
איתי לוי לפעמים
למרות שהשיר אישי מאוד, חתומים עליו אבי אוחיון ודודי בר דוד, ששרבטו לאיתי לוי דברי התרפקות על אמא אהובת ליבו. לשיר שרבבו מיני דעות לא שייכות כמו "כולם שפויים רק העולם מוזר". ומצד שני אמירה קוהרנטית יותר – "היום כולם

למרות שהשיר אישי מאוד, חתומים עליו אבי אוחיון ודודי בר דוד, ששרבטו לאיתי לוי דברי התרפקות על אמא אהובת ליבו. לשיר שרבבו מיני דעות לא שייכות כמו "כולם שפויים רק העולם מוזר". ומצד שני אמירה קוהרנטית יותר – "היום כולם

תנו לרגש לרוץ לפניכם. זו ההפתעה שהכינו מנור ואביהו שבת לאבא שלומי לכבוד 40 שנות קריירה. כמו ב"בוא הביתה", שבו שבט שבת התגייס לפרויקט "שלומי שבת וחברים", גם כאן המילים מצטרפות לשיר רגש. שמכיל אהבה, זיכרונות, חיים, שלומי שבת אבא. יש היתר

רביב כנר שר תגובה רגשית לפרידה כואבת. הסיטואציה מעורפלת. האם המכותב נוכח או נפקד? גם סיבת הפרידה לא ידועה. לעיתים הפניה היא אליו, לעיתים מנהל שיח עם עצמו. השיר מאופיין בניגודים קלישאתיים כמו "דיברנו שעות ולא אמרנו כלום", "צעקתי בשקט"

מה "תופס" את מוקי אחרי הופעה, שהוא מבקש – הלוואי שהכסף יישרף? אם נחבר את השאלה לתחילת השיר, נבין מן הסתם, שמה שהוא חש ("שתפס" אותו) מחזיר אותו לחיים אחרי שהיה כבר מת נפשית. בשיר הזה הוא חש מאוד חי,

המתקרבנת-מאוהבת-נכזבת-נעלבת עושה למאהב מניפולציות. שלא יחפש אותה כי יצאה לבלות. שלא יחבק אותה אפילו בחלומות. הוי. מה קרה? מהשיר לא ברור. נטש אותה? בגד בה? היצרנים לא הכי יורדים לסיבת התסכול. כינורות מנגנים לה (מה השטויות האלה?), וקשה לה לחיות

אייל גולן לא כותב את שיריו, אבל הוא יודע מה לדרוש ממי שכותב לו אותם. גם השיר הזה מותאם ככפפה למידותיו. תנאי ראשון: תן לרגש לרוץ לפניך, והשיר הזה ממש מתחנן שזה יקרה. סוג של שיר ערש. אבא הזמר חוזר

שטפון הפופ הלטיני סחף את רותם כהן עד הוואנה. סט צילומים, עשרות ניצבים ורקדנים, וגם הבמאי וסקואז פדרו – שעשה איתו ועם אנריקה איגלסיאס subeme la radio בקובה. המטרה מקדשת את האמצעים: איכשהו הדביקו לטקסט על יחסים בינה ובינו את

איתי לוי לוקח טקסטים על טייס אוטומטי. עוד שיר אהבה-אכזבה אינסטנט. לוי מבין, ככל הנראה, את פשר הדיוק – 12 בלילה (למה 12?). ומה ענין ה"תל אביב" לכאן ("זה הלילות זה כל התל-אביב"). לשלישייה שהמציאה את השיר החלול הזה יש

הציץ ונפגע? לאבי אוחיון יש קילומטרז'ים של שירים ולהיטים שכתב לאחרים על מסלול המיינסטרים הישראלי העכשווי הנגיש והמבוקש. ממרום המפעל שלו, הסונגרייטר נכנס ברגל זהירה לתפקיד הסינגר, יורד לשיר הכי פשוט ואקוסטי שיר אהבה המספר על מהפך חיים. בשיר אהבה

