שירים חדשים

לא ברור אם אנה זק שרה על בחור מסוים שעושה לה צמרמורות, כשהוא מסתכל לה בעיניים, או שיש לה בעיה עם "בחורים יפים" באשר הם. השיר לא ממש סיקרן אותי לתהות על הבעיה האמיתית שלה. מי שראה את הסרט הדוקומנטרי

אתה מעלה כמעט אוטומטית את הטענה – מי צריך קאבר לשלמה ארצי, כאשר אפשר לשמוע את המקור ועוד בלייב מקיסריה (צפו מטה)? ואז אמרתי לעצמי – למה לא? למה לפסול מראש כאשר אינך יודע מה מכינים לך. תן צ'אנס. אולי

מחשבותיו של אליעד גרין רצות בזרם תודעה על פי תפיסתו הסובייקטיבית של המצב.  היעדר המוזיקה – יותר ממשל. פעם חלמתי (כן, כותב שורות אלו) להקים מפלגה על טהרת המוזיקה. הקונספט: פתרון אידיאלי, אנטי פוליטי לחברה חולה. לקח לי זמן לרדת

תחילה – ננעלתי על הקליפ המהוקצע. השאלה שמיד קפצה: מה מהות ההשקעה? הצמד דולי ופן הלכו על עיצוב מגלומני בהפקה שנדמה כי היא גדולה על התקופה. הבנתי את הראש: התקופה ממש כאן, ואם כבר חגיגה אז בגדול: עברי לידר, חוצה

המשורר דוד אבידן איחר את עידן ההיפהופ. הוא היה חובר בשמחה לז'אנר הזה, שבו הדיבור תופס מקום מרכזי. שאנן סטריט מנסה להעלות את הנרטיב האבידני על נתיב היפ הופי רוקיסטי ומצליח לשמור על טון, שאבידן היה ככל הנראה חותם עליו

רגע, מתי זה נכתב? אפשר כבר לשחרר לא? כבר לא חלום. אוטוטו אנחנו בשוני ובקיסריה, נחגוג עם קובי אוז וטיפקסיו. זה כבר מעבר לפניה, ונקווה שלא נחזור לאחור. לפי המוסיקה – אין כאן טראומה. עממי עם חיוך. יפגיז כריזמה לכל

שנת הקורונה השאירה רבים במצב של חוסר ודאות, תסכול, בלבול, חוסר אונים וחשש לעתידם. ג'קו אייזנברג שר את תחושותיו מנקודת מבטו של יוצר, שההשגרה רוקנה אותו מהשראה, ובכל זאת הוא מצא הארה בעצם הכתיבה על המצב המדכדך מתוך הכרה ברורה,

חגי אוזן רשם פטנט מוצלח על חיבור עברית וערבית. נסרין קדרי נהנתה לעשות בו שימוש יעיל מאוד לקידום הקריירה שלה. אוזן מושפע ממוסיקה ערבית. אין לי שום ספק שהוא שמע הרבה עבד אל חאלים חאפז. לא מדובר בתגלית מקורית יוצאת

למה מצפה רוני דלומי? מה לא בא אליה? מה היא מדמיינת, למה היא מתכוונת? לפי המנגינה, הקצב והביצוע המתלהב – האופק הוא כנראה בהיר מאוד או כמו שאומר השיר האלמותי:  always look on the bright side of life. תתבוננו בקליפ

הטון  המסתלסל הגבוה ששולט בשירי עדן חסון מיוסרי האהבה ושברונה, מגיע לשיר  מעין אוטוביוגרפי על ילדותו של ילד דחוי חברתית שנועד להיות אמן. ה"סבל" של הילד מודגש גם בשורה – "גדל לי קצת זקן על הצלקות"  כדי להאכיל  את המאזין

שרבטו לעדן מאירי עוד שיר על גבר מתייסר בגין אהבתו המעורערת. מצד אחד "איך בונים מגדל שהתרסק" מצד שני "עוד נשארו מיליון סיבות להישאר". אני לא  מאמין לטקסטים המתבכיינים הסתמיים האלה שמנסים להתביית  על פס קול מלנכולי. עדן מאירי שר 

טון תוגתה של יובל דיין נשמעת כמאפיין מובנה גם כשהיא שרה על מי שמסמל את היציבות הגדולה ביישותה. מה עצוב כאן? מצד שני גם בטון מלנכולי יכולה להתקיים אהבה ייחודית, שלא לדבר על כך שהקשר איתו אינו מושלם. מצד אחד

