Look At I
השיר האחרון Cracks מסתיים כעבור חמש דקות, ואז הוא נמשך עוד חמש דקות. קינתה עוד באוויר. על המילים האחרונות ביקום. דנה לוי לא רוצה להיפרד. די לשמוע את הטון הנוגה כדי להבין, שהיא הייתה זקוקה לעוד כמה דקות כדי לגמור. האירונייה
08/07/2012
השיר האחרון Cracks מסתיים כעבור חמש דקות, ואז הוא נמשך עוד חמש דקות. קינתה עוד באוויר. על המילים האחרונות ביקום. דנה לוי לא רוצה להיפרד. די לשמוע את הטון הנוגה כדי להבין, שהיא הייתה זקוקה לעוד כמה דקות כדי לגמור. האירונייה
תביאו את בילי קורגן להופעות, כלומר את הסמשינג פאמפקינס. למי שמצוי בתוך האודיסאה המוסיקלית של הסמשינג – יבין (מאלבום האולפן השביעי שלהם) כי תוקפה של להקתו עדיין לא פג. זה המשך נפלא, אלבום חובה, גם כיצירה העומדת בפני עצמה וגם
Aufheben הוא האלבום החדש של Brian Jonestown Massacre, להקת הקאלט מסן פרנציסקו בראשות אנטון ניוקומב, Anton Newcombe, שמגיעה להופעה אחת ב-12.7 בבארבי ת"א. האלבום יוצא כעשר שנים אחרי הסרט הדוקומנטרי המיוחד Dig שעקב אחרי BJM, הרכב נסיוני שהוקם בתחילת התשעים
בסיום הסרט – Final Stages יש לאסף אבידן כמה דקות פריטה על אקוסטית, – ללא הרכב. כמעט אנטיתזה לחמישים הדקות שחלפו. סוף דרך. שלום למוג'וז. המשך לא יבוא. אנחנו אחרי 51 דקות שצמצמו יותר מ-300 הופעות ב-15 ארצות לסרט דוקומנטרי
עם השיר האחרון Find My Love נשארתי עד לסיום האינדי המדיטטיבי הרגוע וההזוי. סך הכל – כארבע עשרה דקות. סיומו של sympathetic nervous system – מערכת-עצבים סימפתטית (חלק ממערכת העצבים הפועלת באופן אוטומטי, ולא מתוך בחירה) אבל האלבום החדש של
כמעט שאי אפשר כבר להבחין בין אלבום לוקאלי לאלבום חו"ל באנגלית. לא רק העטיפות המעוצבות (חו"ל) אלא גם התכנים. הנה עוד סינגר סונגרייטר, שכנראה לא יגיע לכוכב נולד ול"דה ווייס". רן ניר בן 27 הוא הבחור מאחורי ההרכב L.F.N.T ראשי
שאגיד: יצאתי מהבארבי עם צלצולים באוזניים, אבל היה שווה? אז, הנה אמרתי. כלומר: עזבו אתכם מסאונד. הייתי בהופעה של ההאפגן ויגס. האזניים מצלצלות גם עכשיו, והיה שווה. נקודה. ראיתי ושמעתי את גרג דולי, האיש בקדמת הבמה ממרחק מטר! ולמען הצדק
האזנה ראשונה לחדש של פאניק אנסמבל הכניסה אותי לבהלה מסוימת: אין ברירה: האתגר אינו רק של ההרכב, אלא גם של המאזין: להתמודד עם שירה (Poetry). המשוררת היא קרן אלקלעי גוט. האתגר המוסיקלי (בהלחנה) היה של רועי ירקוני, האיש שעל המחשב.
