שירים חדשים

מנגינה שבאה באביב, אבל עדיין נמצאת בחורף. דניאל סלומון בבלדה תחושתית, טון של געגועים נוגים, עיבוד והפקה לפסנתר ומיתרים בטעם של פעם. מסוג השירים שעצבותם היפה מחלחלת בקלות יתרה ונסבלת. קונוטציה: "אמא" הישן המכר משולה חן ("אמא, הו אמא /חבקיני

איתי לוי מקונן התרפקות על העבר. אין לי מושג בן כמה הוא, אבל זה נשמע כאילו עברו עשרות שנים מאז היה ילד. גם אני הייתי ילד בשכונה דרומית, אבל אני לא עסוק בגעגועים, בטח לא ברמה הפשטנית המופרזת של השיר

אל תפעילו שכל. תנו לרגש ללכת במקומכם. צליל אקורדיון ופסנתר מחזיר למחוזות ההם. היום יש מכנים אותם שירי "ארץ ישראל הישנה והטובה". בשירים היא קיימת. זכה וטהורה ויפה כמו תמיד. אינה מזדקנת. נורית הירש הלחינה מילים של רחל שפירא, שהם

לאן מויאל רוצה לברוח איתה? לפי הקומוניקט, הבחור כבר איש משפחה עם ילדים, ולפי ההגיון הפשוט, חלפו הימים בם חיפש לברוח עם נערה על רקע אהבה ללא נשוא. מה זה אומר? שמויאל לא ממש מתאמץ לספר על עצמו דברי אמת, ומעדיף

נצא למסע חדש עם מוניקה סקס. מה חדש בו? שגרת החיים המייאשת. 13 שירים ואתה מצטרף למסלולים בהם נעים יהלי סובול (רוב השירים) ושחר אבן צור (3 שירים) כדי להבין שבראי שלהם – המציאות העירונית לא משהו. אבל ככל הנראה,

מכירים את אופרת הרוק הזו? בקומוניקט מציינים שהיא רצה כבר שנתיים בפרינג' (זכתה בפרס פרינג' טיוב של מפעל הפיס) , אבל רק עכשיו נזכרו (או אזרו אומץ) היוצרים יריב בן יהודה וארז כהן להוציא סינגל ראשון. השיר הוא מעין סצנה

שלום חנוך מזמין אתכם לרקוד את הורת הרוק החדשה שלו. זירת ההתרחשות: חדר האוכל של הקיבוץ. אנחנו מקבלים רצף של תמונות מריקודי העם של החברים, גם מליל הסדר (טוב לתקופה הזו). התיאור מושתת על המקובל – קורס למתחילים, קורס למתקדמים

עם כמה כפיות סוכר אתם רוצים את הכאב? אבל לפני שממתיקים, תנו לקולות לפגוש זה את זה. לרגש, לרגש, לרגש. אני לא מת על טובים-השניים סגיב כהן את דקלון. סגיב הוא זמר יוצר ופרפורמר בזכות עצמו בעל סלסול מופלא. הניסיון

מהי רומנטיקה אחרת? הבחורה פסיבית, הבחור קובע כללים חדשים: די עם פוציניו מוציניו. בואי נלך על יחסים ללא התחייבויות. נבדוק כל יום מחדש את הקשר. הבחור רוצה להגיד לה ש"תיתן לו" בלי מילים יפות, ואחר-כך נחשוב מה הלאה? מה יקרה

לכל מדופרס/ מתוסכל באשר הוא – "מרפסות" מספקים עצה. היא שווה יותר מאגורה שחוקה. אבל לא הרבה יותר. תפסיקו להתרפק על העבר, לעצור – לא הכי נורא, ליפול – לא בא בחשבון. יפה. פרנסת הפסיכולוגים אינה בסכנה. שלומי ברכה ייעץ

למה להפקיע את השיר הזה מחלקתה של מרגול צנעני? האם יש הצדקה להעניק לו צבעים אופראיים בנוסח של דניאלה לוגסי? צנעני שרה את השיר מתוך כאב קודר. תחושה של מציאות. הפנימה את הסלסול. איפקה את הצעקה. לוגסי יוצרת דרמה אופראית

לא תאמינו מה אפשר לעשות מ"אני שוכב לי על הגב" המוכר מאריאל זילבר. היכל התרבות. פברואר 2011. ערב התרמה למרכז השיקומי אלויין בירושלים. כל השירים בערב הם של יענקל'ה רוטבליט. בשביל רגע אחד כדאי להגיע: הביצוע של  אסף אבידן לשיר

ומה מוסיפה מאיה אברהם על הגרסה שכבר שמענו באלבום "כל הימים" של שי גבסו? – איך אומרת הפרסומת ההיא – לפנק, לפנק. לפנק. אם אפשר לפנק עם קול נשי מלטף בצומת אמצע הדרך – למה לא. מה הריץ את גבסו להעניק

האם האדונים אלימלך את מועלם משרבטים לפי הוראות מר גולן, או שזה מה שהם נותנים לו, והוא לוקח, יען כי ההרגל עושה את שלו. לא רק ההרגל אלא חוסר ההעזה  לזוז חצי מילימטר ממה שהוא עשה תמול שלשום. בתוך עמי

קולו הגבוה של עמיר בניון דוהר על קצב שמוליך מסערת הים אל סערת הלב. השיר מתחיל בסופה בלב ים. האוניה=לב. בניון עושה שימוש במטפורה "הלב בטלטלה גדולה/ המים חודרים אליה"… הקשבתי עוד פעם לשיר. למה התכוון המשורר ב"אליה". המורה ללשון

פעמיים מצאתי בקומוניקט המצורף את המילה "מְרַגֵּש", שהפכה בשפה שלנו לנפוצה ועוברת לסוחר כמעט כמו "סבבה" . כמעט כל דבר "מְרַגֵּש". גם מתכון בתחרות בישול. מירי מסיקה היא זמרת שנועדה לרגש. ללא הריגוש הגדול – אין לה תכלית. לעיתים –

רצונות ותשוקות מורכבים מכמיהה ללא מושג הופכים למצוקה מחוסר היכולת להגשים. הכמיהה היא לפי תמהיל/ פאזל של סיפורי אגדות וילדים, תמונות ילדות שנחרתו בזיכרון, סיפורים מהמקורות, בליל דימויים המפוזרים בתודעה. מיכל פורטל אלטמן נרגשת לשיר את תשוקותיה-חלומותיה. התוצאה היא שהיא

זאב נחמה מתאר סיטואציה שכיחה של אמרגן, שמבטיח לזמרת יפהפייה ותמימה הרים וגבעות ("יגידו את גדולה את דיווה") , רק שתסכים לתת לו חמישים אחוז. צ'ארלי אינו מפסיק לחפור. בדיבורים הוא יהנדס אותה להסכים לדיל. אין כמו נחמה הבקי ברזי

למחפשי שירים לחתונות, חאפלות ושאר שמחות: אל תתאמצו. יש לכם אחד על בטוח. טוב לרוסים, מזרחים, עמך, שאר ישראל. רמי קלינשטיין לא עושה חשבון לאף אחד. בתוך עמו הוא יושב. לא לשכוח: רוסית היא שפה שנייה בישראל. גם כדי להצליח

נבקר במוזיאון החלומות של פוליקר. גם לנו מותר לפנטז. האם האהובה שהוא מדמיין היא אישה או מוזה? במוזיאון החלומות הרי מותר הכל. אתה יכול לדמיין את החלומות הלא מתגשמים שלך כיד הדמיון הפרועה. ההשראה היא אישה. האישה היא השראה. השיר