דף היח"צ שהגיע עם הדיסק מדבר על "מוסיקה נוסטלגית ומתוקה לסבא וסבתא, לאבא ולאמא, לדור המבוגר, לגיל הזהב, שירי נערותם ואהבותיהם הראשונות… אי שם בחמישים. רק שכחו לציין שמותר להביא את זה גם לבני 30 ומעלה/מטה, שאמנם לא היו בתכנון
בשנת 1957, לנט קינג קול הייתה אחת התוכניות עם הדירוג הגבוה ביותר ב-NBC-TV. זה נגמר אחרי שתחנות רדיו בדרום סירבו לשדר אותו, ובגלל שהתוכנית לא הצליחה להשיג ספונסר ארצי. איזו טרגדיה מטורפת של גזענות. הדור של אז גדל והזדקן ומעולם
את אלבום האוסף גיליתי באקראי, בתוך ערמת דיסקים ישנה, שהמתין כאבן שאין לה הופכין להאזנה. 19 שנים אחרי, ואני מוצא את עצמי מקשיב ל – Cuts You Up (ע"ש שירו של פיטר מרפי מהאלבום האלטרנטיב Deep) בעונג ולא מבין איך חמק
זהו אוסף אקראי של להיטי שבעים שיצא בתשעים. היוזמה של רשת ג'. העורכים: רות כידן, מנחם גרנית וגלעד בן ש"ך. צילום העטיפה של עודד קליין מעוצב מג'קט ג'ינס עם סיכות של כוכבי האוסף. במקור – 3 תקליטי ויניל שיצאו ב-1988,
כמו ב"מנהרות הזמן" הקודמים, מדובר בשם סתמי שלא אומר שומדבר לגבי המוטו של האוסף המתבסס על תוכנית רדיו של ירון אשבל. יכול להיות שקיים איזשהו ביקוש מהעבר שאשבל ופונוקול עלו עליו, אבל אם מחפשים מוטו אז הוא: איך לייצר תמהיל קצבי מתקתק
חלום מופע הרוק באצטדיון נולד במפץ היסטורי לפני 56 שנים בשנת 1965, כשהביטלס עלו לבמה באצטדיון שיאה, ביתם של הניו יורק מטס. באותם ימים העולם הוחזק כבן ערובה על ידי הביטלמניה, והלהקה בחרה לצאת לסיבוב הופעות בצפון אמריקה. היא פתחה
מהשירים הקטנים האלה, שממשיכים להפעים בחוכמת החיים המופלאה, במנגינה המקסימה. כמובן, קול הקריסטל של נט קינג קול. היה היה ילד/ קסום ומאוד מוזר/ מספרים שהוא נדד רחוק מאוד, רחוק מאוד/ בין ים ויבשה/ קצת ביישן, עצב בעיניו/ אבל חכם מאוד היה
אנחנו בפינת הנוסטלגיה. פינה חמה. אוסף נעימות שרבות מהן נושאות מזכרת שיצא ב-1995. התוכנית – "הליכה בחלום" של רשת ג'. האוסף המשולש התאפשר בזכות שיתוף פעולה בין רשת ג' לבין ארבע חברות תקליטים. עפרה הלפמן – ערכה. המפיק מטעם חברת
בשנות ה-60 קליף ריצ'ארד היה התשובה של בריטניה לאלביס פרסלי. ב – 1963 הופיע לראשונה בישראל בקולנוע תל-אביב. הופעה נוספת ב – 1988 הייתה במסגרת חגיגות ה-40 למדינה הופעה נוספת היתה ב-2013 בהיכל הספורט בת"א. הוא ייצג פעמיים את בריטניה באירוויזיון: עם Congratulations
