בנאדם
מה הסיפור של צחי אלוש? מה "מת" בקרבו? עוד בנאדם שמחפש דרכו באפלה, תוהה על מה ולמה הוא לוחם? הניסיון להראות מצב של לחץ מגיע עד מטפורה על אדם מבולבל חסר תוחלת במצב קריטי (דם, ניגר, מונשם ממכונה) חיפשתי עזרה
04/01/2012
מה הסיפור של צחי אלוש? מה "מת" בקרבו? עוד בנאדם שמחפש דרכו באפלה, תוהה על מה ולמה הוא לוחם? הניסיון להראות מצב של לחץ מגיע עד מטפורה על אדם מבולבל חסר תוחלת במצב קריטי (דם, ניגר, מונשם ממכונה) חיפשתי עזרה
לא להאמין כמה העולם אוהב שירי כריסמס. תחשבו לרגע: מי היה קונה תקליט שירי חנוכה או ראש השנה ב-30 אלף עותקים? את Christmas של זמר הג'אז מיינסטרים הקנדי מייקל בובלה קנו יותר מ – .2.5 מיליון איש. המסורת מנצחת. כשמייקל
תימני, רוקר? למה שלא נחברה יחדיו? הלך על זה, סגיב כהן. חיבר. אצל האחות ברקת כהן שעל כלי ההקשה לא ראיתי תוף פח. מימינה ישב בכובע קסקט ליאור שולמן, והוא דפק על התופים באופן, שהייתי מעתיק אותו (את הערב) ממרכז
לפי הקצב המהיר, נשמע כמעט פופ סיקסטיז, רק שהמילים הם לא קיטש של לב אוהב שבור, אלא ניסיון לחשבון נפש קטן בפרץ רגשות גדול והחלטי שאומר מבחינת הדובר – שחר של יום חדש. עדי הראל נשמע כמי שהקיץ מלילה חורפי
"לא סְתָם אני אוהב", שר אמיר דדון. סָתַם ולא פירש. ספרתי 22 פעמים את המילה סְתָם בשיר. אולי רצה לומר בפשטות – אני יודע שיש סיבה לאהבה. אבל הוא העדיף 22 פעם – לא סְתָם. אם מילים אינם הצד החזק
זמרי טנור בל קנטו צעירים כובשים את העולם בתערובת של קלאסיקות לייט ופופ. התופעה כמעט ישנה. מי שאינו מכיר ג'ו מקלדרי, בטח שמע משהו מג'וש גרובן או מחבורת – ILL Divo, להבדיל מזמרי אופרה של ממש שנוגעים גם בפופ כמו אנדראה בוצ'לי. יניב ד'אור (הכל עובר במשפחה –
"רק תבקשי שאשאר… אר … אר. אר. אר" – מהדהד באוזניי קולו המקונן-מתחנן של ג'וש לכל אורך השיר וגם בסיומו. מהדהד ומנג'ז משהו. נו, שתיתן לו כבר להישאר, למסכן. מה היא אינה מבינה שהוא לא יוותר. תגידו Josh עדיף באותיות לועזיות
נו, מה תגידו. איזה שיקום עושה לעצמה מרגול, זה כאילו שמישהו ירק, והיא אמרה גשם. מרגול תראה להם מה זה להתרומם מחדש. לכולם. ושכולם יבינו, כי היא לא פריירית של אף אחד. יוצאת לכבוש מחדש. היום רוקדים לשכוח, בכל הטירוף והכוח,
אתי לוי עומדת בגשם ומקוננת את מר אהבתה-אהובה, האיש שחי "חיים כפולים כמו סוכן חשאי". תחת מטר מהשמיים, ועם מוסר כליות ענק כמו לוויתן, היא קוברת הכל ומחפשת לה "רומן קטן בלי לעשות עניין".זה הסיפור. ז'אנר שירי הדיכאון המקומי לא
פעם שירי מחאה היו פולק ובלוז, אחר-כך פולק-רוק. לענקי המחאה קראו בוב דילן, ג'ון באאז, פיל אוצ'ס, ג'ון לנון. שרו שירים למען החופש, נגד מלחמת ויטנאם, למען זכויות האזרח, בעד מעמד הפועלים. גם בישראל שמענו פה ושם מחאה. שלום חנוך אחד.
