הפשטות של מוסיקה הרוק פולק קאונטרי. מבחינת הדצמבריסטס זה כמעט מהפך אחרי אלבומם השאפתני The Hazards of Love, שיצא ב-2009. להקלטות הצטרפו אורחים מיוחדים – הזמרת Gillian Welch בשבעה שירים, ופיטר באק, הגיטריסט של R.E.M בשלושה שירים. ובאמת קולין מלוי (מנהיג),
Moshav, שני ישראלים לשעבר, שחיים בארה"ב, מגשימים את אחת הלהקות היותר "סכיזופרניות" ששמעתי. הם חיים שם, ליבם כאן, המוסיקה שלהם היא פה ושם על פני הגלובוס המוסיקלי. היא רוק פולק, היא היא גם מוסיקה יהודית, ורוק אמריקני בועט, ואם אפשר גם
לא קפצתי. נמחצתי. היו לי דברים להגיד למי שמימיני, משמאלי, מלפני ומאחורי. אבל הם היו תחת משהו שקוראים לו אקסטזה. (לא "זי") אין אמצע: באת לגוגול בורדלו, הכן את גופך להצגה, ודרוך על הרגליים של זה שמימינך, שמאלך, לפניך ומאחוריך.
רוק פאנק אלטרנטיבי מזווית סקס-קומית. הרכב חריג (מקולגוויל פנסילבניה, יליד 1992, מכר כ-6 מיליון אלבומים) שמונהג ע"י ג'ימי פופ, עושה שימוש בנושאים סקסיים באמצעות משחקי מילים ורמיזות בוטים, כחבורה של חבר'ה רוויי הורמונים שמתבדחים על הנושא. גם שמו של אלבום הלהיטים
פרל ג'אם חוגגת שני עשורים. יש סיבה למסיבה? נדמה שאם לא לחגוג לפחות לתת כבוד לאחד ההרכבים היותר אותנטיים של הז'אנר, שאלבומיו נמכרו ב-60 מיליון. ועם כל הכבוד, מה יש כבר לחדש באוסף שירים שנחרשו אינסופ. תקשיבו ל- 18 הקטעים
הביוגרפיה של My Chemical Romance נפתחת ככה: הלהקה הוקמה בפרבר בניו ג'רזי על בסיס אהבה משותפת לסרטי אימה, מוסיקה ולפילוסופיית הפאנק. קחו את השורה הזו לאלבום החדש. Danger Days שיוצא אחרי ארבע שנות בצורת מאז The Black Parade הנפלא. לא
במשאל של קוראי אתר המוסקה Musicradar נבחר אקסל רוז, סולן גאנז אנד רוזס לסולן להקות הרוק (Lead Singer) הטוב ביותר בכל הזמנים. המשאל עסק בסולנים של להקות ולא זמרים (כלומר, ספרינגסטין הוצא מראש מאפשרויות הבחירה) תוצאות מפתיעות? במידה מסויימת: אקסל רוז לפני
צליל מפוחית על הפתיחה לוקח לאוטוסטראדות ודרכי המדבר של ברוס ספרינגסטין. השיר נקרא Racing In The Street. רוק שמכיל עוצמות של חיים. תזכורת? ברוס פרדריק ג'וזף ספרינגסטין. כינוי: הבוס. יליד ספטמבר 1949. סינגר-סונגריייטר וגיטריסט אמריקני. להקה מייצגת: E Street Band.
