פתחתי את עמודי החדשות של ידיעות אחרונות (23.9), וכותרת די מוצנעת בישרה, כי "שלומי בסדר". מעל התנוססה תמונתו של הזמר שלומי סרנגה. מה קרה? מה בסדר? אמא שלו הייתה מתה(חס ושלום). יצא בשלום מתאונת דרכים? נפל מקומה שלישית? הותקף על-די בריונים?
לאלי גורנשטיין הייתה הארה. התגלות. תאונת דרכים שממנה יצא בנס הובילה לדיסק הזה, שירים על חיים ומוות, "שירי משוררים", מושג שנטבע בערבים המיוחדים של גלי צה"ל מתוך צורך לבדל אותם, להדגיש: אין שיר של משורר שלא נכתב להלחנה כשיר שנכתב להלחנה
R.E.M, מהבולטות בהסטורייה של מוסיקת הרוק, חבורה שנבנתה על בסיס חברים מילדות והצליחה להגיע מהשוליים של מוסיקת האינדי למרכז המיינסטרים – הודיעה על התפרקותה אחרי שלושה עשורים של פעילות. הסוף הגיע בצורת הודעה פשוטה באתר האינטרנט של הלהקה: "למעריצים ולחברים
אז מהי ביקורת מוסיקה? מיהו השופט – השכל, הרגש? אחרי 11 שירים, אני נרגש. בואו נישאר ככה, במיוחד אחרי השיר המסיים "כפפת זכוכית" למילים של גלעד כהנא. "כך פתאום/ הבאר יבש/לא שמתי לב/ונפלה בי האש/ אני עוד נביטה במה שנותר/
אהבה מסיפורי אלף לילה ולילה? מלילות ערב? ריקודים בלילה ערבי? מה התפלות הזו. או: מי מייצר אינסטנט יורופופ כזה שבקושי תפס בשבעים? דרבוקות וכינורות וקול כאילו סובל, אבל נטול טיפת נשמה שמיילל Yalla Yalla. מסחריות זה בסדר, אבל אפשר לדרוש משהו יותר
לקראת סיום עלתה לבמה דיאנה גולבי. ריח של "כוכב נולד" עמד באוויר. המנגינה הזו של "בדרך שלך" – איך אומר שיר האודישנים של כוכב נולד מעונה 9 – המנגינה על עצמה שוב חזרה, כאילו עידן עמדי עדיין ממשיך את המומנטום.
'גוף ונפש' הוא השיר האחרון שאיימי ויינהאוס הקליטה לפני שמתה, בדואט עם הזמר טוני בנט: אין ספק שהביצוע הזה כבר נחקק כאחד הביצועים הטובים ביותר בקריירה שלה. איימי את בנט שרים פופ מסורתי מהסוג הג'אזי. שיר שנכתב בשנת .1930. לכאורה,
היילי ווסטרנה, זמרת הסופרן הניו-זילנדית המצליחה ביותר בעולם כיום, החלה להופיע כשהיתה רק בת 6, עשתה ההקלטה הראשונה שלה באולפן מקצועי בגיל 12. בגיל 16, יצא תקליטור הבכורה הבינלאומי הראשון שלה. שהפך לאלבום הבכורה המהיר היותר במכירות של אמן קלאסי
רונית שחר שרה על יחסים נפלאים-אבודים בצל מה שאנשים "אמרו" ועל הצלה שלא עלתה יפה: "ידעתי זה סתם סיכוי אבוד" (למה סתם?) אבל גם "יכולתי לעוף אם היית נשאר לצידי" בהמשך השיר מגיע משפט – "אולי רציתי שתציל אותי/ ממני
יש ימים, שאתה מתיישב ליד התופים מאחורי שלמה ארצי וחושב. גם לי יש מה להציע. קחו, למשל את On And On. רינגו סטאר היה מת לספק שיר כזה לביטלס. מאיר ישראל התקרב כאן לביטלס כפי שמעטים התקרבו. כמעט חשדתי בהעתקה.
