לאה גולדברג כתבה את השיר בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, כאשר העתיד נראה פחות ופחות ברור, והמשוררת חשה בחסרונה של שגרה פשוטה, שתאפשר להלך בכל מקום בצורה גלויה בלי חשש להיפגע. המשוררת מבקשת בשיר הזה מנוחה. היא רוצה שיעברו ימי
הגרסה הזו מגיעה 46 שנה מאז בוצע השיר ע"י רבקה זהר במסגרת "צץ וצצה", מופע מוסיקלי משירי נתן אלתרמן. אלתרמן כתב אותו במיוחד עבור זהר, לאחר שהגיע לאחת החזרות והתרשם ממנה. השיר מציג אישה כנועה המבטלת עצמה בפני בן זוגה בשם האהבה. בכל
אנחנו בעידן אלים שיוצר ביקוש לשירי שלום. אם אין חדשים, חוזרים לישנים, עדין הטובים לכל עת. כשמדובר בסמלי שלום (עלה זית, יונה) – ניתן למרק את הישן, גם אם הזמן העלה בו חלודה קלה, לטובת התקווה הקלושה, שאכן היא (יונת
באלבומו השלישי "שלישי" (1992) שר אהוד בנאי "דוד ושאול", ניסיון לתאר מערכת היחסים בין שתי הדמויות המקראיות האלה. המוטו: אהבתו של שאול והזדקקותו לדוד קשורה בנגינתו של דוד. היא מרגיעה את שאול, אבל בעת ובעונה אחת – נוכחותו משגעת אותו.
השיר הושמע לראשונה בסרט "שבלול" בבימויו של בועז דוידזון בראשית שנות ה – 70. אריק איינשטיין מבקש בשיר לא להתייחס ברצינות תהומית למתרחש מסביב. השיר בנוי מחמישה בתים. בשניים הראשונים השירה של איינשטיין היא מינורית-נינוחה. בבית השלישי – שינוי של
"לרגע דימיתי כי פינה זו בעמק הירדן שבה זכיתי להיוולד היא היחידה שנוצרו בה דברים אמתיים, שיש להם התחלה, המשך ומשמעות: הראשונים נטעו חורשה – החורשה הייתה לשיר – השיר חוזר אל הנוטעים – והתנועה נמשכת" – דברים שאמרה נעמי
עץ הרימון שוב פורח. העיבוד שעשה לירון לב לשיר השירון המפורסם הוא דוגמא נפלאה לחיבור ישן וחדש. השיר הוא אחד המכוסים ביותר בזמר הישראלי לדורותיו. יעקב אורלנד כתב אותו בסוף שנות השלושים, זמן קצר לאחר גיוסו לצבא הבריטי. כאשר שהה
המוסיקאי הישראלי החדש מזמין את הזמרת ההודית לשיר שיר עתיק נושן, ושניהם יוצאים לחפלה ערבית-בלקנית. מהשושנים הנושנות של אורלנד את זעירא נולדו שושנים חדשות ע"י תזמורת בת 15 נגנים שמתנסה בשעטנזים מפולפלים, המכוונים למשבצת מוסיקת העולם הגדול. שבעים שנה עברו
נורית הירש הייתה אמש האישה הכי חשובה בעיר חולון. שורה ראשונה ליד הרמטכ"ל. ראש העיר שעלה לבמה, הקריא ארוכות את הויקיפדיה עליה (נורית, אני השתעממתי. את לא?). ערב של מצעד זמרים, שהיא חבה להם והם חבים לה, התזמורת הסימפונית רעננה
מה מצאה הכנסייה לעשות "גרסת כיסוי" ללהיט של אריאל זילבר מהאלבום השני שלו (1978) לפי ההסבר שהגיע עם השיר – יש כאן שילוב של אהבה לשירים של זילבר וגעגועים לקיץ. עם האהבה לזילבר קשה להתווכח, למרות שהיא כורסמה בשנים האחרונות
