בגובה העיניים, אקוסטי בחורף
הפקה מוסיקלית וגיטרות: אסי איילון, פסנתר ושירה: ורד פיקר, קרני פוסטל: צ'לו כלי הקשה: אלון יופה. שירים: ים, איך בסוף כל יום, קחי אותי, לא יודע איך לומר בך, משא ומתן, ספינה, ניתן, אבא אומר, בטח שאבוא, הנה הוא בא,
הפקה מוסיקלית וגיטרות: אסי איילון, פסנתר ושירה: ורד פיקר, קרני פוסטל: צ'לו כלי הקשה: אלון יופה. שירים: ים, איך בסוף כל יום, קחי אותי, לא יודע איך לומר בך, משא ומתן, ספינה, ניתן, אבא אומר, בטח שאבוא, הנה הוא בא,
ריכל קרא לערב החדש "מנגנים בשקט", סוג של וריאציה על. בהדרן שמסיים את המופע – "ברונג פאיה", קטע אפרו קצבי, ה"שקט" מתברר כעניין יחסי, ורק חבל שהקהל נשאר תקוע מול הצלחות ולא יצא במחולות. אולי הכבדות של הארוחה שלפני. הקונספט
אריאל אביזוב (גיטרות) ארתור אליהו (בס), תומר מוקד (כינור), תומר בכר (קלידים ונבל), יואב בונצל (תופים) ושרית שולצינר (קולות). שירים: ביום אקרא, בעתיד לבוא, בוקר טוב, לבבתיני, צל כבד (עם פטריק סבג), אהובתי (עם פטריק סבג), שמחת הפרטים הקטנים,
צדי צרפתי – ניהול אומנותי ועריכה, עופר קניספל – קטעי קישור, אריק רודיך – ניהול מוסיקלי, עמי רייס – קלידים, חים רומנו – גיטרות, אללו אלייב – דויירה, צביקה אלייב – קלרניט, כלי הקשה, אריאל אלייב – אקורדיון, אמין אלייב
האנגר מפוצץ מקצה לקצה. קהל שמגיע בעיקר לבלות בתנועה. מסר? מסר שמסר. קצב, קצב, קצב. שחק אותה בגרוב אתני. בלקני צועני. משהו מזיז. רק מזיז. ברי סחרוף שעלה לשלושה שירים ניגן ושר אריס סאן, טריפונס ("דם דם, דם דם") וכמה הוא נהנה
שירים: צניחה חופשית, קרוסלה, חבל, חיים משל עצמי, מה קרה לך, כולם רוצים לחיות, שירה (עם מירי מסיקה) כנראה שאהבתי אותך (עם מירי מסיקה), לשם (עם מירי מסיקה), מסדרון, מטר של מטאורים, מספיק בנאדם (עם יהלי סובול), איש קש (עם
שירים: חושב עליה, נותן את הלב, מפונקת, בוא הביתה בין ערביים (2 האחרונים בדואט עם פבלו רוזנברג), חכי לי, את יפה, פנסים (שלושת האחרונים עם שרון חזיז), הכל בראש, BMW שחורה, סרט הודי, לילה לבן, מחרוזת עם ילדה רעה, מתוקה
מי שלא הגיע לערב הזה בצוותא, יקבל את אוהד חיטמן בהופעה הבאה מינוס האח, תמיר, ששר איתו בצרפתית נוסטלגית מחניפה "חשבתי שיהיה רומנטי", מינוס עידו תדמור שרקד איתו "נוקטורנו" וגם שר בדואט "אי אפשר" (מה לזה ולזה? המלצה: שתדמור יישאר

מיכה שטרית שעלה עם החברים של נטאשה לקראת סיום, ניסה להגיד משהו "חשוב" לקהל. אבל לא יצא לו. "אולי יש לך משהו חשוב להגיד", העביר את המשימה לארקדי שליד הפסנתר, אבל לא הצליח לחלץ ממנו יותר מחיוך נבוך. אז זה
