מתן דרור

מוזיקה היא לעיתים קרובות סוג של  אסקפיזם, מקור לנחמה והנאה, לעומת  מוזיקה שיכולה להיות  מנגנון הארה וביקורת על כל מה שקורה אצלנו וסביבנו. עידן חביב בחר לייפות מציאות. אפשר לנסח אחרת: מחפש את הטוב והמושלם תוך התעלמות מהמציאות. אֶסְקֶפִּיזְם מוגדר

שאשתתף בצערה של ילדת הרחוב? ממש לא.  ידי יצרני הלהיטים העמוסים שרבטו לה איזשהו סיפור יענו עצוב על "ילדת רחוב", שלא ברור בדיוק מה קרה לה, אבל היא שרה ברחובות, גם אחרי עשר שנים נשארה "ילדת רחוב" ש… אהובה מחכה

משחק קלפים? משחק חוזר. עדן בן זקן מגלמת את המתקרבנת שמתלוננת על הגבר שלה שמשחק קלפים "כל יום בלילה" (למה לא "כל לילה") . א-מה -ה – ילד טוב סבבה. למה היא מתכוונת?  לא ברור אם יש לו "דברים טובים"

לבכות או לצחוק? לרקוד? כולם יחד? בר צברי מציג מקבץ תסכולים של אמן מודע שחי בתוך מערכת ציפיות מעצמו, מהחברה הסובבת אותו. "מה עם האמת שבתוך הנשמה/ למה תמיד אני חייב לה?/ למה אין לי מנוחה? עזוב אותך מעומקים קשה

עידן רייכל הוא גאון באיתור הזמרות הנכונות לשירים שלו. השיר מפברואר השנה הגיע לסלון שלו. אופק נחמן היא סוג הזמרות שאני מחפש – זו שאינה תלויה בזמן ובטרנד. תן לה שיר רגש טוב, והיא תהפוך אותו לשלה כמו זמרות עם

סחבו את זהבה בן לרחבת המימונה עם המופלטות, המתוקים, ראש העיר והקצב המרוקאי. תרבחו ותסעדו . המסורת מנצחת. זהבה בן בתוך עמה היא חיה. לוקחים מרכיבים של מוסיקה מרוקאית ויוצרים שעטנז שנשען על כל מה שיגיע לחאפלה. סוג של חנופה

האהבה מתה? המבטים שלה מראים שמשהו לא טוב קרה. הוא מרגיש שהיא כבר לא איתו. השקט שהיא מקרינה מחולל אצלו סערה פנימית. נזכר בלילות שהוא היה בתוך הגוף שלה. לא מבין איך הפכה כל כך זרה. שנשתתף בצערו? ליאור נרקיס

איתי לוי כנראה מאבד שליטה על מה שכותבים לו. את האפיזודה הזו שמשרבטים לו  הוא מכיר עד לעייפה. ז'אנר שירי המתקרבן שאהובתו אינה עונה וליבו נשרף. מבקש לדעת  "מתי את חוזרת", מדבר על כך ש"בחוץ בונים מיליון בניינים" (אז מה?

למה לו לדאוג. סיעור מוחות של יצרני מיינסטרים, ויש לך שיר אהבה ענוג. זהו עידן רייכל 2023. העם יצא לרחובות. הוא יצא איתה לים להגיד לה שלא תדאג. שהכל בסדר. המוסיקה היא  דרך שסלולה ללא סטיות מבחינת רגישות מלודית.יש בו

למרות שהשיר אישי מאוד, חתומים עליו אבי אוחיון ודודי בר דוד, ששרבטו לאיתי לוי דברי התרפקות על אמא אהובת ליבו. לשיר שרבבו  מיני דעות לא שייכות כמו "כולם שפויים רק העולם מוזר". ומצד שני אמירה קוהרנטית יותר – "היום כולם

תנו לרגש לרוץ לפניכם. זו ההפתעה שהכינו מנור ואביהו שבת לאבא שלומי לכבוד 40 שנות קריירה. כמו ב"בוא הביתה", שבו שבט שבת התגייס לפרויקט "שלומי שבת וחברים", גם כאן המילים מצטרפות לשיר רגש. שמכיל אהבה, זיכרונות, חיים, שלומי שבת אבא. יש היתר

 רביב כנר שר תגובה רגשית לפרידה כואבת. הסיטואציה מעורפלת. האם המכותב נוכח או נפקד? גם סיבת הפרידה לא ידועה. לעיתים הפניה היא אליו, לעיתים מנהל שיח עם עצמו. השיר מאופיין בניגודים קלישאתיים כמו "דיברנו שעות ולא אמרנו כלום", "צעקתי בשקט"

מה "תופס" את מוקי אחרי הופעה, שהוא מבקש – הלוואי שהכסף יישרף? אם נחבר את השאלה לתחילת השיר, נבין מן הסתם, שמה שהוא חש ("שתפס" אותו) מחזיר אותו לחיים אחרי שהיה כבר מת נפשית. בשיר הזה הוא חש מאוד חי,

