ישראל פורטנוי עם גילדה, Facing Flames (מילים, לחן והפקה מוזיקלית: ישראל פורטנוי, מאי 2020)

גילדה היא גיטרת וינטייג' נדירה משנת 1963, שניצלה מהשריפה הגדולה שכילתה בשנה שעברה את הישוב מודיעים ואת ביתו של המוסיקאי והזמר ישראל פורטנוי, עולה חדש מבריטניה. גילדה היא האוד המוצל מאש, שממנו תיפתח ככל הנראה הטובה. היא מלווה את פורטנוי ב"פייסינג פליימס", השיר שנכתב בעקבות האסון.  המוסיקה – פופ עם […]
קרא כתבה >>

ג'ולייט גרקו בהופעה, היכל התרבות ת"א (יוני 2007)

לשמוע את ג'ולייט גרקו  זה כמעט כמו לצבוט את עצמך, כי גרקו היא באמת אגדה שנדמה לך שהעלו אותה מהאוב, כאילו הגיעה מעולם של רוחות רפאים. הפנים הלבנות האלה, האיפור העמוק הזה, הלב הזה שעדיין פועם מאחורי הבגד השחור. והיא מלאת חיוניות. והנה בגיל 80 היא אגדה חיה מאוד. החשש […]
קרא כתבה >>

מוסיקת קאנטרי, Country Music

המילון מגדיר "מוסיקת קאנטרי" כסגנון שמקורותיו שירי בוקרים ומוסיקת Folk. מוסיקה של מסורת. צורתה הפשוטה היא הסיבה שיש לה אינספור וריאציות על נושאים דומים, ממש כמו הבלוז. לשני הז'אנרים יש נושאים, זהים, וגם מוסיקלית – משיקים לעיתים.  במהותה – מוסיקה הקאונטרי פשוטה מאוד. רוב השירים בנויים על שלושה אקורדים ועל מנגינה לא […]
קרא כתבה >>

אייל גולן , יפיופה (מילים: יוסי גיספן. לחן: עדי ליאון עיבוד והפקה מוסיקלית: תמיר צור, דצמבר 2008)

יפיופה בואי אלי / תני לי נשיקה על השפתיים/ יפיופה בואי נעוף הלילה לשמיים. "יפיופה" הוא קורא לה. מה קרה ל"יפה שלי?" למה-מה? "יפיופה" יותר מעודכן? ואולי זה הראש שלהן, שיקראו להן "יפיופות". אלו אני בחורה, הייתי נעלבת. כל זה בא להגיד לה – מותק (עוד אפשרות שיוסי גיספן צריך […]
קרא כתבה >>

עפרה חזה 20 שנה למותה, זמרת תימניה בפסטיבל הג'אז במונטריי 1990 (גלובוס יונייטד, 1990, 2007)

ב-13 ביולי 1990 עלתה עפרה חזה בכל הדרת הלבוש התימני המסורתי, ממש כמו בטקס חינה אל במת הפסטיבל במונטריי. הימים ימי הגאות הראשונים של ז'אנר מוסיקת העולם, ופסטיבלי הג'אז פתחו השערים בגדול למוסיקה אתנית. חזה הגיעה אז למונטריי במעמד של ענקים כג'ילברטו ג'יל ונוסארט פטה עלי קאן. ההופעה של עופרה […]
קרא כתבה >>

שירי האהבה של הקאונטרי Country Love Songs, אמנים שונים (הד-ארצי, 2005)

אילן בן-שחר שאסף, לא ממש הלך על קונספט של איתור שורשי הקאונטרי ודגשים על הזמרים האותנטיים של הסגנון. אותו עניין בעיקר המיזוג בין פופ וקאונטרי או הגעגוע לצלילים מוכרים מהימים שסלואו היה "קרייזי" בביצוע פטסי קליין או כשקריסטאל גייל שרה "דונט איט מייק מיי בראון איי בלו", שני להיטים מאוד […]
קרא כתבה >>

פה סאבר דה פלמנקו, אוסף פלמנקו אמנים שונים (Universal, 2003)

לפלמנקו יש דיאלקטים וסגנונות שונים. זה אחד הסגנונות היותר מותכים (מלשון כור היתוך) משום הטמעותו בתרבויות רבות. הפלמנקו נטמע כידוע לא רק בתרבות ספרד, אלא גם במרוקו, במזרח אירופה. המתמחים והבקיאים יזהו את הבולריאס (Bulerias) והאלגריאס (Alegrias) המבטאים שמחת חיים, את הסולאס (Soleas) והפנדנגו (Fandango) התשוקתיים, הסיגיריאס (Seguiriyas) והמרטינטס (Martintes) […]
קרא כתבה >>

