מה ה קשר בין טונה ליסמין מועלם? לפי השיר הזה הקשר היחיד הוא הופעה בלייבפארק אפריל 2022. בדואט ל"סהרה" מתוך האלבום "מזרח פרוע", היא שינתה את הקונטקסט , כאשר לקחה על עצמה לשיר מעמדת הראפר (הזכר) את הפזמון שהוא חלק
ב – 1992, כמעט כולם חשבו שבוב דילן עשה את שלו. בקולומביה רקורדס חשבו אחרת וערכו מסיבת 30 שנה לכבוד הפייטן. המחווה העוצמתית הזו סיפקה את הניצוץ לבערה מחודשת, והדגישה את כוחם של השירים של דילן. שילוב של עמיתים (ניל
כן כן. הקהל קיבל את מבוקשו: את Nessun Dorma, גם Con Te Partiro ואת The prayer, הדואט המוכר מסלין דיון – הפעם עם שירלי מימון (בחירה מוצלחת). בלומפילד לא ידע ערב כזה. יפו נסתמה בפקקים, ולא מכדורגל. האופרה באה לאיצטדיון.
דה וויקנד מציג שירים חדשים בביצועי בכורה מתוך ‘Dawn FM‘, החדש שלו, מתוך במהלך ההופעה שלו בפסטיבל המוזיקה השנתי שנערך בעמק קואצ'לה במדבר קולורדו, דה וויקנד (אבל טספאי) היה האמן הבולט בפסטיבל השנה לצד "סוודיש האוז מאפיה" , שהחליפו את
לקראת סיום, קורה הלא יאמן: מעריץ פורץ לבמה, דוהר לעבר איאן גילאן ולופת אותו בחיבוק. שניות, והוא מסולק החוצה. אתם מבינים את המשמעות? כוכב רוק בן 76 (כיום) זוכה לחיבוק של בחור צעיר ממנו באיזה 55 שנה. מה אטרקציה בדיפ
פורטיסהד הופיעה לראשונה מזה שבע שנים במסגרת War Child UK לאוקראינה ב – O2 Academy בבריסטול. פורטיסהד ביצעה חמישה שירים – 'Mysterons', 'Wandering Star' ו-'Roads' מהאלבום-'Dummy' מ-1997, ו-'Magic Doors' ו-'The Rip ' מתוך ‘Third’.של 2008. פורטיסהד הוקמה ב-1991 בבריסטול. יש
כבר כעשור מחזירים כוכבים מתים חיים כמבצעים הולוגרפיים. זכורה ההולוגרמה של טופאק בפסטיבל קואצ'לה של 2012. בעקבות המוזרות המדהימה של התוכנית ההיא, היו מאמצים להחיות את פרדי מרקורי, סלינה, איימי ווינהאוס ומרלין מונרו, הועלו באוב באמצעות הטכנולוגיה. הביקורת תקפה את
"תנסה להבין את היופי שתלוי על שבר ענן" זה עברי לידר של קונספט אינטימי, שכמו מגלה עצמו מחדש. משהו משזה קיבלנו ב"הפסנתר מארח 2004". לידר העביר בערב הזה את התחושה שהשירים שלו ראויים להישמע בליווי פסנתר סולו, כדי שיופיים יתבהר
כריס מרטין פונה לקהל בשאלה שמוכרת מיצירה של "פינק פלויד": Is There Anybody There? יש שם מישהו בחושך? מן צחוק כזה. כי בחוץ היו איזה 140,000 זוגות עיניים ואוזניים. הם האירו את החושך, עשרות האלפים שצויידו אותם מבעוד מועד בתאורה
זו האטרקציה שהובילה את פסטיבל קואצ'לה המתחדש: המפגש בין הארי סטיילס ושנייה טוויין. במהלך הסט בן 18 השירים שלו, סטיילס ביצע בהופעת בכורה את הסינגל 'As It Was' וכן השירים חדשים כ 'Boyfriends' ו-'Late Night Talking'. לקראת סוף ההופעה, הצטרפה
יש מי שגורסים כי ג'ורג' הריסון היה המוסקאי הטוב ביותר של הביטלס, אלא שהוא לא קיבל את ההזדמנויות מול פול וג'ון. למוזיקה שלו טוענים, היו יותר עומק ומשמעות מאשר המוסיקה של הנ"ל. השיא היה אלבום All Things Must Pass, ששירים
