ביקורת סינגלים חדשים

צער לנו, צער להם, משתתפים בצערנו ובצערם על נפול היקירים. מצד אחד – "היוצרים" חגי ויובל חן, ומהצד השני – גאיידה הזמרת בת העדה הדרוזית. זה שיר על כאב וגורל משותף על רקע המלחמה הגובה מחירים קשים. הם שרים בשתי

השבת השחורה והמלחמה שבעקבותיה עוררו השראה אצל יוצרים רבים. אני מקבל למדור הזה עשרות. מנסה לברור את המוץ מהתבן. אביחי הולנדר ערבב בין הגות על מהות האדם הנלחם ובין מצוקתו האישית שגם ("ונותרתי פצוע/ כמה מוזר/ שלב שבור ממשיך לפעום")

שלמה ארצי חובר לדואטים ששומרים אותו חזק בקונצנזוס. חלק מהרשימה: אריק איינשטיין, נתן גושן, עידן עמדי, שמעון בוסקילה, שלום חנוך, מוש בן ארי, יובל בנאי, ריטה, דיקלה, עומר אדם, דודו טסה. לעיתים מדובר בשירים שהוא בחר כדי לחלוק איתם דואט.

יוסף בך שר מלכוד אישי, מצב נפשי שאינו יכול לצאת ממנו. מצד אחד –  מתמכר לחומר, לתשוקה, מצד שני -מתבייש בעצמו ועם זאת קיים בו הרצון לשקם עצמו, אלא שהוא נמצא במעגל ללא פתח יציאה. הסיפור שלו עולה על הכביש 

אברהם טל שר כאב של  מצוקה, ייאוש, בקשת הצלה, מציאת אהבה. יש בשיר הזה שהוא שר ממעמקים בטון דואב אמת פשוטה שרבים מכירים – החיים תמיד יהיו עמוסים כאב וכישלון. ידידות ואהבה יהיו חבל הצלה. יש חדש? ממש לא, אבל

שירי הזדהות, צער, עידוד ונחמה ממשיכים לזרום בגלים שוצפים. מה שהמלחמה הזו עושה. נתיבי המיינסטרים מתמלאים בעצבות, חלקה הלא קטן שרבוטי אינסטנט. אייל גולן מייצג דאגה של הורים דואגים שילדיהם נמצאים במלחמה. הילד הוא כמובן "גיבור", אלוהים ישמור עליו, הדובר

אל תזילו דמעות. מי שחושבים עצמם כותבי טקסטים לשירים, רוכבים על המלחמה ומשרבטים שירי אהבה אוויליים. אנחנו בעוד סבב שירים על רקע פרידות. לא ברור אם אבי אברומי את מור שרים על פרידה בעבר או למפרע כולל הבטחה שיחזור "בגלגול

הוא שלא יחזור,  שר אותה, את הגעגוע העמוק שלה, ריח החולצה ששלח לה, התוכניות שלהם ("דירה וכמה ילדים"), הבדידות, הפחדים, החלומות. אף מילה על מלחמה, אבל כמו הרבה שירים, זהו עוד חלק מפסהקול המוסיקלי של מלחמת "חרבות ברזל" שאינו נגמר. 

דור שמר שרה סערת רגשות מטריפה במוחו ובליבו של מי שזועק "הביתה" לאמא. זהו מן הסתם נרטיב שמתאים לימים אלה, שבמשפחות רבות לא נרדמים בלילה ומשוועים לשובם של הבנים והבנות. המנגינה הדרמטית והטון הנסער מביעים את המצוקה, הפחד הגעגועים וגם

מה נשמע, מלך השמחות?  מבחינת ליאור נרקיס גם עכשיו הכל בסדר – "כל יום רוקד עם לוחמים".  השמחות? יחזרו ובגדול. חייבים שמחה גם אחרי האסון בו נטבחו, נרצחו ונפלו חללים. אל דאגה – נדאג  לעשות שמח. גם אם עכשיו כואב

לא ברור מאיזה מצב מצוקה נכתב השיר הזה. ה"לחזור הביתה" יכול להתפרש גם כשיר געגועים לאישה ("לאן את ברחת?") או כמצב נפשי קשה בשל פרידה. בדברי ההסבר שנשלחו עם השיר נכתב: השיר נוגע בכאב העמוק וההתמודדות שלנו כעם, שרוצה לשוב

ענבל ביבי שרה שיר געגועים לאהוב, במקצב ובהרמוניה טעוני רגש המתכתבים עם שירת רבים. זהו מונולוג פנימי, על אדם חסר בזרם תודעה שמציג חדירה לנפש סעורה. היוצרת המתמקד בשמירת מקום ל"זיכרון אחד קטן" בנשמה, אבל השיר עוסק לא רק בזה..

