מוסיקה רוק

המורשת של "סאן רקורדס"

אגדות חיות מצדיעות לקלסיקות של "סאן רקורדס", בסגנון הרוק הקלאסי. פול מקרטני שר "איטס אול רייט מאמא", כריסי היינד וג’ף בק עושים "מיסטרי טריין" וג’וני הלידיי את BLUE SUEDE SHOES   טום פתי נהדר ב"בל מון אופ קנטאקי". בראיין פרי מתרפק

דה בסט אופ בלאק סאבאת’

הפתעה: ה"ריפים" האלה של הגיטרות נשמעים היום מה-זה טריים ופריכים. החבורה הוקמה בסוף הסיקסטיז בברמינגהם ורשמה לעצמה זכויות על הז’אנר שנקרא "הבי מטאל". אוזי אוסבורן, טוני לומר, גיזר בטלר, ביל וורד. הכסח נשמע קלאסי. שירים אודות האופל והנסתר, גם סמים.

בלינק 182

דפי הפרומו מדגישים משום מה שאנשי "בלינק 182" מרק הופוס ותום דה-לונג הפכו בזמן האחרון אבות מאושרים. זה אולי משום כול להקת פאנק (פ’ דגושה) מגיעה לפרקה ושהם כבר בעצמם "ילדים גדולים". מכל מקום: האלבום הזה מאזכר איכויות של חבורות

הסינגלים 1984-2004

הייתם מאמינים: א-הא רלוונטית עדיין אחרי 21 שנה. הטריו הנורבגי היה סנסציה לא פחות מ"אבבא" השוודית. הם הוציאו 32 סינגלים, מתוכם 10 נכנסו לעשרת הגדולים במצעד הבריטי. הטנור של מורטן ארקט נחשב עד היום אחד הקולות המסעירים בפופ. אחרי 21

Finally The First Farewell Tour

"בו סואר פריס", אומר קולינס ומתקבל בשאגה על-ידי הקהל באיצטדיון –BERCY, שעוברת דרך הסראונד. (דולבי 5.1, DTS) אחרי שרואים את הדי.ווי.די הזה, אפשר לומר שראיתם את המופע האחרון של קולינס. ואיזה מופע. הטור של 2004 נפתח  מפגן תופים כמנה ראשונה. קולינס

Born

"את יכולה לאהוב אותי עכשיו" מזכיר את  REM ומי שאוהב את REM, יכול לשאול למה ההוטהאוז עוד לא כבשו את העולם. אין תשובה אחת, אבל אפשר להבטיח שהדיסק של הלהקה האירית מספק את אותה תמצית המאפיינת גם את REM שהיא

In Our Gun

אם לוקחים את פורטיסהד, אואזיס ורדיוהד כנציגות של הרוק הבריטי המשובח בעשור האחרון, גומז נמצאת בליגה הזו. גם בדיסק הזה,  שיוצא אחרי "ליקוויד סקין" קיים מגוון טיפוסי של חומרים, הרמוניות, אקוסטי, אלקטרוני, בלוז, פאנקי. מעבר לעושר, זה קודם כל היכולות האינטגרטיביות

אורגני

קול החצץ נע בין בלוז לרוק קלאסיים. דילן, ואן מוריסון, רנדי ניומן. רנדי ניומן ניגן פסנתר ב SAIL AWAY- ו"אינך יכול להשאיר כובעך", טוני ג’ו וייט סיפק לקוקר צלילי חשמלית ב"לב מלא גשם". בילי פרסטון מנגן המונד ב"דלתה ליידי" של

לייב ליקס

לשאלה מה עוד אפשר לקבל מ"האבנים" הקשישים יש לדיסק הזה תשובות מוחצות. למעשה – הכול. הדיסק הכפול מתעד מסע ההופעות לרגל חגיגות ה-40   שנערך בין 2002 ל-2003 וכולל כמעט את כול מה שרצינו מ"האבנים" בלייב. לייב זה ג’אגר שבעשור השישי

"הקללה של בלונדי"

למה"הקללה של בלונדי"? דבי הארי הסולנית (58): "זו הייתה בדיחה קבועה. בכול פעם שמשהו קרה לנו, היינו אומרים – זו הקללה של בלודי". מי שיקרא את הביוגרפיה של הלהקה ילידת 1974, ניו-יורק – יבין על מה הם מדברים. לא נראה

הופעה חיה ב"בנארוייה הול"

לשמוע את אדי ודר שר "איש השעה", שנכתב ל"דג גדול" סרטו של טים ברטון, בצליל אקוסטי, זה משהו שלא שמעתם. האנפלאגד של MTV  (הקלטה – 22.10.2003) שיחרר להקות רוק מהחשש לעשות מוסיקה נטולת דציבלים. ללהקה כפרל ג’אם זו אפילו הזדמנות

יללה

אחרי ששמעתי, התעוררה הסקרנות. סאן פרנציסקו על המפה. זה הבלוז-פולק-רוק שמגיע באמת משם, כלומר מהרכב שמחזיר להרבה דברים טובים בז’אנר הזה במוסיקה האמריקנית הלבנה, אבל מביא גם משהו מאוד מקורי, מסוג שמזכיר להקות יצירתיות מהדרגה הראשונה. פיטר הייז, רוברט לבון