חייל של שוקולד
החלונות הגבוהים אולי לא ידעו שהם עושים את שיר המחאה הראשון בתולדות הרוק העברי. חנוך לווין כתב אותו כמעין פרפרזה על סיפור ילדים עממי, אבל הוא יצא נוקב ומסעיר. הקצב הואט. אפשר לשמוע טקסט. "בוא חייל של שוקולד/ בוא אלי
החלונות הגבוהים אולי לא ידעו שהם עושים את שיר המחאה הראשון בתולדות הרוק העברי. חנוך לווין כתב אותו כמעין פרפרזה על סיפור ילדים עממי, אבל הוא יצא נוקב ומסעיר. הקצב הואט. אפשר לשמוע טקסט. "בוא חייל של שוקולד/ בוא אלי
"כבר שנה ונותרנו מעט", כתב חיים גורי כשנה לאחר פרוץ הקרבות במלחמת תש"ח. השימוש בלשון רבים קיים גם ב"הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת" ומדגיש את תחושת הקולקטיב, האחווה והרעות בין הלוחמים, זאת לעומת שירים עבריים רבים אחרים המדגישים
יש געגוע עמוק ליוסי בנאי. השנים שחלפו מאז לכתו – אף העצימוהו. ולפתע מתברר, שהגעגוע הזה מתחבר לתוכן. אלבום שיוסי בנאי הכין להקלטה ב-2006, מילים שלו ולחנים שונים, אבל לא הספיק להוציאו. כמעט שבע שנים מאז, וזמרים מתייצבים לשיר את שירי
"רק אוהב אותך הלילה/ דמדומים ומנגינות/ והמתנה שלי הלילה/ בלי אותן האכזבות/ רק אותך רוצה הלילה/ אין לי כלום גם לא מילים/ ואני חולם חושב עלייך/ את כמו מיליון שירים" אחד משירי הגעגועים הנוגים והנוגעים בזמר הישראלי – למעשה שיר
אנחנו מכירים את הגרסה של אריק לביא ל"אנקש" שירו של ברטולד ברכט בתרגום-עיבוד נתן אלתרמן. נזכרתי בשיר כששמעתי גרסת פסנתר של ישראל ברייט. האינטרפרטציה של ברייט מיוחדת, מטעינה מחדש את הבלדה, את הסיפור. בבלדה של ברכט הדמויות הן חנה קאש
דוגמה לשיר (טקסט) קטן שהמנגינה עשתה אותו בן אלמוות. חנה סנש, שכתבה, כמו לא סיימה לכתוב אותו, ככה שהוא נשאר מעין משפט בלתי גמור. דוד זהבי השתמש בו כטקסט למנגינה מופלאה שממש "התלבשה" עליו, והפכה אחת המלודיות האולטימטיביות בזמר הישראלי.
נעמי פולני, מעצבת ובמאית להקת התרנגולים, הכינה בתחילת שנות הששים תוכנית שהוקדשה כולה לשירי אהבה. את כל הפזמונים הלחין סשה ארגוב. פולני פנתה לדן אלמגור, בבקשה שיתרום לתוכנית שיר אהבה שאינו סנטימנטלי, מזווית ראיה קצת אחרת, אפילו צינית."נזכרתי אז", מספר דן
דאלארס שר את השיר הזה בקיסריה, ספטמבר 2011. משימה לא פשוטה. האם הבין את תרגום שפתה הלא פשוטה של המשוררת רחל? רבים באמפי שברו ראש: מי שר את השיר הזה? – נו בטח – הפרברים. לחנו של לוי שער. שיר
האם אני שומע ביטלס בשיר הישן הזה? קובי רכט מעיד כי כתב את השיר ברבע שעה יחד עם קובי אשרת. השניים החלו לזמזם את השיר, בימים ששיתפו פעולה במחזמר "קרחת" (יהונתן גפן) "המנגינה הגיעה משומקום, כשעלינו במדרגות לדירתה של איריס
