אוספים

NOW 14 (ההמשך) מיקה – לוליפופ Mika Lollipop מיקה הוא אחד הדברים הטובים שקרו לרוק בשנתיים האחרונות. הסינגל ה-6 (!) מאלבומו מראה בפעם המי יודע כמה, שלפני ההפקות צריכים מוסיקה, ומיקה מחזיר לפופ את המהות שלו. כאן בעיבוד מצוין לקולות.

שערך והפיק חיים רייכנטל יורה להיטים למטרות מסחריות. רצוי שכל שיר יפגע. אוסף שלא עושה חשבון לאף אחד. לא אוהבי אינדי, לא שוחרי מטאל, לא פריקי וורלד מיוסיק. להיט רודף להיט. רצוי – שורפי רחבות, גרוב סקסי, תמהיל מאוזן עם

בחורה נוסטלגית מכסה את עיניו של בחור נוסטלגי מול מרפסות תל-אביב נוסטלגיות. תמונה שחור-לבן נוסטלגית צבועה מסביב בורוד בובות ברבי נוסטלגי. אז מהו אוסף נוסטלגי? אין לי קצה ציפורן של מושג. העובדה שהשיר ישן או נושן או בא בימים? אם

הכבוד לפתוח ניתן לסאבלימינל ולגבעטרון – בת שישים. צפוי ומוצדק. עיבוד יפה. ישי לוי רוקד ריקוד רומנטי בדאנס אלקטרוני. המאהוול מגיע למכונות הסאונד. עיבוד עדכני. בועז מעודה מייחל לתפילות הלב ב"כאילו כאן" של דנה אינטרשיונל. ועוד מהלב: דואט מפעים –

"קול השלום" הניף דגלים של פיס אנד לאב מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. לרדיו של אייבי נתן האזנתי ממש כפי שהקשבתי פעם בתשוקה ובלהט לרדיו רמאללה. במשך שנים רבות היינו מחוץ לגלי האתר הטריטוריאליים של הפופ. חיפשנו אותו, לא להאמין,

זה מסוג האוספים שיוצא כדי שיהיה עוד אוסף. סתם "השירים היפים של 2007". כמובן מדובר בשירים היפים רק מהמאגר של אן.אם.סי, ולפי בחירה אישית.  עוזי פרויס לקח תפקיד עורך תוכנית כבקשתכם. שירים שהייתם שולחים עם ד"ש, חלקם יותר מסתם "נעימים".

 IL DIVO פותחים עם "בדרכי שלי" השיר המכוסה ביותר בהיסטוריה מאז פרנק סינטרה. פתוס ענק. ביצוע גדול מן החיים, מלודרמה הרדקור. "הקולות הקסומים" הם הקולות שנוגעים בקלאסי, אבל לא מכריחים אותך להיות דווקא שוחר מוסיקה פיור קלאסי. קרה משהו בעולם

2007 עוזבת אותנו, וזו השעה לסכם ולהקשיב למקבץ הסינגלים שהרקיד ובידר ועינג אותנו בשנה שחלפה. מיקה – Relax:  איזה רילקס. שיר דאנס מופלא. מיקה מחזיר את האמון בפופ טוב. קמצוץ בי ג'יז בהרמוניות, נגיעות פרדי מרקורי. להיט ע נ ק.

 לרוב מוסיקה קלטית מזוהה עם שירים רקידים בסגנונות  ה"ג'יגס" (Jigs) והרילס (Reels), גם עם המנגינות השקטות הייחודיות של המוסיקה הזו. האוסף הזה מתמקד בצד הרך של המוסיקה הקלטית, שירים יפים שמזוהים גם עם ילדים ושירי ערש שנאספו מהמקורות המסורתיים של

זו מוסיקה לחתונות? תלוי את מי אתם שואלים. בטוח שזו אינה רשימה לחאפלה. נפש של רומנטיקן  עומדת מאחורי האוסף. מה הקשר בין ה"כרמינה בוראנה" עם הפילהרמונית של לונדון ובניצוחו של זובין מהטה ובין "לא יכול להסיר עיני ממך" בביצוע פראנקי

טוני הקטן – לב מטורף.  Coure Matoהשנה 1967. מלחמת ששת הימים פרצה, וטוני הקטן שר "אי קורה מאטו", על לב מטורף, עם כזו תשוקה, בעיבוד קצבי סוחף, שזה יכול היה להיות המנון הניצחון של אותם הימים. טוני יחזור בשיר החמיי

