מוסיקה הופעות

פסנתר וקלידים: איתמר גרוס, בס וקונטרבס: גיא תובל, תופים: מתן אפרת, גיטרות: גיל לואיס, צ'לו: מיה בלזיצמן, סאונד: קובי פרחי, תאורן: עידן זוהר. ניהול הצגה: אמיר פרי. שירים: אל תאמיני, הסוף של הסיפור, שפה זרה, אוטוביוגרפיה, קיץ, עכשיו כזאת, קליפה,

שירים: Turn The Page, Don't mug Yourself, Let's Push Things Forward, All Goes Out The Window, When You Wasn't Famous, Coin, Too Late, Could Well Be In, Never Went To Church, Borrowed, Has Weak Blinded Medley, Dry Your Eyes, Fit

מייק פאטון– שירה, טרבור דאן – באס וג'ואי בארון – תופים מייק פאטון (לשעבר סולן להקת "פיית נו מור") נחשב לאיש המפורסם ביותר בפסטיבל של ג'ון זורן (סוף מרץ, תחילת אפריל 2008)  הביקור הקודם שלו בארץ, ביוני 2007, לא חשף את

אורי זך: הפקה מוסיקלית, תיכנותים, פסנתר, קלידים, תוצר צידקיהו – תופים, יוראי אורון – בס, עמית יורגנסון – גיטרה, אריאל טוכמן – גיטרה, אילאיל תמיר – שירה וכלי הקשה. שירים: את לא כאן איתי, פנים ושמות, משהו חדש מתחיל, ציפורים

שעה וחצי אחרי שהדיווה עלתה לבמה, אפשר היה לסכם: מריאן פיית'פול מגיעה היום יותר ממרומי גילה וניסיון החיים (כולל החלמה מניתוח שעברה לאחרונה להסרת גידול סרטני) מאשר מהתמימות והראשוניות שאפיינו אותה לפני 30 ו-40 שנה. זה לא שהיא מוותרת על

לראות את ג'ו ג'קסון ממרחק נגיעה. הגם שאינני מזן ה"מעריצים", זה היה סוג של הגשמת חלום, באיחור של כמה שנים. פתאום, איש מבוגר עם חיוך מתוק הזה שמתיישב לנגן ולשיר מכל הנשמה. אבל משהו לא התקשר: חלפו כמה דקות עד

שירים: In Your Back, ,The Harder Ships Of The World Sailor And Widow, Que n'ai-Je, Chelsae Burns, Not Going Anywhere, Jardin D'Hiver, Lay Your Head Down, Nolita, Where No Ending End, It Aint No Crime, Burn Da, ברחוב הנשמות הטהורות,

על ההתחלה הבנתי שזה כבר לא יקרה. הקהל לא התנפל על בכורת ג'קו בבארבי. לחשוב על האלפים שהגיעו לגמר ההוא של כוכב נולד, מול הכמה בנות שהתרגשו (לא התעלפו) מתחת לרגליים שלו כולל אחת שעשתה איתו דואט יפה. ג'קו משיק

פער הדורות עולה על לבמה ונסגר בלי בעיה. אין כמו השירים של "החלונות הגבוהים" לצמצם פערים של שלושים וארבעים שנה. הוא קורא לה "אגדה" ושותה בצמא את סיפורי הסקס-סמים-סיקסטיז שלה היא קורנת לפגוש בחור נחמד שיכול היה להיות הבן שלה

הפקה מוסיקלית וגיטרות: אסי איילון, פסנתר ושירה: ורד פיקר, קרני פוסטל: צ'לו כלי הקשה: אלון יופה. שירים: ים, איך בסוף כל יום, קחי אותי, לא יודע איך לומר בך, משא ומתן, ספינה, ניתן, אבא אומר, בטח שאבוא, הנה הוא בא,

ריכל קרא לערב החדש "מנגנים בשקט", סוג של וריאציה על. בהדרן שמסיים את המופע – "ברונג פאיה", קטע אפרו קצבי, ה"שקט" מתברר כעניין יחסי, ורק חבל שהקהל נשאר תקוע מול הצלחות ולא יצא במחולות. אולי הכבדות של הארוחה שלפני. הקונספט

אריאל אביזוב (גיטרות) ארתור אליהו (בס), תומר מוקד (כינור), תומר בכר (קלידים ונבל), יואב בונצל (תופים) ושרית שולצינר (קולות).   שירים: ביום אקרא, בעתיד לבוא, בוקר טוב, לבבתיני, צל כבד (עם פטריק סבג), אהובתי (עם פטריק סבג), שמחת הפרטים הקטנים,

נגנים: רוברט אנצ'פולובסקי, אלן באסין, דימה פייאנין, איתן גופמן, עמרי אברמוב – סקסופונים, דורון סילשי, ליעד כהן, יובל פלד, אלי איידלין – חצוצרות, עידן ואליש, מעיין מילוא, מיכאל שוורץ, אורן פרנקל – טרומבונים, ליאוניד דצלמן – פסנתר, יניב כרם –

לפני ביצוע אחד השירים, פנה מאיר בנאי אל הקהל תוך כדי פריטה על האקוסטית, וספק שאל, ספק הציע הסבר על השיר. בסוף הוא ויתר. השאיר לשיר ולקול לעשות את העבודה, כמו אומר – חבל על הזמן. תנו לשיר לדבר. 22

צדי צרפתי – ניהול אומנותי ועריכה, עופר קניספל – קטעי קישור, אריק רודיך – ניהול מוסיקלי, עמי רייס – קלידים,  חים רומנו – גיטרות, אללו אלייב – דויירה, צביקה אלייב – קלרניט, כלי הקשה, אריאל אלייב – אקורדיון, אמין אלייב

