מוסיקה לטינית

לפי דף יחסי הציבור ניסו חברי "שמן" להפיק פרודיה על בחורה בעלת תאוות בצע  ועל בחור תפרן ש"סתם אוהב", וכנראה לא סתם קראו לה "זהבה". היא יודעת שהוא אמיתי, אבל בראש שלה אקשן, בגדים וכסף.   פרודיה לא יצאה מזה. שחר

"זה לא קל להיות אתה", מתוודה גיגס (שגיא שרייבמן בן 27 מכפר סבא) שזה מוטו חיים שנוגע ל-99.5% מהאוכלוסיה. איך לא חשבנו על משפט כזה קודם ו"אם לא תפוצץ את הכל – כלום לא ישתנה". תחושת הבועה הזו שאופפת כל

 בשיר של קלוסקי יש הרבה לב, יש גם שמש, רוח, לילה, יש כאב, יש בכי וזיכרון שמרעיד גוף וגם מלטף שמיים. יש לכם את החומרים למתכון קיטש. עכשיו תלכו ותעשו מזה שיר. רצוי מנגינה מתוקה, שירת נשמה ומערבבים בחום "מהלב".

כשהוא קם מהסדינים שלה, הוא מנסה למצוא מקום בלילה, מספר לנו מורן גמליאל, אבל לפני כן נודע לנו, הוא דווקא אחד שישן ולא יכול להתעורר והיא תמיד שמעירה אותו. מה הבעיה שלה? שלא ישקר לה ותמיד יאמר את האמת. הוא

בגללו אין לה שקט ומנוחה, רועדת, לא נרדמת, שוקעת, משתגעת. אני לא רועד בגלל/בזכות הטקסט הזה. זה נשמע כמו גבב מילים רק כדי להוציא לפועל את הגחמה-מניירה  הרוקיסטית, ואין פה הרבה מעבר לגחמה רוקיסטית, שבה כולם מנסים לעשות עבודה מקצוענית,

הטון הנעלב מגיע בקצב דאנסי מהיר מאוד –  בקול נמוך לא הכי משוייף. הזכיר את שרון מולדבי. מה הסיפור? הוא נוטש אותה, כי רק ככה היא תבין את כאבו-זעקתו. די עם השקט המדומה הזה. אין לו עוד מקום. הוא הורס

לאחר שהופיעו פעמיים כ-headliners על הבמה המרכזית בפסטיבל רדינג, אחד מפסטיבלי הרוק החשובים בעולם ואחרי שבונו מ-U2 וגם להקת ה-Cure יצאו איתם לסיבוב הופעות משותף, תופיע להקת המישן פעמיים ב"בארבי" בת"א. להקת המישן (The Mission) הוקמה באמצע שנות השמונים על-ידי

יש כנראה משהו מאוד מאגי אפילו מסתורי בליאונרד כהן שממגנט זמרים ויוצרים  לנסות גרסאות משלהם לשיריו. הספקתי בתקופה האחרונה לשמוע ערב שכולו כהן בביצוע אריק סיני, ראיתי הסרט "אני הגבר שלך", ערב הצדעה בינלאומי של זמרים במונטריאול, ועכשיו – גם

בלה פלק הוא נגן בנג'ו ניו-יורקי שלקח משימה לגשר בין ג'אז למוסיקת העולם. שומעים אצלו בלוגראס, ג'אז, פולק קלטי, ריתם-אנ-בלוז, פאנק, היפ-הופ, רגאיי, פלמנקו, מוסיקת יוקיליילי מהוואי. יו-ניים-איט. זהו לקט של 10 קטעים נבחרים מאלבום משולש, מבחר מתומצת  של מלאכת

אלהים נשאל שאלות בסבבה. ברגאיי קליל, בחיוך חמדמד. למשל: האם יש לו פקידה שאוספת את כל הפתקים? או: האם יש לו יכולת להגשים כל משאלה (פחות מבודח) והאם גן העדן הוא רכוש פרטי שלו. ומנין אנו באים – מהקוף או