צלילי טאר פרסי פותחים את הדיסק בשיר על אהבה סעורת רגשות עתירת מטפורות. "נשכח או נסלח" מעלה שאלות על מהות היחסים בינו ובינה, ומגיע עד … התפרצות שדים מצד אחד וירידתם של מלאכים מאידך. או-הא. תן לדימיון לרוץ. עמדי רץ
מוסיקה התחברה חזק לזיכרון של אסון התאומים שבמרכז הסחר העולמי והמתקפה על הפנטגון בספטמבר 2001. הקהל היה זקוק לזמרים כדי להתחבר אל הזיכרון. 2 קונצרטים נערכו אחרי המתקפה: The Concert for New York City וה – America: A Tribute to
הקופצניות והאה-הא-הו-הו עשו לי הרגשה אפרת-גושית, אלא שההשוואה לא תעשה טוב לסמדר אקראי. דווקא העיבוד וההפקה של גיל לואיס מאפילים על האינסטנט הזה שמוגש רוק פאנקי מהיר וחטיפי וגם משפרים אותו מקצה שיפורים: עבודת בס יפה, כניסה אקוסטית ביוניסון עם הקולות.
דיברתי המון על דאלראס, אבל אחת התגובות שקיבלתי לביקורת על ההופעה שלו בקיסריה, החזירה אותי אליו. התגובה הגיעה מ"יהושוע" שבצפון. הוא כתב ביקורת למרות שהחליט לא להגיע להופעה של דאלארס. איך? בבקשה. אלה דבריו: "לא הלכתי לראות את דאלארס משתי
ג'אז ישראלי? לג'אז הישראלי החדש קוראים אם תרצו "אבישי". אבישי כהן אחד (הקונטרבסיסט) מנסה להגדיר לעצמו כמה שנים מנין הוא בא. אבישי כהן השני (החצוצרן) מחפש את זהותו בג'אז. שני האבישי מסמנים את הג'אז הישראלי העכשווי, הפתוח, המלודי, המתקשר.ג'אז ישראלי
אני רגיל ואוהב לשמוע את השיר הזה במבטא המרוקאי של שמעון בוסקילה ("יא מאמא"). זה ייחודו, זה מה שעושה אותו כל כך אותנטי, כל כך מפעים, מה שמבליט את הקשר בין עידן רייכל כמלחין אוניברסאלי ובין בוסקילה כזמר-יוצר עממי מקורי.
יש שתיקות, יש עצב, יש סתיו, יש שלכת, יש לב, יש גשם, ואיך לא – שמש. ניחשתם נכונה: כל החומרים השקופים שמרכיבים שיר אהבה. ולא רק: היא בגוף שלו, בין הקירות שלו, היא הגבול, היא לחיות או למות. נו, אז איך
כל העולם מחכה לקולדפליי. כאילו מה? אז הנה הוכחה שהעולם לא יזוז ממסלולו למרות נסיונה של הלהקה להתקרב ל"גן העדן", הסינגל השני שמגיע אחרי Every Teardrop Is A Waterfall . שיר שיצטרף לאלבום Mylo Xyloto שיוצא ב-24.10 סוג של שיר
אני מנסה להקשיב למוסיקה ברדיו בשיטה הרנדומלית: לוחץ על כפתור – אולי אגלה את שעת השידור שארצה לחזור אליה. עליתי באקראי על תוכנית ברדיו תל-אביב – "חצי דקה עם שמוליק טיאר". התוכנית עמדה בסימן 15 שנה לתחנה. שמעתי שיר בודד במהלך
חיים הם תשוקת אהבה. ובמקום שיש תשוקת אהבה – קיימת שברונה. טוב-רע. שחור-לבן. סה לה ווי. במקום שיש אהבה, יש יאוש, תסכול, מרמור. גלעד כהנא, האיש המהלך, מספר כמה רעה היא האהבה הזו (שהוא שר עליה) מכל בחינה, וכמה לא בריא לפתח
