הכל כאן
מבטו ממראה צדדית במכונית. משקפיים מונחים על שולחן עץ פשוט מול חלון. ספסל, כסא שבור, סוס ומגפיים באמצע הטבע. צילומים מעטיפת האלבום. מאחורי התמונות הכפריות ישנם סיפורים. בואו ניכנס לתקליט. נצא למסע בשבילי סיפוריו הפתלתלים. אני שומע את עמיר לב
מבטו ממראה צדדית במכונית. משקפיים מונחים על שולחן עץ פשוט מול חלון. ספסל, כסא שבור, סוס ומגפיים באמצע הטבע. צילומים מעטיפת האלבום. מאחורי התמונות הכפריות ישנם סיפורים. בואו ניכנס לתקליט. נצא למסע בשבילי סיפוריו הפתלתלים. אני שומע את עמיר לב
Just give me a second, darling, to clear my head Just put down those scissors, baby On the single bed The sand in the hour glass is running low I came through thunder, the cold, wind, the rain and the
"על הגג של שרלוט מקבלים כל מי שבא עם המון רגשות" מיהי שרלוט, אמא של מי היא? ואיך זה שכל כך הרבה חוגגים ורוקדים אצלה במסיבות על הגג שלה, בעוד הדובר נשאר מהצד, מרגיש "סרט אימים", כל כך רחוק, כואב?
רכבת לילה דמיונית ברחוב דיזנגוף בתל-אביב שלוקחת לקהיר – זה נושא שמשינה בחרה לאחד הלהיטים הראשונים שלה. ההזיה מגיעה מתחושת עצבות ובדידות. השנה היא 1985, השלום עם מצרים כבר קיים, והדרך הפשוטה להגיע לקהיר הייתה לקחת אוטובוס ישיר מטאבה. חברי
שלל להיטיו, אווירה טובה, כייפית, בלתי אמצעי, ציניות חביבה ומשוחררת, מוסיקליות נהדרת, טונים חמים, ואוהבי גידי גוב בהחלט יצאו בתחושה שקיבלו תמורה יאה ונאותה עבור מחיר הכרטיס. המבקר שלא שילם – כרגיל דורש קצת יותר. גידי גוב, שלל שיריו ההופעה
תומר בר- פסנתר וקלידים, אצ'ה בר – גיטרות, אסף חכימי – קונטרבס, אביב כהן – תופים, אילן קצ'קה – כלי הקשה, אורח מיוחד: דניאל סלומון . אורחים נוספים: עומרי בראל – גיטרה סלייד, רוני איתן – מפוחית. על הדיסק החדש
בין פסטיגל לפסטיבל ילדים, מחפשים משהו אחר, לילדים כפי שאנחנו המבוגרים היינו רוצים לשמוע, או מה שהתגעגענו על רקע גלי המסחור. אז הנה בשורה: ארקדי דוכין גייס חברים לשיר שירים שהלחין לטקסטים שונים. המציא/תפר סיפור מסגרת בתפרים אולי קצת רופפים
"אם אלהים היה בא ורואה אתכם/ היה מתרחק מכם היה מתייאש מזמן" אלהים מככב בשיר של שלום חנוך. לא שליח-משיח, אלא אלהים. זה חידוש. אבל צריכים לסייג מיד. זה לא אומר, שלפי שלום חנוך – יש אלהים. הכל נאמר בתנאי שיש.
יש סיבה למסיבה. בלו נוט, חברת התקליטים האגדית חוגגת 70, ומציבה שביעיית אול סטארס לנגן את המוסיקה של האגדות. בהרכב: ניקולס פייטון – חצוצרה, סטיב וילסון – סקסופון אלט וחליל, ראווי קולטריין – סקסופון טנור, פיטר ברנשטיין – גיטרה, ביל
דני רובס של 1989 האמין בשער שיפתח אל האושר. זה לא אושר מובן. אבל זה אושרו המהול באהבה תמימה, עצבות יפה. שר את השיר במלוא הכוונה. מעומק כוונתו. השער אל שער האושר שיפתח למרות כל הבדידות שבעולם. רומנטיקן חסר תקנה:
כשארקדי וסימה פגשו את וולקן, זאב נחמה את קתרין, חמי רודנר את סרגיי שטרן, יוני בלוך את מאסטרקוורטט והזמרים נטשה בורוכוי ואלכס גרינטל, פילוני את C.L.P, קני קלינשטיין את אנואר. מופע השקת הסינגלים במסגרת תרבות ru
ארקדי דוכין וסימה בסינגל המשותף עם וולקן, זאב נחמה עם קתרין, חמי רודנר עם סרגיי שטרן, יוני בלוך עם להקת מאסטרקוורט והזמרים , נטשה בורכוי ואלכס גרינטל, פילוני עם להקת C.L.P, רמי קליינשטיין עם אנואר. ניהול מוסיקלי קובי בן עטר.
