little Man
כמו שבטוח שאש תבער / יש דבר אחד שאתה תלמד / דברים שאתה אוהב / הם דברים שאתה הרווחת איש קטן"… "האהבה היא תמיד באוויר למי שאיכפת"… טום ווייטס – לכל המיואשים, האנשים הקטנים. תקשיבו לזמר סדוק הקול הזה. אני
כמו שבטוח שאש תבער / יש דבר אחד שאתה תלמד / דברים שאתה אוהב / הם דברים שאתה הרווחת איש קטן"… "האהבה היא תמיד באוויר למי שאיכפת"… טום ווייטס – לכל המיואשים, האנשים הקטנים. תקשיבו לזמר סדוק הקול הזה. אני
שמעתי אותו בהאנגר 11 באוקטובר 2011. כתבתי אז על גיטריסט הפלמנקו המהולל: "פאקו דה לוסיה לא רק וירטואוז עילוי. הצלילים שיוצאים מאצבעותיו הפורטות הם תמצית הנשמה העממית בתוספת הטאץ' העכשווי והחדשני. ובעיקר הוא ממשיך לשמר על האותנטיות שלו. המוסיקה סוחפת לרמות חופש
אריק איינשטיין אהב לשיר אברהם חלפי. שירי חלפי הם חלק מהזהות האומנותית שלו. הגורל והזמן כמוטיבים מובילים. השירים האחרונים שהקליט טרם מותו היו של חלפי. השורות מבליטות את גודל האירוניה: הגורל פתע נכנס הביתה. ומודיע: "היכון בן אדם, היכון". אריק
אז מה קרה שם אחרי שעפו לשמיים ונגעו בהם, צחקו הרבה אחרי שראו את הנוף (מה מצחיק בנוף?) וגם – הביא לה "פרח במקום אס.אם.אס" (לא קראו לזה פעם "מכתב"?) מאיה בוסקילה עדיין מאמינה במלודרמה מופרכת (מילים) בקצב אלקטרוניק דאנס
תקשיבו לקול. תחושה של הכי אינטימי בשביל שתישארו איתו, כאילו הוא שר בשבילכם. הטון האמוציונאלי, המתכוון שנע בין הגבוה הפלצטי סטייל ג'ף באקלי לשברירי-נמוך-מדוכדך לעיתים לוחש. הכישרון מגיע מנורבגיה לספר שהאהבה לא תתפוגג. לא קול גדול, אבל יש בו את הייחוד
זוכרים את עפרה חזה. אני זוכר את המפגשים שהיו לי בביתה ביהוד. לא יאמן: עברו כבר 14 שנים מאז מותה הבלתי נתפס. אהוד מנור ז"ל כתב עליה: "קולה הצלול הזורם והערב היה כמעין מים חמים וטהורים". הפנים היפות ניבטות מהצילומים.
הזמר ג'יימס מרסר מלהקת Shins ובריאן ברטון (המוכר כדנג'ר מאוז, Danger Mouse) משגרים שר על אי הודאות שלו בקשר לחיים בעולם הזה Iמעניין איך אפשר לפזז לצלילי מסר כזה, אבל עובדה. המוסיקה מחזירה לאלקטרו פופ שמונים (בין "בי ג'יז" ל"אי.אל.או"),
בקומוניקט שצורף לדיסק חיפשתי את השם The Voice. לא מצאתי. נכתב על המעבר שלה ל"לב הפריים טיים". מישהו זוכר? התסרוקת הגבוהה המנופחת. אפריל 2012. קטלין רייטר זכתה בתחרות. קול גדול, אבל בלי ייחוד. כתבתי אז: רז שמואלי החיננית, המיוחדת, האמיתית,
הגברת ננה מושקורי תהיה באוקטובר בת 80. בימינו הגיל אינו קובע. תראו איך היא נראית על משקפיה השחורים המפורסמים, אבל אחרי הערב בנוקיה נדמה לי שמה – legendary Greek singer, נשארה בעיקר האגדה. אז נכון, לא בכל ערב רואים אלילת פופ,
