מוסיקה ישראלית

 מפגש בין אגדות בלוז חיות  שנערך ב-93' ב"לגנדס" בשיקאגו, המכה של הבלוז. גאי בגיטרה, ג'וניור וולס במפוחית במופע אקוסטי נטו שנשמע כאמא והאבא של הבלוז. הקלטה חיה וחמה מאוד, דואטים  מהקלאסיקה של הבלוז. מה שמלהיב במפגש אינו בלוז קודר ומדוכדך,

הקול שלה לא יצא ממיתרי הגרון, אלא מהקרביים. חייה של ג'ניס גופלין  היו קצרים יחסית כדי להשאיר ירושה מוסיקלית גדולה. מי שריכז את השלושים שירים כאן עשה סלקציה שאומרת ירושה מרשימה. כל מה שרציתם לשמוע מהזמרת שצרחה שירים מהנשמה, מהבטן וגמרה

Santana – Oye Como Va השיר הופיע לראשונה באלבום השני של "סנטנה"  – "אברקסס" (Abraxas)  שיצא ב-1970, אלבום שהגיע למקום הראשון במצעד המכירות האמריקני. האלבום שהה במצעד הזה למעלה משנה וחצי. הוא נמכר ביור מאשר 4 מיליוןני עוותקים. השיר עצמו

"חבק אותי עכשיו/ בתוך החושך הגדול הזה/ חבק אותי כמו אז/ כדי שאוכל להירדם"   שיר מס. 11 הוא ואלס מחניף. שירו איתה. אפשר לרקוד את זה.. חבקו אותה, את קרן אבראשי, כי היא כזו שבא לחבק. לא זמרת בעלת

וירטואוז הנשמה שמופיע כבר למעלה מ-35 שנה  הותיר בי זיכרון עמום מהשישים –שבעים, והייתה איזו התרגשות פנימית לשמוע אותו אחרי כל השנים האלו. מחוץ לזאפה  הציבו דוכן עם למעלה משלושים אוספים שלו. המוכר סיפר לי שכבר מזמן לא הייתה הסתערות

הלהיטים הגדולים של 2007?  סתם "הגדולים" או "הגדולים ביותר"? ומה דעתכם על "הטובים" או "הטובים ביותר". יש קנה מידה? לעורך, למפיק ולמשווק ירון כהן פתרונים. לא בטוח שמאחורי עבודת האיסוף הזו מסתתר קונספט. אבל זה עוד מצעד פזמונים. שימו באם.פי.

 הודיעו לנו שדניאל סלומון מצלם קליפ לסינגל החדש "איתך" "ואתם יכולים לבוא לראיין-לצלם. בפתח: האלבום החדש "חיפה 87".  אז העמסנו מצלמה, מזון, שתיה, שתיים שלוש שאלות, ויצאנו לברר מה מוביל אמן באמצע הקיץ הלוהט ליער בן שמן. סלומון אמנם מצלם קליפ, אבל מצאנו

זו הפתעה גדולה שבעשור הראשון של האלפיים, חוזרים לסגנון היצירה האישית של השבעים במתכונת הנקייה ביותר, פסנתר וגיטרה, ז'אנר הסינגר-סונגרייטר האותנטי. מילים, קול ומלודיה שמתחברים לדיסק מרגש בהחלט. איך לומר בשפתנו: "סו טאצ'ינגלי הונסט". זה שיר וזמר שאי אפשר להימנע מהם

אופיר לובל מבואס. משהו לא דופק. כבר שנה הכל שקט. מנסה להתכחש שהכל נגמר, מחכה שמשהו טוב יבוא, וזה לא בא, גם הצחוק לא בא בקלות, לא מרגיש הוא חלק אלא סתם "עומד בתור". הקיצר: נגמר הכוח משהו נדפק במוח.

וווהוו אל תספר לי שאהבתך התנדפה לה" , שרה מיטל. שם משפחה? כי לצמוד שלה דביר יש שם משפחה – צנוע. המוסיקה ממש לא צנועה – דאנס, דאנס ודאנס באנגלית. מי שזוכר את I'm Lost, יבין את הכיוון. בחברות הסלולאר

יפתח קרונר הוא שמו האמיתי של יפתי. "קרונר" בלעז זה זמר בלדות אמריקני בנוסח של פרנק סינטרה או פרי קומו שמספרים סיפור אהבה בשיר.  יפתי אמנם לא "קרונר" במובן הזה, למעשה הוא רחוק מזה מרחק של ראשון לציון מאנטרקטיקה, אבל

השיר  נשמע בערך כמו החידה איך מכניסים עשרה איש ופיל לפולקסווגן.  "בית הבובות" (זוכרים הסיפור? איתי שיף ואמיר אטיאס שהקליטו סקיצות לשירים שהגיעו לתרמילאים בדרום אמריקה וחצו איתם יבשות, תחילתה של הצלחה שהגיעה עד 70,000 עותקים שנמכרו מהראשון שלהם) הכניסו

I found a picture of you oh what hijacked my world that night to a place in the past we've been cast out of oh now we're back in the fight we're back on the train yeah oh. A circumstance

אמרו כבר ש"הפריטנדרס" היא להקת של האחת והיחידה – כריסי היינד, יוצרת, גיטריסטית, זמרת.  לא אפסול את ההנחה הזו על הסף, ובמיוחד באלבום הזה שציין את הארגון מחדש של הלהקה ע"י היינד אחרי האירועים הטראומטיים שעברה . "הפריטנדרס" היא להקה בריטית מצוינת שחצתה

מה זה "חימום" בהופעת רוק? יש הופעות חימום קרות לאללה. למשל: לא הבנתי מה חיפשה דנה ברגר באמפי פארק רעננה בטרם לורן היל. הכל כמעט עבד לרעתה, ושלא באשמתה –  גם מערכת הסאונד.אבל דנה ברגר ולורן היל זה בערך כמו