מי שחווה ילדות שכונתית – יזדהה. עוזי חיטמן ז"ל מתגעגע לילדות בשכונה. מזדהה עם תקופה שהזמן הפך אותה כמעט מיתית. תקראו לשיר – גלוריפיקציה של תקופה. מה שמעורר את הגעגועים היא מוסיקה, שנשארה מאותה שכונה בה גדל. כל השאר – זכרונות המעומעמים
בלי להפחית כהוא זה מהביצוע המקורי הנפלא של עופרה חזה יאסו מעניקה עומק מחודש לשיר. לא תמיד שירת רגש שמטפסת לשחקים מוסיפה מימד אותנטי, במיוחד בתוכנית כמו "כוכב נולד", שמעצם טבעה גורמת למתחרים לסחוט מעצמם הרבה רגש. החשש הוא של
איך המוסיקה הים-תיכונית מחלחלת לכוכב של נתן זך ומתי כספי. סגיב כהן העז. התוצאה: הכוכב מנצנץ מחדש במסגרת הפרויקט "2 צדדים למטבע". אחד מהלחנים היפים ביותר לאחד השירים הקצרים ביותר בשירה העברית. 22 מילים בלבד מתארות סיטואציה של מתבונן בשמיים
"מי זוכר ומי יודע/ את הדרך אל ביתי/ מי אשר קולי שומע/ הוא יבוא הביתה איתי" מי שר? יהורם גאון. השיר "סימני דרך" של נעמי שמר פותח את האוסף השלישי של "ארבע אחרי הצהרים" אחרי אות התוכנית (ה"בה דה דה
"וידוי" של פן וארגוב הוא אתגר לכל מבצע. כמעט כמו תפקיד גדול לשחקן במחזה. המשורר אלכסנדר פן כתב את השיר בשנת 1941. הוא פורסם לראשונה בעיתון "דבר" ב-10 באפריל 1970, והוא האחרון מבין שיריו של פן שראה אור עוד בחייו.
אני מכיר עוד ביצוע אחד לשיר הזה – של מאיר בנאי בדואט עם ארקדי דוכין. אשמח לשמוע על גרסה נוספת. יש שירים שמזוהים טוטאלית עם יוצריהם. זה השיר האולטימטיבי הזה. שיר על אהבה לוהטת ובת חלוף. יש כאלו בחיים. גאות ושפל.
אני קורא בדברי ההסבר לשיר הנודע "גרסתה של אביגייל משמרת את התמימות והטוהר של עפרה חזה אך טוענת אותה בנשיות מודל 2010". אילו הייתי בקזינו הייתי מקבל שלושה סימני שאלה במכונת המזל. ולא הייתה לי תשובה, כי אם היו שואלים
גברת קרקס של צרויה להב את רמי קלינשטיין מגיעה לחלקתו של זמר נפלא. גרסת איזמירלי לשיר צריכה להגיע כמסמך אומנותי ל"כוכב נולד", האמא, האבא, הסבא והסבתא של הקאברים. איציק איזמירלי כנראה יצטרך לעשות דרך קשה יותר מאשר כל מתמודד פחות טוב ממנו בתחרות
במועדון לוגוס (ז"ל)בנחלת בנימין, על קנקן טובורג קיבלתי קורין אלאל במינון שאני אוהב, בלי טרראמים. נטו-נטו. "אנחנו מרמים בעיקר את עצמנו", שרה אלאל על הפתיחה, חמושה גיטרה חשמלית. טון מר, ציני יוצא מהחיוך שלה. "אנחנו מרמים בעיקר את עצמנו, לא עיוורים
המילים מרגיעות, הרגש סתום, הלב אטום, והימים בכ"ז כל כך יפים מזכירים ימים קסומים… אני קורא את השיר ותמה על פער בין המחשבה הבהירה ובין הרגש שעדיין לא עבר את השינוי… אז למה התכוון המשורר? השיר מעניין דווקא על רקע
מאז "החלונות הגבוהים" – "התשמע קולי" (הנקרא גם "זמר נוגה") הוקלט כ-10 פעמים. המשוררת רחל השאירה שירים שמלחיננו כל-כך אהבו ואוהבים להלחין, שירים על אישה ערירית, עקרה ובודדת, ש"רק על עצמה לספר ידעה", נואשת בתשוקתה לאהבה, לילד. משוררת שכתבה שירים
