למה לא לטפח תקוות שווא בתוך כל חוסר התקווה? שואלת-שרה לורה מרלינג. היא מתגוררת בניו-יורק. לא נרדמת בלילות. אישה בדירה למטה – איבדה את דעתה. היא שומעת חיה גוססת מעבר לקיר. אבל במצבה – זה לא מזיז לה. היא בכלל
אחרי גראמי אחד, אלבום מולטי פלטינה, (Night Visions) ולהיט ענק Radioactive (שנמכר ב-9 מליוני עותקים), רף הציפיות טיפס לשחקים. איך חוזרים לשם? הולכים על הפשוט. הפשוט מגיע בתערובת סגנונית עשירה של פופ ורוק. זהו אלבום ראשון שהוקלט באולפן הביתי החדש
שלוש שנים אחרי האיחוד שהגיע אז לבארבי, חזרנו לאותו מקום להמשך מסע התחייה מחדש של האפגן וויגס. גרג דולי, ג'ון קרלי ושות' ממשיכים לנוע בנתיב הגראנג' של התשעים. הצרחות של דולי נשמעות רלוונטיות מתמיד. שלוש שנים אחרי, וההתרגשות של אז
מעניינת ההתפתחות של הרכב הפופ-פאנק אלטרנטיב הזה, באלבום שישי, שיוצא אחרי Save Rock And Roll של 2013. הם מערבבים ז'אנרים, משכללים את הסאונד, מצטטים ממקומות שונים שונים. ב"אומה טורמן" (כוכבת "ספרות זולה") נעשה שימוש בשיר הנושא מתוך The Munsters, קומדיית
אלבום ראשון אחרי 41 שנות הארד רוק – ללא מלקולם יאנג, שלא יחזור עוד בגלל הידרדרות במצב בריאותו (דימנציה). סטיבי יאנג (58), אחיין של האבות המייסדים, התחמש בחשמלית והצטרף כדי לעשות "רוק אור באסט". מה מביאים האייסידיסים באלבומם השישה עשר?
הסרטן תקף אותו כשהוא בשיאו. בשנה שעברה, בגיל 69, ג'ו קוקר המשיך להופיע בתדירות גבוהה. את האלבום Fire It Up Live הוציא בסוף 2012. השבוע, כשהוא בן 70, נכנע. ג'ו קוקר. האחד והיחיד. ענק הסול הלבן הגיח מאזורי הפאבים של
34 שנים אחי שהשיר יצא, מבקשים מעריצי "איירון מיידן" Iron Maiden להחזיר את השיר לצמרת בחג המולד הקרוב. לשיר נולד קמפיין פייסבוק (Up The Irons), הקורא לקהל לרכוש את השיר. הכוונה היא לייצר איזושהי קונטרה לפס הקול המיינסטרימי ששוטף את
אז נכון שאנחנו צפויים למבול אוספים לקראת חג המולד, אבל על האוסף לא הייתי פוסח. כל לחיצה בשלט משמעותית. מי שיגיע לדיסק המשולש, יקבל בואי של חמישים שנה עם כל מיני נדירים. עדיין רלוונטי? – מאד. דיוויד בואי עמד יפה
הגם שזה אינו פסקול טיפוסי, הוא נוצר לסדרה בת 8 פרקים שסולן פו פייטרס, דייב גרול ביים עבור HBO (רשת הכבלים האמריקאית), המתוארת על ידיו כ"מכתב אהבה להיסטוריה של המוסיקה האמריקנית". הלהקה הקליטה שיר אחד בכל אחת מ-8 ערים, בהם
מה יום מיומיים? מה מניע את בריאן אדאמס, הרוקר הקנדי, ללכת על אלבום קאברים, אחרי ששנים סרב למהלך? מה קרה? גם אדמס עצמו שאל את עצמו את השאלה הזו. מנהלו ניסה לשכנע אותו. הוא התלבט: מדוע אני צריך לעשות קאבר