המתקרבנת-מאוהבת-נכזבת-נעלבת עושה למאהב מניפולציות.  שלא יחפש אותה כי יצאה לבלות. שלא יחבק אותה אפילו בחלומות. הוי. מה קרה? מהשיר לא ברור. נטש אותה? בגד בה? היצרנים לא הכי יורדים לסיבת התסכול. כינורות מנגנים לה (מה השטויות האלה?), וקשה לה לחיות

אייל גולן לא כותב את שיריו, אבל הוא יודע מה לדרוש  ממי שכותב לו אותם. גם השיר הזה מותאם ככפפה למידותיו. תנאי ראשון: תן לרגש לרוץ לפניך, והשיר הזה ממש מתחנן שזה יקרה. סוג של שיר ערש. אבא הזמר חוזר

שטפון הפופ הלטיני סחף את רותם כהן עד הוואנה. סט צילומים, עשרות ניצבים ורקדנים, וגם הבמאי וסקואז פדרו – שעשה איתו ועם אנריקה איגלסיאס subeme la radio   בקובה.  המטרה מקדשת את האמצעים: איכשהו הדביקו לטקסט על יחסים בינה ובינו את

הציץ ונפגע? לאבי אוחיון יש קילומטרז'ים של שירים ולהיטים שכתב לאחרים על מסלול המיינסטרים הישראלי העכשווי הנגיש והמבוקש. ממרום המפעל שלו, הסונגרייטר נכנס ברגל זהירה לתפקיד הסינגר, יורד לשיר הכי פשוט ואקוסטי שיר אהבה המספר על מהפך חיים. בשיר אהבה

משה פרץ, יש מצב שתסביר מה הן "דמעות שאיבדו את הערך?"  כאלה שמאמתות סיטואציה של "זה נגמר בדמעות", ועכשיו כבר לא יעזור שאמשיך ליילל . נשאיר את הפתרון ליוצרי השיר. הבעיה של פרץ אינה במשפט כזה או אחר, אלא בהיצמדות

מסוג השירים שלוקח רגשן כמוני בשבי ללא תנאים, גם אם הוא מושר על ידי זמר (זכר) מפיה של אוהבת (נקבה). מבחינה זו ה"כל יום למות איתך" בטון הדואב-מתגעגע של יונתן אברהם נשמע כאילו הוא אכן חי ומת איתה בכל רמ"ח

לא. הלב של אליעד לא נשבר אפילו לא כמו "צלחת ביוון" (מטפורה אווילית). גם ליבו של כותב שורות אלה נשאר קר. מגמת החנופה המיינסטרימית שלו אינה מובילה לסיפור אמת אותנטי. אל תאמינו ל"שוב התחלתי לפרוט הבוזוקי", כאילו בימי האהבה הוא

מדוע חוזר עידן רייכל לבצע שיר האהבה הרגשני הזה שהוא ניגן עם אייל גולן על רקע מדבר? על השאלהיש תשובה אחת אינפורמטיבית ושניה – אומנותית. באשר לראשונה,  מעיד היוצר כי קיבל פניה מזוג שסיפר לו, כי הם מתחתנים בקיץ הקרוב,

בלילות – גברים בז'אנר הים תיכוני ממשיכים לקונן מול אהובותיהן הנוטשות.  אושר כהן המוגדר בדף יחסי הציבור "ההצלחה הגדולה של השנה", לא רק שאינו יוצא דופן בשיר הזה. הוא מאוד לא מקורי. גם הנסיון להזכיר למתאכזרת, שמדובר ביוצר – "אנ'לא

מירי מסיקה ואבי אוחיון מובילים שיר מכוון ריגוש רומנטי. עברי לידר גויס להעצים באוריינטציה של חזקים שני לבבות מאחד. המילה "היי" שפותחת את הדואט נשמעת מודבקת ומנותקת ויוצרת פיחות אמינות. ההמשך  אינו מעלה את מפלס מד האותנטיות. ההתרפקות על זכרונות

מוש בן ארי שר מפיה של מאוהבת מתוסכלת, כאילו לוקח על עצמו את מצוקתה. גברים בוכים שרים נשים בוכות? – עובדה.  בן ארי התדפק אף הוא על דלתו של אבי אוחיון, יצרן שירי לבבות שבורים. מבקש/ת שיקבל אותה לאט, מקוננת

ואלרי חמאתי לא חתומה על הטקסט הזה, אבל היא שרה אותו ברגש גדול. האם עד כדי כך הצליחה להפנים את זרימת המילים המאולתרת.  אנשים שכולם לומדים לשקר, והיא שצריכה ללמוד לוותר, לברוח מגעגוע, ואז "זה הולך עם הלב". מה בדיוק