על יהודה עדר כותבים, כשמדברים על תולדות הרוק הישראלי. רוקר, מפיק, מורה, גיטריסט, חבר בלהקות שהיתוו דרך – "תמוז" ו"דודה", מאיר אריאל ולהקת קאריזמא,  ממקימי ביה"ס רימון, גיטריסט מקצוען ועוד ועוד. בארה"ב הוא היה כבר על תקן אגדה. פה אתה

השיער השחור, עיני השקד הגדולות, הבגדים השחורים, הקול העמוק, הם סמלי ההיכר של ג'ולייט גרקו אחת הזמרות הגדולות  שקמו בצרפת.   "עלי  שלכת", "האקורדיון", "אני שונאת את ימי ראשון", "אני כמו שאני", "תעלות פריז", "ילדה יפה", "השיר של הנאהבים הזקנים",

ג'ולייט גרקו כיום בת 80, כמו שרל אזנאבור והנרי סלבדור, אינה עוצרת מחמת הגיל. מבחינתה, מסורת השנסון ממשיכה לנצח. גרקו מעבירה סיפור הכי אינטימי.  שברירית, חזקה, עצובה ברגע, מתפקחת בשני. חיה את השיר. לעולם, לא סתם פופ. טנגו וואלס ובוסה

הקצב שמרביץ צמד הפרקשוניסטים הדני הוא דאנס ללא כחל ושרק,  מקפיץ  מרגע שלחצת על השלט, ממגנט מרגע שדרכת על רצפת  הקלאב. הזוג הדני הכין שעורי בית. למד הכול מהטראנס,  הקשיב לרוחות האתניות המנשבות ונכנס לאולפן עם הרבה אמביציה.  מה שיצא  גם

היפ-הופ? קטן עליו. כמעט כל ההיסטוריה של המוסיקה השחורה מקופלת בדיסק הזה. וויקלף חוזר בגדול לשורשים הקאריבים שלו, בסטייל רגאיי  רסטה-מן אותנטי ב"הדור הבא" ו"מי נתן הפקודה". מצד שני הוא הביא את סנטנה לאולפן ב"שלושה ימים בריו", ומצד אחר הוא

באלבום האולפן השישי שלה, ביורק מנסה שוב להרחיב את גבולות המוסיקה שלה. האלבום נכתב והופק על-ידי ביורק עצמה, אבל בשיתופי פעולה עם אמנים כטימבאלאנד שהפיק את הסינגל מהאלבום –  Earth Intruders , מארק בל מ –  LFO  , אנתוני הגרטי

נורמנד גיבו – בס אקוסטי, ג'אן דארום –  סקסופונים (בריטון, טנור), איבנהו ג'וליקה – חצוצרה, פלוגלהורן, מת'יו בלנג'ה – קלרנית וקלרנית בס, קלוד לאברג'ה – תופים.   בעיה לא פשוטה לעשות מחווה לנגן הבס, הפסנתרן והמוסיקאי האגדי, צ'רלס מינגוס. מינגוס

נו די, תגידי לו כבר שאת אוהבת אותו. למה אני צריך לשמוע את רגב הוד מתבכיין על זה 4:16 דקות. שתי דקות גם היו מספיקות. מבחינתי – גם השתי דקות מיותרות. הוי, תנו לנשום. אתם רוצים לומר לי שמשלמים כסף על

לפי הביוגרפיה, יעל נחשון בת ה –  27  לא סיימה את "רימון" (אלא את ה"ניו סקול יוניברסיטי" במנהטן)  אבל היא נמנית על "הפרלמנט" עם איה כורם, איתי פרל, ולפי טון הרומנטיקה הדרמטית – על אהבה שאיננה כבר –  היא כבר

