סינגלים שעושים רעש

הוי הוי, הוי עדן בן זקן בת 30. יש סיבה לבכי בטונים מייללים?  הבן זוג מנסה להרגיע: יש זמן, הכל מלמעלה וגם בנינו אימפריה,. 30 זה רק מספר, ותחשבי על זה שפעם ישנו מטר על מטר, עישנו סיגריה בגשם,  ואיפה

עכשיו הזמן להפוך "הכוכב הבא" למניית זהב.  אריק סיני לא יפספס את המומנטום. תוכנית הריאליטי חשפה כישורים טובים של זמר סטורי טלר, שעד היום לא ממש נחשפו בגדול. כדי למנף מתאימים שירים למידותיו. הרומנטיקה הישנה תקום לתחייה. היא יפה כמו

מנגינת האהבה לפי תומר הדדי נושאת את משקעי הסיפור האישי של האוהב. הדואט שלו עם צחי הלוי מכיל את זיכרון הכאב שנלווה להצלה. לא ברור מהשיר  מהות הדכדוך. מה עבר על הדובר, שרק בזכות אהבה נשאר בחיים?  הישיבה במרפסת, השבת

לא טעיתם – זהו השיר האלמותי שאנחנו מכירים מאסתר עופרים ומאריק איינשטיין שכתב נתן אלתרמן והלחין מרדכי זעירא.   קבלו את הפרשנות הדרמטית של רשי ושירה ואת הקליפ שהופך אותו לסרט קודר . לדברי שירה בר רשי. הגרסה נוצרה על

מה זה להיות ישראלי? נדמה לי שבמלחמה הזו חשפנו את הישראלי האמיתי. יש דבר כזה.  ישראליות היא האופן בו אנו מתבוננים על עצמנו מהחוץ פנימה. להיות ישראלי זה לקטר על הארץ, להסתתר מאחורי זהות אחרת, כשאתה בחו"ל, ועם זאת להסכים

השלישיה הזו מתה  להמשיך את המסיבה שהופסקה בפסטיבל נובה. משפחות מוכות ושבורות וחברים נמצאים עדין בהלם, ממשיכים לקבור חיילים, ואליעד את ערן יוסף ויונתן שגב כבר רוקדים את אחרי המלחמה. לא, אני לא חושב שיש לחזור בכל מחיר לחיי הנהנתנות

ששון איפרם שאולוב ואודיה שרים מדם ליבם – "את/ אתה הדם שלי". יש כאן דרמה מזרחית, סרט טורקי, ים דמעות, רגשות שפורצים כמו מהר געש. אני בטוח שיש מי שמעפים לשמוע קולות כאלה מתנים אהב אחרי שעברו כבר הכל  "ריבים

בדרוגי  ההשמעות הארציים השיר הזה תופס השבוע מקום ראשון לפי המצעד השבועי של "מדיה פורסט", אבל עיון בדירוג מראה שהוא נקבע רק על פי תחנת שידור אחת – רדיו דרום, שלא מהווה כמובן אינדיקציה לכלל התחנות בישראל. לעצם העניין: זה

צער לנו, צער להם, משתתפים בצערנו ובצערם על נפול היקירים. מצד אחד – "היוצרים" חגי ויובל חן, ומהצד השני – גאיידה הזמרת בת העדה הדרוזית. זה שיר על כאב וגורל משותף על רקע המלחמה הגובה מחירים קשים. הם שרים בשתי

השבת השחורה והמלחמה שבעקבותיה עוררו השראה אצל יוצרים רבים. אני מקבל למדור הזה עשרות. מנסה לברור את המוץ מהתבן. אביחי הולנדר ערבב בין הגות על מהות האדם הנלחם ובין מצוקתו האישית שגם ("ונותרתי פצוע/ כמה מוזר/ שלב שבור ממשיך לפעום")

אנשים שחיים בצללים, פועלים במסכות ובזהות שאולה, מפחדים מן הבדידות ומגיעים עד דכאון עמוק. אוהב וענבל ביבי שרים דואט פופ ראפ שמעורר מחשבה על חיינו כאן ועכשיו.  השיר מתוך פרויקט "אלבום שקוף" שמסייע ללוחמים שמתמודדים עם פוסט טראומה .השיר  מתאר

