מוסיקה הופעות

"ריקוד ירח", ההופעה

תנו לגידי גוב הרכב ג’אז טוב, והוא יזרום איתו בקלות מחממת לב. זה מה שקורה בערב הזה. זה הוא נשמע חם, בוגר, במגרש הטבעי שלו. קולח עם הרכב אותו מוביל עדי רנרט בקלידים ובחצוצרה. גידי שר תמהיל של סטנדרטים אמריקנים,

מועדון זאפה ת"א

על הבמה פיזזו, שרו, התחככו שתי חטובות ויפות.  זה היה יכול בקלות להפוך למופע חשפנות, אלא שליוצרי הפרוייקט "נובל ווג" הצרפתים יש  יומרה ליותר מזה.   מדובר באחד מהפרוייקטים הצרפתיים המצליחים בכל מה שקשור ליצירת מעין סגנון קרוס-אובר מגרסאות כיסוי לשירים מסוף

מוש בן ארי: יותר חוגגים מאשר בוכים

מוש בן ארי – "דרך" אסי איילון- גיטרה חשמלית, עמוס פרידמן- גיטרה בס,ליאור שולמן- מערכת תופים, עופר מאיר אנקורי- סקסופון, נהי, חליל צד, אלון יופה- כלי הקשה, אייל יחיאלי- חצוצרה, תומר בן ארי- קלידים, מועדון זאפה ת"א. אנשים שמחים, אנשים

ההופעה

  אייל הלר בגיטרות,  סלעית להב בכלי נשיפה ובאקורדיון, אמיר פינטו בכלי הקשה.   לפי החיבור בין השירה לנגינת הקלידים, במיוחד בסולם המינורי, חיטמן  שמע הרבה בילי ג’ואל ויודע לאלתר. שר מאוד רגשני, קול חם, צלול ועשיר, ונדמה לי שזיהיתי בקולו צבע

ההופעה, "זאפה"

את זהותה הישראלית אפשר לגלות רק כשהיא מדברת בין השירים. מכול בחינה אחרת, היא ממש לא ישראלית. היא נראית קטנה ושברירית, ונשמעת אפילו קצת ביישנית. הטונים בשירים הראשונים רכים ומעודנים מאוד, דורשים מאמץ בהקשבה, כי הלהקה לפעמים מכסה אותה. זה ישתפר

מארחים את אהוד בנאי ב"זאפה" ת"א

דבר אחד אי אפשר להגיד על הכלייזמטיקס הניו-יורקים: שהם חוששים לעשות מוסיקת כלייזמר איך-שבא-להם. כלומר: כלייזמר עם כול דבר.  גם קיטש עם כול דבר. הלהקה שחוגגת 20 שנה,  מייצגת את הגישה היותר ורסטילית למוסיקת הכלייזמר היהודית. זוהי תערובת של בידור בסגנון הוודביל,

שליחי הבלוז מצדיעים לפינק פלוייד

"שליחי הבלוז" מצדיעים ל"פינק פלוייד",  דני שושן – שירה, צ’לי סיגלסקי – גיטרות, גולן זוסקוביץ’ – גיטרה בס, ניב חובב – קלידים ושירה, שאול אליהו – תופים. אורח: אילן וירצברג. קמלוט הרצליה.     עשרים וחמש שנה אחרי שראיתי את הפינק פלוייד

"ממעמקים" ההופעה

עידן רייכל- קלידים, סמפלרים, שירה, מאיה אברהם – שירה, כברה קסאי – שירה, ווגדרס אבי וואסה – שירה, גלעד שמואלי – תופים, איתמר דוארי – כלי הקשה, גולן זוסקוביץ’ – באס, יענקלה סגל -גיטרות. אני מניח את עט המבקר. בואו

"נפגשנו" ב"זאפה" ת"א

שנת 2005 ואנחנו חוזרים לאלף תשע מאות שבעים ומשהו. הנוסטלגיה מתממשת בערב של חבר למען חבר: קלפטר למען שמיר, שמיר למען קלפטר, קלפטר למען אולארצ’יק, ולהיפך.   תעירו אותם באמצע הלילה. הם ינגנו את השירים האלה מתוך שינה. כול קומבינה מכוורת של

הופעה

דיוויד ברוזה וה"ברוזה פייב":  Jay Beckenstein, מיסד להקת Spyro Gyra האגדית לפני  למעלה מ- 25 שנה ומי שנודע כאתלט המדלג בין סגנונות מוזיקליים.   Julio Fernandez, יליד קובה, שהיה אף הוא חבר בלהקת Spyro Gyra, ובלהקה ההיסטרית Buena Vista Social Club –

מקבלים ממנו מוסיקה צוענית עם שלישיית גיטריסטים שמשחקים אותה פלמנקו אנדלוסי אקוסטי. למעשה  יש הכול בחגיגה.   תורכית, יוונית, נפוליטנית. מקבלים את זה בראפ, במזרחית חפלאית, באווירת חתונות עם זיקוקים – גם זה יש לשלומי שבת.   שבת עובד על ג’סטות. בתוך עמו את חי.

דקלה שוחה בים-של-דמעות, לפחות לפי הטקסטים הפשטניים אבל על הבמה היא הופכת את הדמעות לשמחה, ונדמה לי שהיא עדיין לא הייתה משוחררת כמו שאני מכיר אותה מהופעה קודמת – את רוב השירים שרה דקלה באותו טון גבוה שגורם תחושה שהכול-נשמע-סרט

בהופעה

דודו טסה בהופעה דודו טסה – גיטרות ושירה, קרן אברושי גיטרה, שירה, ירין גורן – בס, שמוליק דניאל – תופים. תיאטרון תמונע ת"א (אוגוסט 2005) "באת עם השמש מצאת אותי רטוב אחרי לילה של רעש". את השורה הזו הוצאתי מעטיפת

אריק סיני _ "המיטב" –  יוסי פרץ – גיטרות ועיבודים, מיקי אסא – קלידים, תומר צדקיהו – תופים, רונן תת – גיטרה בס  קמלוט הרצליה. 2003 פתאום אריק סיני. מה פתאום? נו באמת, יש כאן קול נעים ששר שירים שכבר