קשה להאמין שהאלבום הזה כמעט בן 50, והוא עדיין נשמע כל כך רענן ומקורי. Tea for the Tillerman הוא אחד משלישיית אלבומים של קט סטיבנס , Teaser and the Firecat ו- Mona Bone Jakon, שסימנו כישרון יצירתי יוצא דופן בראשית
שירים מהעבר יכולים להחזיר אותנו בצורה חיה לחלק מסוים בחיינו ולהעלות באוב חזיונות של אנשים או מקומות הקשורים לזמן מסוים. לכל אחד יש את רשימת השירים האולטימטיביים של שמחברים לחוויות מן העבר ומעוררים אותן לרגעים מחדש. קןראים לשירים האלה Oldies
דנה ברגר עלתה לדואט עם רוני דלומי של "סתם שני אנשים" מהאלבום החדש שלה. מה עושה דנה ברגר אצל רוני דלומי? תוסיפו סימן קריאה. הנה סיפור אמיתי שברגר סיפרה מהבמה: את השיר כתבה לעצמה, אלא שבסיום כתיבתו חשה כי לא
"אף אחת" של מירי מסיקה הגיע לתוכנית ההסכתים החדש ב"כאן 11", בפרק מצוין ש"פירק" את תולדות השיר לסיפור מיוחד על תהליך יצירתו והפקתו – כיצד המילים של צרויה להב פגשו את הלחן של שמוליק נויפלד והקול של מירי מסיקה. שיר
תתארו לכם עונה בלי שלמה ארצי. יש מצב? תתארו לכם קיץ בלי שלמה ארצי בקיסריה. יש מצב? איך שר ארצי בדיסק הראשון מבין השלושה: "פחד שבא למות". אנחנו באביב 2024 על סף הקיץ. עדיין מלחמה. עדיין חטופים. אלפי משפחות שכולות. אלפי משפחות
געגוע למלודיות ולעיבודים המשכרים של המודי בלוז. האוסף מקיף שירים מ-30 שנות להקה, nפסגות בכתיבה של ג'סטין הייווארד Justin Hayward וג'ון לודג' John Lodge. השירים רצים מ – Go Now של 1964, שהיה הלהיט הגדול של הלהקה בבריטניה, ועד I
עברו שלושים ושלוש שנים מאז האלבום האחרון של דייר סטרייטס, ועשרים ושמונה אחרי אלבום סולו הבכורה של סולן הלהקה/זמר/כותב השיר והגיטריסט מארק נופלר. כעת יש לו יותר אלבומי סולו תחת השם שלו מאשר עם הלהקה שהקים. המוזיקה שלו עם סטרייטס
מותה בגיל 27 ב-2011 הפך אותה למיתוס טראגי ממש כמו ג'ניס ג'ופלין. האגדה של איימי ויינהאוס נבנית מהחיבור הזה בין כשרון, דיכאון והרס עצמי. ביטוי הפגיעות במוזיקה הפך את שיריה נצחיים. חמש שנים אחרי (נפטרה ב-23.7) מתברר כי המורשת המוזיקלית של ויינהאוס נשענת
בהנחה שכמחצית מאוכלוסיית תבל ראתה סרטי ג'יימס בונד – שירי הנושא של הסרטים האלה הם היותר מוכרים בהיסטוריה של המוסיקה המולחנת והמתוזמרת לסרטים כמו "מלחמת הכוכבים", "חלף עם הרוח", "צלילי המוסיקה". מבין 8 המועמדויות של סרטי בונד לאוסקר – 4
בואו נשתתף בצער אמונתו של יגל אושרי. הוא הוא מאמין בכל רמ"ח אבריו – מדוע העצבות הזו שמתנגנת בקולו ובמוסיקה של השיר? אפשר גם לומר בלי ציניות אשרי המאמין אחרי האסון שעבר עלינו. לפי השיר כל הטוב עוד לפנינו, והוא