מנהרת הזמן 1969. מקום ראשון המצעד האמריקאי. מקום ראשון במצעד הבריטי. גם ברדיו המקומי – הפצצה. עשה לנו דיזי. בחלומותיו הכי ורודים, טומי רו לא האמין, כי הדיזי הזה יהיה אחד הלהיטים הגדולים של כל הזמנים – ארבעה שבועות בראש
ליבנו לבחור. הוא חלם על הרגע הזה. הוא והיא על הספה. הדלת נעולה, וטראח. הטלפון צלצל. קול זר על הקו. טעות במספר. אבל הכל נהרס. והוא עדין מטורף על סוזנה. השיר משנת 1983 היה אחד הלהיטים המושמעים ברדיו המקומי. קלילות
ספרו של אנדרו גרנט ג'קסון שפורסם לאחרונה, עוסק בשנת 1965 במוסיקה בעוד שג'קסון מציג בשנינות ורהיטות את ממצאיו, הוא נותן לקוראיו להחליט בעצמם האם 1965 אכן הייתה השנה המהפכנית ביותר במוזיקה. הקביעה שאפתנית, בעיקר משום שמרבית ההסטוריונים של הרוק יטענו
מה עושה היום ליסה סטנספילד? אני נזכר בלהיט הדאנס של הזמרת הבריטית Change שנכלל באלבומה Real Love מ-1991, וזכה בזמנו לביקורת מצוינות. "שינוי" הוקלט על ידי ליסה סטנספילד לאלבומה "אהבה אמיתית" משנת 1991. הוא נכתב על ידי סטנספילד, איאן דבני
בריאן מיי, גיטריסט להקת קווין, משתף בגרסה חדשה שלו ל – 'Too Much Love Will Kill You' משנת 1992 (האזינו מטה) השיר הופיע באלבום הסולו של הגיטריסט קווין 'Back To The Light', שיוצא מחדש ב -6 באוגוסט, ומיי מכנה אותו
אנחנו בפינת הנוסטלגיה. פינה חמה. אוסף נעימות שרבות מהן נושאות מזכרת. התוכנית – "הליכה בחלום הנעימות הבלתי נשכחות" של רשת ג'. האוסף המשולש שיצא ב-1995, התאפשר בזכות שיתוף פעולה בין רשת ג' לבין ארבע חברות תקליטים. עפרה הלפמן – ערכה. המפיק
כמעט כל אוסף עממי שלישי נכנס לבתי הקפה של המוסיקה. קפה ברזילאי, יווני ויש גם איטלקי. למעשה:להיטי פופ איטלקיים משנות החמישים והשישים ממשיכים להיות סחורה חמה. אוסף "קפה איטליה" – כבר שמעתי, ויש בטח יותר משניים. אז הפעם זה "קפה
כשהיינו ילדים, שנות השישים, הארי בלפונטה הסתובב אצלנו בבית הרבה במהירויות 33 ו-45 סיבובים לדקה. מהרדיו של אז נשארו בזיכרון בעיקר להיטים כ"או דיי" ו"מתילדה". קול חם, חספוס מיוחד – מעודן וסנטימנטאלי, רכות נסבלת, זיכרון נעים, סגנון קרוס-אובר מיינסטרימי קליל
הלילה ההוא, שכיוון את התנועה בשלל גחליליות, סיפר מעשיות, כאשר בביתני התינוקות יללו בלי הפסקות. "לילה" מחזיר לשלום חנוך, ילד קיבוץ (משמרות), עם ערימה של תלתלים, חלום וגיטרה שנשלפת עם כל החבר'ה על הדשא של קיבוץ משמרות, בהבלחה של הלבנה.