"אורות העיר מכוונים אלי / עוצם את עיני כדי לראות מה שאת רואה / עשן התבהר נשימתי נעתקה / חציתי כל שבעת האוקיינוסים / כדי לאסוף כל רגע מושלם / הכוכבים הבהירים ביותר הם נופלים … הלילה הארץ האבודה שייכת
כשהמילה "רגש" היא מטבע עובר לסוחר, יש דרישה גוברת ל שירים "מרגשים". נדמה לי ש"כוכב נולד", תוכנית הקאברים עתירת הרייטינג, היא שהפכה את מושג ה"ריגוש" מטבע לשון לאומי. ולדי בלייברג שמגיע משם (כוכב נולד 7), מציע שיר המורכב מכל מרכיב שאומר
הטענה שלהקות רוק מקומיות נשמעות לעיתים הרבה יותר אותנטיות ו"אלטרנטיביות" כשהן עוברות לאנגלית, מקבלת חיזוק בשיר הזה: מוניקה סקס חוזרת לימי ניו-יורק שלה 1995-7, שירים שנוצרו בתקופה ההיא, כששהו בברוקלין, שהוקלטו עכשיו ויצאו ב-EP מיוחד לקראת סיבוב הופעות החורף של
רוק אוריינטאלי? זה הקטע , ללא מילים. קצב ואווירה. מסורתי ומודרני. מזרח ומערב. מתח וחיוך. צליל הרוק והחאפלה מייצרים תערובת אקסטאזית, ראויה להיקרא – ישראלית מקורית, ובלי מרכאות. הסיפור מאחורי: זוכרים את ז'אן-ז'ק גולדברג ז"ל. כבר 5 שנים לפטירתו. איש
השיר החזיר לשאלה, שמזמן לא נתתי דעתי עליה: האם האושר הלא מזוהה ומוגדר שלי הוא אותו אושר לא מזוהה שמאיר גולדברג את דני גלבוע מתחבטים בו? המוח שלנו לא תמיד מזכה אותנו בתחושה הזו. הוא נוטה דווקא להשאיר אותנו מתבוססים בשגרת חיים, או
אנה מורה היא זמרת הפאדו הפורטוגזית, שגרמה לפרינס להתאהב בפאדו, תפתח את סדרת מוסיקת העולם בעונתה החדשה במשכן לאומנויות הבמה (27.1). לא רק פרינס. מורה הוזמנה לשיר עם מיק ג'אגר בהופעתו בליסבון.מי שאוהב את הפאדו, הבלוז הפורטוגזי, לא יכול לפסוח על אנה
העיתוי מכוון? האם מושיק קליפר שמר השיר במגירה כדי לשלוף – עת המחוגים יתחלפו ל – 2012? מה הבעיה? לגיטימי בהחלט. אפילו רלוונטי. ערב השנה החדשה, לא?לדובר שבשיר לא ממש בא לחגוג. מנסים לשכנע אותו להזיל דמעת שמחה בערב הזה, אבל
מה קליידרמן עדיין קיים? כן, ריצ'ארד קליידרמן? הבלונד, העינים הכחולות? והוא מנגן אותו הדבר "הבלדה לאדלין"? כשהשבנות שלי היו תינוקות, עלינו על גג מלון בתל-אביב. הבטיחו להן לפגוש את החלום הגדול של אותם ימים. אני חוזר כמעט 30 שנה לאחור.
כריסמס בפתח. מציעים קלי רולנד של Here I Am מאוגוסט במבצע: קנו עשרה שירים של האלבום ההוא, קבלו עוד ארבעה בחינם. נו טוב, נערת Destiny's Child לשעבר, להקת הבנות האמריקנית (ביונסה נואלס, קלי רולנד, מישל ויליאמס) מהתשעים לא תתנגד. תזכורת: פופ ריתם
מייק סקוט שר את שירי המשורר האירי ויליאם בטלר ייטס (1865-1939), למעשה פרויקט חיים, מה שמעורר תמיהה מדוע החליט לרשום את היצירה הזו תחת להקת "ווטרבויז" ולא כאלבום סולו שלו… אחרי הכל "פגישה עם מר ייטס" הוא יצירה שעומדת בפני
לרות דולורס וייס יש אחד מקולות השירה הנדירים ששמעתי מעודי. קשה לטעות בו: כמעט בכל ביצוע שלה אני שומע בסאבטקסט את תוגתה העמוקה, כאילו זה מקור מעייניה השיריים – להעניק לשירים את הנרטיב המאוד אישי שלה, שהוא בדרך כלל נוגה ומדוכדך.
