חדשות מוזיקה

בחלק הראשון של הערב ניסה דני ליטני להסביר לנו, שהבלוז מוצאו באוקראינה. בלז (עיירה בחבל לבוב) אומר לכם משהו? אה, בלז – בלוז. מתאים לא? שורשים רבותי, שורשים. החידה היחידה שליטני לא פתר – איך הגיע הבלוז מבלז לשיקגו. נו טוב,

השיר נשמע תבנית מוזמנת: הסלסול והתזמור, המקאם שהוא בסיס המוסיקה הערבית. אחרי שנים של שירה במועדונים, הטרנסג'נדרית קים קונקשן, שהשתתפה ב"כוכב נולד", מנסה לעבור למיינסטרים במהדורה מזרחית בשיר אהבה פשטני גדוש מבטים, זיכרונות ודמעות. לא בטוח ששרית חדד הייתה מאמצת.

בין ה"חבל" ל"מזל" ממשיכים להתקיים יחסים – כי למרות צערו על התעללותה בו, הוא מוכן להשלים עם המצב בגלל נטייתו להכאיב לעצמו. מצב לא בריא, שהוא מודע לו, ובכל זאת אינו עושה דבר כדי לשים לו קץ.  ה"החבל" הוא למעשה

יועץ נישואין היה מאמץ השיר הזה: הבחור אינו מוכן לוותר על היחסים ביניהם, גישתו בסך הכל אופטימית. כותב המילים התאהב במטפורה הימית: אונייה בים סוער = הזוגיות. האונייה עדיין כאן, אנחנו בסדר עדיין לא טובעים. יותר מדויק: אם רוצים באמת – אפשר

"אני גאה להיות זמר מזרחי", קרא  אייל גולן שניות לפני ששם כתר על ראשה של עדן אבוטבול בגמר "אייל גולן קורא לך" בנוקיה. לא ידעתי אם לצחוק, לבכות או להאמין למשמע אוזני. גם המלך מקופח? מה, יכול להיות שגיספן שכנע את

מה קרה לזוכה כוכב נולד 3 משנת 2005? קודם כל – לא להאמין שכבר עברו 8 שנים. שנית: מאז עומר אדם, נפלט כוכב נולד, הצליח למלא הנגרים והיכלי ספורט, מה שאומר שתמיד תזכור שבתוך עמך את חי. האם יהודה סעדו הקריב

ישראל גוריון "קורא" את מחשבותיו של הקהל: "אתם בטח שואלים מי כאן הבן של בני אמדורסקי". אז נכון שמפרידות כמה שנים בין הבן של בני ובין בן זוגו ל"הדודאים", אבל אצל ישראל משתובב, כמו תמיד, הילד הנצחי. גם הליצן. הוא מסרב

לא יכולתי שלא להיזכר ב"זריתי לרוח אנחתי" משיעורי הספרות בתיכון. אחד השירים היותר נלמדים של ח.נ ביאליק שעוסק בעצירת ההשראה האומנותית. התקופה שבה נסתמו מעיינות יצירתו השירית של ביאליק והוא עבר לפרוזה נקראת "תקופת היובש". היובש הוא מוטיב מרכזי בשני השירים.

אברהם טל עדיין בשלב של "אינו מבין". התמימות היפה? מי מאיתנו מבין משהו על החיים. מנין באנו ולאן אנחנו הולכים. השאלה איך אנחנו מקבלים את חוסר ההבנה, את החלל הזה בתובנות שלנו. טל תוהה, מנסה לגעת בפלא הזה שנקרא חיים,

ערן צור הוא זמר של אינטרפרטציה – תן לו עיבוד חדש, והוא יוציא עוד משהו משיר ותיק שלו. תן לו התנסות מחודשת והוא יאתגר את עצמו. זוהי דינאמיקה יצירתית חיונית – לגלות שירים מחדש, גם אם הם שלך. ההזדמנות נוצרה

עכשיו הכל בסדר. כלומר – כשהוא אוהב אותה זה מצב אופטימאלי. יקבלה – על פגמיה וגחמותיה, מצבי רוחה המשתנים. לא יופתע משום דבר. היא בעד המשך המצב – כי התעייפה לוותר לאהבה. ניסוח יפה. במציאות האהבה אינה תמיד נענית למשאלות.

נדב ברנע רוצה להיות בלוז. אם אפשר בלוז עם תבלין קאונטרי, שיישמע פולק-רוק לדרכים. מעט מלנכוליה, אקוסטית, אקורדיון ומפוחית, קול קצת סובל. הבנאדם על הבוקר לא מצברוח משהו. רחובות חשוכים, עיר עצובה. ההיא שנטשה. יש רקע טוב לסלואו עצוב. מפלט?

שחר בן חור מכניס אותנו לחדר המדרגות של מחשבותיו, מן הסתם "חדר המדרגות של חייו", גם כניסה של התרחשות פיזית – משהו שקולטות האוזניים – "עקביה יורדים במדרגות" מה שמביא אותו "לנחש את תחתוניה". הטון, הצליל, האווירה משאירים אותנו באפלת

גברים מהמאדים, נשים מנגה. מה חדש בתחום חוסר התקשורת בינה ובינו? הכל מוכר. הוא חי במערה שלו, לא רוצה להתמודד, מסתגר. הוא מתחפר, היא חופרת… אם הטענה שלו ש"לאנשים הפשוטים קשה יותר להסתבך" איך הוא בכל זאת הצליח להסתבך איתה?

ארבעה ימים אחרי שכתבתי על הדיסק – אני מקבל המחשת השקתו בלייב. בטח שחולפת מחשבה – אם הדיסק כל כך טוב, למה לקלקל לעצמך. אחרי הכל תזמורת קלאסית – יכולה להיות נטע זר (ומשעמם) במופע שמשתייך לז'אנר, שאינו חנוט בחליפות

את מי היא מזכירה לכם בשיר הזה? נכון מאוד. גם אני שמעתי נינט. לא בטוח שזה ב"אשמתה" של רז שמואלי, אבל הדמיון כל כך גדול שזה עלול להיות בעוכריה, אם הקו הזה יימשך גם בשירים הבאים.. הטון, הדיקציה. גם בעיבוד

חיפשתם מוסיקה ים תיכונית עברית? בבקשה. היא מגיעה – צחוק הגורל – בביצוע זמרת יווניה. אהבת אהובה. שירת גליקריה. היוצרת ונגנית הבולבול טראנג, שאיבדה את קולה לאחר שמיתרי קולה הוסרו עקב מחלת הסרטן – בשיר ראשון מתוך אלבום חדש, שכולו משיריה