ביקורת סינגלים

צוחק או בוכה? ואולי יותר "חושב המון" מאשר צוחק ובוכה. לא יודע מה זה "לחשוב המון", אבל לפי הטקסט הזה, שלומי סרנגה חושב דל מאוד. וגם אם הוא חושב המון – מה זה מוסיף לשיר המצ'וקמק הזה, שאפשר לתמצת בצוחק,

מה הבעיה של בן צוק? רע-רע-רע. גבר בוכה בלילה תל-אביבי. מפנטז, חולם, נחנק. צפוף לו. מגייס את השיכורים למענו. שנרחם עליו? אינני מצטרף למאבקו של בן צוק, למרות שהוא הפיק רוקנ'רול כסרט מתח דרמטי. השיר נשמע יותר גחמת קורבָּנוּת עירונית מאשר

כל החברים של שרית חדד: הקשיבו ל – Breaking News. היא התאהבה. יש נסיך. זהו. יותר לא תחפש. אהבה ענקית. אפילו ישנה מול ביתו. התאהבה "עד בלי די". לא מאמינים? כנראה, אתם צודקים. איך אומרת סטנדאפיסטית מוכרת: מה זה השטויות

ייסורי יונתן פררה. קו העגמומיות שמאפיין דור של זמרים, שמאמינים כי העם מקשיב לייסוריהם. הנקודה היא שגם אם אתה מיוסר, אתה לא חייב לכתוב על כך שיר, או להשאיר את השיר שכתבת במגירה. אצל פררה האהבות שאנו "מקבלות אהבה" נשארו

שאלה: האם  הכל הוגן באהבה? כלומר – האם בעניין האמוציונאלי הזה הנוגע לחסי הבינו-בינה ניתן לשאוף לאיזשהו צדק? סטיבי וונדר שר "הכל הוגן באהבה" – מתוך מודעות שהכל צפוי באהבה,  שהיא crazy game. שני אנשים נשבעו להישאר, אבל דברים רבים

מתי עידן יניב מגיע לנוקיה? למה אני שואל? תקשיבו. מהסוג של הכפיים, העכוז ועד אצבעות הרגליים. גם תל-אביב (של צעירים, של הפתעות, של אהבות) נכנסה לשיר. במה זכתה? לא חשוב. שתהיה תל-אביב. העיקר: שינתה (האהובה לא תל אביב) לו רגשות,

איך שכחת את אור טרגן?  בוש והיכלם לך. מה לעשות: פרח לי השם. כוכב נולד 10. מקום ראשון. זוכרים? זה מה שקורה לי בתחרויות אירוויזיון. יום אחרי הזכייה – אני שוכח הכל. מי הוא הזוכה שוודי, נורבגי או אסטוני? אני דווקא נזכרתי

קודם כל: מה עושה פה "האמיני יום יבוא" של יפה ירקוני? או: מצאו את הקשר בין הסכנה עליה שרה האינטרנשיונל ובין "האמיני יום יבוא / טוב יהיה מבטיח לך / לחבק אותך אבוא והכל אשיח לך". נו, טוב, מה אתה

"קוריאה" נקרא השיר? למה לא "איקאה"? כי "עקשנית כמו רודן מקוריאה" מתכתב יותר סנסציוני עם החדשות האפוקליפטיות מאשר דימוי פרווה כמו "עקשנית כמו סניף של איקאה"?.יוני ליבנה מאוהב-משתעשע בדימויים שמנסים לתאר את עצמו בתוך עולם כאוטי הרה סכנות שמיוחס לגברת

מיקי קם על תקן זמרת פולק-קאונטרי? הלחן, העיבוד, הטון מובילים לשם. לא בטוח שהייתי מוציא את השיר הזה כסינגל ראשון מהאלבום החדש שלה. זהו סוג של קאבר (רק המנגינה) מעט אולד סקול שאינו בא לפאר אלבום חדש. פשטות של בי-סייד.