כל הגוף שלי מתפתל הלוך ושוב אבל זה מאוחר מדי אין תרופה ואין הרגעה כל הכאב הזה שאנחנו מייצרים הדבר הממושך, המטורף והגרוטסקי הזה שקראנו בטעות "אהבה" אבל זו לא אהבה גם הפסנתר שר איתו את המילים. אסף אבידן באקווריום
אחת המלודיות היפות ביותר של "האבנים המתגלגות". השיר נכתב ככל הנראה על גרופית. יש טוענים כי מדובר בלינדה קית', שהייתה חברתו של קית' ריצ'ארדס, איש "האבנים". ריצ'ארדס לא הכחיש אבל לא נקב בשם מסוים. "היא התחפפה לי", סיפר. זה היה
דניאל דהאן מאשים את "החיים המטורפים" ו"העולם שהשתנה" במשבר יחסים. זה נשמע פשטני ונאיבי כמעט כמו הבקשה לחזור ולהיות "טיפה יותר תמימים". הערגה הזו היא ההיתממות המבקשת לחזור אל התמימות הראשונה מתוך עצימת עיניים. פנימית וחיצונית. האם יש מצב לתמימות
כן, אז היא היתה רק בת 21. כמו אלבומה הראשון 19, גם שמו של החדש מציין את גילה. כלומר – עברו שנתיים, והזמן לצידה. גם המפיק ריק רובין היה לצידה. 2.8 מליון עותקים שנמכרו מאלבום הבכורה, הפרסים שגרפה והציפיות יצרו
מנין הוא שולה את המנגינות האלה? כל שיר שובה ביופיו המלודי. קווי מתאר מלודיים שמתחברים להמיית ליבו. געגועיו לאהובה – משורטטים במדויק. המרחקים שמחדדים את הערגה. המרחוק שמעצים את הבקרוב. המוסיקה – סגנון משלו, אינו תלוי בזמן. על זמני. העיבוד
למה דואט? הרי השיר מושר מנקודת מבטו, לא מבטה. הוא המתבונן וחוקר אהבתו השבירה אליה. הוא הנווד בעולמה. הוא שמנסה לקרוא אותה מבעד לדמעותיה. אז למה בשניים? שננסה תשובה? קולה הוא כמו בן לוויה, מצטרף לתחושת הצער והנחמה. גם: מבחינת
אני רואה ושומע את ארקדי דוכין בהופעות מאז שעלה על במה. לא מעט שנים. מעולם לא היה דברן גדול שלא לדבר על בדרן. לא איש של סיפורים בין השירים, לא שיחות ארוכות עם הקהל. כמה מפתיע: עם הפילהרמונית זה קרה
זה רדיו? תתכוננו לשאלה הזו, כשמישהו יקשיב למוסיקה הזו במכונית שלכם. אתם יכולים לענות איך שבא לכם. מדובר בתוכנית רדיו שערכו לדיסק כפול. תמהיל לכביש הראשי. תקשיבו לתערובת אקלקטית מאוד של שירים שאמורים לייצג "סוף שבוע רגוע" – אריק איינשטיין,
הצל של פוליקר מוציא אותו לקצב נסיעה, מלודיה קסומה, שיר שנטען במתח, הזמר מספר את סיפור המסע-יחסיו עם צילו מחוצה לו ובתוכו, מעבר אמוציונאלי שמגיע מנפש הזועקת – "בוא נעוף רחוק אתה תהיה לי כנפיים אל חיבור דמיוני שהיה עד
וילי נלסון שר את "ג'ורג'יה במחשבתי" בהלוויה של ריי צ'ארלס ב-2004, 74 שנים אחרי שנולד באלבני ג'ורג'יה כריי צ'ארלס רובינסון, ילד שהתעוור בגיל 7. שיר קטן ומתוק שמזכיר לו אותה. יש הגורסים כי השיר נכתב ב-1930 (ע"י הוגי קרמייקל וסטיוארט
