האם משתמשים באטדגי ליצר איזונים ומתחים בתוכנית? בעוד חבריו לשולחן השיפוט מסכימים ביניהם שהמאש-אפ של הזמרת הייחודית גיל חדש לשירים של ג'ון ניומן ודרייק ראוי לשלושה כחולים עזים, הוא, אטדגי, לחץ אדום כמו כדי להכעיס. נימוק? – "טריק". אטדגי האשים
יוני גרייב נשמע כמו עומר אדם? לפי אטדגי – ממש לא. לפי הראל סקעת – ממש כן! עודד שרעבי נשמע כמו ישי לוי? לפי אטדגי – שתי טיפות מים, ובמיוחד ב"אהבה בת עשרים" שישי לוי שר. האם זהו מדד האיכות היחיד?
בשלב הדו-קרב – בחירת שיר גרועה קובעת את גורל המתחרה לשבט או לחסד. שרון פרטוק הרסה כמעט את כל מה שבנתה באודישנים כשבחרה "לעשות אירוויזיון" כולל העמדה של רקדנים בגרסה ל – Treasure של ברונו מארס. כל הייחוד שלה התאדה
עוד זמר או להקה ששרים? נו, באמת. זה ממש לא קורה. רמת הריגושים יורדת. הבינוניות משתלטת. מה עושים? מקדמים עוד יותר המנחים למרכז הבמה. נותנים להִשְתַטוּת של אסי עזר ורותם סלע יותר זמן מסך. לוקחים את הצלמים והטכנאים של האולפן
מוקי נתן כחול לאיתי אבירן, שהגיע לתחרות עם שיר בסגנון ת'ראש מטאל. הוא לא הבין מילה ממה שהבחור שר בקול Growling, אבל פרגן על האומץ. האם זה מספיק? מה עם השיר? מילים-לחן. כלום. נימוק רעוע. אטדגי נתן אדום לנועה אמר בת ה-17,
קרן פלס מתיישבת על ברכיו של הראל סקעת. השניים מקשיבים בעונג מופגן ל"אלייך שר", שיר ששר אלמוג הילל בן 17 מיקנעם. על מה העונג? קרן פלס כתבה את השיר. סקעת ביצע. פניהם הזורחים העידו – אנחנו נגן על הרכוש המשותף.
אנחנו כבר כל כך בתוך הגימיק, שנאלצנו לשמוע גרסה נוראה ל"גולדן בוי" בלשון הקודש של מאיר גרין, כשההפקה מגייסת את נדב גדג', מי שזכה עם השיר בתחרות הקודמת, לקשט את שולחן השופטים. גרין הפך את השיר לחפלה שמתכתבת עם אולמי
אטדגי הוא היחיד שנתן "כחול" ל"להיות סלב" של שגיב לוזון. לכחול קדמה שאלתו למתמודד: "מה דעתך על זמר מזרחי אמיתי לאירוויזיון?" הבחור שמשווע להיות סלב, הבטיח "לתת את הבום", "להרים את כולם". אטדגי אמר על הביצוע: "זה שיר ענק!" הוא לא
אז מה שופטים בדיוק ב"הכוכב הבא? את המועמד הבא לייצג את ישראל באירוויזיון? את הזמר או הזמרת בעל האיכויות הקוליות? את היוצר-זמר המקורי? אחרי התוכנית האחרונה, גם לשופטים בתחרות אין כנראה תשובה. אסף אטדגי שמע ביצוע מעולה של Somewhere Over
לשנות את שם התוכנית ל"קדם אירוויזיון". לגנוז את "הכוכב הבא". כל מתחרה יקבל מעתה דגל ישראל על רקע שטוקהולם. קרן פלס תתחקר את המועמד בשאלת הסרק: "איך את/ה עם אירוויזיון", כפי ששאלה את מאיה סרדנסקי, כאילו מישהו הנחה אותה להזכיר
