זה אלבום שאני שולף מדי זמן. ג'אז קלאסי לפסנתר. חובה לכל אוסף תקליטי ג'אז ישנים. אוסקר פיטרסון של נגינת פסנתר עם תחושת בלוז שעוברת לאורך 17 קטעים. הטריו של אוסקר הקליט את האלבום לפני 60 שנה (נכון לכתיבת שורות אלו),
קובה היא מקור שופע פסנתרים מחוננים כמו גונזלו רובלקבה, צ'וצ'ו ואלדס, דנילו פרז. טוני פרז הוא מהדור החדש של הפסנתרנים הקובנים, ואיזה פסנתרן. לא רק הנגינה היפהפיה עושה אותו למיוחד. גם הרפטואר שבחר: פרט למקוריים שהלחין, הוא מנגן "השיר שלי"
האלבום הוקלט בספטמבר 1997 בווילג' ואנגארד בניו יורק. השלישיה מורכבת ממקוי טיינר בפסנתר, ג'ורג' מרז בבס ואל פוסטר בתופים. הרפרטואר כולל יצירות מאת ג'ון קולטריין, ושתיים שהרביעייה שלו ביצעה. ההופעה התוכנית ב-23 בספטמבר 1997 הייתה אמורה לחגוג את יום הולדתו
Number Two Express הוא אלבום האולפן השני של בסיסט הג'אז האמריקאי כריסטיאן מקברייד הוקלט ב-1995 עם שורה של נגני צמרת ביניהם קני בארון – פסנתר, גרי ברץ – סקסופון אלט, מינו סינלו – השקה, צ'יק קוריאה – פסנתר, ג'ק דג'ונט
אילו חי לפני ארבעים שנה בארה"ב, אלי דג'יברי היה נכנס לספר ההיסטוריה כענק ג'אז. מדהים: אחרי קריירה כל כך עשירה כנגן, כיוצר, כמנהל פסטיבל הג'אז של אילת, דג'יברי מגיע לפסטיבל חשיפה בינלאומי של "הצוללת הצהובה" ומשרד החוץ. אני מנסה לקרוא
אוסף אלגנטי בשני דיסקים של בלדות ג'אז קלאסיות. לאורך האוסף נשמר קו מלודי רומנטי, המספק מוסיקה סנטימנטלית לערב שלם. הפוקוס כאן הוא על האווירה. זה מה שמייחד את השירים ומחבר אותם לשלם. רבות מהבלדות הגדולות של הג'אז נמצאות ברשימות הג'אז
שיתופי פעולה בין ענקי מוסיקה שנראים מצוין על הנייר, לא תמיד מוכיחים עצמם בפועל. להיפך: הם יכולים להתברר כמגלומנים וחסרי השראה. אבל כשאגדות כמו הפסנתרן צ'יק קוריאה והגיטריסט ג'ון מקלפלין נפגשים, תמיד יש תחושה, שלא יכול לצאת מזה משהו רע, ויש
כשמדברים על "ג'אז פולני", השם הסביר ביותר להזכיר עשוי להיות קריסטשטוף קומדה, הפסנתרן החלוצי שכתב את מוזיקת הפסקול לכמה מסרטיו של רומן פולנסקי, כמו "תינוקה של רוזמרי" (1968) או החצוצרן תומאש סטאנקו. מאז שנות ה־60, כשהג'אז בפולין היה סמל לשאיפה
ההקלטה הזו משנת 1997 מציגה את הפסנתרן הצרפתי המנוח מישל פטרוצ'יאני והטריו שלו עם המתופף סטיב גאד והבסיסט אנתוני ג'קסון בהופעה ב-Blue Note בטוקיו. ההרכב עשוי להיראות שלישיה לא סבירה, שכן פטרוצ'יאני (שמת בינואר 1999) היה רומנטיקן חסר בושה במסורת
אם ניו אורלינס לא מגיעה לתל-אביב, תל אביב מגיעה אליה. לא להאשים את האמרגנים ("שמים הפקות"). עדיין נזקי הקורונה. הפסטיבל תוכנן תחילה עם אורחים מחו"ל, אבל המציאות טפחה, ונאלצו למחוק חלק מהרשימה ולאלתר משהו מההיצע הלוקאלי. אנחנו קופצים למה שהפך
