האלבום Love & Peace של אלווין ג'ונס ומקוי טיינר הוא מפגש נדיר בין שניים מהקולות המרכזיים של הג'אז המודרני – המתופף והפסנתרן שהיו חלק מההרכב הקלאסי של ג'ון קולטריין. האלבום מתפקד כמעט כהמשך רוחני לשפה המוזיקלית שהתפתחה בהרכב של קולטריין, אך
יום הולדת 70 היתה סיבה למסיבה לאחמד ג’אמאל באולימפיה בפריס, מהפסנרנים היותר משפיעים על סצינת הג’אז המודרנית. החברים שעלו לנגן מצויינים: ג’ורג’ קולמן בסקסופון טנור בצליל כמו-קולטרייני בשרני, אידריס מוחמד שעל התופים, ג’ייימס קאמאק בבס. בין 6 הקטעים 4 סטנדרטים
גם אני מחאתי כפיים כעבור 66 דקות. מתי מוסיקת ג’אז הצליחה להפנט ככה. הפסנתרן הזיקיתי, באחת משעותיו היותר יפות. את האימפרוביזציות האלה ניגן קית' ג’ארט בקונצרט ב-1975 בקלן, גרמניה. ה־The Köln Concert נחשב לאחד האלבומים החשובים ביותר בתולדות הג'אז ולא רק בג'אז, אלא במוזיקה המוקלטת
יש הסבר ברור מדוע לאופי (Laufey) הפכה לאחת מזמרות הג'אז המושמעות ביותר בספוטיפיי, ואולי לאחת מזמרות הג'אז המבוקשות בדור שלה? רגע, רגע – בטוח שבאוויר נישאת השאלה – Who Is Laufey? לאופי (Laufey, נהגה שמה המקורי ליי-ווי לין בינג יונסדוטיר.)
לכבוד יום הולדתו ה־100 ג'ון קולטריין, של הסקסופוניסט, המנהיג והמלחין האגדי, הוכרזה יוזמת “Coltrane 100” — חגיגות בינלאומיות שיימשכו שנה שלמה ויכללו קונצרטים, השקות של הקלטות נדירות, אירועים מיוחדים ועוד. כחלק מההכרזה, חברת Impulse! Records שיתפה וידאו חדש לקטע “Acknowledgement”,
Ballads של ג’ון קולטריין, שיצא בשנת 1963, נחשב לאחד מהאלבומים המיוחדים בקריירה שלו ושל הרביעייה הקלאסית שלו – ג’ון קולטריין (סקסופון טנור), מק’קוי טיינר (פסנתר), ג’ימי גאריסון (קונטרבס), ואלווין ג’ונס (תופים). הוא שונה מרוב העבודות המוכרות של קולטריין, שמאופיינות לעיתים
האלבום Bill Evans Alone (שיצא ב־1968) נחשב לאחת מאבני הדרך בקריירה של הפסנתרן ביל אוונס – ולאחד מאלבומי הסולו פסנתר החשובים בתולדות הג'אז. הייחוד שלו אינו טמון רק בכך שהוא אלבום סולו, אלא באופן שבו אוונס מגדיר מחדש מהו פסנתר
Bring Them Home – היא יצירה שנכתבה בעקבות זוועות השבעה באוקטובר ומבטאת כאב, תסכול וזעם. זוהי זעקה מוזיקלית הקוראת להשבת החטופים והמפונים אל ביתם. החיבור בין רביעיית אלי דג'יברי (הרכב ג'אז מודרני) לבין רביעיית מיתרים קלאסית הוא מיוחד משום שהוא מפגיש
השלישי מתקליטורי המחווה של הטנור-סקסופוניסט ג'ו הנדרסון ב-Verve היה אמור במקור להיות שיתוף פעולה עם מלחין הבוסה-נובה הגדול אנטוניו קרלוס ג'ובים, אבל מותו הבלתי צפוי של ג'ובים הפך את הפרויקט הזה לאנדרטה. “Double Rainbow” הוא אלבום ייחודי ומוערך, בעיקר בגלל