מה נדרש ממתמודד ב"הכוכב הבא"? לשיר קאבר בפרשנות עצמאית ייחודית, או להיות קרוב אל עצמו בהבעה? השאלה עוררה ויכוח סוער בין קרן פלס והראל סקעת, אחרי שאביתר צדוק שר "ילד" (גיספן-הדדי) המזוהה עם הזמר ליאור נרקיס? סקעת טען, כי הוא
אירוויזיון. אירוויזיון. אירוויזיון. כמה אפשר לחזור על "אירוויזיון"? פעם קראו לתוכנית "כוכב נולד". בהמשך "הכוכב הבא". לפי כמות האזכורים של האירוויזיון לקראת התחרות בשבדיה, השמעת צלילי נעימת הפתיחה המוכרת, צריך לשנות ל"קדם אירוויזיון", תחרות, שנדמה לי, עדיין שייכת לרשות השידור,
שולחים זמר ריתם נ'בלוז בן 16 לאירוויזיון. לנדב גדג' יש כישרון גדול ללכת על זה עם כל המניירות של הסגנון, יש לו תנועה כמעט אימפולסיבית, ויש לו קול ייחודי. הוא נמצא לגמרי שם. יש לו כישרון מולד. הבעיה: התאמת השיר
מי מרביעיית הגמר – נדב גדג', אביה שושני, איקי לוי והראסטה היברו מן, שרי נחמיאס, הייתם שולחים לאירוויזיון בוינה? אם רגאיי מאחד את כל העולם, כמו שהוא מקפיץ שוב ושוב את השופטים – אז איקי לוי והראסטות שלו – הוא
שאלת הייצוג באירוויזיון מגיעה לשלב הזה. ביצועים ייחודיים, נאמר שבריריים, כמו של נאוה תהילה וולקר אינם באים בחשבון. טעה אראל סקעת כשאמר, כי "מרגיש לו", שהיא ויתרה בביצוע שלה ל"את כמו כולם" של משינה. נראה שסקעת, שבתוכניות האחרונות התמקצע כשופט,
מה קורה כשנותנים לזמרות גדולות שירי אירוויזיון קטנים? הן מנסות להפוך את השירים לשירים גדולים. התוצאה – אמנם שאפתנית ובעיקר יומרנית. היומרה עלולה להרוג. זה מה שארע לשרי נחמיאס בגרסה שלה ל"השקט שנשאר", ששרה שירי מיימון באירוויזיון של 2005. מוקי טען
הריאליטי בהכוכב הבא מעלה הילוך. כיוון שהפורמט מקורי, אפשר לעשות בו ככל העולה על הדעת. הפעם ביקשו מכל מתמודד להקדיש שיר לאדם יקר לו. התוצאה: מסחטת דמעות לתוך הפריים טיים. מניפולציית רגש הרדקור. מוקי היחיד, שלא נסחף בזרם הדמעות. הוא התייחס
אני הולך על נאווה תהילה וולקר (בתמונה) ועל שרי נחמיאס. זהו הגמר, לטעמי האישי, כמובן. בינתיים הסתיים שלב שלב הדו-קרב : 4 השופטים הציעו לכל מתמודד 4 שירים. הבחירה הנכונה קובעת איכות האינטרפרטציה. זהו שלב קריטי במבחן המתמודדים – האם הם מספיק בשלים
האח הגדול נכנס להכוכב הבא. הריאליטי מנצח בגדול. מה שמתרחש בחדר הצדדי של המתמודדים – הופך כמעט עיקר. מצלמים אותם בכל תנוחה. מי עולה לשלב הבא – פחות חשוב. ההדחות אינן מנומקות. זמרות וזמרים מעולים הולכים הביתה, בלי מושג למה
אטדגי העניש באדום את זמרת "גראונד היייטס" על סירובה להיפרד מההרכב שלה, ולהמשיך סולו בתחרות. האופציה הזו לא הגיעה ממנו, אלא ממוקי. אטדגי החליט באקט עצבני לסלק אותה ("את מסרבת? – אז אדום!") ואילו מוקי דווקא נתן כחול על האומץ שלה,
