שירים חדשים

אז מה באמת גברים רוצים באישה? כנראה שלעד לא באמת נדע, אבל קחו את השיר הזה. מה מוכנה אישה להעניק לגבר? אנה תגיע אהבתה? היא אוהבת לראות אותו גם כשהוא מתעצבן. תיתן לו את הטוב, כי גם רע הופך טוב

אסי מנדל כתב שיר על הלב, למעשה ייחס לו תכונות אנושיות ("ינווט ולא יתן לך ליפול"), ומצד אחר השתמש במטפורה מהטבע כדי לתאר אי יציבותו  "כמו הים סוער וגם שקט". אי הקוהרנטיות הזו מעידה על ערפול בפענוח האיבר הזה שפועם

תחושת הסכנה שבאובדן האהובה הופכת למקסם געגועים ונסיון נחמה במרחבי הזמן. מילות ההרגעה ("אל תדאגי") נוגעות בעולמות אמורפיים, בחלום, בנצח, בקצה החושך. איתן דרמון נאחז במה שמעבר לאהבה המוחשית, במה שמייצר הריחוק – "בקצה החושך יש אור". השיר נועד להפגת

המילים מדברות בעד עצמן. עומר קורן שר אותן ברגישות מפעימה. הוא שר על שינוי פני ההסטוריה המקומית, על עוול שנגרם לאנשים. על גזילת אדמות  מעם שאתה ממשיך לחיות במחיצתו. לא שיר לעידן של לאומנות גואה, של התנשאות וגזענות. קורן יורד

מי צריך תקשורת רכילות, כשהחתן מספק את כל החומרים, ומחסל בלי ציניות את אפקט תאוות המציצנות. אז לא, תודה, גיא פינס, אומר החתן אייל גולן, תשאיר לי את העבודה. במילא, התוכנית שלך לא קיימת בימי קורונה אלו. אני שולח אליך

שלומי שבת יוצא לפרק השלישי של "שלומי וחברים", מהאלבומים המצליחים מאז ראשיתו של הפרויקט לפני 20 שנה, ומצרף חבר חדש – אליעד – למשפט כמו "מאמי בואי נחלום בגדול". הו מאמי, מה היו האוהבים המבוגרים והצעירים עושים בלעדייך.  שיר כזה

חביב שאשא מזהה ביפה שלו תכונות כמו "חוצפה ישראלית" וטעם מוזיקלי שגורם לו להתחבר אליה – "שירים בערבית עושים בלב שלך חם", וגם משהו שמדליק אותו כמו "היא רוקדת על החול".והוא – הלב שלו נשפך כמו אלכוהול, יענו על תדר

מי הוא "מלך הבר" המאוהב, שעף על החיים, ועכשיו כבר לא מרגיש, כי "השאיר חותם על הכביש"? המאזין חסר מידע רקע – לא יבין דבר.  יפספס את מהות השיר. מי שקיבל את השיר עם הסיפור שלצידו (כמוני) יבין גם את

אז רק בגלל שהוציא לה טבעת, ויתרה על כל החלומות, גרמה לו "לקרוע את הלב מהחולצה" ו"לדמם על הפסנתר". איתי לוי – שוב בתפקיד הקורבן המתבכיין, לוקח את מה שנותנים לו. השופט בתחרות "הכוכב הבא לאירוויזיון" מקבל שירים מיצרני בית

העיר היפה גורמת  לדניאל יפה לצעוק. מה היא צועקת? פתרונים למי ששרבט לה את השיר הזה. האפשרות: סתם צורחת כדי להרגיש משוחררת וחופשיה, ושאף אחד לא יגיד לה מה לעשות. מה הבעיה? אין בעיה, לפחות לפי השיר.  היא רוצה לצרוח,

מירי מסיקה עושה שימוש בסיפור ספר בראשית כדי לומר דברים על השאלה הקיומית של האדם – מה מקומו ומטרתו בעולם. על פי הסיפור המקראי, לאחר שנברא האדם, הוא הונח בגן עדן. בהיכנסו לגן,  הוא נצטווה בידי אלוהים לאכול מכל עצי