כוכבי פופ כאד שירן, קמילה קאביו ואמלי סנדה היו בין האמנים שהשתתפו אמש בקונצרט לאוקראינה ושמעו את סיפוריהם של שני אוקראינים עמדו במרכז הבמה כשהוקראו על ידי השחקנים טמסין גריג ואדי מרסן. הכנר הסקוטי ניקולה בנדטי ליווה את השחקנים כשהם
מוסיקאים ישראלים למען אוקראינה? אביב גפן, הדג נחש, אהוד בנאי, אחינועם ניני? הלו? איפה אתם? מישהו יגיב ויסביר את השתיקה? היא הופרה ביום שלישי (15.3) במועדון טרמינל 4 במתחם התחנה בנוה צדק בת"א. ג'אזיסטים מקומיים פותחים את מפגן הסולידריות. שגריר
ממרחק השנים, האבידה נראית יותר גדולה. אבידה לשפה, ליצירה, גם לקהל, שחלקו הגדול לא היה מטריח עצמו להגיע לסתם ערב של מאיר אריאל בעודו בחייו וגם לזמרים וליוצרים, שמרגישים אולי כצאן ללא הרועה הרוחני ועושים לו מחווה בכל קצב ועיבוד.
אני חוזר מדי פעם ל"ארבע תחנות", מסע מוסיקלי ששלום חנוך ערך בהאנגר 11 על פני מסלול דרכו המוזיקלית. עצרנו איתו הכל תחנה כדי לקבל את גרסאות ה-2010 לשיריו. אני חוזר לשם זה היה אירוע חדפעמי שנכנס לפנתיאון של הרוק המקומי.
פסטיבל ערבסק 2021 "עכו – סלוניקי – איסטנבול" הפגיש שתי דיוות נפלאות – יסמין לוי ולינט בליווי תזמורת ירושלים מזרח מערב בניצוחו של המאסטרו תום כהן. אחת מייצגת את תרבות הזמר של הלדינו, והשניה את תרבות המוזיקה הטורקית, מי שהיום
לאחר שנאלצה לדחות את סיבוב ההופעות שלה בשל משבר הבריאות העולמי המתמשך ב-2020, בילי אייליש, כוכבת העל חוזרת לדרכים בסיבוב ההופעות העולמי שלה Happier Than Ever, שהושק במרכז Smoothie King בניו אורלינס, וסימן את סיבוב ההופעות הראשון שלה מזה שנתיים
אלטון ג'ון חזר לבמה כדי לחדש את סיבוב ההופעות שלו – "Farewell Yellow Brick Road". לאחר דחיות רבות, האמן האגדי ניגן בסוף השבוע במרכז Smoothie King בניו אורלינס, לואיזיאנה, במופע סולד אאוט עמוס להיטים. המופע שכלל 21 שירים נפתח ב
סבב ההופעות יצא לדרך כקידום לאלבומה של ג'ניס ג'ופלין, Cheap Thrills מ -1968 "האח הגדול וחברת האחזקות" ליוו אותה למסע נצחון למרות תחושת הכאוס, שליוותה אותו: ערב הסיבוב הודיעה הזמרת כי היא עוזבת את הלהקה, מה שהוביל לריבים קשים עם
סטינג לחג המולד. נלכד בקסמו של העולם הישן בקונצרט הזה שהוקלט בקתדרלת דורהאם שנת 2009. חסידי כוכב הרוק ישאלו מן הסתם – מה קרה לו? השובה פשוטה: זהו סטינג ממרום גילו. הוא אותנטי, מחובר למסורת האנגלית, האירית, הסקוטית בכל שיר
ההיינו כחולמים? ג'אז ישראלי ממלא אולם בהיכל התרבות. תגידו – מדובר "רק" באולם "צוקר", ועדיין – לא מחזה שכיח לראות קהל מעורב מאוד מגיע להיכל – חילונים, דתיים, גילאים שונים. הגיעו לשמוע את הרביעייה של דניאל זמיר. שמחתי בשבילו, במיוחד
הזיכרון, החלום, המסורת. שלמה בר של הברירה הטבעית עדיין נמצא שם. הברירה הטבעית האחת. אם לא חולמים – אין חזון, הוא אומר. ואז הוא מניף שתי ידיים ומכה על תופיו, והכל מתחבר לצליל ועוצמה שממשיכים להיות המשהו הנדיר הזה, האולטימטיבי,
פסטיבלים עתירי הופעות הם מבחינתי מקור תסכול מתמשך. ההופעת החד פעמיות שרצית לראות נופלות באותה שעה על הופעות שמאוד רצית לראות, ובהתנגשות הזו – אתה מוותר על אחת ומקווה שהיא תמשיך לרוץ מחוץ לפסטיבל. אם לאו – פספסת, לעיתים בגדול.