קשה לי להסביר איך אני נהנה ממוסיקה יוונית בלי להבין מילה, ואני מקנא בעוצמת ההנאה של מי שמבינים, אבל כשגליקריה שרה אני מבין. לא ברור אם מאחורי כמות הערגה שגליקריה משקיעה בשירים כאן קיימת גם הבנה של הטקסט, אבל בל

משה פרץ, יש מצב שתסביר מה הן "דמעות שאיבדו את הערך?" כאלה שמאמתות סיטואציה של "זה נגמר בדמעות", ועכשיו כבר לא יעזור שאמשיך ליילל . נשאיר את הפתרון ליוצרי השיר. הבעיה של פרץ אינה במשפט כזה או אחר, אלא בהיצמדות

מסוג השירים שלוקח רגשן כמוני בשבי ללא תנאים, גם אם הוא מושר על ידי זמר (זכר) מפיה של אוהבת (נקבה). מבחינה זו ה"כל יום למות איתך" בטון הדואב-מתגעגע של יונתן אברהם נשמע כאילו הוא אכן חי ומת איתה בכל רמ"ח

לא. הלב של אליעד לא נשבר אפילו לא כמו "צלחת ביוון" (מטפורה אווילית). גם ליבו של כותב שורות אלה נשאר קר. מגמת החנופה המיינסטרימית שלו אינה מובילה לסיפור אמת אותנטי. אל תאמינו ל"שוב התחלתי לפרוט הבוזוקי", כאילו בימי האהבה הוא

מדוע חוזר עידן רייכל לבצע שיר האהבה הרגשני הזה שהוא ניגן עם אייל גולן על רקע מדבר? על השאלהיש תשובה אחת אינפורמטיבית ושניה – אומנותית. באשר לראשונה, מעיד היוצר כי קיבל פניה מזוג שסיפר לו, כי הם מתחתנים בקיץ הקרוב,

בלילות – גברים בז'אנר הים תיכוני ממשיכים לקונן מול אהובותיהן הנוטשות. אושר כהן המוגדר בדף יחסי הציבור "ההצלחה הגדולה של השנה", לא רק שאינו יוצא דופן בשיר הזה. הוא מאוד לא מקורי. גם הנסיון להזכיר למתאכזרת, שמדובר ביוצר – "אנ'לא

עידן חביב מעצב קו של עצבות מתקתקה. כלומר: תן לחיספוס הנוגה, לעיבוד העוטף להיות חלק מן הסיפור. תעניק לגעגוע המהורהר מעטפת מלודית ענוגה-נוגעת לסיפור שלך. תצמיד סרטונים משפחתיים מן העבר. אני מקשיב למנגינת הטון המשווע, זו שמשדרת געגועים הביתה ל"השנים

מירי מסיקה ואבי אוחיון מובילים שיר מכוון ריגוש רומנטי. עברי לידר גויס להעצים באוריינטציה של חזקים שני לבבות מאחד. המילה "היי" שפותחת את הדואט נשמעת מודבקת ומנותקת ויוצרת פיחות אמינות. ההמשך אינו מעלה את מפלס מד האותנטיות. ההתרפקות על זכרונות

מוש בן ארי שר מפיה של מאוהבת מתוסכלת, כאילו לוקח על עצמו את מצוקתה. גברים בוכים שרים נשים בוכות? – עובדה. בן ארי התדפק אף הוא על דלתו של אבי אוחיון, יצרן שירי לבבות שבורים. מבקש/ת שיקבל אותה לאט, מקוננת

ואלרי חמאתי לא חתומה על הטקסט הזה, אבל היא שרה אותו ברגש גדול. האם עד כדי כך הצליחה להפנים את זרימת המילים המאולתרת. אנשים שכולם לומדים לשקר, והיא שצריכה ללמוד לוותר, לברוח מגעגוע, ואז "זה הולך עם הלב". מה בדיוק

