סינגלים חדשים

יש פה לכאורה סיפור כמעט אובדני של מי ש"נגמר לה הכוח" ו"לא רוצה לנשום" ו"בגרון יש חול" אלא שכותב הטקסט מרכך בצורה תמוהה בהמשך: היא מקווה ש"כל זה ייפסק בקרוב" למה מה? מה הסיפור שלה? למה נגמר הכוח? מצד אחד

קול בתולי, רוטט עד רועד מבקש ממנה שתלך איתו כברת דרך ארוכה ולא קלה, ומבטיח לה לא הרים וגבעות אלא "גן עדן חדש", כניסה לעולם של אגדות ובכלל "חוויות" (איך להרוס בשביל שיצא חרוז) ויהיו "כמו זוג יונים על חוט". או-הא.

לא זיהיתי כאן את קולו של חיים משה. כלומר זה לא החיימקה משה  שאני מכיר. משהו נמוך-סגור יותר. בואו נגיד שבשביל שירי חאפלה כאלה, אתה צריך יותר חטיבת קצב ים-תיכונית תוססת וקולחת שתלחץ על הדוושה, כי זה שיר שהולך היישר לשמחות.

הטון, האווירה הזכירו סמי בירנבך מינימאל קומפקטי של השמונים. גלעד כהנא (הג'יראפאיי) מתאר באגלית בריטונית סיטואציה הזויה: על אחת כל כך מאושרת, אייס קרים ביד אחת, יד שנייה על המכונית ,מתבוננת בנעליה בלי לזוז, אבל מה: הוא אינו יכול להבטיח

שמענו את השיר ב-B-side, הערב המיוחד בפסטיבל הפסנתר. ריטה שרה מהכורסה שיר פסנתר, שוקעת בסיטואציה של מגע בינו ובינה: "לצלול עכשיו בתוך עיניך לשכוח כמה קר, לחוש בקצב נשימותיך … להשתוקק לנגיעה … להסתחרר לזרועותיך … לחוש רכות שפתותיך.. לקפוא

ארז ברזוליק יצר עבור רמי קלינשטיין את הדרמה האישית הנכונה לעכשיו. הנה משפט מהשיר: "לא אבכה כמו אדיוט על דברים שעשיתי כמו גבר, לא אשב ואשתק כשהאש פה מכל עבר". לא התעלות פיוטית,יותר נאראטיב שאומר כנראה במדויק מה יש לרמי קלינשטיין

זה נשמע כמו קטע מתוך תוכנית שהייתי קורא לה "מטבח מוסיקלי" (אגב, רעיון לא רע למול שפע תוכניות הבישול הקונבנציונאליות) – איך עושים שיר. עמית פרידמן מתחיל גבוה ומספר על התהליכים של הבחירה. מצד אחד השמיים הם הגבול. יש לך

שנים שלא שמעתי את הארנבות. באופן טבעי – מחפש ריגושים מחודשים, או אומרים: ישחקו נערי הרוק הותיקים לפנינו. זהו סינגל שני מאלבום חדש. את הראשון "היא כל הסיפור" פספסתי (האמנם?) .  עוברים מיד לשני מתוך האלבום החדש הצפוי. אני קורא

תסכימו איתי שבישוב הארץ ישראלי של 2009 בחור שיפנה לבחורה וישיר/יאמר לה: "צעדי אלי צעדי/האירי את יומי/מלא מלאי/ מלאי את כל גופי/ נגני אל תוך ליבי/ רקדי לקול שיריי/ אהובה שלי/ מלאי את עולמך בעולמי" – עלול לחטוף משהו ,

So in the magic love you can't believe If Good Vibes are true than why do they leave לא צריכים להקשיב דווקא לקולה של יעל דקלבאום כדי להשתכנע שאנגלית היא שפה לשיר על אהבה. כלומר – בטח יותר מהעברית. דקלבאום בחרה

