תסובבו גלובוס להמבורג. זה התמהיל הדאנס אלקטרוני שמגיע משם. דיסקו דאנס אירופאי שנות השמונים. האוס? הנקודה היא שדי ג'יי טנסנייק, המפיק הגרמני, הלא הוא – Marco Niemerski – כל כך ורסטילי, שהוא הופך את המוסיקה שלו לקליידוסקופ ללא חוט שדרה.
לכתוב מאמר רציני על הדיסק הזה? לא בטוח שמוסקט את כהנא רוצים מאמר רציני. הרצינות מאיתנו והלאה, הם אומרים בדיסק. מצד שני – גם ההשתטות לא באה בקלות כמו שאומר השיר Kilodrama. בהשתטות יש הרבה דראם ובס וגרוב ואפרו. בפתיח קובע
יש מי שמיהרו להגדיר את האלבום כטוב ביותר של בק. גם אם אם נסחפו, עדין מדובר באלבום מהטובים שלו, מזכיר את אלבומו המצוין Sea Change מ-2002, אם כי לא יהיה מדויק לומר שהחדש הוא המשכו. רבים מהנגנים שהשתתפו באלבום ההוא
כמעט לכל אורך האלבום אני שומע מוקי (דני ניב) מתפעם, כאילו רוצה להגיד לנו – החלפתי דיסקט, רוח חדשה נושבת במפרשי. הורדתי שלטי מחאה, הנחתי לראפר של אתמול, גם לשבק ס. אני כבר לא שם. הגיע הזמן להתחיל לבדוק את
צ'יל, קלאסי, אופרה, אלקטרוני. נדמה שגם שילר לא הצליח להגדיר לעצמו מה הוא רוצה להיות באלבום ה-8 שלו. אם תערבבו, תקבלו תמהיל טעימות אטרקטיבי קלאסי- אלקטרוני ולא רק. גרמניה על הקו. יש כאן מסורת: חברת דוייטשה גרמופון הותיקה (נוסדה ב-1898) שמכוונת
בדיעבד אלון אולארצי'ק יכול להרשות לעצמו לומר: בזכות אלעד אדר התחדשתי. אלעד אדר יגיד לעצמו: הייתה לי הרגשה נכונה. אלמלא אולארצ'יק לא הייתי מגיע לשירים האלה. שניהם, אגב, צודקים. בדיעבד, גם שיטת העבודה הוכיחה את עצמה – מסגרת מגבילה לפיה
מה היא עושה פה? מצד שני, אם סצנת הגרוב והפיוז'ן המקומית התמקדה באירוע פה, אירוע שם, באה אסתר רדא למקד דברים ולומר: זמרת סול ריתם נ'בלוז כזו עוד לא הייתה כאן, כלומר אחת ללא רגשי נחיתות, מתוחמת בגבולות האפרו-סול עם
הקונוטציה של "נשורת" – נפולת רדיו אקטיבית – מצביעה על מצב של חוסר אונים, אי יכולת להילחם במציאות המפחידה החזקה ממך. מה מתאים לזה מוסיקלית? נעם רותם העדיף לשיר צליל שדות הפולק האמריקנים של שנות הששים-שבעים, פשטות בסיסית רכה, מלודיה ידידותית,
לעיתים נדירות מזהים זמר/ת לפי המותג המעניק לו/לה חסות. יובל דיין היא זמרת של "ארומה". מה זה אומר? נלך על ניחוח מלו מלנכולי נעים. מיינסטרים מזוכך. רצוי שהצליל יהיה אקוסטי. תבלין ים-תיכוני יתקבל בברכה. פטריק סבג, המעבד והמפיק המוסיקלי, עטף