נשאר יין? בואו נרים לחיי שלומי שבת. פרויקט חברים 3. קורונה 2. נשיר איתו שירים פשוטים. מילים לא מסובכות, בלי מעורבות (פוליטית חברתית) תרצו: אין כמו שלומי שבת להכיר את "טעם הקהל". יש משהו כזה? תקשיבו לדואט. מהסוג שמקדם את

מי ששאל מה גרם ללירון לב להתנדב לפרוש מהאקס פקטור עוד לפני הכרעת השופטים, יוכל לקבל תשובה מהשיר הזה. די להקשוב למילים ולמנגינה. הן רחוקות מלהיות מודל אירווויזיוני. לא רק השיר מן הסתם יבהיר, שהסיבה אינה רק בת הזוג ההריונית

מה עיכב את השיר הזה שנים כדי שיצא מהמגירה? הוא חיכה לדואט עם נופר סלמאן? לא ברור. זה מסוג השירים שזמרים ממהרים לרוץ איתם כדי לשיר בראש חוצות ולספור צפיות ולייקים. משרבטים געגועים לאהבה ישנה ושואלים כל שאלה אפשרית –

קובי פרץ מאנפף שיר שמח לכל העולם. מה רוצה להגיד? אני אשמח את כולם – אלה ששמחים גם במקומות הקשים (ומה עם העצובים במקומות הקשים?), למתפללים גם כשהם לא במקומות הקשים, לילדים שמזכירים מה אבד עם השנים (תמימות?) לאימהות הדואגות,

אולי ינגב לה את הדמעות במקום לנשק – "עד שזה נגמר". אני מבין את המשרבטים שמתרפקים איתו על האהבה – שלמה ארצי כבר ניגב את הדמעות. למען המקוריות – ינשק לה אותן. בניה ברבי זורם יפה על נהר הדמעות. יש

רצתה שיהיה "יותר", לפי הבית האחרון – אם היה הופך "האביר" שלה היה מספק את ה"יותר" (ממה?) . מבחינתו – ה"יותר" – ככל הנראה שירים ש"מתקנים אהבות" (דימוי יפה). אביר כנראה לא יהיה, אבל דודו אהרון יאולי יתקן אהבות בלילות

תחפושת מזרחית או סוף סוף חושף את האמת על שורשיו? אברהם טל בלי איפור? נטו הוא? רגע, רגע. בואו לא נחפור. בואו נשמח איתו. אני מציץ בכותרות החדשות. לא הכי בא לצהול. קורונה, מאומתים, מתים. מצד שני בתוך עמי אני

כאילו דרמה בפתיחה. שלוש בלילה. היא לבד. סלסול אפלולי טעון כאב. מבטיחה שזה לא סוף הסיפור. חשבתי לתומי: עדן בן זקן משנה כיוון. האם זו בלדה שמספרת משהו עליה. אחרי הכל שמה מופיע בקרדיטים ככותבת שותפה למילים. פתאום נכנס קול

איך, איך המלכה של העולם, המליאנית, בעלת אלף חברות, שטסה מחלקת עסקים – איך אין לה "וי כחול". רגע, מה זה "וי כחול"? נו באמת, איך נבצר ממני המידע הזה? אז ככה: אנשים מפורסמים, מותגים מוכרים וחברות ענק בדר"כ סובלות

יש טקסטים שלא הייתי מעז להוציא. יש שהייתי מתבייש להוציא. על לא מעט שירים סתמיים מכסים שמות של כוכבים כמו עלי תאנה. מה מהות הזיווג שלומי שבת – מרינה מקסימיליאן? טובים השנים כאסטרטגיית שיווק? מזמינים שיר אצל מועצת חכמי המיינסטרים,

למרות ש"הלב כבר בחר לא ליפול" , למרות שכבר "לומדת ללכת", למרות שהיא "רוצה אחרת", למרות שהלב צועק "תתחילי לחלום" – נסרין קדרי מקוננת על הסתלקותו של האהוב כאילו עדיין לא השלימה, ולמעשה צערה – בלתי הפיך. חוזרים לשיר מ-2017