הניו-מיוסיקל אקספרס הבריטי כתב על צמד האלקטרו-רוק הזה London coolest new stars.הביג פינק הם תוצר של אולפן ביתי בלונדון, שם נולד האלבום ראשון A Brief History Of Love . רובי פרז (Robbie Furze) ומילו קורדל (Milo Cordell) מוגדרים אינדי רוק. מצאתי גם
"אטלס סאונד" הוא ברדפורד ג'יימס קוקס, יליד Athens ג'ורג'יה בן 30, מוכר יותר כסולן הלהקה הפסיכדל-אמביינט Deerhunter. בשם "אטלס סאונד" משתמש קוקס מגיל 10 כאמצעי זיהוי למוסיקה שלו. שיטת היצירה של קוקס – זרם התודעה, רצף רעיונות -מחשבות ללא סדר
משבים של רוק אינדי בארצנו. עדיין לא סערה. להקות מנסות לפרוץ דרך. המבחן אינו מקומי. רוק באנגלית מעולם לא כבש את המועדונים המקומיים בגדול. לא צמחה כאן בשנים האחרונות אלטרנטיבת רוק לועזית להתפאר בה בחו"ל. סן פדרו, שמגדירה עצמה "אינדי
יום ההולדת השישים של מקס פרנקן היה רק תירוץ לאיחוד הזמני. מינימל קומפקט עולה מן האוב מהסיבה הנורא פשוטה: יש ביקוש אדיר ללהקה בישראל של 2012 ממש כמו ב- 2008. כתבתי אז בביקורת על ההפעה בבארבי, כמה מדהים: "אפשר כבר עכשיו
דבר אחד שכחו ללמד את בקסטר דורי – להגיד "לחיים" בעברית. בשלב מסויים של הערב, במקום להגיד "לחיים", הוא התחיל לחלק משקאות לקהל. לא חסר לו: רצפת הבמה, בין קופסאות האלקטרוניקה והחוטים, היתה רוויה בבירה ואלכהול. האיש שתה, עישן, גם
עקבות של אביו, גיבור הפאנק, איאן דורי? בטח. אבל קשה להאשים את בקסטר דורי, (או טו טו בהופעה כאן) בחיקוי. גם לא מנסה להיכנס לנעליו. יש שמצאו גם ניסיון להיכנס לנעלי דאמון אלברן וריי דיוויס. אבל עזבו. בקסטר דורי הוא בקסטר
מייק סקוט שר את שירי המשורר האירי ויליאם בטלר ייטס (1865-1939), למעשה פרויקט חיים, מה שמעורר תמיהה מדוע החליט לרשום את היצירה הזו תחת להקת "ווטרבויז" ולא כאלבום סולו שלו… אחרי הכל "פגישה עם מר ייטס" הוא יצירה שעומדת בפני
תביטו ברשימת השירים מטה. מזכרת רטרוספקטיבית ללהקה שהתפרקה בספטמבר 2011. אוסף של 40 שירים בשני דיסקים הכולל שלושה חדשים . הבחירות נעשו ע"י חברי הלהקה. אוסף מס. 8 (!) של R.E.M אחרי 30 שנה. מה הם היו? פוסט פאנק, פופ, פולק
האם להקתו הוירטואלית של דיימון אלברן היא האירוע הגדול ביותר בתולדות ההיפ הופ הבריטי? אוסף הבסט מנסה לתת תשובה. הנקודה היא שגורילז לא התמקדו רק בהיפ הופ (Clint Eastwood). הם עשו דאנס פופ, דאב, פאנק (Feel Good Inc), דיסקו (Dare),
סיבת החיבור בין לו ריד למטליקה? פרט לעובדות הקרות (פגישתם על במה אחת בטקס "היכל התהילה של הרוק" ב-2009) 90 הדקות של שני הדיסקים מנסים לענות על השאלה. לא בטוח שתקבלו תשובה ברורה. תמתינו ל-19 דקות של Junior Dad בסיום דיסק