אהרלה קמינסקי נולד ב-10 בנובמבר 1941 בתל אביב. הוא יהיה בן שמונים בחודש הבא, אבל את יום הולדתו ה – 80 חוגגים כבר מיולי בהופעות מיוחדות, ששיאן בפסטיבל ניו אורלינס, באולם רקאנטי במוזיאון תל-אביב עם הרכב אולסטארס של "דור המייסדים"
הייתם מאמינים? צ'ט בייקר הוציא בחייו 140 אלבומים! אילו חייו נמשכו היה מגיע למספרי שיא בג'אז. אבל הכל הסתיים ב-1988, כשהוא בן 59. בייקר נפל מחלון מלון בו שהה באמסטרדם אל מותו לאחר שנטל מנת יתר של הירואין. לא בכל
אחרי ששומעים ג'רי מאליגן, מתאהבים בבריטון סקסופון. את התקליט הזה אני שם מדי פעם כדי להתענג נטו. הוא נשמע כאן הרבה יותר טוב מאשר באלבום "Birth Of The Cool" משנת 1949,בו מאליגן ניגן לצד מיילס דיוויס. אני מניח שתוספת של
אפשר כבר להכין אותם לטקס הגראמי הבא. טוני בנט וליידי גאגא כנראה זכאים לפרס על אלבומם Love for Sale. גם האקדמיה להקלטות כבר רשמה אותם. האלבום יצא בכמה תצורות – כולל קלטות (קסטות) – ביום חמישי (30 בספטמבר), מה שאיפשר
"אנג'ל סונג" של המוזיקאי והחצוצרן הקנדי קני וילר, שהוקלט בשנת 1996 ויצא בשנת 1997 בלייבל ECM הוא מאלבומי הג'אז שאני חוזר אליהם בדבקות. לי קוניץ באלט סקסופון, ביל פריסל בגיטרה ודייב הולנד בבס משלימים רביעיה שאין שום בעיה לכנותה אגדית.
פסטיבל ניו אורלינס בלי נגנים מניו אורלינס או בכלל הרכבים מהעולם שזה תחום התמחותם? לא להאשים את האמרגנים ("שמים הפקות"). אלא כמה נדוש – את הקורונה, ימח שמה. הפסטיבל תוכנן תחילה עם אורחים מחו"ל, אבל המציאות טפחה שוב, ונאלצו למחוק
דמיינו מועדון באוווירה נינוחה. תזמינו יין טוב. ווינטון מרסליס, החצוצרן המהולל, בנו של הפסנתרן, אליס מרסליס, מחדש את מסורת הבופ של ענקים כמיילס דיוויס ופרדי הבארד. מי שנמנה על הקבוצה המכונה "האריות הצעירים" – נגנים ויוצרים שראו את עצמם כממשיכי
"הרהור על החופש" – זה השם שאלון פרבר, היוצר והסקספוניסט בחר לאלבום החדש של ההרכב "חגיגה". בגדול – כל תרבות הג'אז היא מסכת מופלאה שבה היוצרים והנגנים לוקחים לעצמם חופש לעשות מה בראש ומה בלב. "חגיגה" מייצגת את החופש שמכניס
כל תקליטור חדש של צ'ארלס לויד מציע כמה הפתעות קטנות. לוייד הוא סקסופוניסט שתמיד עורר בי ריגוש מיוחד. גם כאן. מבט על רשימת הנגנים באלבום תוסיף ריגוש. ב – The Water Is Wide, לויד מתגאה בהרכב מצוין. ג’ון אברקרומבי בגיטרה,
עבור The Rev and I, פיל וודס העמיד את האלטו סקסופון הייחודי שלו, בעל הגוון המתוק כנגד הטנור המזוהה של ג'וני גריפין . למרות ששניים אלה ניגנו בעבר בלהקה הגדולה של קווינסי ג'ונס 1959-61, גם בתשיעיה של תלוניוס מונק משנת