ברוך שובכם לסלאש. אלבום סולו שלישי. למה לשוב? נשאל זאת אחרת: התקדישו לסלאש שבעים דקות מחייכם? מי שמתעב הרד רוק יגיד, איך ניחשתם, שזה נשמע עדיין too loud. יש שיאמרו: זה מלוטש כל כך עד שלעיתים יש תחושה של פס
ההרכב מלוס אנג'לס חזר לריק אוקאזק (מלהקת ה – Cars) שהפיק בעבר את אלבומיהם Blue ו – Green. אוקאזק לא עבד איתם מאז 2001. חותמו ניכר. הסולן, Rivers Cuomo, כתב ברגשנות על אביו, דרשן, שחזר לחייו אחרי שנים רבות. שיר
ג'ו אליוט, הסולן של דף לפרד מצביע על מכלול השפעות שקיימות בשיר גם בצורה לא מודעת מלהקת הארצ'יס (להקה מצוירת) של 1969 במשפט "Pour a little sugar on me, baby" ועד הסגנון של להקת טי.רקס גם בטקסטים שטופי זימה, שלא
את הכתיבה של אדם דוריץ Adam Duritz הגדירו "החוליה החסרה" בין ברוס ספרינגסטין וואן מוריסון. Palisades Park, הראשון בדיסק החדש, מאשר את התיאור הזה. שיר של שמונה דקות הנפתח בצליל חצוצרת ג'אז מפתיע. דוריץ שר בקול מתייסר אותנטי, בתחושת ניכור.
הורדתם בחינם? – שווה! אם יש להקה שממשיכה להמציא עצמה מחדש ולהישאר אמינה – זוהי U2."שירי תמימות" החדש שומר על סטנדרטים של אלבומי מופת כמו The Joshua Tree משנת 1987, Achtung! Baby משנת 1991. די לשמוע את הטון של בונו,
טום פטי בגיל 63 נשמע לגמרי טום פטי האותנטי. לא נטש את חלקת האדמה הותיקה שלו. אלבומו ה-13. יוצא ארבע שנים אחרי Mojo. "רציתי לעשות תקליט רוקנ'רול", אומר פטי הכי פשוט. "כבר הרבה זמן שלא עשיתי אלבום שלם של רוק
אני זוכר את המילטון לייטהאוזר, Hamilton Leithauser מהופעתו בבארבי ת"א לפני שנתיים (אוגוסט 2012 – ראו ביקורת למטה) עם להקת The Walkmen. הרכב איני ליגת על. כתבתי אז: זמר ששם דגש על כול צליל שנכנס למיקרופון שלו. זה נשמע כאילו
אליס קופר, יליד 1948, ממובילי מהפכת גלאם רוק בשנות השבעים ופולחן השטן ברוק הכבד, אשר התפרסם במופעי האימה שלו, אוהב רוק תיאטרלי ומפעי ראווה ויזואלים. כאן הוא בפסטיבל הג'אז והבלוז מונטרה Montreux Festival באחת המתקפות שלו בביצוע אחד משירי הרוק
חזרתה של כריסי. הסולו שאחרי 35 שנות פריטנדרס מראה כמה הקול הזה חסר. עוצמות הנשמה. הטון הנמוך הבלעדי. בהפקת Björn Yttling. אנחנו הרי בונים את מערכת הציפיות שלנו על העבר. בלעדיו – אין עתיד. כמעט כל מה שהגבת כריסי היינד,
תחביבו הגדול של ג'ק וייט הוא שיפוץ רהיטים עתיקים. אני לא צוחק. קשר למוסיקה? תנו לו בלוז, סול, קאנטרי וגוד אולד פשן רוקנ'רול והוא ידאג להעניק להם את הטקסט האישי ואת הטאץ' העכשווי כרסטוראטור גדול. את Three Women יצר וייט
