מוסיקה רוק אלטרנטיבי

"אני אשלוט על ליבך" I Will Possess Your Heart שיצא כסינגל הוא קטע של 8 דקות, מתחיל פסנתר רילקס, בקטע אינסטרומנטאלי ארוך שנמשך לא פחות מארבע וחצי דקות עד ששומעים את הזמר בן גיבארד שר: "כמה הייתי רוצה שתראי את

אני שומע צלילי מוסיקה קלאסית בפתיחת ה-CD. זה נקרא – Intro. ברקע שאון האלפים באיצטדיון הענק. ואז נכנס צליל החשמלית. עוברים ל- Knights Of Cydonia ויש תחושה שאנחנו בתחילת אופרת רוק. מיוז ממלאת את וומבלי, ולא מדובר באיזו להקה פומפוזית כמו

הצלילים האלה מגיעים כמו מתוך ערפל. כאילו הזמר תפס מרחק מהמקרופון. הקטע הראשון Three Way ממוסך בפידבקים, אחר-כך זוהי מעין האפלה של מלודיות פשוטות. "דיסטורשן" מזכיר אלבומים מוקדמים של מגנטיק פילדז, ('69 Love Songs' ) בעיקר האלקטרוניים (זהו הרכב שמוציא

צליל ויולה מנסר את  האוויר, קצב אלקטרוני רפטטיבי, ואז מגיע קול נשי כמו מתוך הזיה – "אל תברח מהפאניקה/ כשאתה חש שהיא עולה/ קח נשימה" …. קול נמוך, מסתורי. שיר אווירה … "הישאר שם  … מרחף בחלל … אל תילחם

זה תקליט האולפן ה-14 של קייב והזרעים הרעים – מתמקד בלזרוס, אלעזר מהברית החדשה באיפיון של דמות מניו-יורק העכשווית, שואב גם מאיש הקסמים הודיני. ההרכב הותיק הגיע לאולפן כולל הכנר וורן ויליס והפסנתרן קונוויי סאבאג'. הצליל בדיסק מחוספס יותר, רוקרי

אחרי הרעש וההמולה (רדיוהד איפשרו לראשונה להוריד דיסק דיגיטאלי שלם בכל תשלום שהמאזין יבחר) אפשר להתפנות להקשבה לשביעי של הלהקה. מעט מאוד דיברו על המוסיקה עצמה. אז בואו ונדבר: זה אולי האלבום המאופק ביותר שרדיוהד עשו עד היום. פרופיל נמוך.

זוכרים לחבורה הזו חסד מאלבומה המצוין "1977", גם אלבומיה המצוינים –  'Nuclear Sounds' ואת  'Free All  Angels' . מה שמביא מיד להשוואות. אני לא אעסוק בהשוואות. די לי באלבום השישי של אחת הלהקות המצליחות בין להקות צפון אירלנד (הוקמה ב

Is everyone afraid?Is everyone ashamed? They're running towards their holes to find out Apocalyptic means are lose among our dead A message to our friends to get out There's wages on this fear Oh so clear Depends on what you'll

לפני שעוברים להיזכר מה-זה-גארבג', הנה נתון שבטח מצדיק אוסף: עשרה מליון אלבומים מכורים. מפתיע שגארבייג' לא שחררו אוסף לפני כן. הנה כמה מתאבנים: מתחילים  ב – Vow מהאלבום של 1994. אחר-כך מגיעים. "סטיופיד גירל", "צ"רי ליפס", Special, Milk, Bleed Like

אווירת העגמומיות והמלנכוליה של Misery Is A Butterfly הוחלפה במעין מסע מיסטי שבו מורגשות אנרגיות חדשות. זה אומר מוסיקה יותר הרמונית, צליל יותר סופט, יותר הרמוני. קולה הדק של היפנית קאזו מאקינו נהייה יותר הזוי, ריחופי. ספירה אחרת, וגם המנגינות

כמה מיוחדים. כמה אחרים. להקת האינדי רוק הזו מניו-יורק (הוקמה ע"י קאזו מקינו + מאקי טאקאשי היפניים, והאחים האיטלקיים – סיימון ואמדיאו פאצ'ה והפכה לטריו מינוס טאקאשי) באלבום האולפן השישי שלה. צריכים לצלול לתוך הטקסטים האלה. הזויים, מסתובבים אי שם בתוך

קול סופראנו גבוה מאוד מטפס מעל תזמורים מעורבים של הבי מטאל, קלטי, מקהלתי. להרכב ההולנדי  הדביקו תווית  של סגנון "מטאל  גותי".  מה ששומעים הוא סוג מאוד פופולארי של שירת פופ אופראית של זמרת העונה לשם שרון אדל, שההבעה המאוד דרמטית

טורי איימוס באלבום קונספט, 23 שירים – נוגעת באמריקה מהזוויות הפסיכולוגיות, חברתיות ופוליטיות שלה. בעיות העולם, מלחמות, פמיניזם. אמוס, מי שכונתה "מלכת הפיות", מי שמילאה את החלל הלא קטן שהאירה קייט בוש, כבר עשתה אלבום קונספט בעבר – Scarlet's Walk