בטח שהציפיות נוסקות, במיוחד אחר שג'יינז אדיקשן לא הוציאו אלבום חדש זה שנים. הכרנו אותם מקרוב בפיק. ניק בספטמבר, גני התערוכה. אבל האלבום הזה הוא סיפור בפני עצמו. אפשר ללכת על תזכורת לשניים מהאלבומים הגדולים של ג'יינז – Ritual de
סולו גיטרה פותח את On the Backs of Angels לפני שהריפים הכבדים, הקלידים מצטרפים. השירה תאחר להגיע. אין מה למהר. זה קטע של כמעט 9 דקות. פרוג-רוק כמו ש"דרים תאטר" יודעת לעשות. מי שיגיע גם לטקסט ימצא קלישאות מוכרות כמו Leading lambs
רק על השם הביזרי (כן, שימו נקודה בין Portugal ו – The Man) מגיע קרדיט ללהקת האינדי האמריקנית (נוסדה בווזילה, אלסקה) הזו שאנחנו מגיעים אליה באלבומה השישי, שצליליו נשמעים פסיכודליים, תירצו – ניאו פסיכודליים, צלילים חלומיים-דרמטיים. נדמה לי, שאין כל בעיה
מה לקרוא לו: רועי דהן או Roy Dahan. ואיך ייקרא האלבום – Some Of This Life או "חלק של החיים האלה?" טוב, בואו לא ניתמם. רועי דהן שר באנגלית. לא סתם שר באנגלית אלא מחזיר לימים של פולק רוק אקוסטי
שבעים דקות הקדשתי למה שמכונה"פרוג רוק" תוצרת ישראלית. הוצאתי מהאינטרנט Solstice Coil is Israel's first alternative progressive rock band to be formed on the web. להקת הפרוג הראשונה שהוקמה ברשת?! לעצם הענין. האם לחזור לפרוג ששמעתי פעם בתקליטי ויניל עם
בטח שהיו ציפיות גבוהות מאמן רוק כמו ג'ון קייל. לא מהסוג של האם הוא שומר על איכויותיו, אלא בכל שקשור לסט ליסט. אני לא הולך למנות את השירים שלא הגיעו. אבל גם המעריץ שלא קיבל את מעט מבוקשו בסט ליסט, יסכים שהאיש לא עושה מאמץ גדול
"העתיד הוא ימי הביניים" מגיע מלהקת האינדי פופ פוסט פאנק מלידס. אלבום רביעי. מכירים את להיטם I Predict a Riot? מספרים כי האלבום הזה נולד כולו על פלטפורמה דיגיטאלית. אני שומע השפעות מכל כיוון. מהתשעים, להקות כמו "סופרגראס" ובלר" שחותמן
מה הגורליאז היו עושים בלי הטכנולגיה. מה עולם הרוק היה עושה בלי טכנולוגיה? ותמיד החידוש: זה האלבום הראשון בתעשייה שנעשה כולו על iPad, מחשב הלוח בעל מסך המגע של אפל. מעין אקספרינט שדמון אלבארן Damon Albarn התנסה בו בטור האחרון
איזו עוצמה יש לסולן הזה. "טוויילייט סינגרס" הם קודם כל דולי, גרג דולי. מסולני הרוק המרשימים ביותר ששמעתי. דולי, אחד האייקונים של האינדי באמריקה, הקים בשנת 1986 את ה- Afghan Whigs, אחת מהלהקות הבולטות והמשפיעות ברוק האלטרנטיבי האמריקני, לצד שמות
"בכל שעה שאתה כאן – אתה חי" אלה המילים הראשונות ששומעים ב – Dynamite Steps, אלבומם החמישי של גרג דולי וה- Twilight Singers, שיוצא כחמש שנים אחרי Powder Burns. האלבום נוגע בקו הדק שעובר בין חיים ומוות, בין חגיגה וחידלון.
