ביקורת סינגלים

מה קרה לזוכה כוכב נולד 3 משנת 2005? קודם כל – לא להאמין שכבר עברו 8 שנים. שנית: מאז עומר אדם, נפלט כוכב נולד, הצליח למלא הנגרים והיכלי ספורט, מה שאומר שתמיד תזכור שבתוך עמך את חי. האם יהודה סעדו הקריב

שנרקוד את השיר הזה? למה לא. רמבטיקו + בלקן ביט – איך אפשר לבכות, למרות שהטקסט – מביא לך את הדמעות. איזו מדינה: ייאוש, אנשים קטנים שדדו אותך, ילדים רעבים, אנשים ללא בתים, מולדת אטומה, המלך עירום, סכינים לאור היום,

לא יכולתי שלא להיזכר ב"זריתי לרוח אנחתי" משיעורי הספרות בתיכון. אחד השירים היותר נלמדים של ח.נ ביאליק שעוסק בעצירת ההשראה האומנותית. התקופה שבה נסתמו מעיינות יצירתו השירית של ביאליק והוא עבר לפרוזה נקראת "תקופת היובש". היובש הוא מוטיב מרכזי בשני השירים.

אברהם טל עדיין בשלב של "אינו מבין". התמימות היפה? מי מאיתנו מבין משהו על החיים. מנין באנו ולאן אנחנו הולכים. השאלה איך אנחנו מקבלים את חוסר ההבנה, את החלל הזה בתובנות שלנו. טל תוהה, מנסה לגעת בפלא הזה שנקרא חיים,

עכשיו הכל בסדר. כלומר – כשהוא אוהב אותה זה מצב אופטימאלי. יקבלה – על פגמיה וגחמותיה, מצבי רוחה המשתנים. לא יופתע משום דבר. היא בעד המשך המצב – כי התעייפה לוותר לאהבה. ניסוח יפה. במציאות האהבה אינה תמיד נענית למשאלות.

את הסינגל הקדימה מודעה – "נעדר רוק", שלפי הקומוניקט (שהגיע עם הסינגל) נועד לעורר מודעות לתחושה שהרוק נעלם מארצנו. ועוד נאמר בגוף ההודעה – "הלהקה הרגישה שצריך להגיד את זה כדי לנסות לעשות שינוי בתרבות המוזיקה בארץ בכל הקשור לרוק".

דווקא מגניב – הקונטרסט בין "המצב" המחורבן ובין הקלילות הריתם נ' בלוזית המחויכת. העיבוד של אייל מזיג מחזיר לימים שהייתי מאזין לטונות ר-נ-ב מיובא ממולדת הסגנון, זמרי מוטאון, הצליל של פילדלפיה, קרטיס מייפילד. התבלינים משיבים את הרוח הזו מן העבר,

נדב ברנע רוצה להיות בלוז. אם אפשר בלוז עם תבלין קאונטרי, שיישמע פולק-רוק לדרכים. מעט מלנכוליה, אקוסטית, אקורדיון ומפוחית, קול קצת סובל. הבנאדם על הבוקר לא מצברוח משהו. רחובות חשוכים, עיר עצובה. ההיא שנטשה. יש רקע טוב לסלואו עצוב. מפלט?

נו, חבר'ה תתחילו לעבוד. כדאי לכם. על שירים כאלה מקבלים פרס אקו"ם (מלחין השנה 2013). בואו נגיד שגיספן בכל זאת השקיע עבודת חריזה. דודו שרבט לחן סביר. תמיר צור גייס את מיטב מיומנויותיו כמפיק המוסיקלי של ה"ז'אנר" ועשה ככל יכולתו

אני חוזר אל פינתי הישנה – גברים בוכים בלילה. ערן וקנין כובש אותה השבוע בסערה.האם גם אתם לא נסחפתם בסחף הרגשי הזה, או שזה רק כותב שורות אלה עקר הרגש, רק הוא – אינו קונה את הטקסט ולא את המלודרמה.

ככה לא כותבים היום. שום יוצר מודרני לא היה מרשה לעצמו להתפייט באופן הזה. יוני יעיש יכול להרשות עצמו. יש לו את זה. יוצאת לו טבעי – השפה הארכאית הזו, מסתלסלת אותנטי. מילולית ומוסיקלית. זר של כמיהות וגעגועים הוא קטף

תרשו לי שלא להתחשב בנתון שנשלח עם הסינגל – מאיה בוסקילה היא זוכת "חי בלה לה לנד 2". (מה זה תורם לשיר?) לעומת זאת הייתי מחפש איזשהו פסטיבל בשביל השיר הזה באגן הים התיכון, יוון, איטליה. יש כאן פוטנציאל לצאת בגדול

גברים מהמאדים, נשים מנגה. מה חדש בתחום חוסר התקשורת בינה ובינו? הכל מוכר. הוא חי במערה שלו, לא רוצה להתמודד, מסתגר. הוא מתחפר, היא חופרת… אם הטענה שלו ש"לאנשים הפשוטים קשה יותר להסתבך" איך הוא בכל זאת הצליח להסתבך איתה?

