לד זפלינסטים מושבעים ישאלו מה קרה באוסף הזה ל – Ramble On , ל – Heartbreaker . מבחינתם – פשע. אבל בשביל Babe I'm Gonna Leave You כדאי להגיע גם לכאן. אלה המכונים die-hard Zeppelin, יחייכו לעצמם תוך תמיהה כמה כמה
פאקו דה לוסיה הלהיב בהאנגר 11, אוקטובר 2011 עם ההרכב הזה. הדיסק – מבחר מהקלטות חיות מסיבוב הופעותיו בספרד 2010 – הוא תזכורת אפקטיבית. האלבום הראשון שלו מאז אלבום האולפן Cositas buenas שיצא לפני 7 שנים, למעשה האלבום ה-25 במהלך
בזבז על טלפונים אליה את כל הכסף הקטן שלו, הרס עליה לילות, אבל היא, הבייבי כבר לא ממש איתו. הקיצר, הוא על הפנים, לא רוצה עוד שירי אהבה ומעשיות. רוצה לתת ליחסים סיכוי נוסף. שאלה לאדם לווין (מי שכתב את
מה מסקרן ב"קיצו"? רוצים פרטים? בקומוניקט מספרים: "הרכב האינדי שפרץ את גבולות ירושלים עמוק אל תוך הסצינה וחתם על הסכם הפצה אירופאי נרחב עם חברת התקליטים המכובדת Rough Trade, משחרר סינגל חדש – Curious, ואת אלבומו השני A Swarm of
הטון והאווירה מממשיכים את הסינגל הקודם של אמיר לביא "לעוף", אלא שהפעם הם משמשים לשיר על תסכול-דכדוך. אני נאחז בשורה "מלחמות שורפות אותי" שמשאירה בי סימן שאלה: האם הכוונה למלחמות מטפוריות או למלחמות ממש, שהרי רבים שחוו מלחמה – שרופים במידה
הרבה מרימים גבה. מה סוחב את פול מקרטני למוסיקה של שנות השלושים-ארבעים. מה ההתרפקות הזו? המסנגרים יגידו: אל תשכחו שזו בדיוק המוסיקה עליה גדל בילדותו, רמזים לכך יש אפילו בשירי הביטלס בשירים כמו Honey Pie וב – When I'm Sixty-Four
אנחנו ביער של אלון לוטרינגר. צריכים להיכנס אל נבכיו יותר מפעמיים כדי לחוש את צבעי הטורקיז-אפור. זהו עולם עצוב עד טראומטי של תהיה וכאב. הוא מלחש "שוכנת בי מחכה/ וצפה כשבא הלילה עלי/ בחלום מתשוקה את בוערת זקוקה/ בחרת בי
התבוננתי בקהל. לפי הקמטים, רבים גדלו על שלום. לפי הישיבה – הם כנראה שכחו שהם גדלו עליו. מה שבטוח: הם לא באו לרקוד. אנחנו בערב הסיום של "ימי זמר" בחולון. כלומר, נפל בחלקו של שלום הכבוד להיות המופע המרכזי בסיום הפסטיבל.
מה בדיוק גורם לבחורים צעירים בני תרבות המערב שגדלו על רוק, פיוז'ן ושירים ישראלים לשיר פיוטים ושירים מבית אבא וסבא, ולא סביב לשולחן השבת, אלא בדיסק ותוכנית חדשים? יכול להיות שהשאלה נשאלת מנקודת מבטו (הלא מתוסכלת) של אשכנזי שלו – זה
אל תמהרו לקחת ממנה את כתר מלכת הפופ: בגיל 53, מדונה שוב בראש מצעד מכירות האלבומים Billboard 200 album chart – בפעם השמינית בקריירה שלה עם אלבומה האחרון MDNA. היא מחליפה השבוע את ליונל ריצ'י עם Tuskegee – במקום הראשון.
