סינגלים חדשים

אהבה מחפשות הבנות נחמה, אהבה בלי די, גם בלי תנאי, כי במצב הנוכחי העניינים נעים בין רצון לא להיות לרצון להיות, ובאנגלית, ויש בשיר הזה גם אנגלית, זה  הולך בכיון של ספירות עליונות –  יש משהו בשמיים שגורם לך להרגיש

היא כל כך יפה שהיא אינה צריכה להתאפר ולהתגנדר, ואף חבל על הכסף שהיא תבזבז על מותגים יוקרתיים. זה פחות או יותר הטקסט שעידן יניב מזמר ל"הכי יפה בעולם".  הטקסט אינסטנט, שיר אהבה סינטתית, מתאים לאווירת קניות זחיחה בקניונים, רזה

"לאן את הולכת מפה", שרה תמר גלעדי שיר שעוסק למעשה בבריחה. ימים קרים ומרים מגיעים וצריך רק להחליט לאן בורחים כדי להתחיל מחדש, אולי במקום שלנופו פתאום יחייכו הפנים. ואיך בורחים? מי שיכול לקחת אותה אחריו זה הצער, גם השיר

נו טוב, הרי ממנו מצפים לשיר כזה, מהסוג הנורא רומנטי. דניאל סלומון ממשיך לעסוק בשאלה "מהי אהבה". אין הרי תשובה אחת ולא שתיים ולא שלוש ולא אלף. הוא מציע: "געגוע למשהו לא ידוע", שאני מאמץ בחום. אהבה זה גם עניין

 אולארצ'יק מכין אותנו לקראת אלבומו הכפול החדש "רוק ורוך" שיצא בקרוב, והשיר הכפול הזה מדגמן את שני הצדדים. הטקסט – זה החיוך של אולארצ'יק. רואים לו בעיניים שהוא מאוהב. לה זה ברור שהוא שלה לעד. אבל מה שהיא רואה –

משינה בטראנס? ואללה. הסינגל יוצא לרגל האתר החדש של הלהקה.  "קחי אותי את הקרקעית הכי גבוה שאני יכול", שר יובל. את השיר לקחו גבוה מעבדות האלקטרוניקה הדאנסית של "טריפולי" הלא הם סהר זנגילביץ, גיא יהודה ונועם ינקילביץ שאחראי למיקס. השלושה

צחקתי: בימים שא' זה קונוטציה למתלוננת על הנשיא קצב, הנה א' זה גם הקיצור של יסמין שדה לא למישהו שמסתתר מפני חשיפה תקשורתית, אלא פשוט אלהים, ומי שיגיד שגם הוא מסתתר מפני חשיפה תקשורתית – לא אתווכח איתו. אז מה

מה יפו מילות שיר השירים שיוצרים עכשוויים כה משתוקקים לשיר אותם  בגרסה כזו ואחרת, לכתוב אותם קצת אחרת? "מה לך עיניים/ מה לך כי תבכי יונה צחורה? / פתחי את שערייך/ גלי לי סודותייך ואדע". ארז לב ארי תפר עיבוד רוק

שמעתי את אביגיל רוז בערב של ליאונרד כהן בפסטיבל ישראל בניהולו של דניאל סלומון. כתבתי אז – כמה שזה נשמע קשה – שהיא רצחה את ליאונרד כהן. עכשיו מגיע הסינגל הזה, והופה – בואו נשכח מליאונרד כהן, ותודה ליוני בלוך

 מלחמתו של קוואמי במיינסטרים נפתחת במשפט "אני לא מנגן את הטינופת של המוסיקה שלי בשביל להיות כוכב נולד". הזמר הוא אדם שפלן. ההמשך הוא יריות מילים בקצב שאוזן בלתי מזוינת אינה יכולה לעמוד בהן. היפ הופ, שמיפ פופ. אני לא

מה יהיה בסופנו? שאלה לאה גולדברג בשירה המפורסם. גם עופר מאירי מודאג מהסוף – מה יהיה איתו ואיך הכל יגמר. יש שאלות, אין תשובות. ו"רק שלא אפול ברחוב עייף מול כולם" ולפעמים – זה מוזר שאנחנו "מציירים קווים בין נקודות

זה נפתח בצליל פסנתר רגוע וענוג, מה שלא מרמז על ההמשך. ואחר-כך מגיע הקול הגבוה והדואב. סינגל ראשון של טל ליהיא. נשמע סיפור טראומטי, האסוסיאציה היא פגיעה מינית, אונס או משהו כזה – בחלוף 10 שנים מאז האירוע. "תבכי תבכי

"עומר אומר שכבר מאוחר/ והוא דורש שאשאר ואשיר עוד שיר קצר". מה אתם אומרים על התחכום הלשוני "עומר-אומר" ו"דורש שאשאר ואשיר". פעם המורות שלי לספרות התמוגגו מכל מיני לשון-נופל-על לשון, מה שממש לא עורר בי ריגושים יתרים, וגם עומר אומר

"היום ליבי אלייך יאיר/ היום קולי עלייך ישיר". מי שר ככה היום? אפללו מעדיף שפה מתפייטת, וזה נשמע בסדר בסוג הזה של אתניות מסתלסלת. השאלה האם אני מזדהה – זו כבר שאלה אחרת, זה תלוי במה המוסיקה מעבירה. אני שומע שעטנז

יובל גורביץ' מתפלסף על זמן וחיים. אלמלא הקול המחוספס הזה, ספק אם השיר הזה  היה מעורר משהו. הוא בטח עורר בי געגועים לשמוליק קראוס (יש משהו דומה אם לא זהה בצבע הקולי), אולי טיפה עמיר לב. קצב מידטמפו עייף משהו

צלילי הקשה ואקוסטית בפתיחה מכינים קרקע פוריייה לנעים הזמירות ששואל את הגברת שאיתו או לא שאיתו – מה את אומרת על מה שמתרחש ביני ובינך. לי די נמאס מכל הסיפור. שר ארז דן, בסך הכל מה עשיתי שאת מתנהגת ככה.