שלושת הכהנים – The 3 Cohens הם אחד ההרכבים הייחודיים והמשפיעים בג’אז הישראלי והבינלאומי בעשורים האחרונים, והייחוד שלהם נובע משילוב נדיר של זהות משפחתית, שפה מוזיקלית היברידית, ואיכות ביצוע ברמה עולמית. שלושת הכהנים הם אחים: ענת כהן – קלרינט, סקסופון,
In Blue של קארין אליסון הוא שילוב אקלקטי ומעודן של שירים, הנעים בין קלאסיקות של סול־ג׳אז ובלדות, דרך בלוז כל שיר – וכל סיפור – מצויר בצבעים חיים, זוהרים ומתנדנדים בגווניה הייחודיים שלה, כשהיא יוצקת בהם פרשנות חדשה ומלאת תשוקה
Night Passage הוא אלבום האולפן התשיעי של להקת הג'אז-פיוז'ן Weather Report, שיצא בסוף 1980. בניגוד להפקות קודמות באלבומי האולפן הקודמים שלהם, האלבום זה מציג סאונד "חי" ו"ישיר" יותר. זהו אלבום שמסמן שיא מאוחר בקריירה של הלהקה, ולעיתיםתפס כאלבום הג’אז (או
לא יתכן ג’אז בלי טנור, אלט, סופרן. גם בריטון. הסקסופון הוא הכלי המזוהה ביותר עם ג'אז. הצליל החם שלו הוא הקרוב ביותר לקול האנושי. זו הסיבה שהוא מתפקד למטרות רבות – כמוביל של הרכב, גם ליווי של זמרים. הסקסופון אהוב
לי קוניץ העיר למישהי שישבה לידי בשורה הראשונה על שלא מחאה כפיים אחרי סיומו של קטע. קוניץ לא כעס. הוא היה משועשע, או נראה כמי שמחפש דרך לשעשע עצמו. אפילו שרק "שריקה פושטקית" כמו בשתי אצבעותיו אל הקהל. אחרי כל
מותו של המתופף האגדי ג'ק דז'ונט Jack DeJohnette בגיל 83 מחזיר לרשימת עשרת המתופפים הגדולים בג'אז. דז'ונט השאיר אחריו מורשת עצומה של חדשנות, רוח חופשית ורגש מוזיקלי עמוק.הוא לא היה רק מתופף מצוין. הייחוד שלו היה בשילוב בין טכניקת תיפוף
ליבו הספרדי של צ'יק קוריאה. 1976 הייתה שנה מצוינת עבור קוריאה. לא רק שהוא הוציא עם להקת "Return to Forever" את "הלוחם הרומנטי", הוא עדיין מצא זמן לכתוב, לעבד, לבצע ולשחרר את האלבום "My Spanish Spanish", tj, מיצירותיו הגדולות אי
לא לכל זמר חוגגים יומולדת 110. פרנק סינטרה חריג. למעשה, אצל סינטרה אתה מחפש תירוץ לנגן את שיריו, כי הוא אחד ויחיד לנצח, ואני יכול להבין למה זמר כמוהו הוא הלחם והחמאה לתזמורת כמו תזמורת הג'אז הישראלית, שגייסה את אלרן
שיתופי פעולה בין ענקי מוסיקה שנראים מצוין על הנייר, לא תמיד מוכיחים עצמם בפועל. להיפך: הם יכולים להתברר כמגלומנים וחסרי השראה. אבל כשאגדות כמו הפסנתרן צ'יק קוריאה והגיטריסט ג'ון מקלפלין נפגשים, תמיד יש תחושה, שלא יכול לצאת מזה משהו רע, ויש
The Best of Herbie Hancock: The Blue Note Years הוא אחד האוספים המרכזיים להבנת ראשית הקריירה של הרבי הנקוק וההתפתחות של ג’אז מודרני בשנות ה־60. האוסף כולל קטעים שהוקלטו בתקופת פעילותו של הרבי הנקוק בחברת Blue Note Records בשנים 1962–1968,
בין להקות הביג בנד החיוניות מתקופת הסווינג (שנות ה-30 וה-40) נמנות אגדות כמו דיוק אלינגטון, קאונט בייסי, בני גודמן, גלן מילר וטומי דורסי, הידועים בלהיטים איקוניים כמו "Take the 'A' Train", "One O'Clock Jump" ו-"In the Mood", בעוד שביג בנדס
