ג'ולייט גרקו בהופעה, היכל התרבות ת"א (יוני 2007)

לשמוע את ג'ולייט גרקו  זה כמעט כמו לצבוט את עצמך, כי גרקו היא באמת אגדה שנדמה לך שהעלו אותה מהאוב, כאילו הגיעה מעולם של רוחות רפאים. הפנים הלבנות האלה, האיפור העמוק הזה, הלב הזה שעדיין פועם מאחורי הבגד השחור. והיא מלאת חיוניות. והנה בגיל 80 היא אגדה חיה מאוד. החשש […]
קרא כתבה >>

אייל גולן , יפיופה (מילים: יוסי גיספן. לחן: עדי ליאון עיבוד והפקה מוסיקלית: תמיר צור, דצמבר 2008)

יפיופה בואי אלי / תני לי נשיקה על השפתיים/ יפיופה בואי נעוף הלילה לשמיים. "יפיופה" הוא קורא לה. מה קרה ל"יפה שלי?" למה-מה? "יפיופה" יותר מעודכן? ואולי זה הראש שלהן, שיקראו להן "יפיופות". אלו אני בחורה, הייתי נעלבת. כל זה בא להגיד לה – מותק (עוד אפשרות שיוסי גיספן צריך […]
קרא כתבה >>

נתן גושן , כל מה שיש לי (מילים ולחן: נתן גושן עיבוד והפקה מוסיקלית: לואי להב ואלדד ציטרין, מאי 2011)

מה לא משרבטים כדי להגיד – אני חושק בך? מתפתלים מילולית: "אני ואני ואני" – "אני מרגיש אשם", "אני לא רוצה לחשוב שאת יודעת כמה רע לי" (כי מה? – הוא יתבאס, היא תתבאס?) ו"אני מתעקם בשביל נתיב שלא בחרתי" (אלא מה. אהבה אינה בחירה. היא ברירת מחדל) וגם "את […]
קרא כתבה >>

קובי אוז , מזמורי נבוכים ההופעה (צוותא ת"א, מרץ 2010)

כמה שעות אחרי ששמעתי את הדיסק החדש, התייצבתי למופע הבכורה, או כמו שנהוג בימינו לומר – ל"השקת הדיסק", לשון הורדת הספינה החדשה למים. קברניט הערב התיישב במרכז הבמה והנחה את ספינתו למשוט במבוכי קיומנו היהודי בארץ הזו, נכון להיום. באולם אווירת שבת אחים גם יחד כמו בסלונו הפרטי.  אוז מספר […]
קרא כתבה >>

עילי בוטנר וילדי החוץ, ההופעה (זאפה ת"א, מאי 2012)

רגע מכונן: עילי בוטנר שר. שפשפתי את עיני, עצרתי את נשימתי. חידדתי את אוזני: אכן עילי בוטנר שר. היוצר, שמעולם לא שר את שיריו, שמפזר אותם לכל העולם, וגם עולה איתם על הבמה – שר שיר אחד סולו – "מה שלא הספקתי לומר", הזכור מרן דנקר. אמרנו "מכונן", כי סוף סוף אפשר היה לקבל את […]
קרא כתבה >>

אנריקו מסיאס, ההופעה (היכל התרבות ת"א, מאי 2011)

הו אנריקו, כמה הקהל הזה התגעגע אליך? רחוק מן העין, קרוב אל הלב, שזה סולד אאוט, בטח בהיכל התרבות, המעוז הותיק והבטוח. מה חדש אצל אנריקו מסיאס? לא תאמינו: הוא שר ביידיש, כלומר שובר שיניים. יידיש היא עוד שפה  כדי לרצות קהל: במהלך הערב נשמע לדינו, ערבית, עברית,  מסעה של מנגינה כשם אלבומו […]
קרא כתבה >>

טום ג'ונס חזר בגיל 79 – שנות השישים חיות, נושמות ובועטות

הנוסטלגיה ממשיכה לחגוג. אפשר להשתמש בקלישאה :"לבקשת הקהל חוזר הפרפורמר האגדי טום ג'ונס לישראל להופעה אחת בלבד". אפשר להוסיף גם: היכל מנורה מבטחים, שם קיים את הופעותיו הקודמות. כמו  פול אנקה, ניל סדקה, קליף ריצ'ארד שהופיעו בשנים האחרונות בהיכל הספורט, גם טום ג'ונס בן ה-79 מגיע להראות ששנות השישים חיות, נושמות, תוססות, ושתוחלת חיי […]
קרא כתבה >>

