איתי לוי השפיות שלי
יש מצב שהבנאדם "רב עם השפיות" שלו? שפיות היא מונח משפטי המצביע על היותו של אדם בעל כשירות נפשית מספקת כדי לשאת באחריות פלילית למעשיו. כלומר, שיכולתו של אותו אדם להבדיל בין מציאות לבין דמיון ולהפעיל שיקול דעת סביר היא
יש מצב שהבנאדם "רב עם השפיות" שלו? שפיות היא מונח משפטי המצביע על היותו של אדם בעל כשירות נפשית מספקת כדי לשאת באחריות פלילית למעשיו. כלומר, שיכולתו של אותו אדם להבדיל בין מציאות לבין דמיון ולהפעיל שיקול דעת סביר היא
שרבטו לעדן מאירי עוד שיר על גבר מתייסר בגין אהבתו המעורערת. מצד אחד "איך בונים מגדל שהתרסק" מצד שני "עוד נשארו מיליון סיבות להישאר". אני לא מאמין לטקסטים המתבכיינים הסתמיים האלה שמנסים להתביית על פס קול מלנכולי. עדן מאירי שר
אלמלא הקומוניקט המצורף, הייתי מוטרד משגיאת העברית "מתגעגעת אותך". עידן רייכל מסביר, כי בתו סלומה היא מי שהמציאה את המשפט ("אבא … אני מתגעגעת אותך"). הנקודה היא שהמאזינים הלא מודעים אינם מקבלים דפי מידע. השת"פ עם אבי אוחיון ומתן דרור
בוכה או לא בוכה? לפי הטון – מתייפחת מבפנים. מה קרה? מה הבעיה? מדוע לילותיה שבורים? התשובה: "אתה רוצה תמיד הכל ישר". אין מקום לפירושים מורכבים. מה שאצלו פשוט, אצלה מורכב. כלומר: מבחינתה הישירות שלו בעייתית. קודם שיחזיק אותה בשתי
גיא זו-ארץ מצטרף לזמרים החרדים הבוכים בלילה. זמר במציאות המקומית – גם אם אהבתו בפועל מלבלבת – כנראה זקוק לאיזה מלנכולי כזה, לשיר את חרדתו -דאגתו על רקע שיבושים ביחסים. השיקולים לא תמיד אומנותיים טהורים. הפניה ליוצרים בעלי קבלות לצורך
שני גברים מקוננים את עזיבתה. מה קרה, מה פתאום עוזבת? תשובות? – שתי עיניה לא אומרות דבר. אולי ינסו לשכנע ב – ומה יהיה עכשיו, מי יקשיב לנשימות שלה, מי יצחק מהשטויות שלה, ולמרימי הגבה – "מי ילמד מהשקרים שלך".
שתגיד לו – מה עובר עליו. היא ככל הנראה יודעת טוב ממנו. יש כל כל כך הרבה תשובות – אז מה השאלה. לא שיניתי מילה. מילא השאלה, אבל מה הן התשובות? בטוח שלרביב כנר אין אותן, אבל לפחות מבחינת פתיחת
שבט שבת התגייס לפרויקט "שלומי שבת וחברים". זה קרה עוד בטרם שלומי שבת התאשפז. עכשיו ה"בוא הביתה" מתבקש. מקבל עוצמה. כל המילים שמצטרפות לשיר רגש. הגעגועים, הזכרונות, הציפיה, האהבה. ההבטחה. המוסיקה – עונג שבת. המנון המשפחה הרוגש. המנגינה – לא
בשירי אהבה מותר הכל, גם לומר הפכנו להיות שלמים. "שלם" זה משהו מוחלט, מוגמר, ללא פגמים לתיקון. צמד כותבי המילים התרגשו להיות רומנטיים ללא תקנה והלכו על סופרלטיב. התסריט גולש לרגשנות מתקתקה: "את מכינה את השבת ומתפללת/ אני יכול להסתכל