"אז איפה החומוס הכי טעים בארץ?" שואל עמיר לב במהלך מסע שמתנהל בין חו"ל לישראל (השיר "חזי ורות"). השיר ה"מתמטי" מעמיד את השיח הנדוש מול מספרים המוניים של אנשים. לפי הטון והתזמור – אין כאן שמץ של קלילות. ארבעה מיליון
יש חוסר שקט ברחובות ירושלים. אבל ברחובות ירושלים, דויד ברוזה חש את השלום. תמונת העטיפה מעלה גיחוך. שר ורוקד על ההריסות. שלום בעברית נראה בעייתי באלה הימים. אנגלית תטשטש זהות. יעיל ליחסי ציבור עולמיים. השיר המצוין One To Three נשמע
כור היתוך הוא שם שאפתני למוסיקת קלאב רקידה וקלילה המנסה לרכב על גל אתני. צמד מטבוחה פרוג'קט הקים מטבח להפקת פיוז'ן אלקטרוני תוסס. בפרויקט הדאנס קורצים שלומי אברץ ואודי בן כנען למוסיקת קרוס קלטשר. זה לא קורה כבר בפתיחה. שני
תקשיבו לקול. תחושה של הכי אינטימי בשביל שתישארו איתו, כאילו הוא שר בשבילכם. הטון האמוציונאלי, המתכוון שנע בין הגבוה הפלצטי סטייל ג'ף באקלי לשברירי-נמוך-מדוכדך לעיתים לוחש. הכישרון מגיע מנורבגיה לספר שהאהבה לא תתפוגג. לא קול גדול, אבל יש בו את הייחוד
הזמר ג'יימס מרסר מלהקת Shins ובריאן ברטון (המוכר כדנג'ר מאוז, Danger Mouse) משגרים שר על אי הודאות שלו בקשר לחיים בעולם הזה Iמעניין איך אפשר לפזז לצלילי מסר כזה, אבל עובדה. המוסיקה מחזירה לאלקטרו פופ שמונים (בין "בי ג'יז" ל"אי.אל.או"),
מה עכשיו? מה השאלה? עכשיו הכל טוב, לפחות מבחינת חברי דיפ פרפל. יש שלב שמפסיקים לספור שנים, ופשוט ממשיכים במסע. המעריצים יאמרו: עזוב אותך, הם אינם מזדקנים. הם גם אינם מסתירים את הגיל. שני הדיסקים אחד חדש המסתיים בקאבר ל
בקומוניקט שצורף לדיסק חיפשתי את השם The Voice. לא מצאתי. נכתב על המעבר שלה ל"לב הפריים טיים". מישהו זוכר? התסרוקת הגבוהה המנופחת. אפריל 2012. קטלין רייטר זכתה בתחרות. קול גדול, אבל בלי ייחוד. כתבתי אז: רז שמואלי החיננית, המיוחדת, האמיתית,
ננה מושקורי שרה Telalima ביוונית. דמיינו שאתם באולימפיה בפריז. ערב חגיגי. הקול הזה שמטפס לפסגות הרגש. באתם לשמוע Amazing Grace בביצוע שלה? –תקבלו. ננה מושקורי ללא Amazing Grace?! ללא Ave Maria ? לא בא בחשבון. מושקורי היא בדרך כלל מתנה לחגים.
