הלוזר שופך תסכול שגרתי, מהסוג שמתאים לעשרות ולמאות מבואסים, שממשיכים לחלום בערבון מוגבל. עושה שימוש עדכני בכלי הטיס הפופולארי כדימוי לסוג של חלימה בהקיץ, ניתוק מהמציאות. הרקע: הודאה בכישלון. מה שרציתי/ חלמתי להיות מול מה שקורה בפועל, שהוא משהו שאין
והפרחים למשקיעים, למפיקים, ליצרני הקליפ. יש כנראה משהו שכותב שורות אלה אינו יודע: מה כל כך מסחרי בחיבור בין עדן בן זקן ועומר אדם? האמנם קומבינה שתתרום מסחרית לשניהם? השאלה מופנית למשקיעים. יש לי שאלה גם ליוצרי השיר: מה השיר
רבקה זהר מנסה לגעת במהות האמן בשורות פרוזאיות משמימות הפותחות את השיר בגוף ראשון. "שאלו אותי מה זה להיות אמן ומיד הבנתי שאני לא מבינה בכלל". ה"מיד" מסמן ניסוח חפוז, כאילו שהשאלה הזו לא עלתה בכל שנותיה כאמן. בהמשך מפתחת
על משקל ברומא תתנהג כרומאי, Full Trunk מבינים כי בתקופה זו, שאין יכולת לעוף מכאן, תתנהג כמו ישראלי, תן פול גז מוסיקה ים תיכונית. גם סירטאקי הולך. קיבלו אישור מהפקת העונה החדשה של "תאגד". שיר על בריחה מהמצב. "לעוף מפה
המוסיקה והקול של עמיר בניון העלו את השיר לנתיב המרכזי של הרדיו הידידותי, אלא שהרגשתי שאני מתקדם עם המנגינה, אבל נשאר עם המילים מאחור, ושמשמעותן אינה מתבהרת בהאזנה ישירה. פרשתי את השיר לנגד עיני, וקיבלתי בליל המטאפורות שמתמקד בעבר ובישן,
Yorda (ירדן לויתן) משכיבה עצמה על ספת הפסיכולוג של עצמה. השיר הוא ביטוי מודעות-עצמית לרגשותיה-מחשבותיה-צרכיה מתוך מצוקה קיומית. "אף אחד לא יכול לפגוע בי כמו שאני יכולה, בטח שזה הפחד הסודי שלי, גם אם יש לי מה שנדרש לבנות את
עדי אולמנסקי הופכת את התמיהה המרוגשת על מהות היחסים עם הגבר המכותב בשיר לסרט מתח, שנפתח בקצב תקתוק שעון מאיים. אולמנסקי מנסה לשתף אותו/ אותנו בתסכול שלה. נמצאת בסיטואציה של תעיה ותהיה. לא ברור מהו "השילוב המסוכן" שהיא מייחסת לו,
גברים יכולים לבכות גם בשקט. מלנכולי לייט. אליה רוסיליו מוציא עוד שיר אהבה נכזבת מהמחברת שלו. "המלאכית" קרא לה. ישות על-טבעית. מתחבר עם "עפה מכאן". נזקים? – ניפצה אותו לחתיכות. השיר לא מספר הרבה, פרט לכך שהוא נותן לפצע בליבו
יאללה, תזמינו להם משטרה, תתלוננו למשרד הבריאות. לפי החגיגה בקליפ, אין כאן מסכות שלא לדבר על שמירת מרחק. נו טוב תבינו את הבלגן. חיכו המון זמן לבלות. אז ואם כבר לבלות אחרי תקופת התנזרות – אז רק בנות, רצוי חשופות
לחפש אהבה במרחבי האינטרנט. מיליונים עושים את זה. בדרך כלל רובם טועים. זה מסתיים בפייסבוק בתחושה מבאסת כמו ששר איזקמן (איתמר איזק : I reach out for you as I touch the screen, but you won’t let me in. הקול אינו
זהו שיר הגאווה הרשמי של תל-אביב יפו (לפי דבר דף יחסי הציבור)? לי זה נשמע ערימת שטויות במיצי ההפקה הגרנדיוזיים של ג'ורדי. אילו אנוכי חלק מהקהילה – ממש לא הייתי גא. עברית, אנגלית, קצת ערבית, פתיח כינור מסולסל, ובהמשך דאנס
האם גם לכם השתבש מנגנון תפיסת הזמן בימי הקורונה? ישנם שחשים שהזמן לא זז , מרגיש איטי ומשעמם. הדבר המעניין הוא שאין מה שנקרא "חוש זמן" כמו טעם או ריח, אבל כשהזמן משתבש, כשאתה מרגיש יותר מדי זמן סגור בתוך
מה איחד את נרקיס ומירי מסיקה לשיר שיר געגוע למשה? "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים …ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל" (דברים לד, י-יב) תזכורת: משה רבנו
אנחנו ב"מחלקת האבידות של החיים". העיר הגדולה וחיי הנפש. עמיחי הלל מדבר על תל אביב. הוא רואה אנשים "בלי פנים", מרגיש שכולם הפכו אויבים, תחפושות במצעד החיים, וגם מתייחס לשינוי שחל בו – "מתי ביקרת את ההורים מתוך געגוע"? הבסיס
גם ג'ייסון דרולו הולך שבי אחרי אפליקציית טיק טוק ומסמפל להיטו הויראלי של Jawsh 658 שנקרא (Laxed. (Siren Beat, המוזיקאי הניו זילנדי בן ה -17, תלמיד שחתם על עסקת תקליטים עם קולומביה רקורדס. אתה צריך לדעת לאיזו רשת חברתית להתחבר.