באמצע המופע ביקש שלמה גרוניך לאחל החלמה לאריק איינשטיין. ואז מהקהל אמרו: הוא נפטר. גרוניך אמר "לא!". נדמה לי שדבר כזה לא קרה לו באמצע הופעה. לא ברור איך ממשיכים מנקודה זו. צריך כוחות. דה שאו מאסט גו און, אבל
שנה מקום שיר ביצוע קרדיט תשכ"ט (1969) 17 הפרח הלבן עמי שביט עיבוד תשל"א (1971) 8 לך אתה אילנה רובינא מילים, לחן תשל"ג (1973) 14 בראשית גבי שושן עיבוד תשל"ג (1973) 6 גוליבר אילנית לחן, עיבוד תשל"ג (1973) 5 שש
אריק איינשטיין: "בקומת הקרקע בביתנו גרה שכנה בשם חנה שהייתה פסנתרנית חובבת מוזיקה קלאסית. חנה נהגה לארח בדירתה חברים לנגינת רביעיות. אחד מן האורחים היה שמי (שם טוב לוי), שהיה חלילן מעולה. יום אחד שאלה אותי חנה, האם אהיה מוכן
כך כתבו שיר אהבה ב-1958. הוא נלחש ע"י אוהבים שפסעו על חולות מדבר במשעול הצר, בתום יום שרב, ברקע ציפור לילית שורקת, פנס השביל כבה. את השיר כתב עמוס אטינגר. הוא היה אז חייל להקת פיקוד המרכז, שנחשבה נחותה מול להקת
פינת הנוסטלגיה מוקדשת הפעם לזמרת מאוד מיוחדת. דורית ראובני יש רק אחת. נוסטלגיה אמרתי? יש שואלים, מה קרה לה מאז שנות השבעים והשמונים? זוכרים לה חסד בעיקר בזכות שירי הלהקות הצבאיות. אבל הדיסק המשולש מגלה שדורית המשיכה לשיר ולהקליט, אמנם בלי להתנוסס
"העיר באפור" שייך לקלאסיקה של השיר הישראלי. מבחינתי האישית – משב נוסטלגי חם מהעבר, שמזוהה בעיקר עם קולות שלישיית גשר הירקון (איינשטיין, אמדורסקי, גאון) נעמי שמר כתבה את השיר בהשראת פריז, בעת שהותה-השתלמותה בעיר בתחילת שנות השישים. היא התאהבה אז
"אדם צובר זיכרונות כמו נמלים בחודשי הקיץ", כתבה המשוררת יונה וולך. הגרסאות המוסיקליות המוכרות ביותר לשיר הן של דורית ראובני (הישנה) ושל אברהם טל. מעטים מודעים כי המלחין של השיר הוא שמעון גלבץ, ששותף יחד עם המלחין והמוסיקאי אילן וירצברג
את "אני יודע שאני אמות בקיץ" כתב חיים חפר. התסריט התגשם 38 שנים אחרי שיצא תקליט הבכורה של מתי כספי. זה השיר שמסיים את אלבומו הראשון של מתי כספי. "אני יודע שאני אמות בקיץ/ ונשמתי תפרח ולא תחזור/ את תתפני
כותרת בסוף השבוע – "אהוד בנאי – בן 60 הילד" בזמן כתיבת שורות אלו. הילד? נו, אחרי שלא מזמן היה בן 30, כבר 60? ("הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה / הוא שוכב על הספה בבית הוריו / כן,
חיים חפר כתב סיפור אהבה על רקע מלחמת תש"ח. קשר שהתחיל יום אחד בדרך לבאר שבע. התאהב בה במבט ראשון, יותר ביופיה, בצמתה. גם היא את ראשה הסבה. משהו ניצת… אבל הקשר לא התבסס ממש. לא התקבע. אפילו שכח לשאול לשמה.