איך סאונדגרדן עדיין איתנו? נו טוב, מי ששמע אותם ב"רוקנרולר" באצטדיון, הבין שהשאלה כמעט מיותרת. שלא כמו הרכבים אחרים מז'אנר הגרנג' שהתפוגגו אחרי שהסצנה דעכה, סאונדגרדן חוזרת כמו ענקית רוק לאצטדיונים. המופע בבלומפילד הראה, שהכל יותר מבסדר אצל האיש המתולתל
השיר במקור– בעברית. אפשר לומר, כי נעשה לו "צדק", כי "רוקפור", הלהקה שביצעה אותו ב-1990, התבססה ברוב שיריה על אנגלית, שפת הרוק, אבל את השיר הזה בחרה לבצע דווקא בעברית. בא הביצוע הזה אולי כדי להראות איך זה צריך להישמע. טל
בואו נלך על קלישאה: תופעת טבע. לא ייאמן מה איש בן 72 עושה במהלך שעתיים של הופעה. מרגע שה – Start Me Up התניע אותו יכולת להבין, שהאבן שנקראת מיק ג'אגר ממשיכה להתגלגל בגדול ולסחוב איתה את את כל ההרכב
הבוס חזר. אין אצלו רגע דל. ספרינגסטין הוציא אי.פי (*) במיוחד ליום התקליט הבינלאומי. הוא מכיל שלושה שירים שהיו מיועדים לאלבומו האחרון High Hopes , אך נשארו בחוץ. האם זה הופך אותם לפחות טובים? יש תשובה פשוטה: אחרי שהאזנתי לארבעתם,
זהו סיפור אמיתי על נערה מטורפת, פאולין שמה, אשר עקבה אחרי ג'וני רוטן (ג'וני ליידון), הסולן של הסקס פיסטלוס. פאולין התגוררה בסוכת עץ בחצר האחורית של מוסד לחולי נפש שנמצא בשכונה של רוטן. יום אחד היא התדפקה על דלתו של
כאשר גאנז נ' רוזס ירתה את יריות הרוק הראשונות שלה ב-1987, הביקורת הגדירה אותה – "אירוסמית' לעניים". קשה היה להתעלם מהדמיון: זמר כספית עם ריינג' ווקאלי מטרף, גיטריסט בעל רעמה אדירה שמאוהב כמו ג'ו פרי בגיטריסט לס פול, חטיבת קצב
מה עכשיו? מה השאלה? עכשיו הכל טוב, לפחות מבחינת חברי דיפ פרפל. יש שלב שמפסיקים לספור שנים, ופשוט ממשיכים במסע. המעריצים יאמרו: עזוב אותך, הם אינם מזדקנים. הם גם אינם מסתירים את הגיל. שני הדיסקים אחד חדש המסתיים בקאבר ל
נתחיל מהסוף: "דרים בייבי דרים". זה השיר שהרטיט לבבות במהלך הופעותיו של ברוס ספרינגסטין ב – Wrecking Ball tour. השיר אינו חדש. הוא שייך לצמד הפאנק האלקטרוני Suicide, שהוציא אותו ב-1979. ספרינגסטין. הגרסה של Suicide נגועה בדכדוך. ספרינגסטין טוען את
60 אלף איש הצטופפו באצטדיון האולימפי ברומא ביולי האחרון לקבל מנות מיוז רוויות המנונים וריגושים. מט בלאמי, פרונטמן כל-יכול מעיד כי זו הייתה אחת ההופעות הטובות של הלהקה אי פעם. מי אנחנו שנתווכח. גם תוצאת ההקלטה והצילום (היי דפינישן) הן
מי ראה את הסרט בתלת ממד? לא ראיתי. פסקול על 2 הדיסקים משדר דרמת Heavy Metal בתלת ממד. אפשר לותר גם על האפקטים הנשמעים (התפוצצויות) לפני הבלדה One. מוסיקה כזו אינה זקוקה לתסריט ולאפקטים. היא חיה (ובועטת) גם בלי התלת ממד
