ליבו הספרדי של צ'יק קוריאה. 1976 הייתה שנה מצוינת עבור קוריאה. לא רק שהוא הוציא עם להקת "Return to Forever" את "הלוחם הרומנטי", הוא עדיין מצא זמן לכתוב, לעבד, לבצע ולשחרר את האלבום "My Spanish Spanish", tj, מיצירותיו הגדולות אי
ספר השירים האמריקני הגדול הוא לא ספר פיזי, אלא כינוי לאוסף הקאנוני של שירים אמריקניים שנכתבו בעיקר בין שנות ה־20 לשנות ה־50 של המאה ה־20, והפכו לסטנדרטים – במיוחד בג’אז הווקאלי. את רוב השירים כתבו מלחינים ופזמונאים שפעלו בברודוויי, בהוליווד
לא לכל זמר חוגגים יומולדת 110. פרנק סינטרה חריג. למעשה, אצל סינטרה אתה מחפש תירוץ לנגן את שיריו, כי הוא אחד ויחיד לנצח, ואני יכול להבין למה זמר כמוהו הוא הלחם והחמאה לתזמורת כמו תזמורת הג'אז הישראלית, שגייסה את אלרן
שיתופי פעולה בין ענקי מוסיקה שנראים מצוין על הנייר, לא תמיד מוכיחים עצמם בפועל. להיפך: הם יכולים להתברר כמגלומנים וחסרי השראה. אבל כשאגדות כמו הפסנתרן צ'יק קוריאה והגיטריסט ג'ון מקלפלין נפגשים, תמיד יש תחושה, שלא יכול לצאת מזה משהו רע, ויש
The Best of Herbie Hancock: The Blue Note Years הוא אחד האוספים המרכזיים להבנת ראשית הקריירה של הרבי הנקוק וההתפתחות של ג’אז מודרני בשנות ה־60. האוסף כולל קטעים שהוקלטו בתקופת פעילותו של הרבי הנקוק בחברת Blue Note Records בשנים 1962–1968,
בין להקות הביג בנד החיוניות מתקופת הסווינג (שנות ה-30 וה-40) נמנות אגדות כמו דיוק אלינגטון, קאונט בייסי, בני גודמן, גלן מילר וטומי דורסי, הידועים בלהיטים איקוניים כמו "Take the 'A' Train", "One O'Clock Jump" ו-"In the Mood", בעוד שביג בנדס
החיים לפעמים משעממים. אתה חייב שינויים. לצאת מהשגרה. להפתיע את עצמך. לפני איזה 14 שנה הגיע לפה הפסנתרן סטפאנו בולאני הפתיע אותנו וכנראה את עצמו כשניגן נפלא סשה ארגוב. כתבתי אז – מה חבל שסשה לא יכול לשמוע את הגרסה ל"השמלה
הבלדה כשלעצמה היא שיר סיפורי בו קיימת עלילה שורות קצרות, בתים וחריזה. גם בלדת הג'אז היא סוג של סיפור. בראשיתו, הג'אז היה מוסיקה ריקודית שנוגנה ע"י להקות גדולות (swinging big bands) בהמשך האלמנטים הריקודיים התעמעמו, והאלתור הפך ליסוד המרכזי בג'אז. ככל שהסגנון התפתח, הוא התפצל
הצימוק המפתיע הגיע בסיום המופע של ברנפורד מרסליס: אלי דג'יברי, סקסופוניסט טנור, המנהל האומנותי של הפסטיבל, עלה להדרן לנגן עם ענק הענקים ברנפורד מרסליס, כדי להגשים חלום. דג'יברי עשה הכל בסולו שלו כדי להבהיר – כמה הוא מתרגש מנוכחות מרסליס,
דויד ברוזה אינו זמר ג'אז. ברוזה הוא אמן רב יוזמות, צבעים וניסיונות להתחדש, אבל לא אמן שהג'אז טבוע בעורקיו וביצירתו. האלבום הזה המכיל מיטב משיריו מתיימר להיות אלבום ג'אז. הוא לא. כלומר: חובבי ג'אז הרדקור לא ימצאו בו ערך מוסף