נו די לקפיצות, די לטרלול. אביהו פנחסוב חוזר סוף סוף לשפיות. הבדרן מסיר מסכה.  הוא כתב שיר של פטריוט ציוני נרגש. יוצא מלב שבור, מדם ליבו. חובר להיסטוריה המשפחתית והלאומית על קצה המזלג כדי לשיר "כולנו פה ביחד". המוסיקה הזו

הקול העצוב מבקש את נפשו. זהו קול של סבל ותחינה. בפזמון מצטרף קול אנושי מנחם. ואז – קול עמוק שמדבר אל הילד הסובל. שלושת החלקים יוצרים שיר ראפ העוסק בתופעת הבריונות ומיגור החרמות בבתי הספר. להקת האולטראס מנצלים נפלא את

ליאור דטאוקר מתקרבן במילים שמגמדות את המציאות הנוראה. מול הזוועות והטרגדיות של ה-7 באוקטובר, כל הטקסט הזה מסתכם  ב- אני רוצה לחזור לשגרה. השיר נשמע התבכיינות אישית  בנאלית שאינה מתכתבת עם המציאות הנוראה. אנשים נרצחו, נטבחו, נאנסו ונחטפו, ודטאוקר מתמקד

"סטלה מאריס" להקת הארד רוק מודל שנות התשעים, מחדשת את הבלדה המוכרת מגרסת אריק איינשטיין במסגרת חגיגות 30 שנה ללהקה. "בבוקר לח בשנת תרל״ח", כך פתח יורם טהרלב את סיפור העליה על הקרקע של אם המושבות הלא היא פתח תקווה. 

שלמה ארצי חובר לדואטים ששומרים אותו חזק בקונצנזוס. חלק מהרשימה: אריק איינשטיין, נתן גושן, עידן עמדי, שמעון בוסקילה, שלום חנוך, מוש בן ארי, יובל בנאי, ריטה, דיקלה, עומר אדם, דודו טסה. לעיתים מדובר בשירים שהוא בחר כדי לחלוק איתם דואט.

במילון הרפואי "הלום קרב": סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית. המשורר מפרט בדרכו: בדמיונו כל מיטה היא אלונקה, וכשהוא צועק "חובש!" באמצע הלילה, נפתחות עיניו  לעבר הלא נודע. הפציעה אינה מכדורי קלצ'ניקוב, לא מרימוני סרקו לא מפגזי טנק "מדושן עונג שנראה

יוסף בך שר מלכוד אישי, מצב נפשי שאינו יכול לצאת ממנו. מצד אחד –  מתמכר לחומר, לתשוקה, מצד שני -מתבייש בעצמו ועם זאת קיים בו הרצון לשקם עצמו, אלא שהוא נמצא במעגל ללא פתח יציאה. הסיפור שלו עולה על הכביש 

מה שעובר בה ועוד יעבור. יש כאן סיפור: העמידה פנים שהיא בשבילו עם עזיבתו. עכשיו נותרה עם ההבטחה לעצמה שהוא עוד ישוב, ואם יש בו עוד קמצוץ געגוע, אז שידע שהיא נואשת, אבל עוד מחכה. האירוניה: הזמן העובר מקרב אותה

אברהם טל שר כאב של  מצוקה, ייאוש, בקשת הצלה, מציאת אהבה. יש בשיר הזה שהוא שר ממעמקים בטון דואב אמת פשוטה שרבים מכירים – החיים תמיד יהיו עמוסים כאב וכישלון. ידידות ואהבה יהיו חבל הצלה. יש חדש? ממש לא, אבל

תזמורת ירושלים מזרח מערב ונינט מעניקים חמצן חדש ל"בואי הביתה", שירו של ברי סחרוף מתוך האלבום "חם על הירח", שיצא בסוף 1995. אני מקשיב לשיר בעיבוד דרמטי מסוער שאומר במעט מילים כל כך הרבה על שיבה הביתה. יש כאן ביטוי

דורון רפאלי המתופף והמוסיקאי, עידכן את הלהיט של עפרה חזה בהשראת אירועי השבת השחורה והמלחמה שבאה אחרי. תוספת הראפ היא פרשנות בשם הכלל (כולנו) שחי ברירת מחדל: "ניסינו לפרוח באדמה זרה ולא יכולנו לעזוב"  לא כולם יסכימו לאופציה הזו, בעיקר