לא מזמן עשתה לו חברת התקליטים אן.אם.סי פרזנטציה. עכשיו כבר חוגגים בכורת אלבום. אם לדייק – השקת אלבום, וכשמדובר באלבום בודד, התוצאה היא רזה למדי, ואפילו הקאבר שבעז בנאי הוסיף -"למה עכשיו" של קובי רכט וקובי אושרת מהשבעים – לא
זו יכולה להיות רשימה של המון סופרלטיבים, והיא ככל הנראה תהיה כזו. כששומעים את יסמין לוי בהופעה, שוכחים מכל זמרת אחרת. אנחנו במשכן לאומנויות הבמה בתל-אביב. יסמין לוי יוצאת למחרת לחצי שנה אינטנסיבית בעולם. ואם מדברים על יצוא ישראלי –
נגנים: מאיר ישראל – תופים, אבי סינגולדה – גיטרות, ניצן עין הבר – כלי נשיפה , גדי סרי – כלי הקשה, צילי ינקו – שירה וגיטרה אקוסטית, פיטר רוט – בס, טל פורר – קלידים, קרן טננבאום – כינור. בקורת
חוגגים 30 ל"פלונטר" של פורטיס, תקליט הפאנק העברי הראשון. (מה, כבר עברו 30 שנה?!) אז כולם המתינו, ובצדק, לבעל השמחה. קוטנר הודיע שהוא מתרגש מאחורי הקלעים. וכשפורטיס בכבודו ובעצמו עלה בסוף הערב, הבנו כמה ההמתנה השתלמה. עד אז התחברו והתנתקו
קהל על הרגליים, חגיגות שמתגלגלות עד השורה האחרונה ביציע, כמעט כל שיר המנון לאומי. כזה דבר לא קרה ללהקה מקומית, בטח לא בהיכל התרבות בת"א. וכנסיית השכל – כבשה גם את היעד הזה. פעם ראשונה – ראיתי את "אוטוביוגרפיה" בגרסת
הפקה מוסיקלית: עברי לידר, ניהול אומנותי: רוני ארדיטי, תופים: גלעד שמואלי, קלידים: עדי גולדשטיין, גיטרות ובנג'ו: יונתן פריג', בס: ג'נגו, כלי נשיפה ועוד: אורי מיילס, עיצוב במה ותאורה: רונן נג'ר, עיצוב סאונד: יאיר גורן, בקליין: רותם כהן, הגברה ותאורה: מזוז
שירים: בואי נתחבק, מבעד לעשן, עוד שעה, אש קטנה, שכונה, מתגעגע, חבק, בן בסט, מרים, בבית הקפה, ארץ מלח, משקפים, שטויות, גלים גלים, רזה, מאוהב מדי, שיר הבוס, אריס, בואי נגדי, יו-יה, ערב יום שישי, בעיניך, כל דבר קט, ילדה,
"סך הכל, רצית להבין קצת יותר/ כדי להבין קצת פחות/ ולחיות עוד יום" השיר יחזור בהדרנים בדואט עם אביתר בנאי. בנאי ורזאל – שניים שמחפשים תשובות ומחוברים לאותו מקור, שיר שנכתב תחת השראה גדולה, והצמרורים מוצדקים. וזוהי תמצית האמונה
הערב החל אחרי שהאורחים של דידי ארז עלו לבמה. עד אז – חמישה שירים ראשונים – ארז בושש להגיע. האווירה ההזויה של "בכור" שבוקעת מ"כל מבט", דיסק הבכורה – על סיטואציה של אדם לבדו בין גלי הים, גם היא לא
אמיר קוּסטוּריצה – בס, גיטרה חשמלית ולחנים ד"ר נלה קרז'ליץ' – סולן, מילים ולחן סטריבור קוסטריצה – תופים זורן מרחונוביץ – כלי הקשה דז'אן ספאראבלו – כינור ולחנים גלווה מרקובסקי – בס דרזן ינקוביץ' – קלידים זוקי מילוסביץ' – אקורדאון
הוא ניצב שם על הבמה חנוט בחליפה שחורה, גיטרה אקוסטית וקלידים, ליווי מינימלי בבס – של פיליפ נומן (Phillipp Neuman) מקסימיליאן הקר, דוגמן וזמר רחוב לשעבר לא יכול להסתיר את ה"יה" הגרמני שלו, למרות שכל שיריו מושרים באנגלית. היפיוף הברלינאי