נוסטלגיקן חסר תקנה כמוני מתגעגע לקולנוע דן כמו גם לפינגווין של שנות השמונים. מינימל קומפקט דואגת לפעמים להjזיר לשם בהופעות קאמבאק. אני אפילו מוכן גם להתאהב מחדש ב"סיאם" עם הדר גולדמן בשולץ האיום של כרומוזום ו"היחידה לטיפול נמרץ" לעשות צדק
אפשר לבחור עוד 200 שירים נפלאים משנות החמישים, ויעידו על כך עורכי "צפיחית בדבש", תוכנית הרדיו המיתולוגית. הצמצום לצורך התקליט דרש 26 בלבד. מילים פשוטות: יש לצפות שהבחירה העלתה את רמת האוסף. דן כנר שהגיש את התוכנית "צפיחית בדבש" ברשת
"Telstar" הוא קטע אינסטרומנטלי משנת 1962 שכתב והפיק ג'ו מיק עבור הלהקה האנגלית "טורנדוס". השיר הגיע למקום הראשון ב- Billboard Hot 100 בארה"ב בדצמבר 1962 (ההקלטה הבריטית השנייה שהגיעה למקום הראשון במצעד באותה שנה אחרי "Stranger on the Shore"), והיה
אנחנו אוהבים להשתמש בצירוף "פס קול חיינו" – גם בלי שהקולות באמת ליוו את חיינו. כשמדובר בנעימות שפותחות תוכניות יומיומיות/שבועיות ברדיו – הקולות, הצלילים, המנגינות מצטרפים יחד למשהו שאפשר לכנותו – פס קול חיים. אין כמו צלילים לעורר את בלוטות
אילו לא הייתה הגבעטרון, היו חייבים להמציא אותה. חבורת זמר היא מוסד בהוויה הישראלית. בטח הגבעטרון. כששומעים "שיר העמק", "שיר העבודה" "ספינה נוגה" נדמה לך כאילו היוצרים כתבו בשביל הקולות האלה. אני מקשיב לשני האלבומים: מבחינתי – שירים "מלפני קום
בשבוע שלאחר מותו של פרינס ב- 21 באפריל 2016, יצא סרטון בו הוא מנגן סולו גיטרה בגרסת אול סטארס ל While My Guitar Gently Weet" של הביטלס עם טום פטי, ג'ף לין ועוד כוכבים. הסרטון הגיע מטקס בשנת 2004, שם
אתה יכול לבלות שנים בוויכוחים על מהו תקליט הרוקנרול הראשון. "רוק מסביב לשעון" אינו הראשון אבל ללא עוררין – זהו השיר שיצר את בום הרוקנרול הגדול בבריטניה: שתי דקות של מוזיקה שנשמעה פראית לאין ערוך יותר ממה שנראה האמן שלה.
מה הדבר הראשון שעולה בדעתכם כשחושבים על המוזיקה של 1969? וודסטוק, פסטיבל הרוק שעדיין מגדיר את עצם הרעיון של פסטיבל הרוק? או אולי זה אחד האלבומים הגדולים של השנה – The Band, Led Zeppelin II, Crosby, סטילס & נאש, Blind
סיפור האהבה הנלהבת הוקלט במקור על ידי זמר בשם לילי ווילי ג'ון (שם מקורי: William Edgar John). הוא היה אחד מזמרי ה- R&B הראשונים, פופולרי למדי בסוף שנות ה -50 ותחילת שנות ה -60. למרות שהיה בעל השפעה רבה על
נתפוס את רכבת הזמן בנסיעה לאחור. השנה 1972. אני שולף ממדף התקליטורים את "הטוב הרע והנערה", אלבום (מופע) המחווה של ג'וזי כץ, ישראל גוריון ובני אמדורסקי ללהיטים האמריקאים של עידן המחזמר הקלאסי בתרגום אהוד מנור. 49 שנה אחרי זה נשמע
"קרונר" (Crooner) הוא כינוי לזמר שמתמקד בסטנדרט'ס, כלומר שירים מספר השירים האמריקני, בעיקר אלו שנוצרו בין השנים 1940-1960. זה לא חייב להיות זמר ג'אז מובהק, גם רוד סטיוארט חוטא בזה בשנים האחרונות והוא לא ממש "קרונר" ג'אז כמו, למשל, טוני
פינת הנוסטלגיה בסימן שעת דמדומים. ניקח רכבת במנהרת הזמן לבין הערביים של אחד מימי שנת 1958. הפלטרס (The Platters), ההרכב שהוקם בשנת 1953 על ידי המפיק באק ראם והטנור טוני ויליאמס – מתפייט על "צללי לילה שמימיים בשעת בין ערביים,
