ההופעה Heart & Soul
את קני ג'י אני מגלה רבע שעה לפני המופע חותם לקהל על דיסקים. אסור לצלם מודיעים לי. ואז מישהו מטעמו שואל אם אני עיתונאי ומאפשר כמה קליקים. נברתי בזיכרוני: לא זוכר זמר או מוסיקאי, שחותמים על דיסקים לפני תחילת הערב.
11/04/2011
את קני ג'י אני מגלה רבע שעה לפני המופע חותם לקהל על דיסקים. אסור לצלם מודיעים לי. ואז מישהו מטעמו שואל אם אני עיתונאי ומאפשר כמה קליקים. נברתי בזיכרוני: לא זוכר זמר או מוסיקאי, שחותמים על דיסקים לפני תחילת הערב.
דני ליטני היה בשוק. לא סיפרו לו, או שהוא לא שמע (אמיתי, עפ"י מצב שמיעתו), או שהוא לא רצה לדעת. או שזו הייתה באמת הפתעה סודית. ערב מיוחד לכבודו? מה שנה משנתיים? למה ואיך? מה עולל? מה קרה? מה רוצים
אילו הייתי במקומו, יכול להיות שהיו צריכים לקרוא: "יש רופא באולם?" נפתלי אלטר איש קטן וענו, נטול שעות במה, התיישב מאחורי הקלידים ושר את שירי חייו, החדשים, הישנים. הרופא שבאולם נשאר חסר תעסוקה. נדמה לי שהוא נהנה. ואלטר נשאר בחיים. הדיסק החדש
לפני כמה ימים הגיע אביב גפן לעשות פרומו לבלקפילד אצל לונדון וקירשנבאום. במקום לשיר לנו משהו בלקפילדי, או לפחות "מעונן עכשיו" באנגלית (Cloudy Now) דיבר גפן על סיימון וגרפונקל, לכבוד סרט דוקומנטרי שישודר איפשהו. בסוף השיחה, אמרתי לעצמי: אני חייב
לכבוד הקיץ שכבר כאן וחופי הים התיכון התכולים והחומים, לכבוד דני סנדרסון שהווה, לכבוד גידי ומזי יבדל"א, לכבוד ציפי פרימו מחולון, לכבוד גורי אלפי, טלי אורן, רועי בר נתן שמצדיעים ולתפארת הגזוז המוגז המתקתק של פעם. אז מה חדש בגרסת
שבעה נשפנים אוסטריים עולים לבמה להצחיק, לעשות קרקס, גם מעצמם, להגיד לנו כמה אסור לקחת את החיים כבד, להשתטות, וגם לנגן. והם נושפים כמו יחידה מאומנת שעושה תרגילי סדר שלוש פעמים ביום. הומור, ליצנות, כוריאוגרפיה, שפע של סגנונות מוסיקליים, שירה
סולד אאוט, אמרו לי בכניסה ללבונטין 7. מה זה אומר? זה אומר מרתף דחוס באנשים, שדניאלה ובן ספקטור רוצים להאמין שהוא היה דחוס באנשים גם אלמלא הלהיט הגדול Cut It Out כשהגיעו לשיר הזה, הבנת מה עוצמתו של שיר אחד.