געגועים לשירי אהבה שנכתבו בין משעולים לכרמים ויללות תנים. חיים חפר כתב שיר על פרידה ממרחק הזמן. הדובר הוא מי שמביט בה, במי שנותרה בודדה, מ"נקודת מבטו" של מי שאיננו. זיכרון שמעורר געגועים. היה לילה בהיר, שעות שלפני היציאה לקרב, מרחוק
אם זוהר היה המלך, זהבה היא המלכה, והחיבור למיטב הלהיטים שלו, לרגל עשור לפטירתו (1998), נשמע כתמצית היופי של הז'אנר שנקרא "זמר מזרחי". ללא ספק – לקט מנצח. אבל דווקא המיקבץ הזה מראה כמה לא נוצר כאן סגנון עממי שורשי. מה
מה מחפשים בדיסק לילדים? כלומר – מה אני מחפש בדיסק לילדים מנקודת מבטי הבוגרת-אבהית-סבהית? בשתי מילים – שיהיה קסום. אם קסמו ייהלך עלי, הוא (הקסם) יגיע גם לקטן ולקטנה. קורין אלאל, מהיוצרות הבולטות במוסיקה הישראלית, הציגה במסיבת העיתונאים לקראת "פסטיבל הפסנתר
דוגמה לשיר (טקסט) קטן שהמנגינה עשתה אותו בן אלמוות. חנה סנש, שכתבה, כמו לא סיימה לכתוב אותו, ככה שהוא נשאר מעין משפט בלתי גמור. דוד זהבי השתמש בו כטקסט למנגינה מופלאה שממש "התלבשה" עליו, והפכה אחת המלודיות האולטימטיביות בזמר הישראלי.
"העיקר זה יוני", התבדח שלומי שבן אפרופו שמו של הערב, באחד הרגעים במהלך המופע, כשהוא מנסה בצחוק כמובן לשכנע את רכטר להשחיל שיר שלו. שבן נתקל בהתנגדות: "עם כל הכבוד", סח רכטר, "זה ערב שלי". בסופו של דבר הסכימו לדואט של פשרה של
שנרקוד ואלס לצלילי "אהובתי יעל"? דיסק 2 באוסף המשולש. המילים של יורם טהרלב, הלחן של יוחנן זראי. הגששים מצרפים קולות. קולותיהם המצורפים ממשיכים להדהד מן העבר. בדרך כלל קונים גשש כדי לצחוק. כאן זה גשש בעיקר בשביל לשיר. 60 שירים.
מה חדש אצל אולארצ'יק אחרי 10 אלבומי סולו? שיר אחד – "אין זמן" – זה הכל? אם לקחת את המושג "זמן" – הרי קובץ השירים המוכרים עומד ברובו במבחן הזמן, לא משום שכל השירים קורצו מחומרים "קלאסיים", אלא מפני שאולארצ'יק
עמיר בניון שולח מהאולפן רגעים קסומים של "בואי אמא". צריכים אולי להתרגל למציאות חדשה ששירים מגיעים לא באמצעות הפצה רגילה (סינגלים, יחצנים, חברות מוסיקה, הורדות סלולר) אלא ברשת (פייסבוק) או ביוטיוב. בניון מספר כי את השיר מזכיר לו ילדות, למעשה
אל תוציאו ישן מפני חדש, אומר הפתגם. בלעז קוראים לישן The Israeli Songbook. בעברית: השיר הארצישראלי. לפי אחינועם ניני – שירים ישראלים מובחרים בליווי תזמורת סימפונית, ריח הישן באיכויות קלאסיות. אחינועם ניני, מביאה את הקול והפרשנות שלה לשירים שמעולם לא ימותו. משב
1979. אולפני טריטון בתל-אביב, דני סנדרסון רושם פרק מפואר בעשייה האמנותית שלו. "כוורת" מאחור, הרכב חדש יוצא לדרך הנעורים החדשה. צליל סקסופונים מלווה שיר געגועים, גיל 16 רומן ראשון שמוביל לרומן שני. תשע בכיכר יום שישי. המוציאים לפועל את הפרק