החיים לפעמים משעממים. אתה חייב שינויים. לצאת מהשגרה. להפתיע את עצמך. לפני איזה 14 שנה הגיע לפה הפסנתרן סטפאנו בולאני הפתיע אותנו וכנראה את עצמו כשניגן נפלא סשה ארגוב. כתבתי אז – מה חבל שסשה לא יכול לשמוע את הגרסה ל"השמלה
הבלדה כשלעצמה היא שיר סיפורי בו קיימת עלילה שורות קצרות, בתים וחריזה. גם בלדת הג'אז היא סוג של סיפור. בראשיתו, הג'אז היה מוסיקה ריקודית שנוגנה ע"י להקות גדולות (swinging big bands) בהמשך האלמנטים הריקודיים התעמעמו, והאלתור הפך ליסוד המרכזי בג'אז. ככל שהסגנון התפתח, הוא התפצל
הצימוק המפתיע הגיע בסיום המופע של ברנפורד מרסליס: אלי דג'יברי, סקסופוניסט טנור, המנהל האומנותי של הפסטיבל, עלה להדרן לנגן עם ענק הענקים ברנפורד מרסליס, כדי להגשים חלום. דג'יברי עשה הכל בסולו שלו כדי להבהיר – כמה הוא מתרגש מנוכחות מרסליס,
דויד ברוזה אינו זמר ג'אז. ברוזה הוא אמן רב יוזמות, צבעים וניסיונות להתחדש, אבל לא אמן שהג'אז טבוע בעורקיו וביצירתו. האלבום הזה המכיל מיטב משיריו מתיימר להיות אלבום ג'אז. הוא לא. כלומר: חובבי ג'אז הרדקור לא ימצאו בו ערך מוסף
סטן גץ היה מבצע כה עקבי ובעל גוון כה יפהפה שכמעט כל ההקלטות שלו שוות ערך. שתי הופעות הרדיו שנשמעו בדיסק הזה משנת 1997 הן אפילו ברמה גבוהה מהרגיל. יחד עם הפסנתרן קני בארון, ריי דראמונד בבס, יאשויטו מורי בבס,
ג'אז מסביב לעולם Jazz Around The World לוקח לסיבוב רב-לאומי בניחוחות אתניים, נודדים מקנדה עם שנטל צ'מברלנד מקנדה ששרה La Mer בסווינג רומנטי ומגיעים עד החצוצרן יוג' מסקלה (Huge Maskekela) והזמר מלאיקה (Malaika) מדרום אפריקה שרוקחים פיוז'ן א-לה אפרו של
שום דבר לא משתווה לבלדת ג'אז נהדרת. שום הופעת ג'אז אינה שלמה בלי לפחות אחת. עם כותבי שירים ומלחינים רבים שכותבים בלדות ג'אז לאלבומים, מופעי במה או סרטים, רבים מהם נכנסו לרפרטואר הג'אז והפכו לסטנדרטים. השם “All Time Greatest Jazz
בשנת 2020, צ'יק קוריאה – זוכה פרס גראמי 27 פעמים, אמן הג'אז של הקרן הלאומית לאמנויות, ואחת הדמויות האייקוניות ביותר בג'אז – יצא לדרך עם סדרת הופעות עוצמתית עם כריסטיאן מקברייד ובריאן בלייד, למעשה – מה שיהיה סיבוב ההופעות האחרון
הגענו לשתי הופעות של ג'אז לטיני מנוגנות על ידי נגנים ישראלים שהוגדרו בקומוניקט שנשלח "שישיית אול סטארס ישראלית". מדובר בשני חיבורים של ענקי ג'אז למוסיקה הלטינית – זה של דיוק אלינגטון וזה של הנק מובלי. ג׳אז לטיני (Latin Jazz) הוא
ווינטון מרסליס וההרכב ניגנו במחצית הראשונה של הקונצרט יצירות שנכתבו בשנות ה-20, ואילו המחצית השנייה כללה שירים מהעשור של 1940-1950. בתולדות הג'אז, שני העשורים הללו היו בעלי משמעות רבה ועמדו בסימן של אירועים ודמויות בולטים רבים. שנות ה-20 היו עידן