"אתה מתרחק", שרים שלומי שבת ועדן אלנה לאברה מגיסטו במלאת 6 שנים להחזקתו בידי החמאס. תחושת אבל ורוח של תקווה קיימים בלחן המינורי הנגיש. כשזקוקים לקול חם ששר "מן הלב" – פונים לשלומי. אם הקול הזה לא יגיע ליעדו עכשיו,
איך לפרשן את השיר? אידיאלזציה של יחסים. לחייך כל החיים, בית, גינה לילדים. אושר. יש מצב? יובל דיין באמצעות אבי אוחיון נמצאת בספירה הזו. אידיאליזציה של יחסים עשויה לשמש כהגנה הנובעת מהתרוממות רוח או מפנטזיה: "אני יודעת שיש מלאכים בעולם",
זמן קורונה מייצר גם שירים כאלה. מפסיקים להתמרר ולהתבכיין, וחוזרים לשבט אחים יחד סביב המדורה. יאללה פחמים כולם נדלקים ומשרבבים-משרבטים ביחד הבזק פילוסופי "הו כמה זמן יש בנצח", שמצטרף לאווירת הסבבה. גם כשאין מה לאכול יש מצב לכיף ביחד בלילה
הזמר מפעיל קול גבוה, כדי לזעוק מצוקה אישית-כללית, מחפש תשובות ל"שאלות אבודות", שומע קולות בלילות, מרגיש מחנק, מקבל רסיסים של זכרונות שנמסים, זקוק למשענת ראש, לנחמה. או-הא. כמה בעיות אפשר לדחוס לשיר אחד? תפסת מרובה לא תפסת? רביב כנר, בוגר
עזוב אותך מהשיר הזה, יגידו מיליון מובטלים לאברהם טל, על מה לשמוח? תחזור בעוד חצי שנה. אולי אז תהיה סיבה למסיבה. עכשיו – ממש לא. טל בכל זאת חשב אחרת: עוד שיר על מר גורלנו, על פוליקיטה מזוהמת, על סגר
שלומי שבת יוצא לפרק השלישי של "שלומי וחברים", מהאלבומים המצליחים מאז ראשיתו של הפרויקט לפני 20 שנה, ומצרף חבר חדש – אליעד – למשפט כמו "מאמי בואי נחלום בגדול". הו מאמי, מה היו האוהבים המבוגרים והצעירים עושים בלעדייך. שיר כזה
אייל גולן הזמין עוד שיר לשבור לב המנסה לשכנע את שוברת הלב, שהוא נשבר. כותבי הטקסט ניסו לייצר עוד אינסטנט, ויצא להם לסיום משפט סתמי שכאילו מאפיין – מצב: "היום כבר לא מוכרים פה רגש רק זורקים לפח". לא ברור
אז מה הבעיה שלו? בגדול – נשבר לו הזין. בפרוטרוט: חרדות, נשרף בגללה. לא רוצה לשכב עם אחרות. רוצה ממנה עוד רגע. הגבר צועק מר נפשו מול הגברת שלא מבינה את מאבקו. צועק לשמיים – בקשו רחמים עלי. שאאמין לשחר
לא ייאמן: גם הגבר מאשים את עצמו במשבר היחסים: "אחרי הכל, זה גם בגללי". ומה בגללה? מה גרם לו לברוח ל"קצה העולם"? – אה, רצה "לחזור לעצמו". מה באמת קרה לו – שהוא ברח? מצד שני ברור שהוא מתגעגע –
על כביש מהיר משמיעים "עוד איזה שיר אהבה" איזה? העובדה שהשיר הוא סתם "איזה שיר אהבה" לא מפריעה לה "לצעוק" ת'מילים. מה הסיפור? אין סיפור. עברו "תקופות קשות – שרק אלוהים שומע". מה אלוהים שומע? את הלב שדופק? עמיר בניון