טראומת האויב המחשיך עולמות ועוקר נטוע מול התקומה – רדיפתו של העוין וחידוש הימים כקדם. שירת רבים בגוף ראשון בשפה מקראית שכתב והפיק פטריק סבג בימים שהעולם חשך עלינו. פופ הופך דאנס שהופך טראנס. המוסיקה מתערבלת והקולות המתלכדים לשירת נשמה

אם מנתחים שירי פופ , מגלים שלרבים מאוד מהם ישנם מאפיינים משותפים, היוצרים את המבנה ה'קלאסי' של שיר בנוי לתלפיות. השיר של דניאל סלומון הוא כזה – ראוי להיות הדגמה בקורס לכתיבה יוצרת. המילים החרוזות היטב, הבית והפיזמן המהודקים. המנגינה

לתמונה יש כוח לתפוס ולהעביר רגע מדויק אחד שטומן בחובו עולם ומלואו. לי אושר שרה ברגישות מופתית, בלחן נדיר תחושה שמתחילה ב"תמונות ישנות" – שחומקות ממנה. היא מבקשת להנציחן, שלא יתפוגגו. הזיכרונות אינם יכולים להתקיים בעומק ההכרה בעולם שבו הכל

מוסיקה היא הביטוי האומנתי הדחוף ביותר  לטראומה של עם. אני מקבל עשרות שירים חדשים העוסקים בסיפורים של המשפחות החבולות. זוהי תגובה מובנת של הזדהות טוטאלית. גם יזהר כהן הותיק, שאינו מרבה להוציא שירים חדשים, נזעק לספר את סיפורו המצמרר של

ליבי פנקר מדמיינת מצבי אהבה בלעדיו בימים ובלילות שמייצרים את הגעגוע המטורף. לא תמיד ניתן לממש את האהבה מסיבות שונות,  וגם אם כן, לא ניתן להתחייב שהיא תימשך לנצח, ואז הדמיון עובד "שעות נוספות" בהיבט פיקטיבי. ה"הייתי" בשיר מתייחס למצבים

תוגת המוסיקה ששרות לאה שבת ולירון בן שמעון נועדה לרומם את הנואשים מהחיים. לב שבור יכול הפוך אובססיה שמייצרת עוד סבל ופגיעות עמוקה ועוצמתית. השתיים שרות את השיר על רקע השבת השחורה בה נשברו לבבות רבים. להם נוספו תסמינים של

מה עושים בסערת רגשות? איך מתמודדים עם כאב ועצב? ההתרגשות הפנימית על מי שהלכה מאיתה, הובילה את נוייה דודסקו לטקסט סעור רגשות שמפוזר בין תיאור הילדה היפה, פיית המדבר, בין הצער והגעגועים של הכותבת למי שעזבה "כל כך מהר" ועכשיו

הסיטואציה של השיבה הביתה מובנת בימי מלחמה, אלא שליר התאהבה ב"תחזור", והתוצאה היא טקסט טרחני, עמוס במטרות חזרה, שהוא יותר התרפקות נוסטלגית של הכותבת מאשר התייחסות  אמת אל מי שאמור לשוב. המוסיקה – פולק אקוסטי אולד סקול צנוע נעים הליכות

בתוך צונאמי של שירים על  האסון האנושי של השבת השחורה בעוטף עזה, מגלים גם שירים על ילדים שנכתבו בצניעות יפה בלי לא  מתוך היסחפות להשתתף בצער. הגל הזה הוליד הרבה שירים תפלים ,שגם אם באו מתוך הזדהות רגשית גדולה –

רן שפירא שר אור של עצבות, שיר שהוא מחדש אחרי שנים על רקע האירועים הטראומטיים של אוקטובר 2023. האם ה"יהיה אור" הוא רק אמירה של תקווה?. רן שפירא שר משאת נפש בלשון עתידית. היהיה אור הוא מתוך אהבה גדולה שאינה

צריכים אמונה גדולה ועמוקה לשיר מילים כאלו אחרי אסון השבת השחורה בעוטף. לשולי רנד, לפי ניגון ושירת התפילה – יש לו אותה, ואתה לא יכול שלא להאמין למי שמאמין. בדומה לתפיסה המקראית בכללה, המזמור מבטא את האמונה כי האל משגיח

המלחמה הזו הולידה פרץ אדיר של שירים בהשראת התקופה – הנופלים, הגיבורים, ההספדים, הסיפורים. לעיתים נדמה כי יש כאן יותר היצע מביקוש. הדרישות – מנגינות נוגות, שירת געגועים מתרפקת, עיבודים הרמוניים, קצב אמצע שמניע. משה פרץ העומד בכל הדרישות, אתה