הופעות חיות

הרכב:   David Bryan, Tico Torres  Richie Sambora   Jon Bon Jovi   26 שנים בדרכים ובאולפנים – לא שחקו מכונת הרוק המשומנת הזו. המעגל הוא אישור מחדש לרוקרים הותיקים. ההרד-רוק-אנד-רול  המלודי של בני ג'ובי חי, קיים, נושם, בועט. זה מעגל שלא

"דם צעיר" מהאלבום  The Fall מושר ע"י נורה ג'ונס באיפוק דרמטי – מרגיש דם אחר מבחינתה: "אעמיד פנים שליבי אינו בוער/ אם תגנוב את שמה של אהבתי האמיתית" נורה ג'ונס – The Fall

 "במכתבך – הלכת לישון/ אבל אני לא גמורה עם הלילה/ נשארתי ערה וקראתי/ דבריך המהדהדים בראשי בלבלו אותי אז כיביתי האור/ לא יודעת איך להאט את זה/ ראשי במרדף אחרי פיראטים" כך פותחת נורה ג'ונס את החדש שלה, הרביעי אחרי

 הגדרה?  אי שם בין פופ מלודי וג'אז. האסוציאציה הראשונה שהוא עורר אצלי – הארי קוניק ג'וניור. האלבום נפתח בגרסת ביג בנד לשירו הקלסי של קול פורטר: Just One Of Those Things, ביצוע מהוקצע מעמיד רף גבוה להמשך. את המבחן הראשון –

האסוציאציה הראשונה שג'יימי קולום הוא עורר– הארי קוניק ג'וניור. קולום מגשים את ביצוע הג'אז סטנדרט האולטימטיבי בשיר של קול פורטר, מצד שני הוא זמר הפופ בסטייל הישן שאינו מוותר על יצירתו האישית, וגם כאן אינו קוטל קנים. ג'יימי קולום –

הביצוע האולטימטיבי לשיר עדיין שייך לאריק איינשטיין. תוגת השיר ממשיכה להדהד אחרי כל השנים. אריק סיני שר אותו, מיקי שביב, שמוליק קראוס שחיבר את הלחן, יגאל בשן. ממשיכים להתרפק על פיסת מדבר צרובה ועץ ירוק בארץ חרבה, על בית הערבה,

כיסופים, ערגה, כמיהה. הם מגיעים בנשימותיו של יגאל בשן. געגועים כפולים – אלה שקיימים במילים "אני זוכר את בית הערבה" ואלה הפרטיים של יגאל. אני איתו במאבקו הנוסטלגי. מצטרף למתרפקים על פיסת מדבר צרובה ועץ ירוק בארץ חרבה, לא משום

בן סנוף היה ככל הנראה צריך לעבור תהליך (חזרה בתשובה) כדי לחבור ל"אם אשכחך" ואף להופכו להיט סלולאר עוד לפני שהושמע ברדיו. טנור גבוה של תפילה מזמר מסלסל את פסוקי תהילים קל"ז: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָםִ – תִּשְׁכַּח יְמִינִי! תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי

"לולי, חזרתי לעשן, לא הייתה סיבה, פשוט ויתרתי, ולא היה דבר ראוי שיאמר שלא אמרתי. לולי סיגריה לכבודך, אהבנו ועוד איך… אני זוכר, איך אמרתי לך שזה לא עצוב כל כך, לי נשאר אותי ולך נשאר אותך. ועכשיו השמש תייבש

בהפסקה ניגשו אלי לשאול מה קרה לסזריה אבורה, והאם חוסר תקשורה עם הקהל הוא תוצאה של האירוע המוחי שעברה. אפשר להירגע. סזריה אבורה היא עדיין סזריה אבורה, אולי לא בשיאיה, אבל עם כל הכבדות והקיבוע הבימתי – מספקת את מה

ניל טנאנט וכריס לאו מהפט שופ בויז כתבו לה The Performance of My Life  האמוציונאלי – שיר עצוב לביצוע חיים, ויש תחושה ששירלי בייסי מזילה דמעה. נשמע כמו ה"בדרכי שלי" שלה. על האלבום The Perfomance

בהפסקה ניגשו אלי לשאול מה קרה לסזריה אבורה, והאם חוסר תקשורה עם הקהל הוא תוצאה של האירוע המוחי שעברה. א. סזריה אבורה שרה את כל השירים ללא טעות אחת, בלי שהיא נזקקת לרשימת שירים מול עיניה. ב. כמי שראה אותה

דיאנה", אהובתו משנות החמישים, הגיעה איתו על הפתיחה אל תוך אולם ההיכל לפני שעלה על הבמה. החגיגה התחילה בתוך הקהל. פול אנקה, בחליפה ספורטיבית ובעניבה, קנה את עולמו כבר מהשניה הראשונה – מתערבב בקהל, שר יחד איתו, לוחץ ידים, מתחבק,

"דיאנה", אהובתו משנות ה-50, הגיעה איתו על הפתיחה אל תוך אולם ההיכל לפני שעלה על הבמה. החגיגה התחילה בתוך הקהל. פול אנקה בחליפת ספורטיבית ובעניבה קנה את עולמו כבר מהשנייה הראשונה. מתערבב בקהל, שר יחד איתו, לוחץ ידיים, מתחבק, מנשק.