מחפש את הדמעות שלה בשמיים. רוצה שאמא תחבק ומותר גם לבכות בסתר. אז בכה. מותר לבכות כי זה מחזק. גם רוקן את הבקבוק – כי הלב זקוק לחום. מחזיק לה את הידיים, קרוב בעיניים רחוק מהגוף. נכון שמדורנו "גברים בוכים
צליל האפביט הזה ששולט במרבית השירים של אירייז'ר הוא מצד אחד סוג קצת שבלוני של רטרו דיסקו פופ, אבל יש בו גם יצירתיות ראשונית ייחודית. 40 שירים מסכמים את ההרכב שנקרא Erasure, שמחזיר לתקופת האלקטרו פופ שממנה מגיעים גם הדפש
לאירייז'ר תבניות מוסיקליות קבועות מזוהות היטב, צליל הסינטיסייזרים, בס בס קופצני, דראם-ביט (4/4). מאסטרו הקלידים, וינס קלארק, חבר לשעבר ב"דפש מוד" ו"יאזו", שתי להקות סינתיסייזרים, הקים את אירייז'ר יחד עם הזמר אנדי בל ב-1985. ההרכב הזה ממשיך את האוריינטציה של
שיר חשוף הרמוני, מרוכך, נוגה ואקוסטי. לא רוקנרולי בעליל. גם בלוזי. שיר חשוף הוא טראומת פרידה. מסלול נוגה, שיש בו לא מעט חיבור בין געגוע לצער. רמי קלינשטיין 2009. עזרו לו לחשוף: דנית צור אלמוג שרטטה תחושות בעקבות נטישת העזר של רסיסי
שירים: הזדמנות שניה (Second Chance) נאמין בחלום (Faith In The Light) בואי לרקוד איתי (Will You Dance With Me) עינייך (There Must Be Another Way) There must be another way There must be another way There must be another way
אלבום של דו"ח אישי על החיים. עליות, מורדות. קיום. הישרדות. מצבי רוח. סיכומים. ריקי גל משרטטת בהתרגשות כמו גם ברגישות תחושות שממלאות אותה נכון לעכשיו. למעשה, בחרה בלירן נידל שיספר את הסיפור מפיה: לקפוץ אל החיים כמו אל מים קרים. להיות או
אני צובט את עצמי: התבוננתי ב"האח הגדול VIP". למה צובט? כי א. אני משתעמם בתוכניות ריאליטי שהן בדרך כלל פברוק אחד גדול. ב. חוש המציצנות שלי פגום. פשוט מום מלידה, במיוחד כשמדובר בתוכנית שמנסה לגרות בכוח את החוש הזה. יענו:
איפה אנחנו? במפעל ליצור שירי שמחות. כאן אין פיטורים. המפעל משגשג. רוכש חומרי גלם מיוון (מה זה "לחן יווני?" הוא נולד בלי אבא ואמא?) משתמש בחרזני קונפקציה, משרבטים ליצור המוני. רינת בר המתוארת כילדת פלא לשעבר (גיל 8) מבזבזת את
רבקה זוהר שרה טקסט של המורה הרוחני שלה, מי שחייה נקשרו בחייו – שלמה קאלו, ראש האסכולה הרוחנית "דעת" (דע עצמך תמיד). קאלו כתב על מהות החיים וטבע האדם, על הניגודים שבהם. – למרות האהבה – "אין נושא שלא יצאנו
אנשים צעירים מקטרים את סבלותיהם במסלול הידוע מראש. דף חלק שמתמלא ב"כתמים שחורים" (נו, בטח יש שני צבעים בחיים) הוי, החיים האכזרים. איפה הצדק, איפה הגמול. מתי זה יקרה? ובכלל "מרגיש לא כל כך שייך" ה"לא כל כך" הזה שהוא
מראש הוא מודיע לה: "אני לא מלאך ובטח לא מושלם". מצד שני – על אף חסרונותיו – "כל מה שתבקשי אני לך אתן, רק אם תסכימי להגיד לי כן". אמנם לא מלאך משמיים וגם מגרעות יש בו. מצד שני –
פרחים שנשמטים, לב בוער, גלים מתנפצים, דמות שמשתקפת על פני הים. וכך שר דטאוקר: "להביט איתך בשמיים/ להרגיש איך זה חודר להביט בעיניים/ להרגיש איך הלב בוער". הקול של דטאוקר יפהפה, אבל גם אם הייתי מעביר קורס בכתיבת קיטש להמונים,
ירדן בר-כוכבא מהרהרת על תהליך הגדילה מיום היוולדנו. "כל אחד שרק נולד מקבל במתנה קופסה שבתוכה יש סוד גדול מאוד …" ובהמשך – אנחנו גדלים יחד עם מה שניתן לנו, כולל הצצה לתוך הקופסה בתוך החלום, שואלים שאלות על מהויות
דורון מדלי מפעיל את מיתרי הרגש כדי לנסות איזושהי פסיכולוגיה נדושה אם כי נכונה שאומרת – עד שאתה לא נכשל, אתה לא לומד איך לצאת ממצבים קשים. הטקסט מתחיל טוב: "אם לא תלך לאיבוד/לא תמצא מבוכים / כדי לצאת מהם"
"אין מלבדי שום אדם שאוכל בו לבטוח/ ואני דווקא בי מעולם לא רציתי לפגוע" שתי שורות חזקות, אירוניות, כואבות של שלום חנוך שאומר: גם במילים כבר לא ניתן למצוא מבטח, אחרי שיחסים מסתבכים והולכים. מילא, שר חנוך, מילא שהכל השתבש,
ג'רמי פלט כבר נמנה חזק על דור הממשיכים, ראוי לכל פסטיבל ג'אז, ואכן לפי הסיפור שסיפר על אימו העוקבת אחרי מסעותיו באמצעות אתר האינטרנט שלו – הוא כבר מגיע לכל מקום, והוא יגיע רחוק מאוד. ג'רמי פלט פסטיבל ג'אז תל-אביב
No Line On The Horizon No Line No Line On The Horizon No Line I know a girl hole in her hear She said infinities a great place to start Oh no you know it's going to be alone קודם
כשמדובר בתיאטרון רוק, פורטיס הוא איש אלף הפרצופים. איש תיאטרון מהמם, בלתי צפוי. הוא עצמו מודה שהוא ביישן. ביישן? אני מאמין לו. אבל על הבמה פורטיס וביישן לא הכי מסתדרים לי. ארצה לפגוש גם את מיסטר הייד… בינתיים קבלו את פורטיס