מה נשמע? – על הפנים, אבל יכול להיות יותר גרוע. יכול להיות גם יותר טוב. גיא ויהל מנסים לשיר מצברוח כללי. לא שיר מחאה. אנחנו מקטרים על המצב ומספרים אחד לשני כמה קשים עד בלתי אפשריים החיים בארץ הזאת. זו התחושה

מה היא אומרת לפאפי? אל תהיה דרמטי, אתה כזה רומנטי. מה בא לה?  -פאן. מה מניע אותה? – מתוקים. יש מתוק שיבטיח לה מתכונים. הוא גם יפה וגם אופה. מה עושים עם הטקסט הזה? – כלום. מזיזים ת'תחת. הוא לא

השתיים מחברות קולות כדי לבקש את שובה של האהבה, לאחר שקפאה. אהבה היא דינמית, מחליפה צבעים, משתנה, יציבה, מאכזבת, מתעתעת, מתפוגגת. ואז "זה לא קל לקום וללכת/ אחרי כל השנים שהתרגלת לשבת" ו"אי אפשר לפרוק, לטרוק לזרוק ולהתחיל מהתחלה". קרולינה

יש שמש, יש דמעות, לילה קר וגם אלף כינורות. מלחמה ודממה. מה שהיא אומרת, מה שהוא מרגיש. ים רפאלי לוחץ על דוושת הרגש. הסערה הפורצת מלב שבור מגיע עד קצה המנעד.  גבר ממרר את תסכול אהבתם הנגמרת. הטקסט בנוי ממקבץ

לזכור הכל – כאילו כל הטוב שייך לעבר? ישנם רגעים שנצרבו, אבל לחיות מחדש את העבר כאילו הוא מכיל את כל מהות חיינו, שיש לשאוף אליה –  נשמע אסקפיזם מופרך. מצד שני, יש גורסים כי נוסטלגיה מהווה גורם מייצב עבורנו,

אופיר אלחייני ממקד זרקור אל עצמו, מנסה לתהות על מהות חייו  של מי שחי "על הקצה" בתוך מצב של בדידות ושגרה – מי אני, מנין באתי ולאן אני הולך. השאלה "איפה האמת?" מעידה על מצב של מבוכה גדולה, ועדין מאמין

לאן רוצה ינון שטרית להגיע? הוא מצטט את פרק מ"ג בראשית – ציוויו של אלוהים לאברהם לעזוב ארצו ומקום מולדתו וללכת  לארץ כנען. הציווי "לך לך מארצך, וממולדתך ומבית אביך", נתפש במסורת חז"ל כאחד הניסיונות הקשים שבהם נתנסה אברהם. מדובר

אין ביזנס כמו מיוזיק ביזנס. כשצריכים להמציא שיר בשביל פרסומת (למשקפיים), ימצאו החרזנים. הבעיה אינה במטרה (רווח נאות), אלא בבלבול של המאזינים. השיר האינפנטילי (ילדותי) יתפרש ע"י ילדים ומשפחותיהם כאחד השירים ה"לגיטימיים" של עומר אדם. הם ימהרו לרכוש  את המשקפיים

"תלוי איך מסתכלים על זה" הוא מצב של חוסר ודאות/ החלטה, של יתכן ש. האם הזמן ירפא חליים? או שכן או שלא. ה"תלוי איך מסתכלים" לא ישנה מצב מורכב. לכל היותר יאפשר מבט של סימן שאלה? סגיב כהן נמצא בעת

כלום זה משהו, אבל מעט. בתחשיב הסופי, מקונן ירמי קפלן – "אני נשאר עם כלום" ולא "בלי כלום". השיר מכניס לרשימת גורמי הביאוס. בין השאר –  מזונות ומסים, מסכים מטמטמים, בניינים מסביב (אורבנזציית יתר)  ובעיקר העובדה שהכסף הוא המולך. האם