אתם יהודים, נוצרים או מוסלמים? אין בעיה. בלקן ביט בוקס מתחשבת בכולם, בלי הבדל דת, גזע, לאום. מרגע שלחצתי בשלט עברתי בריקוד מסעיר מהעיירה היהודית למחנה הפליטים הפלשטיני.  Nu Med  (New Mediterranean) אלבום שני שני של הבלקן ביט בוקס שאני

החיבור לפורמט רוק שכלל גם דיסטורשנים (בשביל מה היא צריכה את זה?) – לא תמיד פעל לטובתה של טורי איימוס. לפעמים, כשהיא מתנתקת מהלהקה ונשארת עם קלידיה לקטע סולו נטול דציבלים, זה הרבה יותר משכנע מאשר התחברות להרכב רוק דומיננטי. הריתם

להאמין, מאמין אריאל הורוביץ זה דבר חיובי. וצריך להאמין בימים שיבואו. למעשה, מה נותר לו לאדם לעשות, כאשר הוא לא יכול לשנות הרבה את הטבע. זה לא הוא שמביא את חילופי העונות, אבל חילופי העונות גורמים לו להשתנות. מה כן

יאיר מיכאל בגיטרה, אלעד כהן – בס, עידן גרין  – תופים  הפקה מוסיקלית: יהודה עדר אריאל הורוביץ פותח את הערב שלו ברוח פיוטית: "הרוח מביאה עננים מהים/מדגדגת אותם בפיטמות", מומנט בחיים, אהבה שמתחילה בגשם. מאחורי הקלידים מתיישב בחור נחמד. שום

להאמין, מאמין אריאל הורוביץ זה דבר חיובי. וצריך להאמין בימים שיבואו. למעשה, מה נותר לו לאדם לעשות, כאשר הוא לא יכול לשנות הרבה את הטבע. זה לא הוא שמביא את חילופי העונות, אבל חילופי העונות גורמים לו להשתנות. מה כן

עיירה מנומנמת בדרום צרפת מתעוררת פעם בשנה לצלילי פסטיבל ג'אז. גם האקורדיוניסט הצרפתי רישאר גליאנו הגיע לשם לאחד הקונצרטים הטובים שלו בחייו כפי שהוא עצמו העיד. למי שעדיין לא הכיר את החיבור הוירטואוזי של גליאנו לטנגו, זו הזדמנות מצוינת. יחד

ברגע מסוים גם אייקון חשש שיקרה משהו רע עם הילדים והילדות שנמחצו בקדמת הבמה. מערכת מיזוג האוויר כבר מזמן הרימה ידיים, וכמה ידיים גברתניות נשאו עוד מתעלפת החוצה. אייקון עצמו נעלם הרבה לתוך הקהל על גב המאבטחים שלו, חצי גוף

עוד ב-1972, כשהשניים ניגנו לראשונה דואט, גרי ברטון תמה האם לקהל תהיה סבלנות לשמוע שעה שלמה של פסנתר וויברפון בלבד ללא ריתם סקשן, בלי סקסופון וחצוצרה. הערב הזה, 35 שנה אחרי ממשיך להראות  שיש הפתעות בחיים, שגם אינן נגמרות. צ'יק

צ'י'ק קוריאה, פסנתרן ונפיל ג'אז, מודיע לקהל ברעננה בטרם דואט עם הענק שממולו, גרי ברטון, שכבר אוחז במקלות הויברפון, שאם הסלולארי שלהם מצלצל באמצע המופע – שיענו. אין בעיה. הצחקה שכזו לפני שיוצאים לדרך. יש לו את זה לצ'יק. הצחקות

שני תאומים איטלקיים (סימונה ואמדאו פאצ'ה) ויפנית יפהפייה (קאזו מקינו), מייצרים מוסיקה שבהגדרת הז'אנר נקראת "רוק אלטרנטיבי". פעם קראו לזה "מוסיקת מחתרת" "אנדרגראונד" ובאמת הלהקה הזו – מקורה בסצינת האנדרגראונד בניו-יורק.   להרחבה

האיש שפעם עשה לנו גודטיים ב"אבטיפוס" עם "בוקר טוב עולם", "אישה אישה" ואחרים, דופק רוקנ'רול ב"זהב".   בא להציג בסינגל הכפול הזה את ההפכים בחיים. השיר הראשון בעיבוד "שלום חנוכי" הוא שיר כעס על חארה חיים – המדרכות מצופות זהב… לא

מתחיל היו בוי-ביו-בוי חסידי כזה, ממשיך רגאיי פאנקי, רגייטון, חסידי, תרקדו, תרקדו, ושירו שיר על איך משחררים לחץ. יש מתכון לאושר:  לשים מה שכואב בצד, לקחת הכל בקצב שלך, למצוא את השקט שבלב, לקחת כמה נשימות ארוכות ונקיות לריאות, להעדיף

אנחנו בסדרה האינסופית של גברים בוכים בלילה: והפעם – געגועים לאמא. איך אומר כל גבר ישראלי: אין כמו אמא. אמא יש רק אחת. ובאמת – אין עליה. אבל השיר הזה הוא לא שיר של גבר. הוא שיר התייפחות פשטני של

אנחנו בסיור בבית החרושת למוסיקה ים-תיכונית (לא, לא רוצה להגיד "מזרחית") לוקחים אותנו הישר אל פס היצור. זה בית חרושת שעובד 24 שעות נונסטופ, יש מתכונים, יש נוסחאות, תזמינו, תשלמו תקבלו. מורן כרמל (22) מקריית חיים הצטרפה אלינו לסיור. היא רוצה