"כשהאוקיינוס זוהר – זה מה שמחזיק אותי בחיים", נשמע קול העולה מן האוב. "מפסיד ומתחיל מחדש/ לא, אל תשבור את הראש למה/ אני יוצא ממסלול/ מסתובב באוויר/ צולל לתוך העיניים האלה". חוזרים לאלקטרוניקה של אלבום כ Amnesia. לא בדיוק שירה במובן
לפני כמה ימים הגיע אביב גפן לעשות פרומו לבלקפילד אצל לונדון וקירשנבאום. במקום לשיר לנו משהו בלקפילדי, או לפחות "מעונן עכשיו" באנגלית (Cloudy Now) דיבר גפן על סיימון וגרפונקל, לכבוד סרט דוקומנטרי שישודר איפשהו. בסוף השיחה, אמרתי לעצמי: אני חייב
נשמע כמו מסע בתוך חלום, החדש של "אלבו", ההרכב המופלא ממנצ'סטר. הדרמה מגיעה מגאי גארוויי Guy Garvey, משורר, קול היפנוטי, הזכיר לי מאוד את פיטר גבריאל. אלבום עפ"י סיפור של הומר ניקאם, על נערים בעיירת כורים שמפתחים עיסוק חובבני בטילים. Elbow
"קולקטיב" התקשר אצלי בד"כ לקיבוץ, אותה צורת חיים שיתופית שבשנים האחרונות קצת מתפרקת מנכסיה המסורתיים ברוח הקומוניזם ולובשת צורות קפיטליסטיות. אינני יודע אם החבורה המוסיקלית שנקראת "הקולקטיב" שאבה משהו מהקומונליות זה, אבל דבר אחד די ברור – היא נשמעת כאחד מחבורת
8 שירים בלבד בלייב בפריז. להקת האלטרנטיב רוק מרשימות החובה. כינו אותם Glam Rock Of Nirvana, הגלאם רוק של נירוונה, נירוונה במהדורת הגלאם רק של שבעים.הביוגרפיה של בריאן מולקו והטריו שלו. מעידה על הקשר ביניהם ובין דיוויד בואי. אירוניים-צינים, דרמטיים
את האלבום הקליטה פי ג'י הרווי בכנסיה עתיקה מהמאה ה-19 בדורסט הממוקמת על צוק המשקיף על הים, הקולות והאווירה מגיעים משם בקסם שובה. Take me back to England & the grey, damp filthiness of ages fog rolling down behind the
החמישי, ולפי הצהרת מייק סקינר – האלבום האחרון שלו תחת השם The Streets. רישומים אישיים (של סקינר) על חיי הבנאדם ביום-יום-יום, בין השאר – לעבור דרך הגהנום בשיר שיצא כסינגל Going Through Hell. האיש שקוע בין השאר בהרהורים על טכנולוגיה
אם אינני טועה – יש כאן תקדים: אוסף כפול משלושה אלבומים. פעם ראשונה אני מסתגר עם חבורת הבריט-אלטרנטיב-רוק הזו. The Music, הרביעייה מלידס, נחשבת מהבולטות בשנות האלפיים בתחום האלטרנטיב. האוסף הכפול הכולל שירי בי-סייד מראה שהגדרות הן עניין יחסי מאוד.
מה שיוצא מפרבר בפנסילבניה (דוילסטאון). ואחרי 12 שירים – איזו להקת רוק. ההפקה של זוכה הגראמי דיוויד בוטריל מעניקה ל"רעש שמיים כחולים" איכויות של ממש. . את ה"רעש" היפהפה מקים בין השאר קול סופרן גברי (!) ששמו אנטוני גרין. מי
הפיוז'נים של הגיטריסט עמית ריף – לוקחים אותי אל שורת גיטריסטים שהייתי מאוהב בנגינתם בשבעים, ועדיין רוכש להם חסד נעורים לא רק ממניעים נוסטלגיים. אני לא מדבר דווקא על גיטריסטים מהסוג המגלומני שמנגנים למאה אלף איש באצטדיוני ענק במפגני נגינה