מהו געגוע? כמיהה למה שמחוצה לנו – למקום או לאדם שנפרדים ממנו, אבל געגוע יכול להיות גם כלפי אדם, מקום או דבר שמעולם לא היה לנו, החסר הלא גשמי שקיים בנפש. אולי זה הגעגוע לעצמנו. בשיר ששרה יהודית רביץ –

ליאל ארבוב לא רוצה לחפור, אבל חופרת חבל"ז.  היפ הופ הוא מסגרת שמאפשרת לברבר. ליאל מודעת לחולשה. הולכת עד הסוף במודע. מעבר לברבור, היא רוצה לומר משהו על עצמה ומבקשת ממי שמולה  (פסיכולוג) "לרשום". ברשימות שלה – גדלה עם כפית

אשרי וטוב לו לנועם בנאי, רומנטיקן המתרפק על אהבתו. נועם בנאי מעלה את מפלס הרגש בדברי הלל לבת זוג. היא התרופה לנפש, היא סמן הדרך, היא המזל שלו. מה יש להגיד על טקסט כזה? אין מה. שרבוט פשוט. שום תיחכום.

יובל גולדנברג סובבת סביב שעה של רחמים, חסד, הודיה, שיבה הביתה מגלות רחוקה. מהו הסיפור שלה?  אפשר לצאת מהנחה, כי לא מדובר במשהו קונקרטי, אלא בתחושת הארה. זו יכולה להיות התגלות, מגע אלוהי, מודעות רוחנית. המטפורה מובילה למהות חיים: השיבה

גיל בר הדס שר על תסכול של סטודנטית לאמנויות הבמה/ קולנוע. התחושה שנוצרת עקב אי-התגשמות משאלה, רצון, צורך או דחף. התסכול הוא בעצם חסימת התנהגות מכוונת למטרה מסוימת או הפרעה לה. היא חווה אותו בכל אשר תלך. הנרטיב המוסיקלי של

בית ישן אינו רק ארבעת קירותיו ומספר חדריו – בית ישן הוא בעיקר זיכרונות המפעפעים בנבכי הלב והרגש. זה משהו גדול מסך הפרטים המצויים בו, שמעניק תחושת שייכות מתמשכת. מבחינה זו, הבית נשאר כזיכרון מפעים לבבות של מי שעזבו אותו,

בקליפ רואים צילומי אולטרסאונד של עובר ברחם אימו.  גם בלי לקבל מידע חוץ שירי, אפשר להבין כי אביחי הולנדר שר צרור הוראות שרידות בגוף שני לרך היוצא הנולד אל אוויר העולם, שמסתנכרנים עם השקפת עולמו. השיר על הנייר נשמע מדריך

הלבד, הפחד, הצלקות, השתיקות, הבריחות.  איך עשה לה את זה. עוד מלל טוחן טראומת יחסים באופן הכי שבלוני, מפס היצור של שירי שבר הלב המציפים את שוק הסינגלים. גם המוסיקה אינה ממציאה את הגלגל הפופ החדש. היא מלודית, זורמת, קלת

הילד המתבגר שעוזב את הבית גורם לאב לרצות לגונן עליו. כשהוא גדל והוא יכול סוף סוף להנות ממנו, מאותת הילד לשחרר את החבל. המהלך ספוג בתחושת הפסד רגשי  – מצב שהילד כבר לא "שלי". ההתנתקות לא פשוטה. המתבגר משדר מסרים

החיים סבבה. אהבה על שתי כוסות יין, אווירה חורפית, גיטרה בסלון. שניהם בקצב אחד (רוקדים, אותו תדר?) . מי אמר ששנת הקורונה היתה קשה? כותבי השיר קבעו כי "כל העיר הלכה לישון", יענו כי רק האוהבים נשארו ערים וכי  הלילה

תביט על עצמך, תסתכל לעצמך בעיניים, תעשה חשבון נפש ותחשוב חיובי כדי לא ליפול. קבלו אימון להעצמה אישית מאת הראל סקעת.  הגשמה עצמית, אהבה?  במסגרת ההדרכה נלמד כי החיים הם ניסוי ותעייה – "אנשים גדולים צומחים מאכזבות קטנות", וזה אחרי