יוסמיוסיק

גיבורי הגיטרה מצדיעים ליצחק קלפטר: ארז נץ וחיים רומנו – "נפגשנו", יהודה קיסר – התמנון האיטר, שלמה מזרחי – שיר אהבה בדואי

כשאומרים מרתון של אמנים, מתכוונים לערב הזה, הערב השני של המחווה של בית שטיינברג בחולון ליצחק קלפטר,  הפעם ללא הרכב מלווה. למעשה הצדעה כפולה – לקלפטר ולגיטרה. הם עלו בזה אחר זה/ זו. גיטריסט וזמרת, לעיתים גיטריסט וגיטריסט וגם סולו גיטרה. דרישת

יוני רועה מבקש ברכות מהאל. רחל שפירא חתומה על מילות התפילה. היא מבקשת בשביל כולם. מי שרוצים עתיד טוב יותר, הורים מודאגים, מי שסובלים מבעיות נפשיות, גם הטרודים יום ולילה בעבודתם, כלה שנכנסת לחיים חדשים וגם מי שמוותרת על חיים בזוגיות.

נדמה לי שגם קלפטר שנכח באולם, הופתע לשמוע בפתח הערב את ירמי קפלן שר "העץ הוא גבוה". לא הייתי צריך גוגל כדי להגיד לעצמי – זה אינו שיר שלו. (המילים הן של חנוך לוין, הלחן של זהר לוי) כיוון שהערב

השיר נשמע המנון חגיגי בנוסח מסורתי, שבגבו נושבת רוח ים תיכונית. הוא מלא אור, למרות שבמהות הוא משדר בלבול הגובל בפסימיות. דוד ד'אור צמא לאהבה. מצד שני הוא מודע לכך, שבעטיים של השנויים בחיינו, קורה משהו לא טוב. זוהי תחושה שהקרקע

לאסון הממשמש ובא אוהבים לקרוא היום בשם הכמעט גנרי "צונאמי". עלמה זהר חשבה גם על המבול התנכי, גם על מיני אסונות אחרים (גשם רדיואקטיבי), שאין לנו מושג, אם לא נקום אליהם מחר בבוקר. אבל כמו כולם, היא חיה בהדחקה, למרות שהיא

המלט של שקספיר ממשיך לשמש מקור ליוצרים, שאינם חדלים לשאול את השאלה – לחיות או לחדול? גם נועם פנחסוב אינו חושש ללעוס עוד פעם את המשפט הכי ממוחזר בהסטוריה, כדי לשרבט משהו על מקור המוסיקה שלו. האם הטקסט הרזה מתקתק

שיח הרחוב בין שני חברים על יחסים עם נשים – הופך בדואט של דודי לוי את אהוד בנאי לחאפלה, שמאפילה אפילו על הסיפור והתובנה. הסיטואציה ארצית: בשיחתם, האחד מספר לחברו העצבני שיש לו "עניין לא פתור עם אחת מוזרה מנתניה".

קצר, פשוט, מורכב, מיוחד. בטח שהקול הזה עשה אסוסיאציה לאביתר בנאי. יש כאן יותר מאשר צבע קולי דומה. בן אלקיים בנה מלודרמה על 11 שורות. הפך מחשבה אובססיבית על אהובה לזעקה. הספק הגדול – האם זוהי האחת? האם משתלם להמשיך

אוהד חיטמן נאחז בתפילת "מודה אני" להודיה ולהודאה. הודיה – ברוח התפילה הנאמרת מדי בוקר, על שהבורא החזיר לך את נשמתך, אחרי שהיית חסר מודעות בשינה. התודה על החיים כל יום מחדש, כי הפקדת את רוחך בידי אלוהים, ככתוב בתהילים

יובל דיין מסלסלת את צער האהבה בלי שזה יהפוך מלודרמה. דיין יוצאת מתוך צניעות יפה, מעבירה את השיר לחלקתה המסוגננת. קרא עוד

בטוח שרוחמה רז  היא אחת האהובות בז'אנר הדראג קווין הסוגד לשנות השבעים בזמר העברי. "רקפת", למשל, הוא סוג שילהיב באוריינטציה הזו, ולא רק משום שהוא זכה בתחרות פסטיבל הזמר והפזמון (1977) . גם שיר כ"ערב קיץ ויונים" יתקבל בברכה אצל

נט קינג קול מת ב־15 בפברואר 1965 בבית חולים "סיינט ג'ונז" שבסנטה מוניקה, קליפורניה, כשנתיים אחרי ההופעה הזו מסרטן הריאות, והוא בן 46 בלבד. קול היה מעשן כבד. הוא עישן עד כשלוש חפיסות סיגריות ביום. הוא האמין כי העישון שומר

אקס פקטור ישראל– ההופעות החיות: יהב טווסי, אבישחר ג'קסון, טומי ויאן

אמש, חודש וחצי אחרי שנפתח, הסתיים פסטיבל הפסנתר של ת"א סופית בהופעתה של אניה בוקשטיין. אז, תחילת נובמבר, המופע נדחה בגלל צנתור שעבר שלמה גרוניך, שאמור היה להתארח בערב שלה. כשגרוניך עלה לביצוע משותף של "ציור", יכולת להבין שהמופע הזה נבנה

גדולה עליהם בימת הופעות החיות. חנקה אחדים מהם עם כל הכוריאוגרפיה, הפירוטכניקה וזמרי הליווי. גימדה אותם יחסית לשלבים הקודמים. לא חייבים שאו בכוח. אבישחר ג'קסון היה מסתדר גם בלי כל הרקדניות הסקסיות שנגעו בו. אבל רוז – עשתה זאת בגדול