סטן גץ היה מבצע כה עקבי ובעל גוון כה יפהפה שכמעט כל ההקלטות שלו שוות ערך. שתי הופעות הרדיו שנשמעו בדיסק הזה משנת 1997 הן אפילו ברמה גבוהה מהרגיל. יחד עם הפסנתרן קני בארון, ריי דראמונד בבס, יאשויטו מורי בבס,
ג'אז מסביב לעולם Jazz Around The World לוקח לסיבוב רב-לאומי בניחוחות אתניים, נודדים מקנדה עם שנטל צ'מברלנד מקנדה ששרה La Mer בסווינג רומנטי ומגיעים עד החצוצרן יוג' מסקלה (Huge Maskekela) והזמר מלאיקה (Malaika) מדרום אפריקה שרוקחים פיוז'ן א-לה אפרו של
שום דבר לא משתווה לבלדת ג'אז נהדרת. שום הופעת ג'אז אינה שלמה בלי לפחות אחת. עם כותבי שירים ומלחינים רבים שכותבים בלדות ג'אז לאלבומים, מופעי במה או סרטים, רבים מהם נכנסו לרפרטואר הג'אז והפכו לסטנדרטים. השם “All Time Greatest Jazz
בשנת 2020, צ'יק קוריאה – זוכה פרס גראמי 27 פעמים, אמן הג'אז של הקרן הלאומית לאמנויות, ואחת הדמויות האייקוניות ביותר בג'אז – יצא לדרך עם סדרת הופעות עוצמתית עם כריסטיאן מקברייד ובריאן בלייד, למעשה – מה שיהיה סיבוב ההופעות האחרון
הגענו לשתי הופעות של ג'אז לטיני מנוגנות על ידי נגנים ישראלים שהוגדרו בקומוניקט שנשלח "שישיית אול סטארס ישראלית". מדובר בשני חיבורים של ענקי ג'אז למוסיקה הלטינית – זה של דיוק אלינגטון וזה של הנק מובלי. ג׳אז לטיני (Latin Jazz) הוא
ווינטון מרסליס וההרכב ניגנו במחצית הראשונה של הקונצרט יצירות שנכתבו בשנות ה-20, ואילו המחצית השנייה כללה שירים מהעשור של 1940-1950. בתולדות הג'אז, שני העשורים הללו היו בעלי משמעות רבה ועמדו בסימן של אירועים ודמויות בולטים רבים. שנות ה-20 היו עידן
הרעיון מאחורי ההקלטות החיות היה לחבר את קול פורטר עם ג'אז, להבליט זמרות כאלה פיצג'רלד, שרה ווהן, שירלי הורן ודידי ברידג'ווטר. אני הייתי מבליט דווקא את הקטע האינסטרומנטלי את What Is This Called Love בביצוע החצוצרן קליפורד בראון בהקלטה מצוינת
היכנסו לעולם הג'אז הצועני, הידוע גם בשם Jazz Manouche או ג'אז בסגנון Hot Club-Style. הסגנון מקורו בשנות ה-30 של המאה ה-20 בזכות נגינת הגיטרה החדשנית והמיומנת של דג'נגו ריינהרדט והכנר סטפן גראפלי בחמישיית המועדון הלוהט של פראנס (Quintette du Hot
האם נכון לשלב את השירים של מרסדס סוסה (Mercedes Sosa) בפסטיבל ג'אז? פסטיבלי ג’אז רבים היום מחפשים להרחיב את הגבולות לשילובי עולם (World Jazz), מוסיקה עם השפעות אתניות, שיתופי פעולה בין סגנונות. הכנסת שירים של סוסה יכולה להעשיר את התמה הכללית,
נינה סימון, "הכוהנת הגדולה של מוזיקת הנשמה" "הגיעה" לפסטיבל לקבל טיפול ג'אזי של הרכב בינלאומי מבריק, בהובלתו של נגן הסקסופון, ארנו האס Arno Hass מגרמניה. היא מוכרת דווקא ככוהנת הגדולה של הסול, אבל היא גם מלכת בלוז בלתי מוכתרת. למעשה,