אחרי שתי הופעות חימום (LE BUTCHERETTES – התיאטרלית המפתיעה ממקסיקו, טייני פינגרס – הביזארית והיומרנית מדי מישראל) מארס וולטה עולים בסערה. אני מביט בקהל (לא מפוצץ) ומנסה לתהות: האם כל אלה הם שוחרי רוק אלטרנטיבי/ מתקדם? האם זה קהל רוק מעורב? מבחינת
לא בטוח שמקימיה של The Mars Volta חשבו ב-2001 (אל פאסו, טקסס) על המושג progressive rock. אבל עומר רודריגז-לופז Omar Rodriguez-Lopez (מלחין גיטריסט) וסדריק ביקסלר-זאבאלה Cedric Bixler-Zavala (מילים, שירה) חשבו-יצרו (תמיד) מוסיקה אחרת. Noctourniquet הוא כבר אלבומה השישי של הלהקה
בשיר הפתיחה Automatic System Habit שרה הסולנית, שירלי מנסון "לא אהיה הסוד הקטן המלוכלך שלך" – שיר טעון שמחזיר את גרבייג' אחרי שבע שנים מאז אלבומה האחרון ((Bleed Like Me – לאווירת האצטדיונים, קצב מרקיד שיזיז המונים. יגיעו עוד שירים
יש התרגשות באוויר: סטיב האקט, הגיטריסט, שריד אותנטי מלהקת ג'נסיס, על הבמה. בין הגיטריסטים יגידו – סנסציה. בין המתרפקים על עידן הפרוגרסיב רוק – התרגשות ללא נשוא. אחרי הכל, אחד הגיטריסטים הגדולים שיצאו מהסצינה ההיא, בשנות השבעים. לא הייתה שום בעיה
כשרוברט פריפ, מייסד להקת קינג קרימזון, הוא הגיטריסט האורח שפותח ברמיקס לשיר Super Heathen Child את הישן-חדש של של "גרינדרמן", הפרויקט של ניק קייב והזרעים הרעים. מה שעושים צלילי הגיטרה שלו לשיר. ומה שעשה ניק זינר, הגיטריסט של Yeah Yeah Yeahs ל – Bellringer Blues . הריפים ה"מלוכלכים", ההקשה המתכתית,
הניו-מיוסיקל אקספרס הבריטי כתב על צמד האלקטרו-רוק הזה London coolest new stars.הביג פינק הם תוצר של אולפן ביתי בלונדון, שם נולד האלבום ראשון A Brief History Of Love . רובי פרז (Robbie Furze) ומילו קורדל (Milo Cordell) מוגדרים אינדי רוק. מצאתי גם
"אטלס סאונד" הוא ברדפורד ג'יימס קוקס, יליד Athens ג'ורג'יה בן 30, מוכר יותר כסולן הלהקה הפסיכדל-אמביינט Deerhunter. בשם "אטלס סאונד" משתמש קוקס מגיל 10 כאמצעי זיהוי למוסיקה שלו. שיטת היצירה של קוקס – זרם התודעה, רצף רעיונות -מחשבות ללא סדר
משבים של רוק אינדי בארצנו. עדיין לא סערה. להקות מנסות לפרוץ דרך. המבחן אינו מקומי. רוק באנגלית מעולם לא כבש את המועדונים המקומיים בגדול. לא צמחה כאן בשנים האחרונות אלטרנטיבת רוק לועזית להתפאר בה בחו"ל. סן פדרו, שמגדירה עצמה "אינדי
יום ההולדת השישים של מקס פרנקן היה רק תירוץ לאיחוד הזמני. מינימל קומפקט עולה מן האוב מהסיבה הנורא פשוטה: יש ביקוש אדיר ללהקה בישראל של 2012 ממש כמו ב- 2008. כתבתי אז בביקורת על ההפעה בבארבי, כמה מדהים: "אפשר כבר עכשיו
דבר אחד שכחו ללמד את בקסטר דורי – להגיד "לחיים" בעברית. בשלב מסויים של הערב, במקום להגיד "לחיים", הוא התחיל לחלק משקאות לקהל. לא חסר לו: רצפת הבמה, בין קופסאות האלקטרוניקה והחוטים, היתה רוויה בבירה ואלכהול. האיש שתה, עישן, גם
עקבות של אביו, גיבור הפאנק, איאן דורי? בטח. אבל קשה להאשים את בקסטר דורי, (או טו טו בהופעה כאן) בחיקוי. גם לא מנסה להיכנס לנעליו. יש שמצאו גם ניסיון להיכנס לנעלי דאמון אלברן וריי דיוויס. אבל עזבו. בקסטר דורי הוא בקסטר