חיכיתי שוויין האסי (Wayne Hussey), האיש שבפרונט יסיר סוף סוף את משקפיו הכהים ויישר פנים אל גובה הקהל. זה לא קרה. כשהתרחקתי מהבמה, הוא נראה לי פתאום בונו. תשאלו אם דמיינתי באותם רגעים הופעה של U2. התשובה היא לא הייתי

לאחר שהופיעו פעמיים כ-headliners על הבמה המרכזית בפסטיבל רדינג, אחד מפסטיבלי הרוק החשובים בעולם ואחרי שבונו מ-U2 וגם להקת ה-Cure יצאו איתם לסיבוב הופעות משותף, תופיע להקת המישן פעמיים ב"בארבי" בת"א. להקת המישן (The Mission) הוקמה באמצע שנות השמונים על-ידי

באלבום האולפן השישי שלה, ביורק מנסה שוב להרחיב את גבולות המוסיקה שלה. האלבום נכתב והופק על-ידי ביורק עצמה, אבל בשיתופי פעולה עם אמנים כטימבאלאנד שהפיק את הסינגל מהאלבום –  Earth Intruders , מארק בל מ –  LFO  , אנתוני הגרטי

 פורקיופיין טרי עשו 6 קטעים בחמישים דקות, כלומר אשכרה יצירה מרשימה בת שישה חלקים, קטעים (שירים)  שמגיעים עד 17 דקות, ואחרי חמישים דקות אתה מתאהב מחדש בלהקה של סטיבן וילסון, ובלי שום קשר למה שהוא עשה עם אביב גפן בבלקפילד..

"שמי פריז מתחת לעינייך/ כל שיש לנו זה עכשיו …והקשת של גבתך"   השני של החבורה מניוקאסל מאשר שעידן האלטרנטיב/אינדי בריט-פופ חי קיים ונושם. "מקסימו פארק"  עשתה כאן מעין אופרת רוק סוערת. פול סמיתס הסולן שר הרבה על יחסים בקריסתם.

טום ווייטס מתחיל ברוקנ'רול בסיסי (רוקאבילי) את האלבום, פתיחה ל-54 שירים, כן 54 שירים שנדחסו ל-3 דיסקים. זה יותר מרטרוספקיבה – כי יש כאן 30 (!) שירים חדשים.  "יתומים"? נדמה לי שטום ווייטס מתכוון לשירים עצמם – חלקם מפרוייקטים שונים

"נערה אם את נוף ים/ אני סירה מצוירת"   אי אפשר לזלזל באלבום שנמכר בשבוע הראשון ב-100,000 עותקים. הצליל של השינז הוא של להקת אינדי אייטיז, בסביבה של הסמיתס (מוריסיי)  והקיור – עם נטיות פסיכודליות. ג'יימס מרסר הוא הטון הדכאוני

דיסק קצר (EP, 33 דקות) של קטעים נבחרים ורמיקסים של להקת הרוק האלטרנטיבית ילידת אוקלהומה (1983). מי שאהב את הכיוון המוסיקלי של הקודם שלה (YOSHIMI BATTLES) יקבל גם כאן כמה הפתעות מלבבות, במיוחד בתחום החביב על החבורה הזו – מיזוגים

"אם היית שלי/ כל הכוכבים לא היו נופלים מהשמיים/ והירח לא היה מתחיל לבכות/ והארץ לא היתה רועדת" את האלבום הזה מפרידים מערימת הדיסקים. הוא אחר, מיוחד. הוא מגיע מאחת החבורות היותר מקוריות שיצאו בשנה האחרונה מלונדון. ניסו להגדיר את

"ארקייד פייר", הרכב האינדי רוק ממונטריאול רוצה להמציא את הגלגל מחדש. מי שמכיר את רוק האלטרנטיבה של Sigur Ros – אז ארקייד נמצאים בסביבה הזו. הניו-ווייב של האלפיים, רוק פולק אלטרנטיבי רב כלי. ב-2005 ה"טיים מגזין" נתן ללהקה הזו שער והכריז

מי שישיג את אחת הקופסאות הנדירות באיכותן של הפאניק שיצאו במהדורה מוגבלת (25,000 עתקים בלבד), יקבל בין שאר המתנות שבתוך הקופסה המהודרת (שמכילה אוצרות של שמונצעס, תעודת אותנטיות ממוספרת כמו בציורים, דפים מעיתון ישן, סגנון קרקס הוודביל הקברטיש ל סוף

סקוטלנד איז קולינג. מחוז קטן ששמו דרייברג הוא מוצאה של הרביעיה שפעם חיממה הרבה להקות רוק והיום היא כבר על תקן – ההצגה הראשית. אלבום בכורה של אחת מהלהקות שנחשבות הכי הייפ בסצינת האינדי. האלבום שהוקלט בשבועיים תערובת של רוק