קובי אוז , מזמורי נבוכים ההופעה (צוותא ת"א, מרץ 2010)

כמה שעות אחרי ששמעתי את הדיסק החדש, התייצבתי למופע הבכורה, או כמו שנהוג בימינו לומר – ל"השקת הדיסק", לשון הורדת הספינה החדשה למים. קברניט הערב התיישב במרכז הבמה והנחה את ספינתו למשוט במבוכי קיומנו היהודי בארץ הזו, נכון להיום. באולם אווירת שבת אחים גם יחד כמו בסלונו הפרטי.  אוז מספר […]
קרא כתבה >>

לפני 13 שנה, ברוס ספרינגסטין ביקום מקביל בהופעה חיה בדאבלין (קולוביה אן.אם.סי, יולי 2007)

מוסיקת קאונטרי, עיבודי דיקסילנד. בלו גראס.  ברוס ספרינגסטין הגיע לדאבלין לעורר געגועים ולהתגעגע בעצמו. מצדיע לשורשים של המוסיקה של אמריקה, שזה באיזשהו מקום נוגע לאירים. Eye On The Prize הולך לכיוון גוספל בשירה ודיקסילנד בעיבוד. וזה גורם לך לקום מהכורסה ולהצטרף לחוגגים ששרו עם ספירינגסטין בנובמבר 2006 בדאבלין. "ג'סי ג'יימס" זה צליל באנג'ו בעיבוד קאונטרי בלו […]
קרא כתבה >>

ניקולה סטילו ומיקלה לומברדי , חליל וקול במחווה לצ'ט בייקר ("בצעדי ענק" סדרתה ג'אז במשכן, נובמבר 2009)

ג'אז איטלקי הוא אורח קבוע בסדרת הג'אז במשכן. מה זה ג'אז איטלקי? הפסנתרן סטפאנו בולאני אמר לי פעם שהוא לא מכיר יצור כזה. בשביל בולאני – ג'אז הוא שפת החופש.  האימפרוביזציה מאפשרת לעשות כול מה שבא לך לעשות – ישן, חדש, פופ, אוונגרד, סולו ועם הרכב כזה או אחר, וזה שונה ומשתנה מערב לערב. זה […]
קרא כתבה >>

פוטומיו מציגים: , גרוב צועני, ג'יפסי גרוב, אמנים שונים (Putumayo World הפצה: התו השמיני, מרץ 2007)

כמו הצוענים במהותם – למוסיקה צוענית אין זהות ברורה. צוענים הם עם נוודים שמוצאם המדויק אינו ידוע, אם כי ההשערה הרווחת היא שמקורם בצפון מערב הודו. בפי עצמם הם קרויים רומה (Roma, רום ביחיד). כיום שבטי הצוענים חיים בעולם כולו, בייחוד באירופה. רובם דוברים, פרט לשפת המקום, גם בשפה הרומנית […]
קרא כתבה >>

שלום חנוך , מאיה. (מילים ולחן: שלום חנוך)

שלום חנוך מתרפק על אהבת מאיה (בתו), בוחן את עצמו כביכול מעיניה, מה השתנה בו, מה היא עוד אוהבת בו, המאמיקה שלו, בהגיעה כבר לגיל עשרים. (האלבום – אריק איינשטיין שלום חנוך בהופעה משותפת) בקושי שתי דקות של שיר, וכמה אהבה וחום עוברים מהביצוע הזה. השיר נכלל ב"פלסטלינה", האלבום המשותף […]
קרא כתבה >>

שלומי שבת , אבא (מילים ולחן: דורון מדלי עיבוד והפקה מוסיקלית: תומר בירן ושלומי שבת, ספטמבר 2007)

 צודק שלומי: שרים כל הזמן על אמא. ומה עם אבא? הרי גם אבא יש רק אחד. השיר בא לתקן את המעוות. ואתם חושבים ששלומי ישיר אחרת על אבא מאשר על אמא? יעשה מאבא איזה רוקנ'רול מקפיץ, סמבה לוהטת. ריתם נ' בלוז מקפיץ.  נו, נו, נו. לא בא בחשבון. אבא כמו אמא מקבל מנגינת רגש-עצב […]
קרא כתבה >>

שם טוב לוי , שובי לביתך (מילים: דליה רביקוביץ. לחן: שם טוב לוי., 1981)