יש משהו יפה ומקדם בפתיחה המלו-קצבית הזו שמבטיחה הבטחות גדולות, ואז מגיע טון נעבעכי כזה ששר על כך שהחורף הקפוא  מבאס וסוגר והקיץ מחייך ופותח ומחזיר את כולם למסלול. זה סוג של רוק דאנס דיאטטי טקסטואלית, (זה כמו לשאול מישהו:

פעמיים בשבוע יש לה Love Boy. מה זה? לא רגיש, לא רומנטי, גם לא משנה אם הוא בעד או אנטי. הוא "דוקטור של כבוד באיך לגעת" וכשהוא אומר "מתחילים" – הלב שלה רוקד במעגלים. תרשו לי לא לפרשן. תבינו מה

אביהו לנדור מנסה לספר סיפור במקצב פאנקי קולח, מיד טמפו, שיר נסיעה כזה. משהו בדיקציה גרם לי לפספס מילים, ככה שלקחתי את העטיפה לדעת על מה סח-שר המספר. לנדור (ו' עיצורית)   לא ממש ממצה את הסיפור שלו.  הבנאדם "מחלק אכזבות"

אופטימיות אינה מילה גסה. יש שמאמינים כי אסור להתלונן, גם אם הפרנסה על הפנים, חבר בצרה, הלכה המכונית, התקלקל המקרר. עובד (ההוא מ"ברווזים ברווזים בואו הביתה", הגימיק המיותר- יענו מצחיק מלפני 20 שנה) מתעקש: לא נורא, הכל בא מאהבה. בשביל

זה יהיה השיר הבא לאודישנים בכוכב נולד?   למה אני אומר את זה? כי זה סוג השירים שהרגש רץ לפניך. הלילה מאיר, הרחובות דוממים והיא שואלת למה הכאב לא עוזב את שניהם.  סוג של טקסט שבדרך כלל נוטה למניפולציה על כאב.

היא צועדת בתוך מבוך של אלפי מסדרונות לבנים ובוהקים, עמוסים דלתות שחורות…. ומאחורי הדלתות חשה צרות… אסנת – ההיית או חלמת חלום? ניסיתי להבין מהשיר מה בדיוק המצוקה. מה זה "צעד אחר צעד אחרי שנים של שתיקה" רב המסתורין על

שמעון בוסקילה הוא אחד היקירים של מה שנקרא "הז'אנר הים-תיכוני". מלודיסט אדיר, מסלסל בחסד. אבל גם הוא לא ממש דואג לרמת האמינות של החומרים שהוא בוחר. קחו את הקיטש הזה שסיפק לו יוסי גיספן. האוהב יפזר לה זר שושנים אדומות,

 רעיון יפה לעורר לחיים את הלהיט הותיק של יוסי אלפנט ז"ל. זילברשטיין עושה את זה בדינסוס פאנקי קל וחביב, שמוציא את המקור האלפנטי ההזוי משהו לאיוורור. אני לא נגד משבים מרעננים ביום קיץ חם, והגרסה באמת מחזירה אל שיר שקבע

אריק שר את תפילת הלב המתאהב. גם אם זה כבר מאוחר וגם אם הזמן עובר, שתזכור שיש לה מקום אצלו, אפילו אם היא ראתה את הסוף. עדיין ריחות גופה משכרים אותו. צליל צנוע של גיטרה אקוסטית. ליווי שלל מיתרים. מדבר

הנבחרת של כוכב נולד סגורה? אבל ברצינות: כמעט ששכחתי שאפשר לכתוב מלודיה יפה בפשטותה. את עילי בוטנר אני מכיר כגיטריסט נהדר, מלווה מופלא, אבל עד השיר הזה כמעט לא הייתי מודע לרגישות שלו כמלחין. והנה השיתוף הזה עם רן דנקר,

"לא כל כך יפה ולא בת שש עשרה/ אבל יודעת משהו על העולם הזה"   אחרי שריטה עשתה מזה דרמה גדולה, וכולנו שאלנו – האם לכך התכוון המשורר, בא דורון שפר ומנסה להפוך את זה ליותר מונולוג אישי תיאטרלי, כשהוא

יש משהו קצת אחר, אפילו ראשוני כזה באיך שאפרת גוש שרה את השיר הזה. היא מנסה לגעת בחוויה הזו של להגיע/לגעת בספירות אחרות. "כי ראיתי את דרכי נעלמת ביער סבוך". "ולרגע יכולתי לנגוע בקצה הכאב האפור", "ורציתי לעלות גבוה לראות

הייתי ממליץ עליהם לחמם את המופע של מתיסיהו. רגאיי הולך עם חסידי בקלילות בלתי נסבלת. "אין יאוש בעולם יה בה בה בה", שרים הלויכטר ושות' .  "יש ערפל בתוך גני שמסתיר לי את האור, אך קרן שמש בחלוני אני פורש

הקול הגבוה הזה שנשמע לי תחילה זמרת – קורא לצלול ליום סגול, לצאת מהחשכה, לפשוט את הפחד מהגוף. השיר מתחיל רוק מידטמפו, קול לחוץ-צעקני  מדי לטעמי, מנסה להתגבר על גיטרות רוקיסטיות. מנסה. הטקסט עוסק בביאוסים הרגילים של אנשים שמחפשים לעצמם