אני צריך הסבר: אחרי כל הקריירה שלה, הותק והמוניטין, נינט טייב עוד זקוקה לאירוע חשיפה בינלאומי, המקבץ 50 אורחים מרחבי העולם? עליתי לירושלים למועדון "הצוללת הצהובה" להיווכח במו עיני. היא עלתה אחרונה (אחרי אלי דג'יברי, קיימא ו – Garden City
גלעד שגב העמיס את השירים שלו לתוך מזוודה ויצא לסובב גלובוס. תוך גילוי עולם, ניסה התייר המזדמן, הקורא לעצמו ולמופע Passerby, לייצר חיבור בין שיריו לצלילים ששמע בערים ובכפרים אליהם הגיע. את תוצאות האינטרקציות ניסה שגב לגבש למופע מושקע באולם
סרטון פתיחה: מירי מסיקה עסוקה בהסרת איפור. חיפשתי בהמשך את הנמשל: האם נשמע אותה נטו ברגעים חשופים במיוחד, "קטנים" כאלה, ללא שכבות ה"איפור המוסיקלי", ללא הג'סטות המוכרות, אפילו שיר אחד יחיד במינו? – זה כמעט לא קרה. הקהל שמילא את
דניאל סלומון הוא זמר של פסנתר, שנשאר בגבולות המינורי-הרמוני כדי לתת לתחושותיו את הצבע היותר לירי-מלנכולי. קרוב אל עצמו, כשהוא שר על הפחדים המועקות, כאב הנפש, געגועי אהבה בשירים מלודיים אפרוריים המספרים סיפור של תהיות ותעיות. כבר ציינתי בעבר, שאני לא
אכן, חיכינו מסוקרנים למפגש אפרת גוש–יוני בלוך. ללא ספק: אירוע במוסיקה המקומית אחרי כל השנים האלו שבהן נעלמו. בלוך הוא האחד שיכול לשחרר אותה, ההומור, הבלתי אמצעיות. החברות. השירים שכתב לה יחד עם ברק פלדמן. עוד נחזור אליהם. רגע, התגעגעתם
נחת מכוכב אחר. אין ביזנס כמו שאוביז, אבל לפי ההופעה בפסטיבל הפסנתר, תמיר גרינברג שייך לשאוביזנס אחר, כזה שעדיין יכול להתכתב עם מועדוני לאס וגאס, קצת אולד סקול, קצת מנופח משאו. הבנאדם רץ מהפסנתר למיקרופון כאחוז תזזית. הוא רוצה להיות
ניסיתי להגדיר את שי צברי. סול ישראלי, אינדי מזרחי, מסורתי-רוקיסטי? עזבו הגדרות. זה רק עלול להמעיט ממה שהוא. אני מסכים עם צברי, שכתב בפייסבוק שלו: היער הזה שנקרא מוזיקה כל כך מדהים. אתה הולך לך בדרכך ופוגש פתאום שני אלונים