לנציג הדור העכשווי של הרוק המקומי יש מה להגיד על מעמדו: "אני קשר, לא חלוץ מרכזי כמו אריק איינשטיין". לרחם על אלישע בנאי? ממש לא. הרוקרים הצעירים עושים קריירה מהעובדה, שהם לא יהיו גיבורי התרבות הבאים. הם גיבורי האכזבה, כלשונו
דיסק הילדים "אף על פיל" נפתח בשיר סכיזופרני – "אני ועצמי" מאת איידה מאזה בביצוע רונה קינן. התרגום היפה מיידיש הוא של בני מר. גם 11 השירים שיבואו אחריו הם תרגומי שירי ילדים מיידיש (ספר שיצא בהוצאת כתר ב-2012) שזכו
"מעניין את מי יזכרו", "כולם נעלמים, הכל שקרים", שרה נועה דויטש בשיר מס. 9 "תחרות". תעמידו את השורה הזו למבחן. נועה היא פליטת כוכב נולד 8. מישהו זוכר? מודה ומתוודה: גם אני עשיתי גוגל. ראיתי אודישן של "לא גבר לא
כאשר Kraftwerk היו אלוהי האלקטרוניקה בשמונים, גרי ניומן היה אלקטרו פופ מדרגה שנייה. Splinter שיצא אחרי המעבר שלו ללוס אנג'לס, מסמן את פסגת התפתחותו האומנותית. היום אפשר לומר – אין מישהו שנשמע כמוהו. אלבום של חרדות ופרנויה של האדם המודרני. המוסיקה
"ג'ופיטר" (Jupiter) מוביל את האלבום החדש של בלקפילד. הייתי הולך על עוד שניים שלושה שירים מצוינים. אלבום פופ של של שירי Soft Rock מובהקים עם נגיעות פרוג רוק. צבעים כחלחלים-אפורים עם מעטה דק של מלנכוליה, בלי מלודרמות. אביב גפן וסטיבן
קולו הדק, הגבוה והמתכוון בהפקה אקוסטית נטו. מלוא מערומיו. ההקלטות נערכו במהלך שש הופעות סולו של ניל יאנג במועדון The Cellar Door בוושינגטון די.סי. בין 30 בנובמבר ל-2 בדצמבר 1970, כ-4 חודשים אחרי צאת After the Goldrush ואחרי ההתפרקות הראשונה
נורית גלרון מוחזרת מן העבר. הוא (העבר) הרבה יותר בהיר מאשר ההווה או העתיד. להישען על רגעי החסד של שירי נתן זך – תעודת ביטוח. רגעי חסד כאלה נולדו במפגש עם שירי המשורר. עשו לה ולו חסד. האירו אותם באורות
מי שמנגן גיטרת פלמנקו או גיטרה קלאסית, צריך להגיע לאלבום הזה. נכון שיש כאן אלמנט של "האזנה קלה" כיפית, אבל זוהי דוגמא לגיטריסט שמפעיל לא רק טכניקה, אלא דמיון. נגינתו מלאת נשמה. חיבור בין גיטרת פלמנקו, רומבה, מוסיקה צוענית. זה
צליל הסינטי של Lazy בפתיחה אפוף אווירה לילית קודרת. שיר לאי בודד, להתבודדות, להתאהב. מזג אוויר חורפי. אהבתי גדלה מהאזנה להאזנה. תרגום חופשי מאנגלית: "העצלות שלי מתרחשת/ כל יום שורפת/ מכסה אותי ומושכת אותי מטה/ עצלנית מדי למחות מתגנבת למיטתי/
בילי ג'ו ארמסטרונג, סולן גרין דיי כקרונר? (זמר בסגנון של פעם) – לא תאמינו כמה זה עובד. ארמסטרונג יחד עם זמרת האינדי ג'אז נורה ג'ונס? לא תאמינו כמה זה עבד בדואטים לשירים שהזמן הכניסם לפנתיאון המוסיקה. השניים מתרפקים על שירים מ
עלמה זהר בחרה לפתוח את האלבום במונולוג גברי: "הולך להתפשט ולעשות לך ילד/ לכבוש אותך כמו שכובשים מדינת אויב" (השיר "מצב הרוח") אבל אז הגבר עצמו, אסי איילון נכנס לשיר. האם שני הקולות מבטאים נקודת מבט אחת? הרי הוא (הגבר)
אזהרה לשונאיו של זמר הבלדות: כמעט אין חדש. זה אותו ג'יימס בלאנט האמוציונאלי, ששר כאילו בלדת-אהבה היא כל חייו. מה שאומר – בשורה לאוהביו שממשיכים איתו מאז You're Beautiful שהפך אותו סטאר ב-2004: שומר על קו מלו-מלנכולי יציב, קליט, שירים
איך נשמע "פזמון ליקינטון" בניב הודי? תקשיבו למה שיצר המעבד אילן בן עמי (בתמונה) לליאורה יצחק. שלוש אפשרויות – בדיחה, מקסים, מיוחד. מי שיגיד – אנסו את השיר המקורי – לא אתעמת איתו. אשאיר לאילן בן עמי (הברירה הטבעית) להתווכח