כל השופטים ניסו לשרוק, כשלבמה עלה איש מבוגר ופצח בשריקה של "שיר ההר". כל אצבעותיהם זינקו ללחוץ אדום. למה הכניסו שרקן כשברור שאין כאן רבע אחוז סיכוי? בידור, שינוי, עושים צחוק, התעללות? כל התשובות נכונות? ולמה הטריחו אישה מיפו, הילה
מתבהר סופית: העניין העיקר ב"הכוכב הבא" מהדורת סוף 2014, אינו מוסיקה. אור הזרקורים גם בקדימונים מופנה לחילופי המהלומות בין היושבים בשולחן השופטים המעורבים בצחקוקים ובפטפוטי סרק של המנחים. לא בטוח, אם הפורמט נמכר עם הרעיון הזה לעולם הגדול כולל המניפולציה, אבל אין
אם היו מצרפים את כותב שורות אלו לכותבי התסריט של אחד הפרקים הבאים ב"הכוכב הבא", אז ברור לו כשמש, מה צריך לקרות שעוד לא קרה: מוקי ואטדגי הולכים מכות. המתמודד יונתן וולפין עמד כלא מאמין מולם. אטדגי הכריז לא רק
אטדגי רואה את עצמו בטלוויזיה? הוא התנפל על מתמודדת, אינפי סנואו שמה, ששרה Memory כמו נמר על כבשה בג'ונגל. אטדגי צעק עליה, העליב, השפיל. הלו, כולה תחרות ריאליטי של מוסיקה. יכול להיות שהמפיקים מצפים ממך לשחק אותה חיה עם טירוף
ל"הכוכב הבא" יש, ככל הנראה, תסריטאים, שתפקידם להפוך את התוכנית ליריד הבלים של סיפורים, חלקם מבוימים, חלקם הזויים. המוסיקה תחכה. פתחנו ב"פרקט אזולאי" בת 30 מרמת גן. כולם ידעו שזוהי שחקנית מתחזה, אבל שיחקו אותה בקטע של יענו ניחושים אם
עוד פעם התכסחויות בין שופטים להעצמת הרייטינג, עוד פעם מניפולציות על רקע "אפליית" מוסיקה מזרחית מול מוסיקה יענו "אשכנזית", עוד פעם סיפורים של מועמדים מבתים הרוסים שמחפשים חבל הצלה בשתיים וחצי דקות של תהילת מסך. עוד פעם צחוק יזום ממשתתפים לא
בטוח שיהיה מי שיגיד כי הסלסול ניצח, או משהו על "ניצחונה של המוסיקה המזרחית". אז לא: ללא קשר לז'אנר ולסלסול, אביתר קורקוס הוא יותר זמר מהזן הנדיר מאשר מהז'אנר הפופולארי. אלו לא רק לא רק היכולות הווקליות אלא אינטליגנציה פנימית,
מוקי לא רצה את עומר דץ בגמר, אבל יצא צדיק, כשלחץ לו כחול על הביצוע הקובע –של "אם את עדיין אוהבת אותי" המוכר מבועז שרעבי. מוקי הימר. הוא כמעט גרם בהצבעה הזו לכך שדץ יחלוף על פני רינת כהן. דץ נתן
האם האצבע של רני רהב החליקה בטעות על האדום בהצבעה על הביצוע של האחים גת? זה קרה דווקא בשלב הקריטי של הענקת כרטיס לגמר התחרות מול עומר דץ. זו הפעם הראשונה בערב הזה שרהב נתן אדום, אחרי שחילק כהרגלו כחולים
רני רהב התבקש להסביר, מדוע נתן כחול לדוד דריי על הביצוע ההדחה שלו ל"זכיתי לאהוב" (עברי לידר). , הוא בחר במקום זאת לפתוח בנאום משתפך על "הזמרת הלאומית של ישראל" הלא היא ריטה, והביע צער שהיא אינה נמצאת בדרום אפריקה