קאשי. מה אתה עשית בשביל שהפוליטיקה תהיה נקייה יותר? בריאה יותר. מועילה יותר. הרי אתה חלק. אתה חלק מה"אנחנו". מילא, השאילה מ"משינה" (למה לי פוליטיקה?) אבל בגדול אתה מעט מתחסד בשיר הזה. אתה חלק מההמון, שיקום מחר בבוקר ללא חזון

הסקרנות הרגה את המחטט בארגז המכתבים של אהובתו. אם במעשהו ראה סוג של בגידה, הרי בחשיפתו – נתגלתה לו בגידה של ממש. נועם אקוטונס כתב תסריט לשיר. הנרטיב מגיע בהיר וישיר. אולי זוהי הדרך הנכונה לשיר סיפור. העיבוד הוא פס

יש עוד סיכוי. אל תוותרי, מבקש הדובר, אבל תני לזמן לעשות את שלו. היזהרי מלהביט על אור חזק, כי הוא עלול לשרוף, תתחיל מהעלטה, כי בחושך יש נקודות ההופכות קווים ממש כמו שמטיפות גשם נאספים אט אט מים בסיר. הטון

הבנאדם בתקופתנו נטול תחושות. יש לא מעט סיבות לכך (ההתמכרות לאינטרנט, הטלוויזיה) . למרות זאת המודעות למצב גורמת לחפש דרך להרגיש משהו, אולי איזו חמלה. על מה השיר? הדובר ("האני") מספר כי חש חופשי ונטול אחריות להסתלבט על חריזת חרוזים, אחרי שאיבד

עזוב, אלהים, אל תפריע לעצמך, לא מתכוונת לבקש משהו, לא רוצה סתם להעיק, רק להודות לך, אבל אולי בכל זאת משהו קטן-קטן-קטן. היי קלרה, האם את מאמינה חדשה? התחרדת? לפי הקומוניקט שנשלח עם השיר – את "רגע לפני גיוס לצה"ל".

מילים פשוטות: נמאס לי מהעולם. נשבר מכל מה שמתרחש סביבי. הילד שבי קורא לאמא ואבא – בואו תצילו. במילא שום דבר לא ישתנה. בוצר מביע ייאוש מעצמו, מסביבתו. מהכל. ואולי מצב של "להיות" בלבד הוא הפיתרון… את מסמך אובדן התקווה

המנגינה ניצחה את המילים. יחסים בינו ובינה ניגפים מול ההתרחשויות החיצוניות. האשמה שהוא חש מולה מבלי להבין את פשרה, ומנגד – השרב שנשבר, גורל העולם. הדרך שהיא מכוונת אותו לבחור מול המנגינות ברדיו. אלירן לוי עמל על הדיכוטומיה הזו בניסיון לבדוק

על הנייר – שיר בשפת אס.אם.אסים – על הפרדוקס שבאהבה. כמה היא כאובה אבל כמה טובה. אי אפשר איתה, אי אפשר בלעדיה. כמה היא מסבכת אותו. הנושא נדוש עד לעוס. היחסים בינו ובינה – על שרטון. מכאן – היחס האמביוולנטי.

מדוע בחרה חוה אלברשטיין מוסיקה עליזה לשיר שנשמע תגובה למצוקה קשה? האם המקצב הקליל-פאנקי קברטי הזה בא לרכך? הטקסט נשמע כמו בשורה על מוות קרוב – והמוצא היחיד שנותר הוא לצפות נס. "גם רופאים מנוסים מקווים לניסים". הוא בנוי בצורת "השיר

מה קרה לזוכה כוכב נולד 3 משנת 2005? קודם כל – לא להאמין שכבר עברו 8 שנים. שנית: מאז עומר אדם, נפלט כוכב נולד, הצליח למלא הנגרים והיכלי ספורט, מה שאומר שתמיד תזכור שבתוך עמך את חי. האם יהודה סעדו הקריב

שנרקוד את השיר הזה? למה לא. רמבטיקו + בלקן ביט – איך אפשר לבכות, למרות שהטקסט – מביא לך את הדמעות. איזו מדינה: ייאוש, אנשים קטנים שדדו אותך, ילדים רעבים, אנשים ללא בתים, מולדת אטומה, המלך עירום, סכינים לאור היום,

לא יכולתי שלא להיזכר ב"זריתי לרוח אנחתי" משיעורי הספרות בתיכון. אחד השירים היותר נלמדים של ח.נ ביאליק שעוסק בעצירת ההשראה האומנותית. התקופה שבה נסתמו מעיינות יצירתו השירית של ביאליק והוא עבר לפרוזה נקראת "תקופת היובש". היובש הוא מוטיב מרכזי בשני השירים.