ההצלפות והלחישות בפתיחה. הו כמה דרמטי. לך תאמין שביבר מתכוון ברצינות. אבל אז מגיע הקול הרענן והמוכר. זה ביבר. תרשמו לו להיט לקראת האלבום Believe. לג'סטין ביבר יש 41 מיליון חברים בפייסבוק. איך מייצרים 41 מיליון חברים בפייסבוק? הנה תשובה
מאיזו זווית אתה מסתכל "על החיים"? קחו את הזווית של שי לביא. אין בשיר הזה אפילו שלט מחאה אחד של "צדק חברתי". אז מה אם הדלק מתייקר כל חודשיים. אז מה אם הכסף מסובב עולם. יש לקבל עובדות חיים. מה
יש משהו במים, אמא, משהו שאני לא רואה. משהו שהורג אותי. אני מקשיב לרן ניר, כלומר לקטע הזה ומסתובב מיד. משהו דרמטי שהורג אותי ברכותו, המנגינה, הקצב, ההבעה. משהו במעבר, משהו מסוגנן, משהו שמיצר מתח יפה. מה חשוב מה יש במים.
שלומי שבת קיבל השבוע מארז מיוחד על "אלבום הזהב" של "אחד למסיבה אחד לנשמה". המשמעות: האלבום נמכר ב – 20,000 עותקים. הרבה? בארה"ב אלבום זהב הוא דיסק שנמכר ב– 500,000. "פלטינה" – 1,000,000 , "יהלום" – פי 10 פלטינה. "בישראל
ליונתן טל יש בטן מלאה על המדינה. היא (הבטן) מכילה כל מה שה"שפוי" הממוצע, הלא מתלהם, והלא פריק לאומי חושבים. היא (המדינה) מכבה שריפות יום אחרי יום. לא לומדת להבחין בין שאיפות למציאות, בין טוב לרע. והיא אומרת: "האדמה הזו היא הבית
עוד אוסף של אנריקו? מה יום מיומיים? איך אתה מעז לשאול השאלה, יגידו לי. יש דודה אחת באשדוד שמחכה שיביאו לה את האוסף הזה לחג. אסור לאכזב אותה. חוץ מזה – אתה בטוח ששמעת כבר הכל? אז עדיין לא שמעת
קובי אפללו הוא קול וסגנון. טנור נדיר ושירה פיוטית. זמר של טון ומצלול. אינו נושא דגלים, מתנתק מעמודי החדשות, נשאר נאמן לנשמתו האצילית. הוא טרובדור ורומנטיקן, הכי קרוב לעצמו, במהות הכי תמה ופשוטה. פוסט מודרני בשזירה של אלמנטים מזרחיים מסורתיים למנגינה-עיבוד
פעם הוא היה פוסטר מבוקש, כובש לבבות ושערים במגזיני הנוער, שנות השמונים-תשעים. אוסטרלי יפיוף שעשה את פריצת הדרך הראשונה שלו בשנת 1986, כששיחק בתפקיד סקוט רובינסון באופרת הסבון האוסטרלית "שכנים". מישהו מתגעגע ל – Especially For You (דואט עם קיילי
יפעת גורן לא תגיע ל – The Voice, וטוב שכך. היייתי מוסיף שורה לשיר השני "שמור אותי" – שמרו עליה מתוכניות ריאליטי מרושעות, שמקפדות כשרונות במחי גחמת מנטור, שמשחק אותה מתייסר על הדחה לפי מצוות ההפקה מספר שניות קבוע. כדי לגלות
כמה זה שמח, נטול דאגות. קליל ולעיתים אף מתוחכם. יש שימהרו להגיד שצמד הראפ ריזל קיקס Rizzle Kicks מברייטון ממציא מחדש את הראפ, ונותן פייט לראפ האמריקני. אולי אלה לפחות הכוונות שלהם: התוצאות פה שום מראות שהכוונות רציניות. ג'ורדן "ריזל"
