אוסף שאמור להיות ה"דה בסט" של אגדת הטראנס. בסט אופ מוסיקת טראנס?! לי זה לא מסתדר. אולי שפוטי הז'אנר יודעים לערוך רשימה. מה שאפשר להגיד שפול ואן דייק שהוא מהרמיקסרים המשובחים בז'אנר. גם מפיק מוסיקלי מיומן של מוסיקה אלקטרונית, מיחידי
מסיבות הקיץ בעיצומן. פונוקול מתגייסת לסייע. שירה שליט ואורן בראל ליקטו וחיברו את ה"מספרים" החזקים שלהם למסיבות נונסטופ דאנס בשני דיסקים שלכאורה אינם דורשים הסברים. כלומר בחצי משפט אחד – דאנס עם כל דבר. R.I.O פותחים את הסמאר פארטי עם
אנחנו בקלאבלנד של פונוקול. חייבים להגיע לשם. מהו דאנס טוב-מעולה-מרגש? יש כאן כמה דוגמאות לשילובים האופטימליים של מנגינות, קצב, גרוב, רמיקס ופאן. פליי דאנס מס. 1 הפתיח הוא דוגמה אחת. גם פליי דאנס 2. ויש עוד דברים טובים בהמשך.
La Roux אדומת השיער (בצרפתית), אלי ג'קסון בת 20 מבריקסטון. מחזירה את צליל האלקטרו פופ של השמונים במהדורה מלו-קצבית טריה ורעננה שמאחוריה המפיק בן לאנגמייד. יש כאן באזז, התעניינות של התקשורת ועיסוק אינטנסיווי כאילו גלגל הסינת' פופ הומצא מחדש. הביוגרפיה שנשלחה
פייר אלכסנדר בוסון, Pierre-Alexandre Busson, מפיק די ג'יי אלקטרו פופ צרפתי (פסנתרן לשעבר, מוסיקאי בעל רקע קלאסי) מתכתב בפייסבוק שלו עם חובבי מוסיקה תורכיים שמאמינים בתום לב שהאיש הוא משלהם. "יוקסק" משמעותו "גבוה" בתורכית. בוסון טוען שמדובר בבחירת שם ספונטנית. אין אפילו
סנדרה איז בק. מי חיכה לה? היא חוזרת מסצנת הדאנס יורופופ של השמונים אל קיץ 2009. בריזה קייצית טובה למוסיקה שלה. בת חמישים כבר. אשת מישל קרטו, איש Enigma מקליטה כבר משנות השבעים. שהזמן שעבר לא שינה משהו באופן מהותי.אוריינטציה פופ
Louise Kahn: Vocal, Guitar Petite Meller: Vocal in French, Keyboard Gili Saar: Back vocal, Bass and keyboard Anna: guitar Bruno Grife: Production, Synth bass and guitar Issar Tennebaum: Drums בהופעה של דפש מוד טרי פוייזן הלכו לאיבוד. הדיסק יבהיר מה הפסדנו.
ג'יזוס כריסט סופרסטאר – בעירום על העטיפה. מגלומניה או בדיחה? בוב סינקלר די.ג'יי ומפיק צרפתי, מאסטרו הדאנס, הוא יצרן בלתי נלאה של רעיונות חריגים לרצפת הריקודים, שנשמעים לעיתים טיפה מוטרפים. המישמש הנוכחי ידליק כל רחבה על הגלובוס. קוסמופוליטי. אלהי? נצחק
רמיקס נועד בעיקר לרחבות. בשביל רמיקס מהוקצע-אפקטיבי מגייסים מפיק דאנס מהוקצע ואפקטיבי. המפיקים שהגיעו לאולפני ריהאנה הם איך לא החמים ביותר בשוק. אני אומר את זה בהימור קל, כי אחרת איך? הרי לא יהרסו לסופרסטארית שכבר הוכיחה את יכולותיה המסחריות.