דאלארס שר את השיר הזה בקיסריה, ספטמבר 2011. משימה לא פשוטה. האם הבין את תרגום שפתה הלא פשוטה של המשוררת רחל? רבים באמפי שברו ראש: מי שר את השיר הזה? – נו בטח – הפרברים. לחנו של לוי שער. שיר
שנלמד שגם בן-מלך אינו מושלם? לוני זיבלט (יליד ארגנטינה) שוכב במיטה ומעלה הרהורים על נסיך הכי יפה בעולם. גם לו יש מגרעות. מה החידוש והחוכמה בזה? ומה יש כאן ללמוד? שמה שמצטייר אצלנו ללא רבב – יש בו רבב? הייתי משמיע לילדים. שיעור
לאה גולדברג משוררת הנצח, לנצח, ממשיכה לספק שירים למלחינים שמחפשים "שירי משוררים", בהנחה ששדובר באיכות פואטית "מעל לממוצע". גם זמרים מאמינים כי בחירה ב"שירי משוררים" משדרגת, כאילו השידוך חייב להיות אולטימטיבי, בטח לאה גולדברג, המשוררת הכי מולחנת בזמר העברי. מה ממשיך למשוך
"אלמנה שחורה" רוצה לייצג מחאה מקומית. רוצה. הבעיה שהטקסט הזה אינו אומר הרבה פרט לקלישאות עם המון "נשמה" – "ילדים נדלקים כמו נרות נשמה", "ילדים רעבים לפרוסת נשמה" ועל הלהקה – "כל הופעה כמו סכין נשמה" כמה נשמה. וגם פטריות
עשר דקות נמשך ההדרן האחרון All Out Of Love. ראסל היצ'קוק וגראהם ראסל מתחו את השיר כמו מסטיק דביק, כולל סולו תופים ארוך כמעט כאורך השיר. למה סולו תופים? כדי להוכיח שהסופט פופ זה הוא גם רוק? הקהל מה-זה אהב.
במסעו לטשטוש הזהות האומנותית, ממשיך עברי לידר את דהירתו על אוטסטראדת הדאנס קלאב. בטח שהמוסיקה הזו תביא לו יותר קטעי עיתונות בעולם מאשר שירים בעברית. תעשיית המוסיקה לקלאבים אינה מחפשת זהות היא מחפשת גימיקים. TYP מספקת את צליל הדאנס הגשמי
אובדן התשוקה הופך למבע רגש נואש ונרגש, טקסט מעט מיופיף,סובל מחוסר קוהרנטיות – מילה כמו "פערים" היא לשון פרוזאית יומיומית שמקלקלת את השורות הפיוטיות. גם צירוף כ"אהבתי המפוספסת" לא ממש הומוגנית לטקסט שמתחיל במשפט כמו "צמחי הפרא שכיסו את השביל
אני לא סופר את הפעמים שראיתי את דאלארס. הרבה. מי שחושב שהוא ממשיך להיות קונצנזוס מקומי – צודק. מי שחושב שקונצנזוס מקומי כמו דאלארס מפוצץ קיסריה כמו פוליקר, צריך היה להגיע ברביעי בלילה לקסריה כדי להבין שלא. היו "קרחות". מה
שמואל קלוסקי מתרפק בגעגועים, בגבב חרוזים מתיפיף עם סערות, ציפורי נפש ודמעות. קלוסקי מחכה לנס "שיכה בי בכישוף". למה התכוון? ל"מעיין צלול שישטוף"? מי שיגיד קיטש – לא אתווכח איתו. קיטש הוא לעיתים מהות שיר פופ. ספרי השירים של המוסיקה הפופולארית מפוצצים
כבר שיר הפתיחה Scarlet Town יבהיר כמה הגברת גיליאן וולש שורשית כשהיא שרה על חוויותיה בסקרלט טאון: "look at that deep well, look at that dark day".. הצליל מזכיר פולק מאזורי האפאלצ'ים בארה"ב. Dark turn of mind, השיר הבא הוא