  כבר ב- Mas Que Nada  להיט הנצח (דגימת סאונד למטה) , מבחינים שסרג'יו מנדז רותם סוסים חדשים לעגלה שלו, בעיקר הבלאק אייד פיז.  המלחין, המנצח והמעבד הברזילאי הותיק רוצה להגיד לנו: אל דאגה – אני מעודכן. העיבוד לוקח את הבוסה

". צחקתי. אני מעריך שזה בגלל שדאיימונד נשמע תמיד קצת שמאלץ. בדרך כלל נכנעתי לשמאלץ המלודרמטי שלו מאז Solitary Man. והפעם – דיאמונד במיטבו. העוצמות שהוא מעניק לשירי האהבה האלה. העיבודים היפים. גיטרה אקוסטית ופסנתר ובלי תופים! ההפקה של ריק רובין שעבד עם

מישהו מהחבורה של הקונגוס הניף שלט בצבעי ירוק צהוב אדום – "אני אוהב את אתיופיה". אני לא ראיתי מישהו מיוצאי אתיופיה בקהל, שלא לדבר על עדת מעריצים. אני גם לא בטוח שחברי הקונגוס יודעים משהו על אתיופים יהודים. אם חשבתם

מנה רומנטית בלתי נמנעת של מוסיקה צרפתית בשנות נעורינו הורכבה בדרך כלל מ"אלין" של כריסטוף, הסלואו הענק – "לעולם לא אעזוב אותך" של ניקול קרואזי, "קילימנג'ארו" של פסקל דאנל ו"אמא אחת" (Une Maman) של לואיג'י. אתם יכולים להוסיף כהנה וכהנה

קולומביה (שיתוף של חבר'ה תל-אביביים וחיפאים) עם הסולן, הגיטריסט וכותב החומר רן משען, יוצאת מ"החדר השלישי" בדרום תל-אביב לשוטט במרחבי הרוק האמריקני, שזה אומר הרבה השפעות סוונטיז ואייטיז.   שלוש שניות של אור אדום, ריח של נשים זרות גרמו לו

 פורקיופיין טרי עשו 6 קטעים בחמישים דקות, כלומר אשכרה יצירה מרשימה בת שישה חלקים, קטעים (שירים)  שמגיעים עד 17 דקות, ואחרי חמישים דקות אתה מתאהב מחדש בלהקה של סטיבן וילסון, ובלי שום קשר למה שהוא עשה עם אביב גפן בבלקפילד..

  יושבים ארבעה שופטים ומתפקעים רוב הזמן מצחוק. אחרי זה מספרים לי שהם עייפים וצריכים להוציא אותם להירגע ולהינפש. אל דאגה הם מתפרנסים ייפה מהתוכנית מכל בחינה אפשרית. צוחקים כל הדרך אל התהילה ואל הבנק. הרשת המשדרת את "כוכב נולד"

אני אוהב את השירה של הקרונר הקנדי הזה מונקובר. הוא לא פרנק סינטרה, הוא אפילו לא טוני בנט, אבל יש לו כל מה שזמר פופ-ג'אז מיינסטרים צריך – קול, הגשה, חום. מייקל בובלה מחבר בין שנות הארבעים לשנות האלפיים, לאו

עוזי פוקס מהקאמבקיסטים הבולטים של שנות השישים-שבעים,  שר על הילדה הקטנה של פעם, זו שהתגוררה בחדר עם דלת ורודה ורקע כחול בבית שמותר בו הכל, והנה הימים חלפו והיא כבר לא אותה הילדה, קר לה בפנים והיא מתגעגעת לאותם הימים. 

הפתיחה – שילוב של צליל אלקטרוני וצליל גיטרה הוא מקדם פתיחה יפה. מה חבל ששיר זה לא רק עיבוד, לפחות במקרה של השיר הזה, שהוא בשלוש מילים – וידויו של הומו. הגוף בוער, הקול רוטט בניסיון לחשוף את הסוד ולצאת