צלילי הרוק אינם מסגירים את מוצא האנשים. גיטריסטים ישראלים צעירים רוצים להישמע סיאטל, כמה שפחות כחול-לבן. השיר הפותח נקרא "בכל מקום פרט לכאן" Anywhere But Here. פעם לא היית מצפה מחבורה ישראלית להגיע לצליל רוק משויף ומלוטש כזה. גם היום
מעריצים ללא לאות יגידו: יש לי כבר הכל, אבל מה– מדליק. מי שלא (מעריץ, או אין לו הכל) יקבל אוסף של להקת רוק שאין ויכוח עם מי שיפריז וייסחף – אחת מהלהקות הגדולות בתולדות הרוק. לא חוכמה לתת את It's
עשרים וחמש שנים בדרכים כרוק סטאר. את כל הניסיון הוא מביא להופעת אנפלאגד. סיבוב של השנה האחרונה. קולו, הגיטרה והמפוחית. לעיתים מצטרף הקלידן Gary Breit. מי שיגיד שמופע אקוסטי הוא סוג של גימיק, חייב לשמוע את האלבום הזה. אדאמס יודע
המגמה לחבר זמר או זמרת לגיל שלו, לסווגו כמוסיקה טינאייג'רית או משהו כזה לא תמיד מוצדקת. גם בלהגיד על זמרת צעירה שהיא מצוינת לגילה יש בעיה. מצד שני: אף אחד אינו מציג את ה"קשישים" שיעשו מוסיקת פופ טובה יותר מזמרים
שלושה דיסקים בכריכה אחת ברטרוספקטיבה של חבורת הגראנג' מסיאטל. תודו שהגיע הזמן לסיכומים, הגם שההרכב דוהר שנית בטור חדש. הקולקציה נמתחת מ- Ultramega OK של 1988 כל הדרך עד Down On The Upside של 1996. לאוסף הכפול צירפו בונוס DVD
יחסי הציבור שלה מנסים לשווק אותה כאיימי וויינהאוז האירית (היא מדבלין, היום מתגוררת בלונדון). זהו אלבומה השני אחרי Love Tattoo. רוצים הגדרות? רוקאבילי, ריתם נ' בלוז, קצת פאנק. תערבבו. יצא רוק קברטי עם ניחוח פרודי – גם במובן הטקסטואלי.. אבל למה
מה שמדהים כבר בשניות הראשונות הוא הצליל שמחבר את קולו המהדהד עם גיטרת ה – Gretsch שצליליה המרטיטים המודגשים עוברים כסערה לאורך הדיסק. הקונספט בשמונה השירים מוכתב ע"י אייקון הרוק, המוסיקאי והמפיק Daniel Lanois, שהלך על צליל מאוד amplified, דיסטורשני,
סנטנה. מה נשמע? משהו חדש שאי אפשר לעבור עליו לסדר היום? נדמה לי שהאחרון שממש ריגש-הרשים היה Supernatural מ -1999, האלבום הראשון שהחזיר להצלחות הגדולות של השבעים. בהמשך ב-2002 יצא לו אלבום לא רע Shaman ובין ובין ה- Ultimate Santana
I’m more and more replaced by my friends each night/I can’t compete"" נדמה לך ששמעת את המנגינות האלו, שאתה מזהה אותן. שאין לך בעיה להצטרף בשירה. המעריצים יזכירו להיטים ישנים כ – The Middle, Sweetness וגם Pain. בפרפרזה על
קיווינו לנס הגדול: אריק קלפטון מגיח מאחורי הקלעים ומצטרף לג'ף בק: זה קרה ב-02 ארנה בלונדון. אבל אולי שתי אגדות גיטרה זה יותר מדי. האמת: די בג'ף. עם 45 שנות קריירה, עם אלבום חדש-לייבל חדש מעוטר פרסי גראמי, חמוש בגיטרות
הרמוניה נשית שמימית נשמעת ב – The Requiem תפילת אשכבה הפותחת במילים God save us everyone will be burn inside the fires of a thousand suns for the sins of hand sins of our tongue sins of our father