לסיפור מאחורי הכותרת הביזארית אחראי עידן שוהם. לפני שנה וחצי ארז עידן (24.5) סקסופון, גיטרה ומיקרופון במזוודה ויצא לשוטט בעולם. הבחור, בוגר מגמת הג'אז העירוני א' ת"א, נחת באוסטרליה, קנה בית על גלגלים ויצא לדרכים. נווד המוסיקה פגש בדרך עשרות
אל ג'ארו, זמר בסגנון שהוא משהו בין ג'ון הנדריקס ובובי מקפרין, דאג קודם כול להרכב נגנים מהשורה הראשונה. בגרסה ל"מיי פוליש הרט" הוא מקבל ליווי מדוייק, ללא גרם מיותר של שומן מוסיקלי. ברשימת הנגנים שהגיעו לאולפנו נמצאים קית' אנדרסון בסקסופון,
שת"פ נדיר בין סטן גץ וביל אוונס, שמות נרדפים ל -Cool. האלבום הוקלט ב-1964, אך ראה אור רק ב-1975. אכן מוזר שחברת התקליטים "וורב" גנזה את ההקלטות במשך יותר מעשור לפני שהוציאה אותן. אחת הטענות נבעה מההרגשה שלגץ ולאוונס לא
ניצן בר כתב עליו: "כל חבריי כבר אומרים הכל. כל כך עצוב ופתאומי ולא נתפס בכלל. איש ענק, מורה ופרסונה כל כך אהובה, אזכור לך תמיד את השנתיים, שלמדתי אצלך בתלמה, אין ספור ג׳אמים אגדיים, הופעות גדולות וכל כך הרבה
נוסחת ג’אז ווקאלי אולד-פאשן, אינטימי-רומנטי, שזה סווינג ברוטב שמלץ, מוכיחה עצמה בחנויות. זה אומר: שמענו כבר הכל, אבל יש מקום לעוד מיקבץ. נט קינג קול ב"לט דר בי לאב". דיאנה קראל אינטימית ב"לטס פייס דה מיוסיק", שירלי הורן, יותר סווינגית,
אנטוניו קרלוס ג’ובים הוא מהמלחינים הכי "מכוסים" במוסיקה. להיטי הבוסה הקלאסית שלו ממוחזרים עד לעייפה. ובכל זאת: זו עדיין מוסיקה שמאתגרת מעבדים, נגנים והרכבים. האוסף החדש הוא ג’אז לטיני אנין עם הגיטריסט צ’ארלי ביירד, המפוחיסט הגרמני הנדריק מרקנס, הגיטריסט האמריקני
ליבו הספרדי של צ'יק קוריאה. 1976 הייתה שנה מצוינת עבור קוריאה. לא רק שהוא הוציא עם להקת "Return to Forever" את "הלוחם הרומנטי", הוא עדיין מצא זמן לכתוב, לעבד, לבצע ולשחרר את האלבום "My Spanish Spanish", tj, מיצירותיו הגדולות אי
The Essence Part One של פסנתרן הג'אז האמריקני אחמד ג'מאל (יליד 1930), מציג הופעות שהוקלטו בפריס בשנת 1994 ובעיר ניו יורק בשנת 1995. האוסף הוא עדות ליכולתו של אחמד ג'מאל כפסנתרן ג'אז ייחודי, גם מול ענקי פסנתר כמקוי טיינר /
שנתחיל ב-DVD? חמישים דקות של גדול זמרי הג'אז ב"רויאל פסטיבל הול". השנה היא 1971. אז ככה: שווה, לדעתי, לרכוש את עסקת החבילה רק בשביל דיסק ההופעה הזה. כעבור 4 שנים,ב-1975 היו לי הזכות והעונג לשמוע אותו חי בבנייני האומה בירושלים
בילי הולידיי באחת הבלדות הגדולות בתולדות הג'אז. השיר על "הפירות המוזרים" נכתב ע"י מורה יהודי, פעיל חברתי מניו-יורק למען זכויות האדם, אבל מירופול שמו (Abel Meeropol), שהביע הזדעזעותו אחרי שראה תצלום של לינץ' במגזין לזכויות האדם – שני אנשים שחורים תלויים