באחד מרגעי הקונצרט, התלוננה נינט שהיא אינה שומעת די את הקהל בין השירים. "מה זה השקט הזה"? היא שאלה בחיוך. הקהל הבין, והחזיר לה במחיאות ובשריקות. לא בדיוק לזה היא התכוונה. יכול להיות שהיא חשה מעט צינה במקומות שהיא חיפשה חום,
כמעט לכל אורך הערב החלפתי רשמים עם עצמי בנושא הפער בין הקשבה לדיסק ובין הניסיון לקבל אותה רמת חוויה, או דומה לה במופע שמשיק את אותו הדיסק. אביגיל רוז קיבלה באלבומה האחרון מתנה יפה שנקראת יוני בלוך, מי שעיבד והפיק
תסובבו את הגלובוס לכף ורדה, או כמו שאומרים בפורטוגזית Cabo Verde, הזמרת היחפה על הבמה היא משם, וזו אינה סזריה אבורה. קוראים לה לורה (Lura) וגם היפהפייה הזו מסירה נעליים על הבמה. גם היא מביאה את רוח המוסיקה מכף ורדה, קבוצת
אני מכיר לפחות מבקר מוסיקה אחד שהגיע לחולון חמוש בווריאציה על הקלישאה – אלביס התהפך בקברו, יצא החוצה ומיהר לתיאטרון חולון כדי להפסיק את המחזה המביש, כאשר על פניו מבע מיוסר האומר: למה התעללתם בי. אז ככה: הבשורה היא שהקלישאה
לרגעים הייתה תחושה של דז'ה וו שלושים וכמה שנים אחורה לדור ענקי המוסיקה שיצר משהו בראשיתי במוסיקה הישראלית, ענקים מקומיים כמו שלמה גרוניך, שם טוב לוי, שלמה יידוב, מתי כספי. אלון עדר – באוריינטציה המוסיקלית שלו הוא הנציג העכשווי של
מוסיקה עיראקית? תשאלו את קרן טפרברג, המתופפת של דודו טסה, אם היא מבינה במוסיקה עיראקית. כמו שהא תופפה בערב הזה, היא נשארה בחלקתה. מבחינתה, כמתופפת הקבועה של טסה – הכל כמו שהיה. הכוויתים של דודו טסה "עלו על הבמה" בתחילת
"הללויה!" צעק יורם ארבל, אחרי שסיים לצבוע את השלכת בירוק. לפי הקהל, זו הייתה פסגת פסטיבל הגרוב הישראלי הראשון. עד כדי כך? כל הכבוד למי שהמציא את הכותרת "פסטיבל הגרוב" או כל הכבוד ל"התפוחים" שהמציאו מחדש את יורם ארבל, שדרן
לא קפצתי. נמחצתי. היו לי דברים להגיד למי שמימיני, משמאלי, מלפני ומאחורי. אבל הם היו תחת משהו שקוראים לו אקסטזה. (לא "זי") אין אמצע: באת לגוגול בורדלו, הכן את גופך להצגה, ודרוך על הרגליים של זה שמימינך, שמאלך, לפניך ומאחוריך.
מוניקה מסיימת "על הרצפה". 15 שנות להקה מביאות גם את יהלי סובול למסקנה, שכמה שהשיר הזה הוא אידיוטי, אסור להפנות לו גב. אחרי הכל – דור הניינטיז הגיע גם בשביל השיר הזה. בנוסף – אין מוציאים ישן מפני חדש, כמו שאין מוציאים הביתה
פסטיבל "אישה" בתיאטרון חולון ממשיך במסורת אירוח זמרות מובחרות מהעולם (בעבר הופיעו מריאן פיית'פול,דידי ברידג'ווטר ואליסון מוייה), והשנה, בשנתו ה-15 – מגיעה הזמרת הפורטוגלית לורה. האזנה לדואט שלה עם סזריה אבורה (Moda Bo) מסבירה כמעט הכל על הקול, הסגנון והשורשים,
טריו פסנתר-בס-תופים פותח את "ג'אז תל-אביב" 2011 עם גרסה ג'אז פאנקיית ל – Come Together של הביטלס – שם האלבום שיצא ב-2009. ג'ורג' קוליגאן עובר בהמשך מהקלידים החשמליים לפסנתר האקוסטי כדי הציג את המרחב המוסיקלי שלו. אנני קורא בתוכניה נתון
קיבלנו דגימות לקראת פסטיבל ישראל ה-50 במסיבת עיתונאים במועדון שבלול: אחינועם ניני שרה "רוח סתיו", מנכסי הרוח של הזמר הישראלי, כשלצידה גיל דור הוותיק והנאמן שתמיד תורם עוד משהו חיוני לשירתה בפריטת הגיטרה, וגם מי שהיא לא הכירה ממש עד
לא זוכר כמה פעמים ראיתי את מייסי גריי בארץ (הרבה), אבל בכל הופעה היא חוזרת להזכיר לי: אני פה בשביל לעשות פאקינג גוד טיים. באמריקנית קוראים למה שגריי עושה אנטרטיימנט. פעם שעברה היא הצטיידה במיקרופון מנצנץ. הפעם הוא נראה ורוד.