ניקולה סטילו ומיקלה לומברדי , חליל וקול במחווה לצ'ט בייקר ("בצעדי ענק" סדרתה ג'אז במשכן, נובמבר 2009)

ג'אז איטלקי הוא אורח קבוע בסדרת הג'אז במשכן. מה זה ג'אז איטלקי? הפסנתרן סטפאנו בולאני אמר לי פעם שהוא לא מכיר יצור כזה. בשביל בולאני – ג'אז הוא שפת החופש.  האימפרוביזציה מאפשרת לעשות כול מה שבא לך לעשות – ישן, חדש, פופ, אוונגרד, סולו ועם הרכב כזה או אחר, וזה שונה ומשתנה מערב לערב. זה […]
קרא כתבה >>

שלום חנוך , מאיה. (מילים ולחן: שלום חנוך)

שלום חנוך מתרפק על אהבת מאיה (בתו), בוחן את עצמו כביכול מעיניה, מה השתנה בו, מה היא עוד אוהבת בו, המאמיקה שלו, בהגיעה כבר לגיל עשרים. (האלבום – אריק איינשטיין שלום חנוך בהופעה משותפת) בקושי שתי דקות של שיר, וכמה אהבה וחום עוברים מהביצוע הזה. השיר נכלל ב"פלסטלינה", האלבום המשותף […]
קרא כתבה >>

שלומי שבת , אבא (מילים ולחן: דורון מדלי עיבוד והפקה מוסיקלית: תומר בירן ושלומי שבת, ספטמבר 2007)

 צודק שלומי: שרים כל הזמן על אמא. ומה עם אבא? הרי גם אבא יש רק אחד. השיר בא לתקן את המעוות. ואתם חושבים ששלומי ישיר אחרת על אבא מאשר על אמא? יעשה מאבא איזה רוקנ'רול מקפיץ, סמבה לוהטת. ריתם נ' בלוז מקפיץ.  נו, נו, נו. לא בא בחשבון. אבא כמו אמא מקבל מנגינת רגש-עצב […]
קרא כתבה >>

שם טוב לוי , שובי לביתך (מילים: דליה רביקוביץ. לחן: שם טוב לוי., 1981)

המשוררת תמהה בשיר למעשיה של ילדה מחוץ לביתה שמסתובבת בחוצות כציפור פצועה עד עלות השחר. היא קוראת לה לשוב לביתה. השיר מתוך אלבום הסולו השני של שם טוב לוי "התעוררות" (1981) מלחין מזן אקלקטי, חוצה גבולות סגנוניים (קרוס קלטשר) מגיע מאוריינטציה קלאסית. לוי תמיד איתגר עצמו בשירי משוררים. יצירה זו, […]
קרא כתבה >>

יהודה פוליקר , רדיו רמאללה (מילים: יעקב גלעד. לחן: יהודה פוליקר)

"רדיו רמאללה" היה כינוי ישראלי לתדר ירדני מופלא שבני דור השישים האזינו אליו בתשוקה, מכיוון שהוא שידר מוסיקת פופ שלא הגיעה אז לארץ. שמה הרשמי של התחנה היה "תחנת השידור של ירושלים הערבית". התחנה הייתה אי של שפיות לפני מלחמת ששת הימים בתוך ים של מוסיקה שלא התכתבה עם מהפכת […]
קרא כתבה >>

דבקה פנטזיה, האלבום ההופעה (זאפה הרצליה, נובמבר 2009)

מה הם שורשי המוסיקה הישראלית שכתבו מלחינים כדוד זהבי, נחום נרדי, מרדכי זעירא, עמנואל זמיר, עמנואל עמירן, משה וילנסקי, דניאל סמבורסקי? אחרי ששמעתי את "דבקה פנטזיה" – האלבום וההופעה, הבנתי שלא חקרנו אותם מספיק. שלא חיפשנו אותם. למעשה, זה מה שעשה ישראל בורוכוב, מוסיקאי סקרן, שהלך לחפש במדבר את מקורות השירים עליהם גדל. לא […]
קרא כתבה >>

נתן זך, על מוסיקה ישראלית (ראיון קצר, ינואר 2010)