מותם של דונה סאמר ורובין גיב מהבי ג'יז החזיר את הדיסקו לכותרות. הדיסקו הוא אחד הסגנונות הבולטים בתחום מוסיקת הריקודים לדורותיה. פריחתו ושגשוגו בולטים במהלך השבעים, עם להיטי ענק כ- "Love to love you baby" של דונה סאמר, המיקס Never
האם רמיקס הוא אמנות בפני עצמה? ברור שאין תשובה אחת. ישנם רמיקסים ייחודים, ישנם סטנדרטיים. יש רמיקסים שולקחים את השיר בגדול לרחבת הריקודים, אבל מוציאים לו את הנשמה. זה מה שקורה בשירים לא מעטים שרמיקססו לקיילי מיונוג ("מינוג" עם "ג"
זוהי סדרת ההמשך לסטייט אופ טראנס 2007. ואן בורן, וזה לא יחדש לכל חובב טראנס, הוא אחד הדי ג'איים הבולטים-חשובים-גדולים-מבוקשים בתעשיית הדאנס, ויש שהכתירובו "דה בסט די ג'יי". המיקסים בכפול אינה רק שבלונה של מכונות. יש כאן מלודיות מסוימת, יש
הפתיע אותי הדיסק הזה. בסוף העשור הראשון למליניום – לדבר על דואו סינתיסייזרים אלקטרוני נשמע מה זה מיושן. אבל המוסיקה הזו, תקראו לה ניו-ווייב אלקטרוני (ויש מנמיכי פרופיל שמכנים אותם אלקטרו יורו-פופ) – אחרי יותר משני עשורי שנים, נשמעת מה-זה
נדב רביד, מפיק מוסיקלי (אלבום אוסף "קסטה", קטע באוסף האלקטרוני של FACT, הפיק קטעים באלבומים של קוואמי, הפקות בלייבלים בינלאומיים) אוהב לרמקסס, לשרבל. כלומר – לקחת שירים, להשכיב אותם על שולחן הניתוחים המוסיקלי, להשתדל להשאיר להם את הכבד, הלב וכליות,
אנחנו יכולים להיות אלופי העולם בטראנס. באמת: יוצאים מכאן ילדי פלא בתורת הסאונד האלקטרוני. יש עולם שלם של מושגים. "פרוגרסיב" "פול און" טראנס. עוד הרבה. רמיקס היא מילת קסם. יש חבר'ה שטסים להפעיל מכונות במועדונים בשוודיה ובאוסטרליה. יש חברת מוסיקה
בזמנו החמצתי את הסט של מי נחשב הגדול ביוצר בתחום הדי-ג'איות שנערך ב"האמן 17". קוראים לו פול ואן דייק, די.ג'יי, מפיק ורמיקסר גרמני, מחלוצי הטראנס המועדוני וה-Progressive Trance, כיום מבכירע המובילים של הז'אנר. ואן דייק היה בעליו של לייבל שהוציא לאור אלבומי
אף מילה בעברית למרות שמדובר בצמד מיטל את ניב, בורן אנד מייד אין איזראל. למה להרוס קמפיין שמיועד בעיקר לחו"ל. דפי יחסי הציבור מגדירים את מה ששמעתי "אלקטרו פופ". אני קורא לזה "אלקטרו דאנס". המתכון: שבלונות סאונד. קצב רפטטיבי. אחרי
מאיה סימנטוב פותחת את הפרויקט החדש של עופר ניסים ב-Why, קטע מדונסס שנפתח שקט ומטפס. מוסיקה מקורית של ניסים. הסאב וופר שלי שנועד בדרך כלל לדולבי דיגיטאל הום תיאטר מתעורר לחיים ומתחיל לנשוף. נחמד שהרצפה אצלי מתחילה לזוז. Happy People
"שדות באנגו" הפותח הוא אטיוד פאנקי די סתמי שלא ממש סחב אותי להמשך האלבום. No Reason For You עם אלרן דקל משפר את המצב. הרמוניה מצטרפת לקצב, ועדיין זה כגחמת הפקה, פחות יצירה. מהמיי ספייס אני דולה: כלבוייניק אופיר "קותימן"