עורכי האוסף בחרו להשתמש במינוחים מתחום הפשע להצגת הנפשות הפועלות באוסף הכפול. בחוברת המצורפת מדובר על "סימנים מזהים" סתמיים (רגליה של ריאהנה מבוטחות במיליון דולר) "שותפים מזדמנים לפשע" (יענו בחיוך – שותפים ליצירה, להפקה להשד-יודע-מה) וגם "התיק הפלילי המלא" (האלבום

מהי  "נוסטלגיה"? געגועים, התרפקות על העבר, השתפכות, שמאלץ, רגשנות, ערגה, כמיהה, כיסופים? אל תמחקו את המיותר. אין כמו שירים לגעגועים. שירים הם לפעמים געגועים. אין לי בעיה עם איזה הבזק נוסטלגי ששיר מעביר בי. צלילים שממלאים בשניות בתחושת דז'ה וו

החליל לוקח למחוזות חלומיים, מעודנים, שמימיים. וזה האוסף הזה: מוסיקה שנכתבה בהשראת קסם צליליו המיוחדי של הכלי. הקטעים בחלקם תזמורתיים, ובתזמורת כידוע החליל לא יכול להרגיש רגשי נחיתות, בעיקר בתפקדי סולו ליריים אווריריים. אבל כמה מיוחד המפגש בין החליל לצ'מבלו

אם הייתי פרסומאי, הייתי מכניס למודעה – האוסף הקליט, המדליק, המקפיץ, המדונסס, הגרובי, הפיצוצי, הלהיטי. נו, די. זו הסיבה שלא עברתי לפרסום. (מוכן לשמוע הצעות מפתות) היטס 2007.  היט'ס הוט. קו? שומדבר. סלט. הכל מכל.   אבריל לאבין – Girlfriend

  מיקסוסי דאנס הם בדרך כלל גרסאות טכנולוגיות עתירות צליל אלקטרוני וקצב מתוכנת  לשירים מוכרים. אבל אם המטרה מקדשת האמצעים היא דאנס אז החוכמה היא לבחור את החומרים הנכונים. באוסף הזה שמתמקד באייטיז – זה קרה לא אחת ולא שתיים.

הלהיטים הגדולים של 2007?  סתם "הגדולים" או "הגדולים ביותר"? ומה דעתכם על "הטובים" או "הטובים ביותר". יש קנה מידה? לעורך, למפיק ולמשווק ירון כהן פתרונים. לא בטוח שמאחורי עבודת האיסוף הזו מסתתר קונספט. אבל זה עוד מצעד פזמונים. שימו באם.פי.

שלפתי את האוסף הזה מתוך איזו ערימת דיסקים שהמתינה אצלי בסבלנות ראויה עד הלום.  העטיפה – לא ממש משכה אותי, גם שם הדיסק "ספורט 5" ממש לא הצית בי משהו מוסיקלי, שלא לדבר על הדליק. ואז קרו דברים טובים. כמעט

דה ניו

וניגש מיד למבחר: מיילס דיוויד מנגן "מיי פאני ולנטיין" (דגימת סאונד למטה).  דואט גיטרה סקסופון קני בורל וג'ון קולטריין ב"למה נולדתי" של אוסקר המרסטין וג'רום קרן. יותר מג'אז של אווירה שקטה, ג'אז מתוחכם, אבל גם כזה שפונה לנשמה, שמשרה MOOD.

ממשיכים עם המומנטום של הבואנה ויסטה. כמה מושג היה לנו במוסיקה קובנית לפני הסרט הדוקומנטרי הזה? זה עוד אוסף של אמני הדור ההוא, בכול הסגנונות האותנטיים, הזמרים והמוסיקאים שקיבלו צ'אנס שני בקריירה שלהם באיחור של איזה ארבעים שנה. רשימה: אליאדס

אוסף הלהיטים המוביל בעולם!" מבשר דף הקד"מ. קנה מידה? לא יודע. אז עוד סופרלטיב. קו? מה פתאום. מה הקשר בין בלאק אייד פיז ובין טייק דאת'? זה אוסף שמזהה את כל מה שלהיטי ועכשווי. לא סתם קראו לו Now. מלקטים