קודם כל סחתין על הקמפין. הדיסק הגיע משומקום משופע גימיקים, אריזת קרטון, פאזל-בולים כדף יחצני. מה-מי-מו? "המפקד", אם אני יורד לעומק האסטרטגיה, הוא גם שם שניתן לזמר במסגרת הפעלול המיחצן (מתואר כאייקון בנוף הלילה התל-אביבי, בן להורים מנתחים בבית חולים

הנושא שחוק ונדוש עד לעייפה. המבוגר שבנו מתגעגע לילד שבנו. כשהיינו ילדים הכל היה יותר יפה. כלומר – מנקודת המבט של היום. ג'ייקוב (ג'קי טולדו) בחר בטקסט ומוסיקה פשוטים. פעם לא היו כלל דאגות – רק צחוקים וחלומות, והילד שחלם

אמא שלך אומרת שבטוח תחזור ואני איתה מביט אל האור זה קשה עד מאוד, זה קשה באמת לאבד את הילד בתוך עולם חי ומת אני רוצה שתדע לא הרבה השתנה אנשים אבודים מחפשים  ת'תשובה אבל אמא שלך מחכה רק לך

"יש בך אישה אחרת/ שמגלה בנשמתי את הדבר האמיתי/ יש בך את כל השקט/ את מרגיעה את הרוחות שאת הלב שלי לוקחות" שננתח מה רוצה רמי לב להגיד? יאללה נלך על זה. מה רצה להגיד – שהאישה שעכשיו הוא מכיר

"רואים את השנים/ זה ניכר בפני/ קולי אינו צלול כשהיה"… הגיל. הגיל. מה עושה הגיל לבנאדם. ריקי גל נתנה ללירן נדל לנסות לספר תחושותיה. מה שהשנים עשו-גרמו. ומה עכשיו. מעין וידוי. הטון בפתיחת השיר – רגוע, נוגה. מנגינה מלו-מינורית קליטה

למה הוא ב"צד של הרעים"? מה עשה רע ש"אין מה לעשות", כפי שלוחשים לאוזניו? אולי נדב אזולאי בעצמו מחפש תשובות. קודם כל הוא עבר לפחות שלב אחד, לפי הטקסט – הגיע להבנה ש"לחץ על הגז ולא על הבלמים". עכשיו הוא

תיקים בידיים, זוגות של עיניים, קנה לה ספר תפילות והוא צועק: "אמריקה בתוך תל-אביב זה לא מתאים לי" ו"מתי האביב יחזור אלי/ ואת תחזרי להיות שלי". הייתי מבקש מטל שגב לספר את הסיפור האמיתי מאחורי סיפור הגעגועים למי שאינה לצידו,

עיבוד סיימון וגרפונקל, צליל אקוסטי של גיטרה ופסנתר קול צנוע עד בתולי מעביר אותנו לסיפור חלומותיו, אהבותיו ותסכוליו. היו חלומות על מקום קטן להתאהב בה מחדש, כולל אולפן קטן, גינה קטנה לכלב. וישירו יחדיו לכבוד האהבה והחלומות והתוכניות. אלא שאז

Henree שרבט אמת חיים משומשת ונדושה שגם הסבתות כבר לא חוזרות עליה: אהבה לא קונים בכסף. עידן יניב הלך על זה. שר במצברוח מרומם איך זה שהיא בחרה בעשיר שמצ'פר אותה במסעדה יקרה וטיול שופינג ברומא וטיסות לשווייץ (נו, בטח,

המילים על עטיפת הסינגל שממוסגרות בלב אדום, מייצרות תשפוכת מביכה על גרסת אהבה מופרכת. תחילתה טבעת אירוסין, המשכה על השטיח בסלון ומגיעה עד תשוקתו של האוהב – שבחירת ליבו ("נסיכה … פרגייה") תאהב אתו בכל מצב, שתעשה לו מסאז' ושתסבן

