המוסיקאי הישראלי החדש מזמין את הזמרת ההודית לשיר שיר עתיק נושן, ושניהם יוצאים לחפלה ערבית-בלקנית. מהשושנים הנושנות של אורלנד את זעירא נולדו שושנים חדשות ע"י תזמורת בת 15 נגנים שמתנסה בשעטנזים מפולפלים, המכוונים למשבצת מוסיקת העולם הגדול. שבעים שנה עברו
הנחלים יודעים לאן ללכת. העצים יודעים מתי תהיה שלכת. ואנחנו? בני תמותה. האהבה/ האהובה מסתלקת לה מאיתנו. למה? – כובע. נצחונו של הטבע על האדם. אריק לביא היה זמר הרוק הראשון בזמר העברי. נכון, הוא לא בחר בז'אנר הרוק כנתיב
פורטיס חגג באלה הימים 60. אין קץ לילדות סגר את רשימת השירים, כמו רצה לומר: שלא תהיה טעות – אני עדיין שם. תסתכלו עלי. לחלוטין לא התבגרתי. אל דאגה. פורטיס התבגר. לא בטוח שאפשר להטיל עליו את תפקיד המבוגר האחראי, אבל
מאיר אריאל מת ב-18 ליולי 1999. עשרים ואחת שנה אחרי אני נזכר בשיר, שהוא ביצע בהופעה האחרונה במועדון בארבי ב-22 ביוני 1999. באותם ימים, אחרי תקופה של הופעות סולו צנועות, הקים אריאל הרכב נגנים לצורך מסע הופעות חדש, שיכלול שירים
בשביל מתי כספי שיר ילדים אינו משהו מתיילד או מתנחמד. הוא מאמני המוסיקה היחידים, שהצליחו לפנות לילדים ולמבוגרים כאחד, מתוך כבוד אמיתי והבנה, שיש להעניק לנמענים הצעירים מוזיקה איכותית, שהיא חלק בלתי נפרד מהיצירה שלו. זה מתחיל בבחירת הטקסט. שיר
זהו כבר האוסף החמישי בסדרה, הנשענת על התוכנית הותיקה, וגם הפעם נפתחת באות הנצחי – "תמונה" של יעל לוי. "ארבע אחרי הצהריים" היא הבוידעם של המוסיקה הישראלית, תרצו "שירי ארץ ישראל" – חלקם מאובקים. בדף המידע שהגיע מציינים כי ארבעת
זו אינה המחווה האחרונה ליוסי בנאי. יהיו עוד הרבה. לא רק הגעגוע. ממש כמו ערבי הזיכרון למאיר אריאל, התחושה היא של אובדן ענק תרבות בגודל שרוחו לא יכולה למות. היא לא תמות. יוסי בנאי ממשיך להלך בינינו, להיות חומר נפלא
"כשתאלם תרועת הפסטיבלים /ילבלבו שירי אהבתי / אני יכול לשמוח איך שבא לי" (נעמי שמר) תרועתם של פסטיבלים רבים נאלמה, אבל השירים ממשיכים ללבלב. צרור להיטים הגיעו להתקמבק בסופשבוע במלון פסטורל בכפר בלום. נקרא לזה החופש בבית הבראה בהיבט נוסטלגי
הכל אולי היה צפוי בחיבוק הזה, אבל הוא לא הפך לחיבוק דב. בשביל יהודית רביץ זה עוד שיא שירשם בדפי הזהב של הקריירה. במקור, השירים לא נכתבו להרכב כזה (רק בשיר "געגוע" מקבלים לראשונה קצב), אבל המעבד אילן מוכיח ניסה
יותר ויותר מגיעים-חוברים-מתחברים למוסיקה שעברה מדור לדור המבוססת על הספרדית העתיקה בת 500 השנה. הלדינו חיה , נושמת וממשיכה למסלול סביב מוסיקת עולם. את החופש לעשות מהמוסיקה הזו מטעמים לקחו לעצמם חברי "בלאדינו". הקונספט: לחדש, אבל לא להוציא ישן מפני
ערב שני שאני מבלה בחולון עם ותיקי העיר בטקס הענקת פרס על מפעל חיים ליוצר מהזמר העברי. אחרי נורית הירש, הגיע תורו של יענקל'ה רוטבליט. גם רוטבליט, כמו הירש, נאלץ לעמוד ליד ראש העיר משך דקות ארוכות ולחטוף שני עמודי
נורית הירש הייתה אמש האישה הכי חשובה בעיר חולון. שורה ראשונה ליד הרמטכ"ל. ראש העיר שעלה לבמה, הקריא ארוכות את הויקיפדיה עליה (נורית, אני השתעממתי. את לא?). ערב של מצעד זמרים, שהיא חבה להם והם חבים לה, התזמורת הסימפונית רעננה
כותבי שירים להלחנה (תמלילנים/ פזמונאים / משוררים) בדרך כלל אינם מזוהים עם השירים שכתבו. תגידו "אמא אדמה", ואמרתם אריק איינשטיין. תגידו "כמו אל מים" והשם הראשון שיצוץ – יהודית רביץ. "ככלות הקול והתמונה" – "תיסלם". "לוח וגיר" – שמוליק קראוס.