שם השיר הכניס אותי לציפייה מסוקרנת. משה פרץ שר על מלחמה? הוא השתגע? למה לו מלחמה? הקהל שלו לא אוהב ממנו שירים על מלחמות. לא שלום ולא מלחמה, לא שמאל ולא ימין. שלא ישתנה לו לפתע פתאום. אחרי שתי השורות
דקות לפני שפזרו את מסיבת ההשקה, רז שמואלי שרה "פנסים": "לא אמעד יותר לא אפול, את הדמעות שלי לא רואים, בניתי בעיניים מבוכים, החיוך שלי מסתיר, החיוך שלי מסתיר". בהופעה, לעומת הדיסק, החיוך שלה פחות מסתיר. בדיסק היא נשמעת יותר סולידית,
האם גם אתם שומעים כאן עידן רייכל? הייתי מפנה את השאלה גם לגלעד שמואלי, שחלקו במוסיקה של עידן רייכל לא יסולא בפז. בעיקר – בפזמון החוזר. לא חייבים אוזן מוסיקלית מיומנת כדי לזהות, לחשוד אפילו בפלגיאט. מה זה השקט הזה
יש אהבה למרחקים קצרים, חזקה, לוהטת, ישירה מאוד. אין לה תאריך תפוגה, אבל חייה עשויים/עלולים להיות קצרים מאוד. מה הלאה? או שהיא מתפוגגת עד אובדן, או שהיא נטענת אנרגיות שונות מאלו שהיו בראשיתה, שורדת למרות המהמורות שבדרך וצוברת עוצמות מחודשות.
אסף אמדורסקי הבן ממשיך את בני אמדורסקי האב ב"שרים דודאים" עם החצי השני של הצמד – ישראל גוריון, למעשה הוא מוסיקאי של "ראש אחר", נמצא במחוזותיו הרוק-אלקטרוניות, אבל חוזר בלב שלם לשירים האלה, ואני מאמין – לא רק לצורכי פרנסה.
אהובתו השיגרה. מה כל כך טוב בשיגרה? שגרה משדרת התמכרות להרגלי חיים, חוסר רצון לצאת מאורח חיים רוטיני. יש רבים שמתנהלים ככה. כלומר – טוב להם בשיגרה. רק שלא יהיה גרוע יותר. שגרה היא האויב של האמן. אמן מקורי שאינו
השוק מוצף בשירי אינסטנט על אהבה ושברונה. מילים מתיפייפות "פלשת לשדות שלי", "היית בסופות איתי", "ימים ולילות מתחלפים כמו תמונה", "השארת רסיסים סביבי". לא חסרים יצרני-משרבטי מילים לשעה לצורך "שירים מְרַגְּשִים". מחברים למלודיה יפה, מתקינים עיבוד אקוסטי מרכך ועוטף בחום.
בספרד הוא נחשב גיטריסט הפלמנקו המודרני. בעולם מערבי ובג'אז הוא הוא מוזכר בנשימה אחת עם הדואט שלו עם הפסנתרן הדרום אמריקני מישל קמילו באלבום Spain. המוסיקה אומרת הכל. טומטיטו עושה שימוש במבנים מלודים מרתקים, ולמעשה מעצב סגנון משל עצמו בריינג' רחב
לנציג הדור העכשווי של הרוק המקומי יש מה להגיד על מעמדו: "אני קשר, לא חלוץ מרכזי כמו אריק איינשטיין". לרחם על אלישע בנאי? ממש לא. הרוקרים הצעירים עושים קריירה מהעובדה, שהם לא יהיו גיבורי התרבות הבאים. הם גיבורי האכזבה, כלשונו
דיסק הילדים "אף על פיל" נפתח בשיר סכיזופרני – "אני ועצמי" מאת איידה מאזה בביצוע רונה קינן. התרגום היפה מיידיש הוא של בני מר. גם 11 השירים שיבואו אחריו הם תרגומי שירי ילדים מיידיש (ספר שיצא בהוצאת כתר ב-2012) שזכו