הטנור הגבוה פוצח בשיר הלל והודיה לאמא על כל מה שנתנה לו מרגע הבאתו לעולם – הקרבת קורבן ענקית ואהבת חינם, עד שהפך מ"גור לאריה". הרשימה ארוכה ולא אלאה אתכם. לשיר נימה סוציאלית מסוימת – האם שנתנה לילד הכל גם

פורטיס בדרך אל הדיסק המשולש, נוגע במלנכולי רגשי. בורר מילים כדי לתאר מציאות מקומית: "במרכז שרב שמיים חלודים … כשהדמעות זולגות עובר לערוצים, בגרון ניחר כוכב ההמנונים שר: יהיה טוב יהיה בסדר/ יהיה רע יהיה בסדר/ יהיה חם דביק ועצבני/אי-שם

מה מגלה חממה? שהאהבה אינה קלה? שהעולם הוא שחור ולבן (נקרע בין אפלה ואורה) שהטוב מהול ברע. חממה את חמי ניסו אמיתות חבוטות על הנושא ואפילו התפלספות ריליגיוזית משהו על "מלאכים עם חוטים של זהב שמאחים את הקרעים בעולם הזה

גיא מר לקח את "אני ואתה נשנה את העולם" של אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב לרגאיי וההיפ הופ, ועשה מזה מעין שיר שלום חדש. על החיים באמביוולנטיות באזור הים-תיכוני. מה אומר השיר? איך יכול להיות שהתהום בינינו כל כך עמוקה?! אני

וכהרגלנו בקודש, נפתח בפינת הלשון העברית. אייל אבידור שר: "הרוח בפנים על האופניים הישנות", והנה מתברר כי הרוח בפנים אמנם נעימה, אבל העברית האכזרית קבעה כי אופניים הם ישנים, כלומר – זכרים גמורים. נו טוב, מה לעשות שזה התאים לאבידור

במסע התהיות והתעיות שאנחנו עוברים בתקופת חיינו הקצרה – נשאלות הרבה "שאלות פילוסופיות". עוסקות בבעיות עולם, נוגעות כמובן לבעיות האישיות. איתי שיף ומור אביבי כתבו הגות כזו, שיוצאת מהקשיים האישיים, שאלות שכנראה לא נקבל עליהן תשובות – הנוגעות בענייני אומץ

קראתי והפכתי בשיר הזה על אודות הנמה קמה של רועי טל. פעם היא הייתה תינוקת, היום כל מי שמכיר אותה מחביא את הסוד שלה. שהוא? אנחנו לא נדע למרות שלפי השיר דומה שהיא כן מספרת, ואז בפזמון אני מסתבך והולך

החספוס של עמיר לב הוא חמישים אחוז, אולי יותר, מהאווירה של הסיפור שהוא מספר. הפעם: אחת שראה אותה בשוק של רמלה לוד, מסתכלת על בגדים שאי אפשר למדוד (אכן, יש שווקים שאפשר למדוד בין דוכניהם, אפילו בשוק הפשפשים), זיהה אותה

סיוון היא אחת ההבטחות הגדולות של משפחת "תאקט" בניהולו של סאבלימינל. והיום כשמוציאים אלבום חדש לשוק, המצב מחייב להתחשב בטעמים שונים. יש מחנה להיפ הופ. יש מחנה שוחרי רוק מיינסטרים. העסק הזה של תעשיית המוסיקה מורכב, ואני מבין שסאבלימינל, המכונה

מריסלה,  זמרת דרום אמריקאית מצליחה  (34 אלבומים רבי-מכר) שמעה את השיר (המוכר מגרסת אייל גולן) בביצוע של יוצרו, אביהו מדינה וביקשה להקליטו בספרדית לאלבומה החדש, מה שהוליך בסופו של דבר לדואט וגם לאלבום משותף. הים-תיכוניות המקומית חוברת לים-תיכוניות הספרדית. מריסלה