מהי "אמא אדמה"? מהי "אמא אדמה" בשביל שלמה בר, כפי שביצע את השיר בערב התרמה בהיכל התרבות ב-2011? בר בסגנונו המוכר נוגע באדמה כבישות. החיבוק שלה הוא חיבוק עז ואדמתי. אריק איינשטיין נוגה-רך מתרפק, רומנטי. הביטוי "אמא אדמה" הוא מן
אירוניה: אין כמו אלבום משירי אברהם חלפי להיות האחרון של אריק איינשטיין. חלפי כתב הרבה על ארעיות החיים, על המוות והגורל. השיר ה"חדש" שנמצא בארכיוני חברת המוסיקה – "ולמות" הוקלט ב-1991. "ולמות, למות בסתר, פה בחדר, ולדעת כי מחר עוד ישתאו
זוכרים את עפרה חזה. אני זוכר את המפגשים שהיו לי בביתה ביהוד. לא יאמן: עברו כבר 14 שנים מאז מותה הבלתי נתפס. אהוד מנור ז"ל כתב עליה: "קולה הצלול הזורם והערב היה כמעין מים חמים וטהורים". הפנים היפות ניבטות מהצילומים.
שלמה בר עובר לתחום האלקטרוניקה והרמיקסים. הכירו את Rejoicer, הלא הוא הדי ג'יי והרמיקסר יובל חבקין, ממייסדי לייבל הביטים Raw Tapes. ליבו של של בר נמצא במזרח, אבל הוא חי במערב. רוחות הסאונד החזקות המנשבות אינן פוסחות עליו, והתוצאה היא
שירי מחאה מתחברים בשנים האחרונות לראפ. "פרצופה של המדינה" יכול היה להיכתב כראפ, אבל תיסלם לא הייתה מעולם ראפ. היא עשתה מהטקסט המצוין של ניצני פופ מעולה, שהצליח לשדר את המסר. מה רצה יאיר ניצני להגיד? בואו לא ניתמם. הפרצוף של המדינה הוא בבואה של
משום מה הייתה לי תחושה שהאפיזודה הזו הייתה חד-פעמית. שהיא מתרחשת פעם אחת בקריירה של אמנים. נראה שריח הכסף חזק מכל תחושה, ושהחשיבה שלי היא עדיין יותר אומנותית מאשר כלכלית. ב-2005 הפתיעו שלמה ארצי ושלום חנוך בהודעה על מופע משותף.