אהבה שלא הוגשמה, שיר שחסרה לו מנגינה. מה היו האמנים עושים ללא החסר. החסר הוא שאמור למלא. הנקודה היא שהניסון לגייס את החסר ליצירה הופך שגרת כתיבה. געגועים לארז. הדמיון צועק הצילו. נשאר רק לחלום. המשפט "לאהוב אפשר" הוא ברירת מחדל

ריטה היא השיר הזה. הוא גם נוצר כדי שזמרת (נקבה) תשיר אותו. אבל באינטרפרטציה כמו באינטרפרטציה – כל הפתעה יכולה להיות – לטובה, גם כאשר גבר נכנס לרחמה. עמיר בניון דאג ראשית להעבירו דירה מחלקתו המערבית לחלקתו האוריינטלית. העיבוד אינו

הביטחון שהשם יעזור. יסלח, יגמול. הביטחון כה גדול – שהלב ישמח עוד בטרם העזרה. אין שום ספק, מאמין המאמין: אלוהים יעזור. על כך ייאמר: אשרי המאמין. כלומר – טוב לו למאמין. אבל הביטוי הזה נאמר בדרך כלל בלגלוג על אדם

אני שומע את השיר, ונזכר בדור דניאל. הנרטיב והמוסיקה הם מהזן או הז'אנר הזה. מהמילה, המנגינה, הקצב. אפילו העיבוד. הפופ של הכאב הנעים, הרומנטיקה המתקתקה הדוויה, המיוסרת כביכול. לא נורא: כאב קל בחזה. רצה לעזור, לרגע ראה קרן אור. הפעם

רישומים מרשמי שהות במדבר (בית השאנטי). של ארז לב ארי ופטריק סבג, שיצאו לחפש השראה ליצירה ומצאו שינה, חלומות, דלתות מסתובבות, סיפון, קולות, לילה, אור בוקר. אוזנינו שומעות קטע מיצירה שנקראת "עץ בודד". מעין פסקול של יוצרים עירוניים שחוו חוויה מדברית

גרסת הכיסוי (קאבר) משתלטת. זמרים עומדים בתור כדי לעשות אודישנים עם שירים מוכרים. הקול הוא הכל. היצירה והחידוש – פחות. הרצון לקצר דרך, להתפרסם מהר. לרגש – חזות הכל. התופעה מאוד לא מרגשת אותי. להיפך: היא מעידה על קיבעון. שיר

במעבר של השיר – מספר בעל הבית לדלפון שגר בסטודיו מעל למוסך, כי בתקופה שלו הוא גר בצריף. המיואש שהכל אצלו מפורק, שמריח גריז וסולר מהמוסך שמלמטה, לא יתנחם בזה, אלא בחיבוק שהוא מתחבק בחושך "ללא דאגות" כשהמבט הוא אל

לאור עליה במספר המתגרשים – השיר יכול לשמש פרומו לעידוד הנשארים במסגרת הנישואין. טוב לכל המגזרים. אריאל הורוביץ שר על הכמיהה, שהפעם האהבה לא תתמוסס ושחלום הזוגיות כמו באגדות היפות – ימשיך להתקיים. אוטופיה? הורוביץ מתרפק בתחינה לא לוותר, ובמילים

קשה להאמין שטקסט תיאורי כזה, שמגיע מראייה רבת דמיון הוטען בזמנו בדציבלים של רוק. מצד שני – מכאן נבע קסמו של השיר שערן צור ביצע לראשונה במסגרת "כרמלה גרוס וגנר" של 1991, המשיך להלך עלינו, ומאז השיר הפך חלק בלתי

ניסיתי לפצח: מהו העצם שנחת על חלונה? אולי זהו דימוי – כמו נחיתה של ציפור? אם ללכת על פרשנות: משהו התרחש, מישהו שהתבונן בה ויצר אשליה של טוב. מישהו שרואה אותה מבעד לעצמה. מכאן אנחנו נוטשים את התחום המטפורי ועוברים

אהבה זה טוב או רע? אורבת-עוקבת-דורסת-טורפת. רואה ואינה נראית. להתרחק ממנה? חוה אלברשטיין שרה על אהבה כמהלכת בזהירות על בהונותיה. מעניקה בטון את תחושת האמביוולנטיות. המקצב ואלסי משהו, הטון – והסגנון – אינה נסחפת עם רוחות המוסיקה. משהו בביצוע הנמוך

פתאום עזבה אותו ככה, לא חש כלום?  מה קרה? הוא משתומם. עזוב אותך בן אל תבורי. אחת שצועקת – "אני עוזבת אותך" מגיעה ממקומות קשים, אם לא מריב גדול, אז מה אתה מיתמם? כמו להרבה שירים מהז'אנר הים-תיכוני – גם

Oh My God – מה אשם השם? למה עשו לו את זה? מה חטאו ומה פשעו שהאב והבן לבית אלבז מביאים את רוח קודשו לא לבית הכנסת, אלא לרחבת הריקודים על ביט אלקטרוני מהסוג הנחות. אינני אדם דתי, אבל אני

למי אין פינת געגועים למחוזות ההם? חמי רודנר, כמובן, לא המציא את נושא הגעגועים לילדות, אבל גם לו מותר. התופעה כנראה חזקה כל כך, שהיא תמשיך לייצר הרבה שירים חדשים. אצל רודנר ילדות זה כפר (קיבוץ), טבע (ריח של עצי

לא הכל טוב בחזרה הביתה: "הלב השבור לא תוקן", אבל רואים אור קטן בקצה המנהרה, והעיקר שמאמינים בשינוי – ש"הכל מתחיל עכשיו". גם נמרוד לב חוזר מאיזשהו מקום, אחרי היעדרות ממושכת. יש לי תחושה, לפי הטון הנמוך שאף הוא מאמין,

מתאים לי השיר הזה יום לפני הבחירות, למרות שלפי הדף המצורף, הוא נכתב כבר לפני שנתיים. מה אומר? שנשבר להתנהל ככה, להתגלגל ככה. האיש ששר אינו מבין מה הולך. איך האדמה הקדושה הזו משבשת את החיים, ואיך זה שראש הממשלה