הדרך בה אתה הולך בחייך היא אך ורק שלך, לא שייכת למישהו אחר. עד סופה אתה הולך לבד. אילן וירצברג חוזר ל"דרך אחת" שהלחין והפיק לחוה אלברשטיין לאלבומה משנת 1995. השיר הוא הכרה של האדם בריבונותו על חייו. וירצברג בחר
למה הוא צריך להסביר לה שאהבה זה לא הכל? כי הוא יותר "פסיכולוג" ממנה? האם הוא יותר "חכם" ממנה כדי להבהיר מהי מערכת יחסים בוגרת? שאהבה זה לא מספיק, שיש לה זמן תפוגה, ואין דבר כזה מושלם? בשירים המולחנים זמרים
אני לא קורא קומוניקטים לפני האזנה לשיר חדש. תן לשיר לדבר בעד עצמו, לחבר את הסיפור אליך. השיר של עומרי כהן יוצר בעיה: המוסיקה, הרגש מגיעים במהלך מלודי תחושתי מסעיר, אבל אינם מחברים לסיפור, שיש בו דמויות והתרחשויות. הנרטיב נשאר
שירתו של יוני יעיש אינה סדוקה. היא מסולסלת יפה במעלה המנעד. כמה ענוג הוא כשהוא שר לה את כאב אהבתו. זה מן הסתם מה שנותן לו את היתרון "להתפייס עם הכאב". הבריחה היא אחת הדרכים להימלט ממנו, שלא תראה אותו
הבנאדם קרוע מבפנים, מנסה לברר עם העלמה שעזבה דברים ("כמה סודות את יכולה לשמור?"). לא בטוח אם המחשבות שלו הן גם המחשבות שלה, אם ליבה עדיין פתוח. הוא רוצה לחזור אפילו בזחילה. ארקטיק מאנקיז ילידת שפילד איז קולינג. להקה בריטית,
יש עולם סגור שסוגר, יש אהובה שמתרחקת, והזמר פונה לאלוהים לשאול – "האם זו מלחמה?" אייל גולן רוצה שתי ציפורים: העולם שנסגר בעקבות הנגיף והאהבה שמתפוגגת. מתחבר? לי זה ממש לא התחבר. מילא המילים, אבל המוסיקה והקליפ מסמסו עוד יותר
אז היא איתו או לא איתו? תיתן לו מפתח או לא? מה היא בכלל רוצה? שיצלול איתה עמוק לנשמה שלה? לחיות את הדימיון שמנגן לה על הלב. מה היא רוצה ממנו, מה היא רוצה מאיתנו? הטקסט המופרך הוא חלק מהפקת
הכי קשה לגברים נעזבים ע"י אהובותיהן – בלילות. לא סתם הם ממשיכים "לבכות בלילה", ותודה לאבנר גדסי על השיר ההוא, שנתן איזושהי לגטימציה לזכרים מזמרים לפרוק את שבר ליבם בצלילי פופ מזרחי רוויי דמעות. הלילות האלה. השקט בלעדיה. מחברת שירים
יש כאן בעיות כבדות בענייני זוגיות. על נייר – מלודרמה: "מה שורף לך בבטן", "רעשים בשתיקות", "אתה חסום", "ממה אני פוחדת" "אולי שכחת מי אתה", "איך איתך שלם כל כך שבור". מוסיקה – פחות מדרמה. יותר חיוך. יותר התענגות. עילי
ה"ביחד" הזוגי יכול להיות תובעני וחונק, יכול להיות כיפי ורגוע. לפעמים זה ענין של בחירה, וגם ברגעי הבלאגן – "בסוף כל בכי יש חיבוק ומתנה". פסיכולוגיה באגורה אצל בני זוג היא לעיתים הכי ישימה, תלוי מי הם חולקי הזוגיות וכמה
למה Bella? למה שתי שפות? טרנד חדש? לפי הקומוניקט ששוגר עם השיר, נועה פרג' רוצה להשויץ. מותר לה. מצד שני: היא עושה את זה טוב. האקצנט הספרדי מוסיף ניחוח עסיסי לשיר. הזמרת לומדת שפות מסדרות דרמה בטלוויזיה ומייצרת תמלילים מעורבים,
לפעמים נדמה כי הדור הזה משתמש במוסיקה כתחליף קליל לספת הפסיכולוג. הרי טקסט כמו למטה לא היית מתפרסם על תקן "משורר" ואפילו לא כותב שירים מולחנים (סינגר סונגרייטר) מדופלם: לא ברורה הבעיה של הכותב. הגשם יורד, והוא מחפש היגיון בחיים,
מה אומרת הבחורה לבחור:אתה יכול לעשות בגופי כלבבך, אבל דיר באלכ: אל תבטיח לי דברים שאתה לא יכול לקיים ואל תכניס אותי לסיפור, שאחר כך אפגע ממנו. באנגלית פאנקיית זה נשמע יותר טוב. בקליפ זה נראה הרבה יותר סקסי. להרכב
לאן מובילה שגרת החיים? – כולנו מכירים את הפעילויות הקבועות מבוקר עד לילה. לפעמים כל מה שאנחנו רוצים זה רק פסק זמן, שינוי סדר הפעולות הקבוע. חוה אלברשטיין שרה – זה לא נורא: "גם את הטוב גם את הרע/ השיכחה
"עכשיו תורך להישבר?!" הוא והיא משחקים בדיכאון? פעם תורי, פעם תורך? אבל דודו אהרון התכוון כנראה ל – לא מוכן להיות יותר הפרייר שלך. תרגישי פעם את מה עובר עלי. בגדול: אין חדש תחת השמש הים תיכונית המקומית: הגברים ממשיכים