"4 תחנות " הינה סדרת מופעים חד פעמיים, אשר עוברת בין תחנות הזמן של שלום חנוך . המופעים יפגישו את הקהל עם האלבומים ועם השירים, כולל אלה שלא ביצע חנוך עד כה. תחנה ראשונה – שבלול, פלסטלינה, Shalom משה לוי
לא יודע איך להגדיר נוסטלגיה, אבל מה שעשה כאן המעבד הצעיר דורון מזרחי (27) ל"הימים הארוכים העצובים" של אריק איינשטייין ושלום חנוך הוא נוסטלגיה. צלילי מיתר בפתיחה נשמעים כמו מסרט רומנטי משנות החמישים. יגאל בשן עמעם אורות, דמיין בעיני רוחו
שמעתי את פיטר רוט מביא את רוח הסתיו בערב ההוקרה לגרי אקשטיין. אני קורא את הטקסט. הסתיו נמצא בו. גם התחושות שמתעוררות, גם השפה הפשוטה הנקייה, הנכונה. ככה כותבים שיר להלחנה – טקסט לא מופרך, לא יומרני, לא סתמי, לא תפור למשהו. אחד השירים
געגועים למאיר אריאל. לו ידע כמה מותו יפריח את שיריו. במדיטק בחולון, במפגש שנקרא "סוף העולם בלוז", ניצב ערן צור בשורה אחת עם יהלי סובול, אפרת גוש, קרני פוסטל ושלומי שבן, וגם יהונתן גפן (שהקריא מכתבים, שירים והגיגים) מפגש שניסה
"נכנענו ללחץ הקהל", מסבירים דלית עופר ויורם רותם, עורכי התוכנית את חלק ב' של האוסף, שחלקו הקודם (הראשון) יצא ב-2005. מצד שני, מבהירים השניים שהתוכנית חוגגת 30 שנה. אז לוקחים את לחץ הקהל ואת תאריך יום ההולדת ומחברים, ויש לך 65
יעקב אורלנד כתב על אהבות בלילות במשעולים בין דגניה לכנרת, על ספסלי האוהבים בגן העיר, על עץ הרימון שנתן ריחו בין ים המלח ליריחו, שני שושנים שהשאירו אוהב אחד עם לב שבור. משורר רומנטיקן שמיזג בשיריו תחושות עם הנופים המקומיים, בטקסטים
שלמה ארצי בגלגול הקודם שר על פתאומיותה של האהבה. פתאום היא ישות פנימית. שקולה לעולם שמסביב – היא כמו שבילים וצללים, מי נהר כחולים, כמו השיר עולה מתוכו, ולא רק אלא שכל העולם, גגות, בישים ובתים שומעים את המית אהבתו.
ואולי לא היו הדברים מעולם ואולי מעולם לא השכמתי עם שחר לגן, לעבדו בזיעת אפי מעולם, בימים ארוכים ויוקדים (ארוכים ויוקדים) של קציר במרומי עגלה עמוסת אלומות לא נתתי קולי בשיר מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה ובתום של כינרת שלי…
רכבת לילה דמיונית ברחוב דיזנגוף בתל-אביב שלוקחת לקהיר – זה נושא שמשינה בחרה לאחד הלהיטים הראשונים שלה. ההזיה מגיעה מתחושת עצבות ובדידות. השנה היא 1985, השלום עם מצרים כבר קיים, והדרך הפשוטה להגיע לקהיר הייתה לקחת אוטובוס ישיר מטאבה. חברי
רכבת לילה דמיונית ברחוב דיזנגוף בתל-אביב שלוקחת לקהיר – זה נושא שמשינה בחרה לאחד הלהיטים הראשונים שלה. ההזיה מגיעה מתחושת עצבות ובדידות. השנה היא 1985, השלום עם מצרים כבר קיים, והדרך הפשוטה להגיע לקהיר הייתה לקחת אוטובוס ישיר מטאבה. חברי