מוסיקה הופעות

יוני הלוי – תופים, שי רן – קונטרבס, ארתור קרסנובייב –חצוצרנ, ירון אוזנה – טרומבון, אולג נוימן – סקסופון, יובלטבצ'ניק – סקסופון, עופר "Schoolmaster" טל – פטיפונים ארז טודרס – פטיפונים, אורי "Mixmonster" ורטהיים – סאונדמן עד שלא הגעתי, לא

עצמו עיניים. תפתחו. לא, זו אינה אישה מה שאתם שומעים. זה אדון צעיר מתולתל חמוש באקוסטית שמתיישב על ספה בתמונע ומוציא מהגרון שלו (בטח שזה לא רק הגרון) משהו לא ברור – קול מצולק צורמני ומיוסר, גם מלא תשוקה.  בטרם

גם אני לא האמנתי: יעל נעים (יש עדיין ששואלים מי?) ממלאת אמפי וואהל. מילא פעמיים זאפה סולד אאוט אבל את האמפי בלילה תל-אביבי מבלי שיש לה לפחות חמישה להיטים לשירה בציבור. אז מודה – טעיתי, ואפילו בקהל כבר זמזמו את

כלי הקשה ושירה: רעות יהודאי, גיטרה חשמלית – בן חוזה, קלידים – אלון רדעי, בס– גדי רונן, תופים: אוריאל סרוודין. אורחת: דין דין אביב. שירים: משקל הדירה, רבנו, לא יכול בלעדייך, סודותיי (דין דין אביב), דם ופרסומות, חוזר כמו ענק,ירית

"מופע השקה" הוא היום יותר תכנון אסטרטגי של קריירה, מאשר "בכורה" של ממש. בדרך כלל, בהשקה מדובר באלבום חדש, שבועיים עד חודשיים לאחר שיצא לחנויות. הערב של אברהם טל הוגדר "השקת הסינגל", הראשון מתוך אלבום בכורה חדש, מה שהוביל לערב

פרקשיין – אלעד נאמן, בס- מיכאל פרוסט, פסנתר – אייל "פרסו" שחר, שירה ליווי – שירה חן, גיטרות – רוביק רוזנברג, סאונד – ליאור טבת, תאורה ועיצוב במה – יזהר רוזנטל, ניהול הפקה – דורון פרדנוי. שירים: אדמה, מטר, רק

אחת מהקהל צעקה לבלונדי הגבוה – "אתה נראה אחלהההה" שזה באנגלית "יו'אר לוקינג סו גוד" (מושתלת של ההפקה?) הבלונדי הגבוה (קוראים לו גראהם ראסל) חייך מדושן עונג, ואני מאוד מקווה שהשמנמן הקשיש (ראסל היצ'קוק) לא ממש שמע את זה. כשעה

ניהול אומנותי: צדי צרפתי. הפקה מוסיקלית ועיבודים: אבי ליבוביץ'. גיטרות: יונתן אלבלק. הקשה: רוני עיברין. גיטרה בס/ קונטרבס: אור ברקת. קלידים: אורן סלע. תופים: רון אלמוג. תאורה: שי שטרקר. סאונד: יואב שדמה. מה להגיד על מארינה שלא נאמר. הנקודה היא

צוף פילוסוף – בס, חליל אירי, רן עפרון – קלידים, גיטרה אקורדיון, שי ברוך – תופים וכלי הקשה, אהוד נתן – בוזוקי אירי, חליל, תוף בוהראן. דינה לוריא – כינור. כמה פעמים לאורך הערב, חזר יזהר אשדות ואמר שהוא "אינו

יהודה עדר – גיטרות, שירה, איתן גדרון – בס, גיטרות, נועם סיוון – קלידים, הוד שריג – תופים. אורחים: דני סנדרסון – גיטרה ושירה, ענת חיטמן – שירה. פתאום בגיל 57, קם יהודה עדר ומחליט לצאת לדרכים. ראיתי את הזיעה