לפני השיר האחרון היא משחררת את הבד האדום מהשיער ונותנת לו להתפזר. הטמפרמנט בהילוך שישי. היא מחבקת את הפסנתרן. היא מחבקת את הקהל. היא מחבקת, היא באה מאהבה עצומה. אהבה עצובה, אהבה מטורפת, אהבה רעה, אהבה שמחה, אהבה של חיים
האפשר לכנס את ועדת הקדם אירוויזיון לישיבת חירום? התחרות רק במרץ. אני מבקש לעשות שינוי קטן. הבנתי שהועדה מאוד מעוניינת שישראל תזכה, שהאירוויזיון ישדרג לנו את הצורה והגאווה הלאומית בעיני העולם יותר מאשר סך כל אנשי ההסברה שמתראיינים לטלוויזיות ואומרים
אתחיל בזה שאסף אמדורסקי כמעט דרך לי על הרגליים, כשהוא ירד לארבעים שניות לנגן בתוך הקהל ולהתחכך בו. יתקן אותי אסף, אבל ככל שזכרוני עומד לי, אינני זוכר החנפה כזו בקריירה שלו. הדימוי בעיני הוא של מוסיקאי רציני, מולטי-טלנט, כפי
אסף אבידן והמוג'וז התייצבו על במה מוגבהת מעל התזמורת. בשורות הראשונות של המשכן הייתה התמרמרות מוצדקת. היושבים ראו את גבו של המנצח, את נגני התזמורת של סימפונט רעננה. לחלוטין – לא את אבידן וחבורתו. פשוט – דפקו אותם. שיחזירו להם את
אלבום רביעי מסמן גאות. לא שדניאל סלומון הפך בן לילה כוכב הפופ התורן, מחוץ למועדון לא המתינה עדת צלמים טורפת סלבס, כתבי רכילות לא הסתודדו עמו לראיונות חושפניים. ערוץ 2 לא שלח צוות למהדורה של מחר בערב. איפה הבעיה? אין בעיה.
שנדסקס מהו "מופע אקוסטי"? לא יותר משישים שניות. בעולם הרוק מאז האנפלאגד של MTV – האקוסטי הזה בא להדגיש את ההיפך מ"חשמלי". לשמוע "מטאליקה" אקוסטית – אחלה. לשמוע "היהודים" באקוסטית – ואללה. תנו לי רוקנ'רול, אבל בלי דציבלים. כששמעתי "עידן
כשאבי בניון מסלסל – יש תחושה שהוא מחובר לשני מקורות: לאמת ולאמונה שלו. צוותא ינואר 2011. קהל אוהד, עוטף בקולניות של אוהד מהיציע, נרגש ומתרגש בשבילו. מזהים את הענווה של האיש. כיפה רחבה וציציות משתלשלות. לא יורה זיקוקים של סטאר.
כשמביטים בה, אומרים – מה עושה הצ'לנית הזו בפופ? שתלך לנגן סונטה לפסנתר וצ'לו של ברהמס. הרבה יותר מתאים לפרצוף ולסגנון שלה. עניין של דימוי. אבל מאיה בלזיצמן היא הצ'לנית של הרוקיסטים. לא היחידה, בטח האחת. כי מאיה בלזיצמן יש
מרץ 2007, בארבי ת"א. מישהו היה? פעם ראשונה ששמעתי פסנתר כנף מנגן בבארבי. לונדון תזכיר לנו הופעה בלתי נשכחת. זהו ה-סי.די מההופעה של רגינה ספקטור, למעשה מסרט שצולם ב – Hammersmith Apollo Theatre המפורסם.23 שירים מהרשימה שלה + שלושה חדשים.
בתום סיבוב הופעות מצליח שליווה את אלבומו השלישי, "בין קירות ביתי", בוחר עידן רייכל לפתוח את שנת 2011 עם המופע "מנגנים בשקט" במתכונת אינטימית. מדובר במספר הופעות מצומצם שיערכו במועדון רדינג 3. רייכל יבצע את שיריו המוכרים לצד שירים חדשים בגרסאות אקוסטיות.