רציתי לשמוע את דעתו של נתן זך על מוסיקה ישראלית עכשיו, אפרופו מפגש איתו ועם נורית גלרון לקראת אלבום שבו היא שרה משיריו. זך מזג לעצמו כוסית יין אדום והתלבט מה חריף יותר לומר – "דרעק" או "זבל". ואחרי ששמעתי – הבנתי שכשנכנס יין, משתחררת הלשון, או לכל היותר מתעוררים הגעגועים. הוא הזכיר את […]
קרא כתבה >>

ריקי גל , רואים את השנים (רידינג 3 ת"א, יולי 2009)

לריקי גל מריעים באמצע שיר. אי אפשר להמתין עד שתגיע לסופו. זה הניואנס בהגשה, באינטרפרטציה, מנקודת הזמן בה היא נמצאת, יש לה הג'סטה הזו, עד שאינך יכול להמתין למחיאת הכף בסוף השיר. כמו נטענה מחדש, טוענת את השיר בעוצמות מחודשות של אהבה, תשוקה, כאילו כל שיר – ביצוע חייה, כאילו סיפורו חייב להיות […]
קרא כתבה >>

נינט טייב , אולי בחגים (מילים: נינט טייב, לחן: אמיר דדון עיבודים והפקה מוסיקלית: ברוך בן-יצחק, מרק לזר נינט טייב, אוקטובר 2009)

כמה כואב לך אני יודעת/ כמה כואב לך/ תכאב/ תהיה עצוב/ אל תיכנע לפחד/ תאהב אותו/ תשקה אותו/ תן לו לאכול/ שיגדל, שיגדל// ותן לו ללכת/ תנשק מרחוק/ תן לו ללכת/ תשחרר שילך ויבוא/ לפעמים// כמה כואב לך אני יודעת/ כמה כואב לך/ תכאב/ תהיה עצוב/ אל תיכנע לפחד/ תאהב […]
קרא כתבה >>

נינט טייב, קומוניקטיבי (ראיון לקראת האלבום, נובמבר 2009)

"קומוניקטיבי" – היא קראה לאלבום החדש שלה. אני מקבל אותו כמה רגעים לפני שנינט טייב עולה להסביר לעיתונאים את לוח הזמנים של המפגש. יאזינו לכמה שירים. היא תחזור להשיב על שאלות. בסוף תבצע שיר מהאלבום החדש. אחר-כך, בחדר אחורי של האוזן השלישית, שוחחנו על הקומוניקטיבי הזה. אלבום בצבעים שחורים. מי שמחפש את האירוניה – […]
קרא כתבה >>

יוני רכטר, "שלושה דואטים" עם אבנר קנר, אלון יבנאי ושלומי שבן, (הפסנתר מארח, אולם סוזן דלל, נובמבר 2008)

שנים אני מחכה למופע פסנתר בפסטיבל הפסנתר מארח. והנה: קיבלתי אחד כזה.מופע פסנתר.  יוני רכטר, נסיך המוסיקה הישראלית, עשה בחירות אטרקטיביות לערב הזה: הוא החזיר לבמה את אבנר קנר, חברו ללהקה "14 אוקטבות" (1974), הוא בחר לאלתר עם אלון יבנאי – פסנתרן שפועל בניו-יורק – פסנתר מול פסנתר. והצימוק או הקצפת – שלומי שבן. שלושה דואטים – כל […]
קרא כתבה >>

גל קוסטה, שרה ז'ובים (הד-ארצי, BMG, 1999)

אני מקשיב לדיסק הכפול נונסטופ. גל קוסטה שרה את שירי ז'ובים, בוסה הכי מחניפה שאפשר לקבל מהשירים האלה, עיבודים מאוד מדודים, אך גם עשירים. הקול  – כל כך מיוחד. ומה שבולט בביצועי 23 השירים זו האהבה של קוסטה לשירים של ז'ובים. היא שרה אותם באיזשהו חיוך פנימי שאני מתקשה להגדיר, מתיקות שצובטת. […]
קרא כתבה >>

החיות , בית השמש העולה (ספטמבר 1964)

אריק ברדון סולן "החיות" היה בן 10 כששמע לראשונה את "בית השמש העולה", שיר פולק ישן שהוקלט לראשונה ע"י הזמר ג'וש ווייט. המילים לא ממש דיברו אליו. הלחן – לא הרפה ממנו. אנחנו מדברים על נער צפון אנגליה, בפרבר מתועש של ניוקאסל, שמגלה עניין במוסיקה אמריקנית שחורה. הוא ניזון מתקליטים שייבא […]
קרא כתבה >>