הוט צ'יפ (מלונדון) מנפנפת באינטילגנציה שלה. יש שמאשימים אותה באינטליגנציית יתר. יש שמכנים אותה "קווירקי" כלומר "מוזרה". כמו ב – The Warning הקודם שלה מ-2006, השירים מתבססים על תערובת סגנונית מקרית, כביכול, שנעה מטכנו ואלקטרו פופ ועד הפאנקי והפסיכודלי – ויוצאת מיומרה
הראגה בום יכול להיות ריקוד עם לכל מדריכי ריקודי העם בארץ. אני בטוח שמישהו כבר רשם פטנט על צעדים. אישתאר הולכת על פיוז'ן דאנס בין לטינו היפ הופ פלמנקו ושפה ערבית. זה מגיע עם ובום בום וקצב ששום רחבת ריקודים
הדאנסיות היפה של סיל.. שכבות של צליל אלקטרוני על צלילים אקוסטיים על ביטים אלקטרוניים על מלודיות קליטות מבליחות. סיל עשה אלבום מדונסס לא סתמי. לא לשכוח הוא מגיע משדה הדאנס עם להיטים קטלניים כ – "קילר" ו"קרייזי", אבל בשביל להתחדש
במבו, לה בומבה, ממבו טקילה, אויו קומו ווה. שאקארון. מי אמורה. דרופ איט און מי. סלסה, צ'ה צ'ה צ'ה, רגהאטון דאנסהול. באין רחבת ריקודים – הסתפקתי בשיפוט מהכורסה: העורכים קראו "פצצת להיטים לטינית". זו אינה רק היסחפות לצורך פרומו לגיטימי.
"ג'אסטיס" זה הכינוי שנתנו צמד המפיקים די ג'איים הצרפתיים Gaspard Augé ו- Xavier de Rosnay. מפריז לפרויקט הדאנס-פופ הביזארי שלהם. הילה הדתית שמרחפת מעל הפרוייקט היא חלק מהדימוי היומרני שמנסים השניים לפזר, אבל אם לא ניסחף, אז יש כאן לא
אלבום שישי לכמיקל, הוקלט במהלך 2006 במרתף תת-קרקעי בדרום לונדון. הדיסק נפתח בדאנס סהרורי משהו – "אנחנו הלילה". השניים – אד סימונסנד וטום רולנד ממשיכים לפתח מוסיקת קצב אלקטרונית הזוייה-פסיכודלית בשיתוף פעולה עם מקצוענים אופנתיים כהקלקסונס, וילי מייסון, עלי לאב,
מיקסוסי דאנס הם בדרך כלל גרסאות טכנולוגיות עתירות צליל אלקטרוני וקצב מתוכנת לשירים מוכרים. אבל אם המטרה מקדשת האמצעים היא דאנס אז החוכמה היא לבחור את החומרים הנכונים. באוסף הזה שמתמקד באייטיז – זה קרה לא אחת ולא שתיים.
סתם שם – דה פריק שאו. כלומר – אולי פה ושם גיהוק ואנחה, אבל שני האיתיים – אברהם ודאנגור לא רק שאינם עושים שום פריק שאו, הם גם – לא מביאים את בשורת מהפכת הטראנס. פרוייקט אלקטרו פסיי טראנס יוצא מ"אולפנים
הקצב שמרביץ צמד הפרקשוניסטים הדני הוא דאנס ללא כחל ושרק, מקפיץ מרגע שלחצת על השלט, ממגנט מרגע שדרכת על רצפת הקלאב. הזוג הדני הכין שעורי בית. למד הכול מהטראנס, הקשיב לרוחות האתניות המנשבות ונכנס לאולפן עם הרבה אמביציה. מה שיצא גם
קטע מספר 3 Beautiful Agony – דאנס אלקטרוני מהיר ומצליף מחזיר אותנו מרצפת הריקודים של "תיאו ותיאה" (מס. 2) אל חדר המיטות, בקולה הנאנק של משתגלת. ז'אן מישל ז'אר, מחלוצי האלקטרו מיוסיק עושה גם פורונוגרפיה. זה אלבום האולפן ה-14 שלו
ההמשך ל-Just Be של 2004, והפעם טייסטו, אשף הדאנס ההולנדי מנסה באלאנס בין שירה נשית לאלמנטים של טראנס ואלקטרוניקה עם נגיעות פופ ורוק. בצד הווקאלי הוא ממשיך את שיתוף הפעולה עם BT, מפיק ששיתף איתו פעולה בעבר, בקטע אנרגתי כ-