מייק סקוט שר את שירי המשורר האירי ויליאם בטלר ייטס (1865-1939), למעשה פרויקט חיים, מה שמעורר תמיהה מדוע החליט לרשום את היצירה הזו תחת להקת "ווטרבויז" ולא כאלבום סולו שלו… אחרי הכל "פגישה עם מר ייטס" הוא יצירה שעומדת בפני
תביטו ברשימת השירים מטה. מזכרת רטרוספקטיבית ללהקה שהתפרקה בספטמבר 2011. אוסף של 40 שירים בשני דיסקים הכולל שלושה חדשים . הבחירות נעשו ע"י חברי הלהקה. אוסף מס. 8 (!) של R.E.M אחרי 30 שנה. מה הם היו? פוסט פאנק, פופ, פולק
האם להקתו הוירטואלית של דיימון אלברן היא האירוע הגדול ביותר בתולדות ההיפ הופ הבריטי? אוסף הבסט מנסה לתת תשובה. הנקודה היא שגורילז לא התמקדו רק בהיפ הופ (Clint Eastwood). הם עשו דאנס פופ, דאב, פאנק (Feel Good Inc), דיסקו (Dare),
סיבת החיבור בין לו ריד למטליקה? פרט לעובדות הקרות (פגישתם על במה אחת בטקס "היכל התהילה של הרוק" ב-2009) 90 הדקות של שני הדיסקים מנסים לענות על השאלה. לא בטוח שתקבלו תשובה ברורה. תמתינו ל-19 דקות של Junior Dad בסיום דיסק
בטח שהציפיות נוסקות, במיוחד אחר שג'יינז אדיקשן לא הוציאו אלבום חדש זה שנים. הכרנו אותם מקרוב בפיק. ניק בספטמבר, גני התערוכה. אבל האלבום הזה הוא סיפור בפני עצמו. אפשר ללכת על תזכורת לשניים מהאלבומים הגדולים של ג'יינז – Ritual de
סולו גיטרה פותח את On the Backs of Angels לפני שהריפים הכבדים, הקלידים מצטרפים. השירה תאחר להגיע. אין מה למהר. זה קטע של כמעט 9 דקות. פרוג-רוק כמו ש"דרים תאטר" יודעת לעשות. מי שיגיע גם לטקסט ימצא קלישאות מוכרות כמו Leading lambs
רק על השם הביזרי (כן, שימו נקודה בין Portugal ו – The Man) מגיע קרדיט ללהקת האינדי האמריקנית (נוסדה בווזילה, אלסקה) הזו שאנחנו מגיעים אליה באלבומה השישי, שצליליו נשמעים פסיכודליים, תירצו – ניאו פסיכודליים, צלילים חלומיים-דרמטיים. נדמה לי, שאין כל בעיה
מה לקרוא לו: רועי דהן או Roy Dahan. ואיך ייקרא האלבום – Some Of This Life או "חלק של החיים האלה?" טוב, בואו לא ניתמם. רועי דהן שר באנגלית. לא סתם שר באנגלית אלא מחזיר לימים של פולק רוק אקוסטי
שבעים דקות הקדשתי למה שמכונה"פרוג רוק" תוצרת ישראלית. הוצאתי מהאינטרנט Solstice Coil is Israel's first alternative progressive rock band to be formed on the web. להקת הפרוג הראשונה שהוקמה ברשת?! לעצם הענין. האם לחזור לפרוג ששמעתי פעם בתקליטי ויניל עם
בטח שהיו ציפיות גבוהות מאמן רוק כמו ג'ון קייל. לא מהסוג של האם הוא שומר על איכויותיו, אלא בכל שקשור לסט ליסט. אני לא הולך למנות את השירים שלא הגיעו. אבל גם המעריץ שלא קיבל את מעט מבוקשו בסט ליסט, יסכים שהאיש לא עושה מאמץ גדול
"העתיד הוא ימי הביניים" מגיע מלהקת האינדי פופ פוסט פאנק מלידס. אלבום רביעי. מכירים את להיטם I Predict a Riot? מספרים כי האלבום הזה נולד כולו על פלטפורמה דיגיטאלית. אני שומע השפעות מכל כיוון. מהתשעים, להקות כמו "סופרגראס" ובלר" שחותמן