המשוררת תמהה בשיר למעשיה של ילדה מחוץ לביתה שמסתובבת בחוצות כציפור פצועה עד עלות השחר. היא קוראת לה לשוב לביתה. השיר מתוך אלבום הסולו השני של שם טוב לוי "התעוררות" (1981) מלחין מזן אקלקטי, חוצה גבולות סגנוניים (קרוס קלטשר) מגיע מאוריינטציה קלאסית. לוי תמיד איתגר עצמו בשירי משוררים. יצירה זו, […]
קרא כתבה >>

יהודה פוליקר , רדיו רמאללה (מילים: יעקב גלעד. לחן: יהודה פוליקר)

"רדיו רמאללה" היה כינוי ישראלי לתדר ירדני מופלא שבני דור השישים האזינו אליו בתשוקה, מכיוון שהוא שידר מוסיקת פופ שלא הגיעה אז לארץ. שמה הרשמי של התחנה היה "תחנת השידור של ירושלים הערבית". התחנה הייתה אי של שפיות לפני מלחמת ששת הימים בתוך ים של מוסיקה שלא התכתבה עם מהפכת […]
קרא כתבה >>

דבקה פנטזיה, האלבום ההופעה (זאפה הרצליה, נובמבר 2009)

מה הם שורשי המוסיקה הישראלית שכתבו מלחינים כדוד זהבי, נחום נרדי, מרדכי זעירא, עמנואל זמיר, עמנואל עמירן, משה וילנסקי, דניאל סמבורסקי? אחרי ששמעתי את "דבקה פנטזיה" – האלבום וההופעה, הבנתי שלא חקרנו אותם מספיק. שלא חיפשנו אותם. למעשה, זה מה שעשה ישראל בורוכוב, מוסיקאי סקרן, שהלך לחפש במדבר את מקורות השירים עליהם גדל. לא […]
קרא כתבה >>

נתן זך, על מוסיקה ישראלית (ראיון קצר, ינואר 2010)

רציתי לשמוע את דעתו של נתן זך על מוסיקה ישראלית עכשיו, אפרופו מפגש איתו ועם נורית גלרון לקראת אלבום שבו היא שרה משיריו. זך מזג לעצמו כוסית יין אדום והתלבט מה חריף יותר לומר – "דרעק" או "זבל". ואחרי ששמעתי – הבנתי שכשנכנס יין, משתחררת הלשון, או לכל היותר מתעוררים הגעגועים. הוא הזכיר את […]
קרא כתבה >>

ריקי גל , רואים את השנים (רידינג 3 ת"א, יולי 2009)

לריקי גל מריעים באמצע שיר. אי אפשר להמתין עד שתגיע לסופו. זה הניואנס בהגשה, באינטרפרטציה, מנקודת הזמן בה היא נמצאת, יש לה הג'סטה הזו, עד שאינך יכול להמתין למחיאת הכף בסוף השיר. כמו נטענה מחדש, טוענת את השיר בעוצמות מחודשות של אהבה, תשוקה, כאילו כל שיר – ביצוע חייה, כאילו סיפורו חייב להיות […]
קרא כתבה >>

נינט טייב , אולי בחגים (מילים: נינט טייב, לחן: אמיר דדון עיבודים והפקה מוסיקלית: ברוך בן-יצחק, מרק לזר נינט טייב, אוקטובר 2009)

כמה כואב לך אני יודעת/ כמה כואב לך/ תכאב/ תהיה עצוב/ אל תיכנע לפחד/ תאהב אותו/ תשקה אותו/ תן לו לאכול/ שיגדל, שיגדל// ותן לו ללכת/ תנשק מרחוק/ תן לו ללכת/ תשחרר שילך ויבוא/ לפעמים// כמה כואב לך אני יודעת/ כמה כואב לך/ תכאב/ תהיה עצוב/ אל תיכנע לפחד/ תאהב […]
קרא כתבה >>

נינט טייב, קומוניקטיבי (ראיון לקראת האלבום, נובמבר 2009)

"קומוניקטיבי" – היא קראה לאלבום החדש שלה. אני מקבל אותו כמה רגעים לפני שנינט טייב עולה להסביר לעיתונאים את לוח הזמנים של המפגש. יאזינו לכמה שירים. היא תחזור להשיב על שאלות. בסוף תבצע שיר מהאלבום החדש. אחר-כך, בחדר אחורי של האוזן השלישית, שוחחנו על הקומוניקטיבי הזה. אלבום בצבעים שחורים. מי שמחפש את האירוניה – […]
קרא כתבה >>