יוסי חרסונסקי

שננסה לבחון מצוקותיו של אודי דוידי? כליות מייסרות (ייסורי מצפון), מחפש שברי זכויותיו כמו עני, וגם מבקש את הקרבה אל שמו יתברך, בורח להרים, אבל מגיע למסקנה שמסע חייו לא הסתיים, וגם מבטיח לחזור לתום שבתוכו. יצאתי קצת מבולבל מהטקסט

שמעתי לחישות שניצחונה של רוז פוסטאנס פוברק. אם פוברק – אז הצדק נעשה. היא ראויה לזכות בגדול קרא עוד

לאייל הראל אין "קול יפה", אבל הוא שר. לא רק שר, אלא יוצר המתרגם תחושות, סיטואציות, רגישויות לצלילים שנוגעים, לעיתים אף מחלחלים. כשאתה לא זמר, אתה מחפש דרכי טשטוש או ליטוש. אחרי ששמעתי 12 קטעים, אפשר לסכם – העיבודים וההפקה המוסיקלית

גברים צעירים בוכים, מחפשים הזדהות בבלדות אהבה נואשות. לירן דנינו גייס את מוקי ומאיר גולדברג כדי להוציא לפועל את בקשת הלחיות-מחדש מפוקח וללא פחדים – אחרי ששניית האושר תמה. ייסוריי לירן דנינו עוברים לידי, עושים לי שלום וממשיכים ליעד אחר.

האוהב מתייסר בגוף שני: את סובלת, יורה בך חיצים ו"את מדממת אהבה". יש ירח, כוכבים, גם לב מאיר ודמעות. בסוף את תראי אותי. לא מאמין לבלדות האינסטנט אהבה האלה, הגם שהלחן והטון בהחלט מתיידדים מהאזנה ראשונה. השיר נכתב לסדרה הקומית

כבר עשר שנים ששי גבסו נמצא בתהליך לא פשוט של חיפוש עצמו, של ניסיונות להיטען מחדש, להגיע להשראה הנחשקת, לעיצובו האומנותי. הדרך הפתלתלה לא סייעה לו להיות ממוקד בסגנון. האקלקטיות, נדמה לי, עיכבה פריצת דרך בגדול, כי בבסיס מדובר בכישרון

הצעה: בואו נבטל את ההפרדה בין מוסיקה ישראלית ל"מוסיקה מזרחית" או זו הקרויה – "הז'אנר הים-תיכוני". יש מי שממשיך להוביל את המגמה הזו לצרכים מסחריים, שאינם מעניינים את כותב שורות אלו. יש מוסיקה ישראלית אחת בעלת השפעות שונות, מהפופ והרוק

אל תשאלו עוד מה לה ולו. התשובה נמצאת במוסיקה, במה שקורה על הבמה. נאמר ישר: לירון לב הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לרבקה זהר, מאז חידשה את הקריירה שלה בארץ. אחרי ששמעתי אלבום ומופע משותף, אני מוכן להצהיר על כך

משום מה הייתה לי תחושה שהאפיזודה הזו הייתה חד-פעמית. שהיא מתרחשת פעם אחת בקריירה של אמנים. נראה שריח הכסף חזק מכל תחושה, ושהחשיבה שלי היא עדיין יותר אומנותית מאשר כלכלית. ב-2005 הפתיעו שלמה ארצי ושלום חנוך בהודעה על מופע משותף.

בעז בנאי (ראו וידיאו) סיים את מופע ההשקה שלו באחד משירי הילדים היפים שזכו לחיי נצח ברשימת שירי הילדים למבוגרים או שיר המבוגרים לילדים, שבמקור בוצע ע"י שלישיית "החלונות הגבוהים" . משפט מפתח: "למה לגרש החושך והרי הוא ילד טוב"

אילאיל תמיר, זוגתו של דני רובס, סיפקה טקסט המשרטט תמונת מצב עכשווית של יוצר, שמשהו עדיין בוער בעצמותיו אחרי כל השנים האלו, אותו חיידק במה בעייתי, שדורש ממנו משאבים נפשיים. למרות השנים שחלפו, החיידק  שריר וקיים, אם כי דורש כוח

"הפרח בגנך"? רגע, זהר ארגוב נמצא כאן? שימו לב למילים "את עולמי" ו"בתוך לבבי". מצד שני: במוסיקה אין שום זכר לשיר של ארגוב, אבל בדף המצורף מודה איגי דיין, כי אימץ במודע את המלים מתוך שירו הקלאסי של אביהו מדינה

"אם היינו יודעים כמה קצר הזמן" הוא משפט המפתח בשיר של יהלי סובול. הכוונה היא ל"לו", מילת תנאי בטל – מדויקת יותר לכוונת המשורר, שהרי מדובר בתנאי שאינו מתקיים. אנחנו יודעים כי זמננו קצר, אבל אנחנו לא ממש מפנימים ומפספסים

"כמעט הייתי האיש הכי מאושר", שר גל אבלי. השלמות הזו אינה בת השגה, כשהיא, האהובה אינה לצדו. גם ברגע של התרגשות גדולה, כשאתה כמעט נוגע באושר – חסרונה יאפיל על ההתרחשות המרטיטה. כותב השיר מקביל 2 סיטואציות מתחומים שונים –

מהות החוויה של שרי אלפי? היא פונה בגוף שני ("אתה") למושא החוויה, שמעורר בה יותר מזיכרונות, מבטים שמדברים, מגעים בתדר על חושי, משחק בגפרורים, התפשטות, המרצת הדם. מה הסיפור ומה עושה כאן קול בערבית (הזמר העיראקי איסמעיל פאדל) , שמשנה

גם אם אינך "זמר", נסה שיר מן הלב. הלב משדר לעיתים אותות מצוקה אמתיים למיתרי הקול. ראם בשארי אינו נעים זמירות אטרקטיבי, קולו אפילו חלש ומוצנע,  אבל הוא שר שיר שכתב מליבה של אמא מתגעגעת לבנה שנמצא מעבר לים. הקומוניקט

סי היימן שלחה דיסק אוסף לקראת סיבוב הופעות חדש לציון 25 שנות במה. לא מצאתי בו ואפילו שיר אחד חדש.  בקומוניקט שצורף מבטיחים השקת בכורה לסינגל חדש בחודש הבא. לא אלבום – אלא סינגל. הערב החדש יתבסס כמובן על רפרטואר

שתי דקות השיר ממחישות את צער ההחמצה. זה כוחו של מבע קצר וממוקד. כמובן, השורות האלה לא היו נשמעות אמינות ללא טון הכאב של רז שמואלי. מה שנותר ממנה אחרי הכישלון לממש יחסים: רוח שנוגעת באופק, שיר שממתין לכאב הנכון, אותם דברים

כשאומרים מרתון של אמנים, מתכוונים לערב הזה, הערב השני של המחווה של בית שטיינברג בחולון ליצחק קלפטר,  הפעם ללא הרכב מלווה. למעשה הצדעה כפולה – לקלפטר ולגיטרה. הם עלו בזה אחר זה/ זו. גיטריסט וזמרת, לעיתים גיטריסט וגיטריסט וגם סולו גיטרה. דרישת

יוני רועה מבקש ברכות מהאל. רחל שפירא חתומה על מילות התפילה. היא מבקשת בשביל כולם. מי שרוצים עתיד טוב יותר, הורים מודאגים, מי שסובלים מבעיות נפשיות, גם הטרודים יום ולילה בעבודתם, כלה שנכנסת לחיים חדשים וגם מי שמוותרת על חיים בזוגיות.