כבר על הצליל הראשון, האוזן מצווה על המוח לעשות השוואה. כולם מכירים את הביצוע של יהודית רביץ, והנה דואט של איתמר רוטשילד ושירלי קונס שמוציא ממנו את מיצי הדרמה ומעבירו לפסים דיווחיים-נוגים בשירה פלטית משהו, נטולת רגשנות, בעיבוד קאמרי אקוסטי חסכני
תרגיל ענק ביחסי ציבור? חזרה בשאלה? התפקחות רוחנית? התעורר מחלום החזרה בתשובה? חזר לחילוניות? אליך דניאל זמיר. היית הולך בעבותיו של מתיסיהו ומגלח זקן? תודה רבה, אתה לא חייב לענות. העולם היהודי כמרקחה. איש חסיד היה. וכבר לא? מה קרה?
אהוד בנאי חזר אל הבמה ואל דודי לוי ל"לך איתה", שיר אחרון, קאבר לקלאסי של קובי רכט וקובי אושרת, (ביצוע במקור – אילנה רובינא), זכר נעים ל"נוער שוליים". עם לקחו את השיר למקומות שהוא עדיין לא ביקר בהם. היו עוד
מה היפה הזה שנהרס? גלעד כהן שר ברטרוספקטיבה על טראומת שעוסקת בקשר שנגמר. – "פה קברתי הכל", שר כהן, ואנחנו מנסים לתהות על מהות יחסים שבגינם היא השתנתה לו, גם חיפשה "להציל אותו" בעוד שהוא אולי – "אולי לא רצה
תביטו ברשימת השירים מטה. מזכרת רטרוספקטיבית ללהקה שהתפרקה בספטמבר 2011. אוסף של 40 שירים בשני דיסקים הכולל שלושה חדשים . הבחירות נעשו ע"י חברי הלהקה. אוסף מס. 8 (!) של R.E.M אחרי 30 שנה. מה הם היו? פוסט פאנק, פופ, פולק
הקברט הנוסטלגי מגיע מזמרת הולנדית (שמה האמיתי Caroline Esmeralda van der Leeuw) הנכלל באלבום – Deleted Scenes from the Cutting Room Floor. ההולנדים מתים עליה. לא רק. גם האנגלים אהבו. מה זה? חוזרים למוסיקה של הארבעים עם ריקוד מאוד קצבי
בקומוניקט מציינים שקרולינה "מתכתבת" עם שורשיה היווניים טורקיים. אנחנו בעידן (טרנד) כזה, שלפתע כולם מתכתבים עם תרבויות אבותיהם. ריטה חזרה לפרס. דודו טסה – לעירק. זה יפה שפתאום יש פרץ "התכתבויות" כזה, אבל צריך לזכור שאמנים צריכים קודם כל "להתכתב"
לי גאון לוותה עצמה בתוף בומבו מסורתי (מעין בס דראם) שמוצאו מהאנדים, שהזכיר לי את מרסדס סוסה, הזמרת הארגנטינאית המופלאה. משהו דרום אמריקני במוסיקה שלה? לא. אבל איזשהו ניואנס שלא הייתם מקבלים מכל זמרת. מעיד משהו על אקלקטיותה, סליחה על
לא תאמינו: רבע שעה לפני ההופעה שלו, עלה הבן של לאונרד כהן על הבמה בתחתונים סגולים לברך את זמרת החימום מאיי בלומפילד. הוא לא יכול להכחיש את זה. יש צילומים של אדם כהן בתחתונים. ווט דה פאק, יגיד אדם כהן