רגע לפני שאת נשברת/ רגע לפני את נזכרת/ יש עולם/ מחכה לך שם/ כל הימים בהם ויתרתי/ על רגעים והצטערתי/ על עולם/ שהשארתי שם/ כל הדלתות נפתחות/ אני יוצאת למצוא לי אושר/ כל הצרות נשכחות…" דורון מדלי יודע להכין מתכון

עיבודים והפקה מוסיקלית: ברוך בן יצחק, נינט טייב, מרק לזר, איסר טננבאום.    סופרלטיבים?  למשל: הרוק הנשי הכי אמיץ שנעשה כאן בשנים האחרונות בעברית. או: אחת מהפקות הרוק היותר מלוטשות ומדויקות ששמעתי לאחרונה במוסיקה המקומית. סופרלטיבים הם סוג של התחמקות

את התודה לקהל אשאיר למשה פרץ: גם הוא בטח צובט את עצמו  –  ההייתה ההופעה הזו או חלם חלום?  הייתה גם הייתה. הגם שלא הצטרפתי לציבור בשירה – אני מוכן להעיד מהשורה הראשונה. ותודה אחרונה לעצמי – שהעזתי והלכתי, וגם

נגנים מרקו כהן – גיטרה, עידן דיין – גיטרה בס, יינון דיין – דרבוקה, שי שוקרון – קלידים. נגנים נוספים: אשר פדי – תופים, גדי סרי – כלי הקשה, ניצן עין הבר – סקסופון, עמית הראל – קלידים, אמיר גבירצמן

והימים ימי דמע וסער/ מבקשת מקלט מול הים/ אודים עשנים כותרות עיתונים/ והם שוב רוקדים על הדם// סגרתי לתמיד את הדלת/ והטריקה מוסיפה להדהד/ עכשיו עם רגל בחול, אני לומדת לזחול/ לגלות את עצמי באמת// משאירה מאחור אהבות/ מאפסנת בלב

באחד מקטעי המעבר בהופעה שלה במועדון רידינג 3, אומרת ירדנה ארזי לקהל בנימה סחבקית חגיגית: אתם יודעים עלי הכל, אבל דבר אחד אינכם יודעים עלי – איך אני נראית ללא הפס השחור מעל העיניים. אם ללכת על המשפט הזה במשמעות

הבנאדם מתחנן לעצור לרגע את מירוץ החיים. עולם ממשיך להסתובב כמנהגו, אבל הוא מרגיש שאינו מצליח להתמודד, מבקש לעצור, לשנות קצב  – הוא זקוק ליד תומכת, למחסה. הבנאדם, שפעם מסלול החיים היה ברור לו – "להיות חייל להיות מפקד" היום

לוקי גבאי – תופים, אורי ויינשטוק – קלידים, מוטי לייבל – גיטרות, נועם שחם – בס' אתי אברמוביץ' – שירה, כלי הקשה, כלי נשיפה, גיטרה אקוסטית    שירים: יש ונדמה, שוב התמונה, בושם על עורי, שהשמש תעבור עלי, כשאתה זה

  We don't needAnythingOr anyone If I lay hereIf I just lay hereWould you lie with me and just forget the world? I don't quite knowHow to sayHow I feel   "איננו זקוקים למשהו או למישהו/ אם אשכב כאן/ ממש

"קומוניקטיבי" היא קראה לאלבום החדש שלה. אני מקבל אותו כמה רגעים לפני שנינט טייב עולה להסביר לעיתונאים את לוח הזמנים של המפגש. אחר-כך בחדר אחורי של האוזן השלישית שוחחתי איתה בראיון על ה"קומוניקטיבי" הזה, מה שהיא חייבת קודם כל לעצמה,

בועז מעודה בהופעת השקת האלבום הראשון שלו היה זקוק לאורחות שלו, מרגול, טינה טרנר לא לעניים, שבימי כוכב נולד כינתה אותו "עץ" – הפעם ל"עץ ירוק מפלסטיק" בדואט נפלא ול"חומות חימר" עם תחרות קולות על הפינאלה, וגם רוני דלומי הזוכה הטריה בדואט נוסק פסגות

 צהרי שישי בזאפה. רבע שעה לפני שבועז מעודה עולה להשיק. אין צרחות והתעלפויות במועדון. קהל סולידי. אגב צרחות והתעלפויות, כשתפסתי את מקומי לקראת עלייתו לבמה של מעודה, נזכרתי במייל שהגיע לאתר, בו נשאלתי – למה לא כתבתי על מופע ההשקה של הראל סקעת. זה

הפעם בהפסנתר מארח חווינו  שדרוג של ממש של ערן צור שהגיע מהאנשים שאיתו על הבמה. אוהד בן ארי – פסנתרן בעל אוריינטציה קלאסית (שטופטפה פה ושם) שהזרים באצבעותיו המנגנות עוצמות  שערן צור התענג עליהן. ואולי יותר גבע אלון – יוצר 

הנפשות הפועלות מאחורי צליל הדאון טמפו טריפ הופ צ'יל אלקטרוני של Zero 7 – המפיקים המוסיקליים הנרי בינס (Henry Binns)  וסם הרדייקר (Sam Hardaker) – החלו כמגישי תה באולפני הקלטות בלונדון. הם חוו מקרוב הקלטות של אייקוני מוסיקה כפט שופ

אוהד בן ארי – פסנתר. אורח: גבע אלון – גיטרה. דורון פלסקוב – כלי הקשה, אקוסטית.   שירים: פתיחה (בן ארי בפסנתר) – שופין, בעין הסערה, מישהו מביט בי, קיץ, ערב ב' כסלו, נסתרות דרכי האדם, הבגד, תותים, על קו