בקלישאות אהבה הוא נופל "כמו כולם", אבל איך הוא רוצה לאהוב אותה "אחרת", אם הכיוון שלו – להגיע איתה לשקיעה, לקטוף לה פרח. לאהוב אותה הכי קיטש – זה "אחרת"? נו טוב, אני יכול להאמין לקלישאה שכמו כל הגברים, הוא פחות
הוא ישאיר לה את עצמו בינתיים, יביא לה כל מה שתרצה, אפילו ישיר לה, למרות התסבוכת והבלגן שהיא עושה לו. אייל גולן ישיר את השיר למי שלא תהיה. אישה מנקודת מבטו של השיר – יצור לא מובן. הגבר הוא הנדיב שמוכן
רגע, צליל שקורי לא ניסתה ריאליטי? זה לא רק האינטואציה שאמרה כי היתה שם, אלא גם הסוג של הסלסול. בדקתי, ואכן – השתתפה בדה וויס ב-2017 בנבחרת של שלומי שבת. מסלסלות כמוה מתמחות בסערת רגשות. רק שיתפרו להן איזו מלודרמה
לפני 9 שנים כתבתי על משה פרץ: הזמר המשובח ביותר נכון לעכשיו בז'אנר הבידורי המכונה אצלנו "מזרחי" או "ים תיכוני", ולא רק משום שהוא יוצר את רוב השירים שלו, אלא משום שמשה פרץ נשמע הכי קרוב ל"זמר נשמה" אותנטי בין כל מתחריו על הגל
מה בא לה? לימונדה? משקה נחמד לקיץ. גם השיר הזה – חמדמד וחלול לימי החום שלפני פתיחת שנת הלימודים ופסטיבלי הילדים. אנחנו בבית החרושת ליצור ילדות כוכבות. פונים ליצרנים המיומנים כדי שיוציאו מהמגירה שלהם חרוז טימטום כמו "חם בא לי
מבחינת קובי פרץ, גם אם חטפת מכות, גם אם נפלת שוב פעם על הפנים – אין שום בעיה: תגיד ברוך השם, והכל יהיה בסדר. למה הוא מתכוון? לברכה העממית שנישאת בפי כל כששואלים: "מה שלומך?" ואתה משיב באופן הכי סטנדרטי: "ברוך
שרית חדד הזמינה אצל יצרני הז'אנר שיר על תסכול. מה הסיפור שלה? "אנשים משקרים מדברים במקומי/ אומרים שאני כבר מזמן לא אני". כיוון שכותב שורות אלו אינו קורא מדורי רכילות, אשמח לקבל עידכון. מה השקר? מה האמת? שרית מציבה מול המצב
צוחקים עלינו? שיר כזה כותבים במרתף מעופש? למה? מה קשור מרתף מסריח לכתיבת שיר? מצד שני, "מה קשור" הם מצחיקנים, אז אולי באמת התכוונו להצחיק בשיר הארס-פואטי הזה ( תיאורים הקשורים בתהליך היצירה של שיר). מצד שלישי: זה לא שיר הכי
לא התייחסתי לסינגל הזה, כשהוא יצא. שמעתי אותו כמה פעמים על הכביש. סידר לי את הנסיעה. מוסיקה ים תיכונית טובה מתגלגלת יפה בכל מסלול. זה לא עוד "שיר מזרחי". השירה, העיבוד וההפקה הפכו אותו למסתלסל אותנטי. נושבת בו רוח של
ערב החג – אלבום של 20 שירים. חג לאוהביו. הם לא יחפרו לו בטקסט כזה או אחר. את זה יעשה המבקר המיוזע שעובר שיר שיר. נתתי לאלבום לרוץ. מבחינת כמות שירים – נדיב. מבחינת איכות – יכול היה לצמצם. סוד הצמצום
אסטרטגיה נוסח איל גולן: הגברים בוכים בשניים. אם כבר שניים – אז עם זמר המיינסטרים הכי חם. גולן לא ממציא שומדבר חדש. הוא אסטרטג. טוב לו עכשיו דואטים. יש לו את אבי אוחיון ואת מתן דרור. יתפרו שיר רגש. לאייל