מהו שיר אהבה? מהי אהבה? כשאני שומע את צליל הקמנצ'ה של מארק אליהו בפתיח ל"מכל האהבות" – זה משהו שמגיע ממקומות תחושתיים, שאתם יכולים להגיד עליהם – תחושת אהבה. ההמשך – תוגה שמחלחלת כדי לגרום רטט של זיכוך. שאלתם מה
קונטרה לתוכניות הריאליטי מוסיקה? יש כאן חבורה שלוקחת שירים קלאסיים עם יומרות להעניק להם פרשנות חדשה, בביצוע הקולי, בעיבוד ובהפקה המוסיקלית. "אנסמבל צלילים מהחדר" של סמינר לווינסיקי העניק לשני שירים עיבודים שמוציאים אותם מחלקת האדמה המוכרת שלהם. המהפך המשמעותי הוא
סי היימן שלחה דיסק אוסף לקראת סיבוב הופעות חדש לציון 25 שנות במה. לא מצאתי בו ואפילו שיר אחד חדש. בקומוניקט שצורף מבטיחים השקת בכורה לסינגל חדש בחודש הבא. לא אלבום – אלא סינגל. הערב החדש יתבסס כמובן על רפרטואר
כשאומרים מרתון של אמנים, מתכוונים לערב הזה, הערב השני של המחווה של בית שטיינברג בחולון ליצחק קלפטר, הפעם ללא הרכב מלווה. למעשה הצדעה כפולה – לקלפטר ולגיטרה. הם עלו בזה אחר זה/ זו. גיטריסט וזמרת, לעיתים גיטריסט וגיטריסט וגם סולו גיטרה. דרישת
נדמה לי שגם קלפטר שנכח באולם, הופתע לשמוע בפתח הערב את ירמי קפלן שר "העץ הוא גבוה". לא הייתי צריך גוגל כדי להגיד לעצמי – זה אינו שיר שלו. (המילים הן של חנוך לוין, הלחן של זהר לוי) כיוון שהערב
בטוח שרוחמה רז היא אחת האהובות בז'אנר הדראג קווין הסוגד לשנות השבעים בזמר העברי. "רקפת", למשל, הוא סוג שילהיב באוריינטציה הזו, ולא רק משום שהוא זכה בתחרות פסטיבל הזמר והפזמון (1977) . גם שיר כ"ערב קיץ ויונים" יתקבל בברכה אצל
באמצע המופע ביקש שלמה גרוניך לאחל החלמה לאריק איינשטיין. ואז מהקהל אמרו: הוא נפטר. גרוניך אמר "לא!". נדמה לי שדבר כזה לא קרה לו באמצע הופעה. לא ברור איך ממשיכים מנקודה זו. צריך כוחות. דה שאו מאסט גו און, אבל
דנה עדיני נראתה כמו יצאה מסיפור אגדה. צמתה המשתלשלת, שמלתה האוורירית הפרחונית. דניאל סלומון ליד הפסנתר – רומנטי מתמיד. מסכת הדואטים החדשה נרקמה לכבוד פסטיבל הפסנתר. לא משהו מקורי, אלא רשימת שירים מוכרים, חלק שלו, חלק שלה, שלום חנוך, ז'אק ברל, ננסי ופרנק
קיבלתי השבוע הרבה אילנית. אחרי "אילן ואילנית", דיסק אוסף ענתיקות של הצמד (חברת "התקליט"), הגיעו של 45 שירים מקריירת הסולו שלה. מה שנה משנתיים? מספרים הם תירוצים. לא הגיל קובע אלא אורך הקריירה: 45 שנות זמר. אילנית עצמה אספה וערכה.
קרולינה אקוסטית. לפי הערב הזה – שתישאר אקוסטית. למעשה – שתעשה מה בראש-או בשיער שלה. שתלך על מטאל. הרי במהות – תישאר אותה נשמה. בהפקה האקוסטית, בליווי הפסנתר הג'אזי המצוין של עמרי בר וקצב הקונטרבס והחיוניות של יוסי מזרחי, היא
שנה מקום שיר תשל"ג (1973) 11 שיר המכולת תשל"ג (1973) 1 המגפיים של ברוך תשל"ד (1974) 9 הבלדה על ארי ודרצ'י תשל"ד (1974) 3 יו יה תשל"ד (1974) 1 נתתי לה חיי תשל"ה (1975) 25 שיר המחירון תשל"ה (1975) 8