שיר האימהות והאבות הדואגים-דואגות מתגעגעים-מתגעגעות של כל הזמנים. "כמה טוב שבאת הביתה" נכתב לשלום חנוך עם חזרתו על ידי יענקל'ה רוטבליט לאחר שהות ממושכת בלונדון, והוקלט לאלבומו של אריק איינשטיין "יסמין" (1972). הוא נשאר אקטואלי ורלוונטי לכל עת במדינה שמרבית בניה הם
מתייחסים לנוסטלגיה כאל תשוקה לא מודעת לחזור לשלב מוקדם בחיים. יש רואים בה הפרעה כפייתית מדכאת כתוצאה מכאב על אובדן. יהונתן גפן בשיר שהלחין נפלא דויד ברוזה, חוזר הביתה אחרי 20 שנה ושואל: "לאן נעלמו הילדים/ ששיחקתי איתם/ איפה כל
"ללניה" היא אחת הבלדות העממיות היותר יפות-מקוריות שממשיכות להקסים מאז השישים. המקור (לפני "דיפ פרפל") של דונובן שהקליט את השיר ב-1968 לא כדי לכלול אותו באלבום. הוא נכלל באוסף הלהיטים הגדולים של דונובן משנת 1969. דונובן סיפר במהלך ראיון לקידום
כשאופיר בן שטרית שרה את השיר הזה ב – The Voice, בניקיון נפלא, נזכרתי בביצוע של עפרה חזה. המילים, הלחן, העיבוד. הטון החם. הביצוע שמרגיש את חסרונה של האהבה שעדיין לא הגיעה, משחר לאחד שחותם שפתיו יוטבע בה לעד. שליבו
קארלי-מארינה לואיזה, הידועה בשם הבמה קאלי אוצ'יס, זמרת ופזמונאית קולומביאנית-אמריקאית, היא הכוכבת התורנית בתחם הפופ הלטיני בזכות אלבומה החדש 'Orquídeas'. קאלי אוצ'יס באלבומה החדש 'Orquídeas'. הכוכבת הקולומביאנית-אמריקאית בת ה-29 מאזנת בין מוזיקת ה-R&B ובין השפעות לטיניות שמתפרשות על מקצבי רגאטון,
מי שגדל על מסיבות סיקסטיז – זה שיר לנצח. לא רק הזיכרון שמר אותו. גם הרגש. למרות השם (Happy Together), זה אינו שיר על זוג אוהבים מאושרים. לפי גרי בונר שכתב את השיר עם אלן גורדון (נפטר ב-2008 בגיל 64)
חיפשתם בנרות את "הליכה בחלום"? – יש בשורה אם כי חלקית, אותה הגברת, אבל עברה תספורת. גם המארז – לא באיכות המארז ההוא. תקציר הפרקים הקודמים: לפני שלושה עשורים יצא אוסף משולש של 75 נעימות מפורסמות שנשא השם "הליכה בחלום"
עידן רייכל עושה שימוש ישיר ולא מסובך במילה "פחד", כשהוא מציע מתכון של איך לעבור את החיים האלה בצורה נכונה. אז גם אם פחד לעיתים משתק, אומר רייכל – לא לפחד, גם אם נשבר הלב. יש מצב של לקום כל
איך לתרגם "A Whiter Shade of Pale" – "גוון בהיר יותר של חיוורון". ברדיו המקומי התקבע שמו על "בהיר יותר מחיוורון".הבהיר הזה ממשיך להפעים. שיר נצח. סלואו מחץ שהצמיד וממשיך להצמיד. בעת כתיבת שורות אלה עברו כבר כמעט 57 שנה
אנחנו אוהבים להשתמש בצירוף "פס קול חיינו" – גם בלי שהקולות באמת ליוו את חיינו. כשמדובר בנעימות שפותחות תוכניות יומיומיות/שבועיות ברדיו – הקולות, הצלילים, המנגינות מצטרפים יחד למשהו שאפשר לכנותו – פס קול חיים. אין כמו צלילים לעורר את בלוטות