"אליס קופר" הייתה למעשה להקה שהוקמה ע"י הזמר Vincent Damon Furnier יליד דטרויט (1948) בהמשך וינסנט דאמון "גנב" את השם לעצמו. קופר נחשב חלוץ בתחום ההבי מטאל – בגישה התיאטרלית והאלימה שלו שנועדה להמם את שומעיו. ההצגה הושפעה מסרטי אימה,
האיש בתמונה בעמוד הבית הוא הגיטריסט המופלא של Korn, אבל נתחיל דווקא באוזי (משמאל) בשיר השלישי Mr Crowley חטפתי מאוזי זרנוק קצף. הכי טבעי היה שאמלט על מצלמותי. אבל המשכתי לעמוד ולצלם כאילו אני במשימה עיתונאית הרת גורל. כולה פאקינג
ביקשו לשאול את השאלות לאט עד כמה שאפשר. בהמשך הבנו מדוע. אוזי אוסבורן היה מוותר על מסיבת העיתונאים המשעממת. הוא כבר ענה על כל השאלות, והוא לא ממש מפוקס לענות עליהן בפעם האלף ושתיים. מה שעלול להדאיג יותר: אם ההופעה
אירונית, כבר אמרו את זה לפני – מותו ללא עת של ג'ים מוריסון בגיל 27, היה הצעד הכי משתלם בקריירה הקצרה שלו, בכל מה שמשתמע לגריפת רווחים עתידית. ששת אלבומי ה – Doors בין 1967 ל – 1971 הוצאו מחדש
שני אלבומים שנמכרו ב – 15 מיליון, פרסי גראמי למכביר,רף ציפיות גבוה, כי ממספרים גבוהים קל לרדת. חוץ מזה – מבקר אסור שייתלה במספרים. לא תמיד הם מתיידדים עם ציפיותיו. אני שומע את Misery הפותח של החבורה הלוס-אנג'לסית, שיר שככל הנראה
יבואו עד עשרים להקות מטאל חדשות. Iron Maiden יש אחת. זו של The Final Frontier היא איירון מיידן של מלכות המטאל. מלכת מטאל. כמה להקות, תנסו למנות אותן, הצליחו לשרוד גם אחרי "תאריך התפוגה" שלהן? 35 שנים אחרי הקמתה, "איירון מיידן"
"ים של פחדנים" הוא השני של הרביעייה מנשוויל, שבמרכזה אליסון מוסהרט Alison Mosshart (שירה, גיטרות), ג'ק וייט Jack White (שירה, תופים – מ"ווייט סטריפ" מה – The Raconteurs), ג'ק לורנס Jack Lawrence (בס,תופים), דין פרטיטה Dean Fertita (גיטרה אורגן) Horehound
איזה צווחות. המעריצים/ות במילאנו איטליה יצאו מדעתם. מה מביא ילדות בנות 15-16-17 לצרוח ככה? שאלת תם. ואולי תראו את הביל קוליץ באיזו תלבושת צפרדע מעופפפת מכוכב אחר הזה שר כדי להבין נפש נערה אטלקיה. אני מעריך שגם הנערות הספרדיות וגם
חבורת רוק מקומית לייצוא ובאנגלית. אפשר למלא טפסים. להזמין מקומות במטוסים, במלונות, בכל המקומות הרלוונטיים. עדיין לא אצטדיונים. הם לקחו אותי למועדוני הרוק בלונדון תחילת השמונים. אווירה של רוק אמיתי, אותנטי, בריט רוק מעולה.השיר הראשון – Coming To Get – פאראנויה
U2 על גשרים ומסלולים. מופע של פסגות וריגושים. של הרבה Highlights. של שיאי הרגש. כמה טוב שאנחנו בעידן ה-DVD. סיימתי לצפות במופע מהסוג שרק אחרי שצפית, אתה אומר לעצמך – מה היית מפסיד אלמלא התיעוד. אני מפעיל שלט מהכורסה שמעביר
לקראת בואו לישראל – הנה האלבום הראשון שג'ף בק מוציא – מזה שבע שנים, מיקס אקלקטי של קטעים ושירים. הגיטריסט הוירטואוז האגדי מאז ימי "ציפורי החצר", הקיף עצמו במבחר נגנים ובתזמורת "קלאסית" של 64 נגנים. ההקלטות נערכו בלונדון בסוף 2009