האנגר מפוצץ מקצה לקצה. קהל שמגיע בעיקר לבלות בתנועה. מסר? מסר שמסר. קצב, קצב, קצב. שחק אותה בגרוב אתני. בלקני צועני. משהו מזיז. רק מזיז. ברי סחרוף שעלה לשלושה שירים ניגן ושר אריס סאן, טריפונס ("דם דם, דם דם") וכמה הוא נהנה

שירים: צניחה חופשית, קרוסלה, חבל, חיים משל עצמי, מה קרה לך, כולם רוצים לחיות, שירה (עם מירי מסיקה)  כנראה שאהבתי אותך (עם מירי מסיקה), לשם (עם מירי מסיקה), מסדרון, מטר של מטאורים, מספיק בנאדם (עם יהלי סובול), איש קש (עם

שירים: חושב עליה, נותן את הלב, מפונקת, בוא הביתה בין ערביים (2 האחרונים בדואט עם פבלו רוזנברג), חכי לי, את יפה, פנסים (שלושת האחרונים עם שרון חזיז), הכל בראש, BMW שחורה, סרט הודי, לילה לבן, מחרוזת עם ילדה רעה, מתוקה

מי שלא הגיע לערב הזה בצוותא, יקבל את אוהד חיטמן בהופעה הבאה מינוס האח, תמיר, ששר איתו בצרפתית נוסטלגית מחניפה "חשבתי שיהיה רומנטי", מינוס עידו תדמור שרקד איתו "נוקטורנו" וגם שר בדואט "אי אפשר" (מה לזה ולזה? המלצה: שתדמור יישאר

תסרוקת האפרו הענקית כמעט הסתירה את פניה היפות. נראית קטנה, רזה ושברירית, אבל בעוצמה שלה – ממלאת את הבמה, נתמכת בריתם סקשן וזמרות ליווי שלוקחים אותה כמעט לכל המחוזות הסגנוניים מהקשת המרהיבה של המוסיקה השחורה הותיקה מהגוספל הכנסייתי ועד המקצב

לא מזמן עשתה לו חברת התקליטים אן.אם.סי פרזנטציה. עכשיו כבר חוגגים בכורת אלבום. אם לדייק – השקת אלבום, וכשמדובר באלבום בודד, התוצאה היא רזה למדי, ואפילו הקאבר שבעז בנאי הוסיף -"למה עכשיו" של קובי רכט וקובי אושרת מהשבעים – לא

 זו יכולה להיות רשימה של המון סופרלטיבים, והיא ככל הנראה תהיה כזו. כששומעים את יסמין לוי בהופעה, שוכחים מכל זמרת אחרת. אנחנו במשכן לאומנויות הבמה בתל-אביב. יסמין לוי יוצאת למחרת לחצי שנה אינטנסיבית בעולם. ואם מדברים על יצוא ישראלי –

נגנים: מאיר ישראל – תופים, אבי סינגולדה – גיטרות, ניצן עין הבר – כלי נשיפה , גדי סרי – כלי הקשה, צילי ינקו – שירה וגיטרה אקוסטית, פיטר רוט – בס, טל פורר – קלידים, קרן טננבאום – כינור. בקורת

חוגגים 30 ל"פלונטר" של פורטיס, תקליט הפאנק העברי הראשון. (מה, כבר עברו 30 שנה?!)  אז כולם המתינו, ובצדק,  לבעל השמחה.  קוטנר הודיע שהוא מתרגש מאחורי הקלעים. וכשפורטיס בכבודו ובעצמו עלה בסוף הערב, הבנו כמה ההמתנה השתלמה. עד אז התחברו והתנתקו

קהל על הרגליים, חגיגות שמתגלגלות עד השורה האחרונה ביציע, כמעט כל שיר המנון לאומי. כזה דבר  לא קרה ללהקה מקומית, בטח לא בהיכל התרבות בת"א. וכנסיית השכל – כבשה גם את היעד הזה. פעם ראשונה – ראיתי את "אוטוביוגרפיה" בגרסת

הפקה מוסיקלית: עברי לידר, ניהול אומנותי: רוני ארדיטי, תופים: גלעד שמואלי, קלידים: עדי גולדשטיין, גיטרות ובנג'ו: יונתן פריג', בס: ג'נגו, כלי נשיפה ועוד: אורי מיילס,  עיצוב במה ותאורה: רונן נג'ר, עיצוב סאונד: יאיר גורן, בקליין: רותם כהן, הגברה ותאורה: מזוז

שירים: בואי נתחבק, מבעד לעשן, עוד שעה, אש קטנה, שכונה, מתגעגע, חבק, בן בסט, מרים, בבית הקפה, ארץ מלח, משקפים, שטויות, גלים גלים, רזה, מאוהב מדי, שיר הבוס, אריס, בואי נגדי, יו-יה, ערב יום שישי, בעיניך, כל דבר קט, ילדה,

"סך הכל, רצית להבין קצת יותר/ כדי להבין קצת פחות/ ולחיות עוד יום"   השיר יחזור בהדרנים בדואט עם אביתר בנאי. בנאי ורזאל – שניים שמחפשים תשובות ומחוברים לאותו מקור, שיר שנכתב תחת השראה גדולה, והצמרורים מוצדקים. וזוהי תמצית האמונה

הערב החל אחרי שהאורחים של דידי ארז עלו לבמה. עד אז  – חמישה שירים ראשונים – ארז בושש להגיע. האווירה ההזויה של "בכור" שבוקעת מ"כל מבט", דיסק הבכורה – על סיטואציה של אדם לבדו בין גלי הים, גם היא לא