שיריו של חנן יובל נבחרו לפתוח את הפסטיבל המוקדש לעיבודי ג'אז למוזיקת פולק. אנחנו באוקטובר 2025, בית ציוני אמריקה. חנן יובל כמעט מתנצל על כך שהסכים להופיע במסגרת ג'אזית, אבל מודה שהוא מאלה שאינם פוחדים מאתגרים. עמיקם קימלמן, המנהל המוסיקלי
באופן כללי, הגרסה של ג'ו הנדרסון ל"פורגי ובס" עומדת בסטנדרטים הגבוהים של אלבומיו האחרונים עבור Verve. בעבודה עם המעבד בוב בלדן ושילוב נפלא – הכולל את הגיטריסט ג'ון סקופילד, הפסנתרן טומי פלנגן, הבסיסט דייב הולנד, המתופף ג'ק דה-ג'ונט, הטרומבוניסט קונרד
הליידי שרה בלוז. קוראים לה די די ברידג'ווטר, ומי שלא הגיע לרעננה (או כמו שהליידי מבטאת Ranana) צריך להצטער, ולקוות שהליידי תשוב עם אותו ההרכב. אחרי הכל, די די אוהבת לפקוד ארצנו מדי פעם ולגלות פרובינציות חדשות (בחולון היא כבר
האלבום Laura של דון ביאס Don Byas הוא אוסף שמאגד בשורותיו כמה הקלטות מתקופת שנות החמישים בעיקר סטנדרטים של ג’אז, בהן ביאס מוביל את סקסופון הטנור שלו ברגש, עדינות וביטוי אישי מוחשי. הגרסה החדשה של האלבום יצאה תחת סדרת “Jazz
האם ניתן לעבד שירי פולק בסגנון ג'אז? עמיקם קימלמן, מנהלו האומנותי של "יפוג'אז" החוגג 10 בבית ציוני אמריקה (9-10-11 באוקטובר), הכין תוכנית שמאתגרת את החיבור הזה. ההנחה היא שבאמצעות יוצרים ונגנים מהעולם הוא גם עשוי להניב תוצאה עשירה ומוזיקלית במיוחד,
קרטיס סטיגרס (Curtis Stigers) הוא זמר, סקסופוניסט, נגן גיטרה ופסנתר, כותב שירים ומבצע אמריקאי, שהתפרסם בשנות ה־90 כזמר פופ-רוק , ובהמשך התמסד כאמן ג'אז נחשב, בעיקר בתחום של vocal jazz (ג'אז ווקאלי), תוך שילוב של בלוז, סול ואפילו פולק. הוא
צמד התקליטים הוא אוסף של קטעי ג'אז שקטים — ג'אז אמיתי ולא "מוזיקת מעליות" שלפעמים מבולבלת עם ג'אז על ידי מי שלא מבין ג'אז. הבחירות האלה הן הרקע המושלם לארוחת ערב או ערב שקט לשניים, וגם להאזנה לבד אם אתה
"אנג'ל סונג" של המוזיקאי והחצוצרן הקנדי קני וילר, שהוקלט בשנת 1996 ויצא בשנת 1997 בלייבל ECM הוא מאלבומי הג'אז שאני חוזר אליהם בדבקות. לי קוניץ באלט סקסופון, ביל פריסל בגיטרה ודייב הולנד בבס משלימים רביעיה שאין שום בעיה לכנותה אגדית.
Cuban Revolución Jazz הוא אוסף כפול בז’אנר ג’אז קובני / לטיני‑ג’אז, שיצא ב־1999, הכולל מגוון אמנים קובניים בולטים ויצירות שממחישות את העושר והעומק של המוזיקה הזו. האוסף כולל נגנים בינלאומיים מהשורה הראשונה של הלטין־ג’אז והג’אז העולמי הקובני ביניהם: אמילנו סלוודור,
החלילן מתן קליין, פיתח נוכחות בינלאומית משמעותית מאז לימודיו בברקלי בשנות ה-90. יחד עם הגיטריסט יליד ארגנטינה, חזי חאיט, הם ביססו והעמיקו את שנות הקשר המוזיקלי שלהם עם הקמת להקת זורהאב בשנת 2017. החבורה ממשיכה במסורת של פיזור תרבותי עשיר