אמיר סלע מתרגש. מזרים בהדרגה הרבה רגש לשיר. מה שקרה לו בין חלום למציאות. הגעגוע למישהו שאיננו עובר מתחום ההזיה להתפכחות חיובית – הידיים הטובות קיימות, כשהתובנה היא – שמה שצריך לקרות יקרה. חרדת הנטישה בחלום מתפוגגת במציאות. הלחן והטון
דפני, מה את מתכננת לקיץ? המצב הרי לא מי יודע מה השתנה. למקרה ומתוכננת במה – תרשמי את השם איתי פרל. למה? כי הגיע הזמן לבלוז. הגיע הזמן לזמר מחאה ששר את הבלוז. אולי מכאן תיפתח הישועה. בלוז זה שמח
לשכרותו הנעימה של יוני יעיש יש תפקיד דומיננטי בשיר הזה. הוא מאנישה – רוצה לחיות בחיקה – כי איבוד החושים עושה רק טוב. הוא מבקש: "נעימה עוד אצרוב שירתי / בצִבְעי מלבושך אל תהי לי זרה/ אם תשוב בִּינַתי להשכין בי
חדש: אפלקציית פנס בסלולר במקום נר. זה קרה לקראת סיום, כשריקי גל שרה "מקום לדאגה". הסתובבתי לאחור ולא האמנתי: שלל אורות שהציפו את חלל ההיכל. נדמה לי שגם ריקי גל לא האמינה למראה עיניה. את תחושתו של מתי כספי קשה
ריאליטי מוסיקלי לקיטש עדיין אין? ג'וש מתבכיין על אהובתו. מה הצער? מה הבעיה? שאנשים מחייכים – אל הקופסא חוזרים? תקופות קשות שעברו? טקסט נדוש. משעמם. מה נותר? להיט ענק של הכוכב התורן? יש כאן מנגינה שתחלחל לליבות אוהבים נואשים. אנריק
אתניקס (נחמה את פוייזנר) תפרו לשרונה נסטוביץ' שמלה חדשה לקראת האביב. קלילותה הפרחונית. דאנס מידטמפו. הבעה מתקתקה, נעימות שאינה מחלחלת. נסטוביץ' שרה מחשבות מדף יומנה השכיח של צעירה, שלא בראש שלה הורים ומסגרות וחברות, שכבר התיישרו על מסלולים. הטקסט מושר
19 במרץ 1962. על מדפי חנויות התקליטים מופיע אלבום חדש שנקרא על שמו של האמן – בוב דילן. למי שרכש (רק 5,000) ו הקשיב – זה נשמע משהו שהקשר בינו ובין פופ יותר ממקרי בהחלט. הימים ימי הטוויסט, ריקוד רוקנרול סוער של התפתלויות
בא לכם לצאת למסע של שעתיים וחצי עם בארבי בלונדינית כחולת עין שהיא סינגרסונגרייטר מגאסטרית בארה"ב יותר ממדונה וגאגא ביחד? לפני הכל – הנני לפרסם אזהרת מסע. שלא תבואו בתלונות. טיילור סוויט היא המאמי של האמריקנים. ילדות סוגדות לה, היא
רן שם טוב מבין שבתוך עמו הוא יושב. קורא את המפה המוסיקלית כדי לחשב את צרכי המאמי-מנטורית של ישראל. אל תתרחק ממנה, אומר לעצמו, שומע את (ב) קולו של אבי גואטה. מצד אחד, אל תשכח המסחור, מצד אחר – יש
זרם הרהורים קיומיים שיכול להתארך ולהתארך. אין בו קו, תובנה אחידה, מנסה להכיל בשיר קצר עולם ומלואו של סימני שאלה על מהות החיבור בינה לבין עצמה, יומרה לא קטנה, שאינה מצליחה לדלג מעל רף פשטני בתאור הפער בין מצב גשמי