נגנים: ציקי רווח: קלידים, עידן דיין: בס, דוד ביטון: גיטרה, מורן איפרגן: גיטרה, ירון וקנין: תופים, מעיין כרמלי: כינור. אורח: נדב ביטון – קלידים. שירים: לבדי, סימנים, ילד, הלם קרב, באה אלי, לואי, ואז תבואי, אורח מיותר (דואט עם
קוואמי: שירה וראפ, אדם שפלן: גיטרה ושירה, עידו בלואשטיין: תופים וכי הקשה, איליה שנברגר: בס, די ג'ייאלארם: פטיפונים, סימולים וקולות, נמרוד טלמון: קלידים, טרומבון וקולות. פורטיס עלה בסיום לשני קטעים – "נעליים" (שלו) ו"הסיפור נגמר" (שלו ושל קוואמי). אם מלחמת
בטח שמעתם לא אחת ולא שתיים – אם יש דיסק טוב, למה צריכים להגיע למופע. ננעלים באוזניות ומקבלים את זה באחלה סאונד. מי שאומר דבר כזה – אחת מהשתיים: או שלא בא לו לצאת מהבית ביום חורף גשום (כמו הערב
אמיר אטיאס – שירה וגיטרה קלאסית, איתי שיף – שירה ואקוסטית, נתן סלומון – גיטרות, מפוחית, עיבודים, זיו לביא – קלידים, שי חלמש – גיטרה בס, דני מקוב – תופים. יש זמן ומקום שהמבקר צריך להניח למוחו הרושם, ולתת
בטעות, נרשם בכמה אתרי אינטרנט כי ערן צור מתארח ב"המיטב של קורין" , וממשרד יחסי הציבור מיהרו לתקן: מדובר במופע חדש ומשותף "שמכסה את כל הקריירה של השניים". אם לדייק: חיברו חלק מהמיטב שלו לחלק מהמיטב שלה, שזה לא ממש
איזשהו משב של רוח קודש הגיע הפעם לפסטיבל הפסנתר מארח בסוזן דלל, מאיר בנאי בפיוטים יפים מאלבום חדש, "שמע קולי" עבר מהגיטרה לפסנתר (אבל לא בישר איזשהו מהפך מוסילקי), עמיר בניון שמחובר מאוד לקודש בסלסוליו המופתיים, וזה בלט בגדול אצל
פסטיבל הפסנתר. פסנתר? – לא חובה. זה לא הפסנתר ששיחק תפקיד הראשי, אלא מקבץ אירועי פופ, חלקם מיוחדים, חלקם ייחודיים, חלקם פחות. הפסנתר לא ממש מארח, ברוב המקרים – מתארח בקושי. מי שחיפש, כמוני, הפקות ייחודיות, ערכים מוספים – מצא,
נגנים: נדב ביטון – פסנתר, שמוליק דניאל – גיטרות, כלי הקשה. שירים: אפילו, געגועים לדמיון, עיתים, עיניה, יש לי חלום, הכל עד לכאן, נשמתי, אלוף בשחור, קרוב אליך, געגוע, גולו, מורה לחיים, כשאת עצובה, ניצחת איתי הכל, יגדל אלוקים
כולם שרים ליאונרד כהן. יש משהו היפנוטי באיש וביצירתו שממגנט זמרים ויוצרים לנסות גרסאות משלהם לשיריו. השאלה היא איך לעשות את זה? בעברית? באנגלית? עיבודים מקוריים, אינטרפרטציות חדשות? ב-1991 יצא אוסף מרתק שנקרא I'm Your Fan על משקל I'm Your
שם-טוב לוי קלידים, חלילים ושירה, גדי בן-אלישע – גיטרות, צור בן-זאב –בס, גרשון וייספירר – עוד, בריטון, שרלי סבח – עוד, נועם חן – כלי הקשה. שירים: טווס הזהב, ארץ קטנה, 7/8 (להקת ששת), כיכר החלומות, העיר, הבנאים (עם