כאשר Kraftwerk היו אלוהי האלקטרוניקה בשמונים, גרי ניומן היה אלקטרו פופ מדרגה שנייה. Splinter שיצא אחרי המעבר שלו ללוס אנג'לס, מסמן את פסגת התפתחותו האומנותית. היום אפשר לומר – אין מישהו שנשמע כמוהו. אלבום של חרדות ופרנויה של האדם המודרני. המוסיקה
היא נהגה לאמץ דברים שהוא אמר לה בלילה. היא שמרה את כל החלקים מהימים האלה. עכשיו הם ממוסגרים. הוא האמין שיש סיכוי, שהחיים הם כמו גשר שחוצים. היא לא האמינה שמילים יביאו לשינוי. מבחינתה, אין בשורות – I know I'm
"ג'ופיטר" (Jupiter) מוביל את האלבום החדש של בלקפילד. הייתי הולך על עוד שניים שלושה שירים מצוינים. אלבום פופ של של שירי Soft Rock מובהקים עם נגיעות פרוג רוק. צבעים כחלחלים-אפורים עם מעטה דק של מלנכוליה, בלי מלודרמות. אביב גפן וסטיבן
צערו של יענקל'ה רוטבליט חלחל לליבו של מיקי גבריאלוב. הלחן, הטון משדרים את עומקו. האם לגיטימי לייפות את העצב? הדיכוטומיה הזו קיימת בשיר הזה. הכאב קשה, הצלילים , גם כשהם אינם מביעים שמחה, יפים בעצבותם. גבריאלוב ייפה את העצב. העניק לו
אחד הלחנים היפים ביותר ברפרטואר של צביקה פיק, הפעם בדואט עם זהבה בן. קרא עוד
נתחיל מהסוף: "דרים בייבי דרים". זה השיר שהרטיט לבבות במהלך הופעותיו של ברוס ספרינגסטין ב – Wrecking Ball tour. השיר אינו חדש. הוא שייך לצמד הפאנק האלקטרוני Suicide, שהוציא אותו ב-1979. ספרינגסטין. הגרסה של Suicide נגועה בדכדוך. ספרינגסטין טוען את
תקשיבו לשיר הזה. לא. הוא לא נכתב לג'ורג' מייקל. השיר הוא גרסה לשירו של טרנס טרנט ד'ארבי מתחילת התשעים. בלדת רגש שמתלבשת ככפפה על קולו. לא בכדי הוא נבחר כסינגל המייצג-מקדם את האלבום. סנטימנטליות ללא תקנה. ג'ורג' מייקל מוציא במרץ
מוצ'וס גרסיאס, אומרת מרי פרדריקסון לקהל הצ'יליאני בסנטיאגו. לא זוכר אם הודתה בעברית לקהל הישראלי ב"תודה רבה", אבל זוהי הזדמנות להיזכר ב – Charm School world tour, גני התערוכה ת"א 2011. המשך התחייה המחודשת של הצמד השוודי, שגילה כי העולם
דניאלה לוגסי פוזלת חזק לפופ. גם הטנורים הגדולים הבינו שכדי לרדת לעם, הם צריכים לרדת לעם. את גרסאות הכיסוי האלו הכניסו תחת מטריה אחת שנקראת קרוס אובר. דנה לוגסי משדרת פופ גם במראה החיצוני שלה. לא ברור אם היא רוצה
כדי להמחיש את בדידותו נאחז נפתלי קון בדימויים ותמונות של בדידות: שלכת שיודעת מתי לעזוב, סיפור לא גמור, ימאי שאבד. הבחורה שאיתו אינה ממלאת את החלל. אחרי השלכת אמורה להגיע פריחה מחדש – התחדשות, אבל אצלו שום התחדשות אינה מחזיקה
אחינועם ניני הודיעה כי לא תשתתף בטקס פרסי אקו"ם הקרוב שעתיד להתקיים ב-3 בפברואר, זאת לאחר שנודע לה, כי פרס על מפעל חיים יוענק למוזיקאי אריאל זילבר. זילבר מוכר בדעותיו הימניות הקיצוניות, וניני מקדמת את תמיכתה הנלהבת בשמאל. ניני פרסמה