barkley