טובי שיפי – חצוצרה, לינו רושה – שיה, דודגי הדסון – קונגה, אדם סת'רלנד – כינור, פיל אלכסנדר – פסנתר ואוקרדיאון, דיוויד דונלי – גיטרה בס, סטיב קטלי – כלי נשיפה, אימון קיוי – בנג'ו וגיטרה, פרייזר פיפילד – חמת

ניצן פרי – מוסיקה, ניהול מוסיקלי, גיטרות, סאז, בוזוק ושירה, ערן הורוביץ – גיטרה בס, איתי בן-נון – קלרינט, סקסופון נאיי, ו'אסים עודה – עוד, סרור סליבה – כינור, נועם חן – כלי הקשה, לב אלמן – כלי הקשה, אהרון

העבירו את ההופעה מגני התערוכה להאנגר, בגלל מכירת כרטיסים מאכזבת, והנה – הפתעה. ההאנגר הביא קהל גדול להופעה של איאן בראון. כשבראון קיפץ אל הבמה, נרשמה כבר דחיסות, שמערכת המיזוג לא ממש התכוננה לה. האיש רזה מאוד, מקפץ כמו מתאגרף

הקול מהסרטים. פסטיבל ישראל. בהשתתפות התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור. ניצוח, עיבודים וניהול מוסיקלי: רפי קדישזון. בהשתתפות: זהבה בן, קרן הדר, נינט טייב, מאור כהן, איה כורם, עברי לידר, ברי סחרוף, ערן צור, ששי קשת, שרון רוטר. הינחו: עידן אלתרמן

הרכב: ארז פרנק – גיטרה בס, אדם בן אמיתי – גיטרה, עינב ג'קסון – קלידים ופסנתר, טל כהן – תופים. מישהי לידי שלא הכירה אותה אמרה: היא נראית כזו השכנה שממול. רצתה לומר – היא לחלוטין אינה נראית "זמרת". אתם

סטיב מאק – גיטרה, שירה, ג'ייסון סופורד – קלידים, קולין וולסון – גיטרה בס, שירה, דמיאן אנטווני דרחינגטון – גיטרה ושירה, פול בוני – תופים. "שליחי הבלוז" הגיעו לערב הזה? יותר טוב שלא יגיעו. למה שיתעצבנו. למה לגרום להם לקנא

שירי הביטלס באנגלית. השתתפו: Magical Mystery Tour, גל דה פז, אפרים שמיר, דני סנדרסון, מאור כהן, אסף אבידן, ירמי קפלן, חמי רודנר. הביטלס הגיעו לחולון. חולון והביטלס? מה פיספסנו? איפה עובר קו הקשר? אולי ליברפול חתמה על הסכם ערים אחיות

גיטרות: יונתן פריג', קלידים ותכנותים: יוסי מור, גיטרה בס: אורי קלינמן, תופים: ניר בכר, זמרי ליווי: חננאל אדרי, נעמה לוי, סאונד: ערן פרדליק, תאורה: עמית פרימן. יעוץ אומנותי והפקה מוסיקלית: לואי להב. היא מתבדחת על המטר חמישים ושלושה סנטמיטר שלה,

אורחים: עמיר לב, איגי דיין, ג'ורג' יוסף סמעאן, נושי פז. איך אמר השיר ההוא של משינה – משהו חייב להשתנות. והנה – יובל בנאי מגיע עם המשהו הזה.. לא שינוי דרמטי, לא מהפך. שינוי. יובל בנאי הגיע ללבונטין. זה אומר:

ניהול אומנותי: צדי צרפתי. הפקה מוסילקית ועיבודים: אבי ליבוביץ'. תאורה: שי שטרקר. סאונד: יואב שדמה. נגנים: יונתן אלבלק – גיטרות, רוני עברין – כלי הקשה, אורי ברקת – גיטרת בס/ קונטרבס, אורן סלע – קלידים, רון אלמוג – תופים שירים:

שירים: שיר געגועים, אהבת חיים, שיהיה לך טוב, סימן, ים הרחמים, מה הן המילים, טורונה, אין לי דבר אחר, תהפוך את העולם, אחיזת העינייים, בא מן השתיקה, היום, מה שהלב בחר. הדרן: שיר למעלות, נשקיני, שיר געגועים. קובי אפללו בא מן

היה בלגן לא קטן בהיכל. הרי אנשים לא באו בשביל לשבת. הם באו בשביל לקום מההתחלה. אחת נטשה את ההופעה באמצע. לא שילמתי 190 שקלים כדי לראות לקהל את הגב. בשביל אייל זו הייתה הפעם הראשונה שהוא בהיכל התרבות, לא

פסנתר וקלידים: איתמר גרוס, בס וקונטרבס: גיא תובל, תופים: מתן אפרת, גיטרות: גיל לואיס, צ'לו: מיה בלזיצמן, סאונד: קובי פרחי, תאורן: עידן זוהר. ניהול הצגה: אמיר פרי. שירים: אל תאמיני, הסוף של הסיפור, שפה זרה, אוטוביוגרפיה, קיץ, עכשיו כזאת, קליפה,

שירים: Turn The Page, Don't mug Yourself, Let's Push Things Forward, All Goes Out The Window, When You Wasn't Famous, Coin, Too Late, Could Well Be In, Never Went To Church, Borrowed, Has Weak Blinded Medley, Dry Your Eyes, Fit

מייק פאטון– שירה, טרבור דאן – באס וג'ואי בארון – תופים מייק פאטון (לשעבר סולן להקת "פיית נו מור") נחשב לאיש המפורסם ביותר בפסטיבל של ג'ון זורן (סוף מרץ, תחילת אפריל 2008)  הביקור הקודם שלו בארץ, ביוני 2007, לא חשף את

אורי זך: הפקה מוסיקלית, תיכנותים, פסנתר, קלידים, תוצר צידקיהו – תופים, יוראי אורון – בס, עמית יורגנסון – גיטרה, אריאל טוכמן – גיטרה, אילאיל תמיר – שירה וכלי הקשה. שירים: את לא כאן איתי, פנים ושמות, משהו חדש מתחיל, ציפורים

שעה וחצי אחרי שהדיווה עלתה לבמה, אפשר היה לסכם: מריאן פיית'פול מגיעה היום יותר ממרומי גילה וניסיון החיים (כולל החלמה מניתוח שעברה לאחרונה להסרת גידול סרטני) מאשר מהתמימות והראשוניות שאפיינו אותה לפני 30 ו-40 שנה. זה לא שהיא מוותרת על

לראות את ג'ו ג'קסון ממרחק נגיעה. הגם שאינני מזן ה"מעריצים", זה היה סוג של הגשמת חלום, באיחור של כמה שנים. פתאום, איש מבוגר עם חיוך מתוק הזה שמתיישב לנגן ולשיר מכל הנשמה. אבל משהו לא התקשר: חלפו כמה דקות עד

על ההתחלה הבנתי שזה כבר לא יקרה. הקהל לא התנפל על בכורת ג'קו בבארבי. לחשוב על האלפים שהגיעו לגמר ההוא של כוכב נולד, מול הכמה בנות שהתרגשו (לא התעלפו) מתחת לרגליים שלו כולל אחת שעשתה איתו דואט יפה. ג'קו משיק

פער הדורות עולה על לבמה ונסגר בלי בעיה. אין כמו השירים של "החלונות הגבוהים" לצמצם פערים של שלושים וארבעים שנה. הוא קורא לה "אגדה" ושותה בצמא את סיפורי הסקס-סמים-סיקסטיז שלה היא קורנת לפגוש בחור נחמד שיכול היה להיות הבן שלה